גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זו הייתה חברת אנרגיה במשבר, עד שהיזם והבעלים זיהו תחום שהשוק פספס

מניית פריים אנרג'י זינקה מתחילת השנה ב–240%, אחרי שהחברה החליטה להתמקד באגירה והקמת מרכזי אנרגיה ● ההשקעה של להב אל.אר והשליטה המשותפת הובילו לצבר מרשים, אך מולו יעמדו אתגרים לוגיסטיים, ביצועיים וניהוליים, ותלות בתעריפי החשמל ● ניתוח חברה, מדור חדש

ניתוח חברה / צילום: גל צלמים
ניתוח חברה / צילום: גל צלמים

במשך שנים ארוכות, ענף האנרגיה המתחדשת בישראל נראה כ"מועדון סגור" של מספר מצומצם של שחקניות ענק שחלשו על הגגות והשדות הסולאריים של המדינה. אבל מתחת לרדאר צמחה חברה שהחליטה לשנות את חוקי המשחק מהיסוד. פריים אנרג'י , שעד לאחרונה נחשבה לשחקנית נישה קטנה, משלימה בימים אלו מהפך מבני ותדמיתי שהופך אותה לאחת מחברות האנרגיה המבטיחות והמעניינות ביותר בבורסה בת"א, ובעלת פוטנציאל צמיחה מהגדולים בענף.

הנתונים היבשים מספרים סיפור של נסיקה פנומנלית: מתחילת השנה זינקה המניה בכמעט 250%. ניתוח צבר הפרויקטים חושף שהזינוק אינו מקרי, הוא תיקון הכרחי לתמחור חסר שבו שהתה החברה זמן רב מדי, ואולי אף ביחס לפוטנציאל הצמיחה הקיים בחברה. למעשה, גם כעת, כשבוחנים את מנועי הצמיחה העתידיים ואת ה-EBITDA החזוי לשנים הקרובות, נראה שהשוק רק מתחיל לעכל את הפוטנציאל הגלום בה.

הסוד הגדול של פריים אנרג'י טמון בהבנה המוקדמת של ירון קיקוז, בעל השליטה והחזון והרוח החיה מאחורי החברה, שהעידן של ייצור חשמל "פשוט" הגיע לסיומו. משק החשמל הישראלי הגיע לנקודת רוויה ביכולת הקליטה של רשת ההולכה בשעות היום. הפתרון היחיד, וגם הרווחי ביותר, הוא אגירת אנרגיה. בהתאם בפריים בנו צבר פרויקטים מסיבי שמתבסס על שילוב של יכולות ייצור חשמל ירוק וקיבולת אגירה חסרת תקדים.

החברה מקימה כיום 38 פרויקטים סולאריים משולבי אגירה בהספק ייצור של 250 מגוואט וקיבולת אגירה מרשימה של עד 1.3 ג'יגוואט שעה. עלות ההקמה פחתה בעשרות אחוזים כתוצאה מירידת מחירי הפאנלים הסולאריים, מתקני האגירה ושער הדולר בשנתיים האחרונות, מה שהופך את הפרויקטים לרווחיים במיוחד ואת פריים מיצרנית חשמל לחברת ניהול אנרגיה חכמה. היכולת לאגור את החשמל המיוצר ביום ולמכור אותו בשעות הערב, כשמחירי התעו"ז (תעריף לפי עומס וזמן) בשיאם, משנה את כל התמונה הכלכלית, עם שיפור דרמטי של המרווחים התפעוליים מכל קילוואט שמיוצר בשדותיה.

חיבור סינרגטי

פריצת הדרך של החברה התרחשה עם כניסת להב אל.אר לשליטה משותפת עם קיקוז, ושילוב היכולות המשותפות למימוש התוכנית האסטרטגית של החברה. המיזוג עם להב אנרגיה ירוקה ב-2025 הביא לשילוב ההנהלות, אנשי המקצוע והפרויקטים בארץ ובחו"ל, ויצר עוצמה פיננסית ותפעולית. להב מביאה איתה ניסיון רב בניהול נכסים, גב פיננסי איתן ופתרונות יצירתיים, בעוד פריים מביאה את ה"יזמות בנשמה", את הידע הטכנולוגי הייחודי והיכולת לאתר פרויקטים בשלבי ייזום מוקדמים ולהביאם לבשלות במהירות.

ההוכחה הטובה ביותר להצלחת השילוב הזה הגיעה בדמות הסכמי המימון הענקיים להקמת הפרויקטים שנחתמו מול הבנקים לאומי, מזרחי טפחות והפועלים ומגדל ביטוח, בהיקף של 2.3 מיליארד שקל.

קשה שלא להתרשם מהיקף הפעילות המתוכנן והמספרים הצפויים קדימה: התוכנית האסטרטגית ומימוש צבר הפרויקטים, הכולל את ההסכמים המשמעותיים מול דלק ישראל ודלק נכסים (חברות שבשליטת להב אל.אר), אמורים להזניק את ה-EBITDA לרמה של כ-1 מיליארד שקל בשנת 2029. מדובר בהקמת מתקני אגירה וייצור חשמל בפריסה ארצית, שיעניקו לחברה "אופק תזרימי" לשנים רבות קדימה. ובחברה לא מחכים להזדמנויות, אלא מייצרים אותן באופן אקטיבי.

אינפו

ניהול אנרגטי ורעב

אי אפשר לנתח את פריים אנרג'י בלי להתייחס לדמותו של ירון קיקוז, המייצג דור חדש של יזמי תשתית ישראלים - כאלו שפועלים בשטח, יורדים לפרטים הקטנים ביותר ומנווטים בסבך הרגולטורי של רשות החשמל וחברת החשמל. הניהול בפריים הוא "רעב", יעיל ומאופיין ביכולת קבלת החלטות מהירה, תכונות שהן קריטיות בענף שבו כל עיכוב בחיבור לרשת משמעותו הפסד של מיליונים.

קיקוז הצליח להפוך חברה שהייתה מתחת לרדאר למובילת שוק. הזינוק החד במניה מתחילת השנה מצביע על הבנה של המשקיעים לגבי הערך האמיתי של הנכסים שהחברה צברה, והפוטנציאל להמשך צמיחה בצבר הפרויקטים בעתיד. נראה שלפני כן פריים פשוט לא תומחרה נכון ביחס לצבר הפרויקטים שלה, וכעת השוק מתחיל לגשר על הפער הזה.

כמובן, בכל סיפור צמיחה מואץ קיימים גם סיכונים. האתגר העיקרי של פריים אנרג'י בשלוש השנים הקרובות הוא הביצוע. הקמת פרויקטים בהיקף כה רחב דורשת מיומנות לוגיסטית גבוהה, עמידה בלוחות זמנים קשיחים וניהול שרשרת אספקה מורכבת. בנוסף, החברה חשופה לתנודות במחירי חומרי הגלם ולשינויים אפשריים במדיניות התעריפים של רשות החשמל. ירידת מחירי הציוד בשילוב היחלשות הדולר והירידה הצפויה בריבית בשנה הקרובה, מהוות פקטור משמעותי שמשפר את רווחיות הפרויקטים באופן דרמטי.

השורה התחתונה

פריים אנרג'י של היום היא חברת תשתיות בשלה ודומיננטית. למרות הזינוק המרשים במניה בשנה האחרונה לשווי של כ-2.5 מיליארד שקל, להערכתי עדיין קיים בה אפסייד מכובד. השוק רק מתחיל לתמחר את זרם המזומנים הצפוי מהפרויקטים החדשים, וזה לא כולל את העסקאות הבאות שייחתמו. הזדמנות למי שמחפש חשיפה למהפכת האנרגיה והאגירה בישראל דרך חברה יזמית, יעילה ומנוהלת היטב.

עוד כתבות

פלג דודוביץ / צילום: יונתן בלום

עם 120 פרויקטי נדל"ן: היזם שהנפיק חברת טכנולוגיה - ואז עשה לה הסבה

פלג דודוביץ סיים משפטים בהצטיינות והתמחה בעליון - אבל אז פנה לנדל"ן ● מה שהתחיל ב-15 דירות בוורשה, המשיך לסטארט-אפ והפך לחברת התחדשות עירונית שצמחה מרכישת חברות במשבר ● פרויקט 40 עד 40  

צוותי חיל האוויר שמשתתפים בתקיפות באיראן / צילום: דובר צה''ל

חודש וחצי לאחר אישור התקציב, ומשרד הביטחון כבר נערך לריקון כספי הרזרבה

בעיצומה של המתיחות מול איראן, לגלובס נודע כי מערכת הביטחון כבר פועלת לניצול 7 מיליארד השקלים שנועדו להסלמה ● באוצר טוענים כי מדובר בניסיון "להלביש" על המלחמה התחייבויות עבר ● פרצת הגירעון מגבירה את החשש שלא תתרחש הקפיצה הצפויה בצמיחה ברבעון הנוכחי, אחרי ירידה של 3.3%

שוקי ניר, גבי ויסמן ואמנון שעשוע / צילום: דורון לצטר, נובה, עומר הכהן

הישראלית שזינקה בכ-45% ביומיים, וזו שקיבלה המלצה שלילית חריגה

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● סולאראדג' זינקה בכ-45% בתוך שני ימי מסחר, יחד עם מניות נוספות בתחום האנרגיה הסולארית ● נובה קפצה לאחר הדוחות, אך למחרת מחקה את מרבית העליות ● וגם: בניגוד למרבית האנליסטים - בג'פריס צופים למניית מובילאיי ירידה של כ-20%

ח''כ גלית דיסטל-אטבריאן / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

בליץ חקיקה ב-3 ימים: סערה בוועדת התקשורת לאחר פיצול חוק השידורים

על רקע החשש מפיזור הכנסת, ועדת התקשורת בראשות ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן נכנסת כעת ל-3 ימים של דיונים רצופים ואינטנסיביים, כאשר עפ"י הערכות, בתום התהליך היא צפויה להעביר את חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי ● מהם השינויים עקב פיצול החוק, ומה טוענים המתנגדים?

פרויקט פינוי בינוי בקרית אונו / צילום: תמונה פרטית

"מי שלא יצא בארבע בבוקר כבר לא יצא בכלל": בקעת אונו עולה על גדותיה

100 אלף תושבים צפויים להצטרף ל־150 אלף שכבר חיים היום באזור ● תוכניות הפיתוח מכוונות להכפלת האוכלוסייה, אך התשתיות כבר קורסות, והרשויות מזהירות: "האזור הולך ונהיה עני יותר"

לשכת התעסוקה / צילום: איל יצהר

התאוששות בשוק העבודה: ירידה של כ-22% במספר דורשי העבודה באפריל

נתוני שירות התעסוקה מצביעים על התאוששות מהירה בשוק העבודה לאחר מבצע "שאגת הארי", אך מספר דורשי העבודה עדיין גבוה ביחס לתקופה שקדמה למבצע ● באיזה ערים נצפו שיעורי דורשי העבודה הגבוהים ביותר?

משה כחלון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

החשדות נגד כחלון נגמרו בהסדר טיעון מקל. ומה לגבי הקלון?

משה כחלון הגיע להסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט, החברה בה שימש יו"ר ושבה התגלו אי־סדרים כספיים ● שר האוצר לשעבר יודה בעבירה קלה של דיווח, וצפויים להיגזר עליו, בין היתר, מאסר על־תנאי וקנס ● השאלה הגדולה: האם ההרשעה מהווה קלון שימנע ממנו לשוב לחיים הפוליטיים?

עובדים במפעל בגרמניה. יעבדו 73 שעות בשבוע? / צילום: ap, Sean Rayford

סערה בגרמניה: עובדים יידרשו לעבוד יותר משמונה שעות ביום

רפורמה חדשה בגרמניה מציעה לבטל את ההגבלה היומית על עבודת שכירים, ולהחליפה בהגבלה חצי־שנתית ● קנצלר גרמניה טוען כי "חייבים לעבוד יותר", אך פרסום הרפורמה התקבל בסערה במדינה, גם מתוך הממשלה ● איך יעבוד החוק החדש, ומי צפוי להיפגע?

אילוסטרציה: Shutterstock, XanderSt

למילואימניקים ולוחמים: השר חיים כץ הורה על פתיחת הגרלת "דירה בהנחה" כבר בשבוע הבא

מועצת מקרקעי ישראל התכנסה לדון בהשלכות פסיקת בג"ץ על זכאות חרדים להטבות בדיור, אך שאלת זכאותם של צעירים חרדים שאינם משרתים בצה"ל נותרה בינתיים ללא הכרעה ברורה ● בסיום הדיון הודיע השר חיים כץ הודיע על פתיחת הגרלת דירה בהנחה כבר ב־25 במאי: כ־4,000 דירות יוגרלו במסלול ייעודי למשרתי מילואים, ובהמשך כ־4,000 נוספות לציבור הרחב עם קבלת המידע הנדרש מהצבא

נביאי הזעם שוב טוענים לבועה במניות הטכנולוגיה / אילוסטרציה:  AI - GEMINI

בדרך למשבר בשווקים? האנליסט שמציע להיזהר מחברה אחת

עוד ועוד משקיעים ידועי־שם בוול סטריט מזהים דימיון בין העלייה המסחררת בשווקים שמובילה מהפכת ה־AI, לבין הימים שקדמו להתפוצצות בועת האינטרנט בתחילת שנות האלפיים ● מולם יש גם מי שבטוחים שהתמחור הנוכחי של מניות הטכנולוגיה אינו מזכיר את משבר הדוט.קום, שממנו לקח לוול סטריט מעל עשור להתאושש ● מה עלול להדאיג את המשקיעים בצדק, מה בכל זאת שונה הפעם, ולמה צריך להיזהר מ-OpenAI?

יוסי ברעם, רוני כהן, מיכל גור / צילום: תמונה פרטית, יח''צ, לילך רז

כמה באמת שווה הנחת פריסייל על דירה?

שיטת ה"פריסייל" הפכה למנוע הצמיחה של היזמים, שזקוקים למכירות מהירות כדי לספק את הבנקים המלווים ● בדקנו את מנגנון ההנחות בשלבים הנסתרים מהציבור הרחב, ואיך מצטרפים לקבוצות רוכשים שמשיגות תנאים עודפים ● למרות הפיתוי, חשוב לזכור שרכישה "על הנייר" עלולה להסתיים לעתים במחיר גבוה ממחיר השוק

לקראת המונדיאל: מסכי הטלוויזיה הבולטים בשוק

בחודש הבא תיערך אליפות העולם בכדורגל, שרובנו נראה על מסכים מהבית ● פנינו ליבואניות הטלוויזיות ושאלנו מה הדגם המומלץ מבחינתן לצפייה במשחקים

שווייץ / צילום: ap, Markus Schreiber

ארה"ב ויפן מחוץ לעשירייה: זאת המדינה שמדורגת כטובה בעולם

בדירוג 20 המדינות הטובות בעולם לשנת 2026 שווייץ מדורגת במקום הראשון, דנמרק מדורגת במקום השני, ושבדיה בשלישי ● ישראל מדורגת במקום ה-26, ונכתב עליה כי "למדינה יש כלכלה חזקה ואתרים בעלי חשיבות לכמה דתות"

רצפת המסחר של הבורסה לניירות ערך בניו יורק (ארכיון) / צילום: ap, Seth Wenig

המניות שמכר ואלו שרכש: השינויים בתיק ההשקעות של טראמפ

טראמפ ביצע במהלך הרבעון הראשון של השנה 3,642 עסקאות קנייה או מכירה שהיקפן הכולל מגיע ל-220-750 מיליון דולר - כך עולה מדיווח שהועבר מלשכת האתיקה הממשלתית האמריקאית ● העסקאות המגוונות של טראמפ נגעו במגוון רחב של סקטורים, ויש גם כמה מניות ישראליות ברשימה

רחפן FPV מבוסס סיב אופטי / צילום: Reuters, Pavlo Bahmut/Ukrinform

איום הרחפנים התגלה לפני תשע שנים. רק כעת רה"מ מקצה לו 2 מיליארד שקל

לגלובס נודע כי בתום דיון שקיים נתניהו, בהשתתפות בכירי מערכת הביטחון, הוחלט להקצות תקציב לפיתוח פתרונות לאיום הרחפנים ● כבר בשנת 2017 איום הרחפנים הוגדר כמהותי

אילוסטרציה: Shutterstock

כשסיכוי של אחד למיליון מתממש: איך המשקיעים המבריקים בעולם פשטו רגל וכמעט הקריסו את השווקים

בשנות התשעים העליזות התקבעה בוול סטריט התפיסה שניתן לנצח את השווקים, נוכח מודל עובד לתמחור סיכונים ● הסוחר האגדי ג’ון מריוות’ר החליט לעשות כסף מעיוותים בשוק, וחבר לשם כך לזוכי פרס נובל ● כשקרן הגידור שלו נפלה מגדולתה, הבנקים הגדולים בעולם נדרשו להזרים מיליארדים והפד נאלץ להוריד ריבית 3 פעמים - התערבויות ששינו את כללי המשחק ● כתבה שנייה בסדרה 

מערכת ראיית הלילה במשקפת בינוד (BiNOD) / צילום: מוך ערוץ היוטיוב של אלביט ארה''ב

במאות מיליוני דולרים: המערכת הישראלית שיקבל כמעט כל חייל אמריקאי

חוזה החלל באסיה של חברת החיישנים הישראלית ● אוקראינה שוקלת לאפשר יצוא ביטחוני במהלך המלחמה ● השקעת הענק של ממשל טראמפ במו"פ ביטחוני ● תצוגת הטכנולוגיה הביטחונית בטקסס בה ישתתפו 14 חברות דיפנס־טק ישראליות ● אלביט תפתח אמצעי ראיית לילה מתקדם לצבא ארה"ב ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מפעל נגב ירוחם / צילום: יח''צ

עם רוח גבית מהדולר: נגב קרמיקה חוזרת לבורסה ורוצה לגייס 100 מיליון שקל באג"ח

14 שנים לאחר שנמחקה מהבורסה נגב קרמיקה חוזרת לשוק ההון ● יבואנית מוצרי הבנייה לבית ולחדרי אמבטיות שבבעלות יריב לרנר וקרן ויולה רוצה לגיוס אג"ח לא מדורגות וללא שיעבודים

לירן רזמוביץ', ארז גולדשמידט, עפר גרינבאום, צביקה מנס, רנן כהן אורגד / צילום:  יונתן בלום, איל יצהר, דורון לצטר ובאדיבות המצולמים

שוק ההנפקות בת"א רותח, ואלה המתווכים שמקבלים עמלות במאות מיליוני שקלים

לאחר כמה שנים מנומנמות, ידיהם של החתמים שוב עמוסות - כשהם פועלים להכניס עוד ועוד חברות לבורסה ● בענף הקטן והתחרותי, שבו כולם רוצים לנגוס בעוגת העמלות, מדווחים על "פקקי תנועה" בדרך לפגישות עם המוסדיים ועל הלחצים מצד בעלי החברות ● וגם: החתמים הבולטים בשוק וכמה כסף הם מגלגלים

מייסדי סטרים אלמנטס, אור פרי, גיל הירש וראם שרמן / צילום: שלומי יוסף

עובד החברה טען שהסטארט-אפ נסגר. החברה: אנחנו בדרך למכירה

עובד סטרים אלמנטס הישראלית עדכן בשבוע שעבר את לקוחות החברה, ובהם יוצרים ומשפיעני רשת, על סגירה אפשרית של החברה - כך עפ"י פרסום באתר Gamesbeat ● מהחברה נמסר: "אנחנו מנהלים שיחות חיוביות עם רוכשים פוטנציאליים ועובדים על מנת למצוא את הדרך הטובה ביותר עבור היוצרים, הלקוחות והצוות שלנו"