איום רחפני הסיב של חיזבאללה כבר גבה את חייהם של שלושה חיילים ואזרח בחודש האחרון, וגרם לפציעתם של לוחמים רבים, ובצה"ל הודו שאין פתרון כולל זמין לבעיה. רק בשבוע שעבר קיים ראש הממשלה בנימין נתניהו דיון בראשותו בנושא, שבו הוחלט לתקצב את המאמצים למציאת פתרונות ב-2 מיליארד שקל מתקציב משרד הביטחון - כך נודע לגלובס.
● בלעדי | חודש וחצי לאחר אישור התקציב, ומשרד הביטחון כבר נערך לריקון כספי הרזרבה
● דוח המבקר: ישראל נכנסה למלחמה עם פערים חמורים בייצור נשק
● מחיר המלחמה: הכלכלה הישראלית התכווצה ב-3.3% ברבעון הראשון
לרחפני הסיב חסינות כמעט מלאה מפני שיבושי תקשורת ולוחמה אלקטרונית מתקדמת, מה שהופך אותם לאמצעי קטלני שאין לו מענה אמיתי, ולא רק בלבנון - גם באוקראינה מתמודד הצבא עם תופעה דומה.
אורך הסיב האופטי של הרחפן נע בין 10ל-20 ק"מ בממוצע, ומאפשר העברת פקודות בין המפעיל לרחפן, ולכן הוא טס במהירות גבוהה יותר מזו של רחפן המבוסס על תקשורת אלחוטית. נוסף על כך, הם זולים הרבה יותר. כך למשל, בבדיקת גלובס מהשבוע שעבר עלה שרחפן כזה עולה באתר הסיני עלי אקספרס כ-300 דולרים בלבד.
השימוש הנרחב שמבצע חיזבאללה בכלים הללו הכניס את מערכת הביטחון ללחץ גדול ולניסיון למצוא פתרון מהיר לבעיה, אך כזה, כאמור, איננו קיים. כך, נבחנים עשרות פתרונות במקביל ביחידות שונות. בצה"ל הודיעו בסוף השבוע שיציידו את היחידות הלוחמות ברשתות מגן מתיל, ואלו חולקו לכוחות, בהיקף של 158 אלף מטרים רבועים, ובמקביל נעשה רכש נוסף של כ-188 אלף מטרים. התקווה שם, שנוסף על המכשול הפיזי, יכולות טכנולוגיות ואמצעי יירוט יוכלו לשבש את קטלניותם של הרחפנים.
ניסיון לפתח מערכות שיפחיתו את הקטלניות
במהלך הדיון שהתקיים אצל ראש הממשלה בשבוע שעבר התברר שוב שאין פתרון הוליסטי, והגישה במערכת הביטחון - כפי שבאה לידי ביטוי בדיונים - היא לנסות לפתח ולרכוש מגוון מערכות שיוכלו יחד להפחית את הקטלניות. ואולם, על רקע הפערים בין מערכת הביטחון למשרד האוצר על תקציב הביטחון, שכבר הגיע השנה ל-143 מיליארד שקל, ובמשרד האוצר חוששים מפריצתו, החליט ראש הממשלה נתניהו להסיט 2 מיליארד שקל מתקציב משרד הביטחון המאושר, כדי לזרז את פיתוח ורכש המערכות.
המקור התקציבי גם הוא מפתיע: אגב הדיונים עלה שבתקציב מערכת הביטחון נשמרו כ-4 מיליארד שקל לתעדוף ראש הממשלה, ו-2 מיליארד השקלים שיוסטו כעת מגיעים בחלקם מאותה "קופה קטנה" שנשמרה.
ואולם, הבטחות לחוד ומציאות לחוד: כבר בשנת 2017 איום הרחפנים הוגדר כמהותי. במענה לפניית מבקר המדינה נמסר מטעמו של ראש הממשלה נתניהו לתקשורת, כי "סוגיית הרחפנים מוכרת ומטופלת ומדינת ישראל היא מהחלוצות בעולם במתן מענה לבעיה".
כמו כן צוין באותה הודעה, שרה"מ קיים דיון בנושא במאי של אותה השנה, ובחודש יוני התקיימה ישיבת קבינט - נוסף על דיונים מקצועיים במסגרת המל"ל. "ראש הממשלה הנחה את המועצה לביטחון לאומי יחד עם משרד הביטחון והמשרד לביטחון הפנים לקדם מוכנות לאומית לסוגיית הרחפנים. ראש הממשלה נתניהו כבר פנה למדינות אחרות שעומדות מול אותה בעיה", נכתב.
הקבינט הטיל את האחריות למציאת הפתרונות על משרד הביטחון לצד הקמת תא חדש במנהלת "מגן". ב-2021 המבקר הראה כיצד ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה, וכן החיזבאללה בלבנון ובאיראן, הצטיידו באותם רחפנים, אך למעט נתב"ג ההיערכות הממשלתית עלתה בתוהו.
ב-2017, בפעם הקודמת שממשלת ישראל זיהתה את איום הרחפנים, הוקצו לפרויקט 150 מיליון שקל בשל מחלוקת תקציבית העבודה הוקפאה למשך חצי שנה, והתקציב התכווץ על פי מבקר המדינה ל-80 מיליון שקל, לאחר שמספר גופים כמו המשטרה והשב"כ נסוגו מהפרויקט. הפעם, יש לקוות לא רק שכל התקציב יישאר כפי שהוא, אלא שגם יהיה גוף אחד שמנהל אותו, ובעיקר גוף עם שיניים.
דרישות חיל האוויר מול זרוע היבשה
בסיבוב הקודם היה צוות רחפנים קטן במנהלת מגן בחיל האוויר, שכשל במבחן 7.10, שהחל בפועל כמתקפת רחפנים. הבעיה לא נמצאת רק בתקציב, אלא באופן שבו הוא מנוהל. גם כיום נקרע גוף הפיתוח של הצבא, מפא"ת, בין דרישות חיל האוויר, שמחפש פתרונות קבע לגבולות הארץ, לזרוע היבשה, שמסתכלת על הגנה בעורף האויב, בלי תוכנית מסודרת, סדרי עדיפויות וניהול מכוון.
גם מכרז רחפני תקיפה נדחה בשנה מ-2024 ל-2025, ובתוך הצבא התקיימו דיונים שונים על זהות הגורם האחראי - חיל האוויר או זרוע היבשה.
