בית המשפט העליון קבע כי אין להיענות לבקשה לעיכוב ביצוע של חיוב כספי שהגישו מבקשים בתביעה ייצוגית, שבה הפסידו מול חברות דלק ואנרגיה, וקבע כי התשלום, מיליון שקל הוצאות לחובת המבקשים, יתבצע לפני שמיעת הערעור בתיק. השופטת בתיק היא יעל וילנר.
● ביהמ"ש הכריע: זוג שצבר חובות של 28 מיליון ש' לא יפונה מהווילה שלו
● האישה תקבל 6.6 מיליון ש' על מניות הבעל או 2 מיליון? מה קבע ביהמ"ש
המבקשים, תושבי חיפה, הגישו בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברות הדלק והאנרגיה, בטענה כי פעילותן יצרה זיהום אוויר עודף שלא כדין, שפגע בבריאות תושבי האזור. בקשתם לאישור התביעה הייצוגית נדחתה, ולאור התשתית העובדתית החסרה שהניחו המבקשים, וכן לנוכח המשאבים שהושקעו בבירור הבקשה, ובהם הגשת חוות דעת מומחים שעלותן גבוהה, בית המשפט הטיל על המבקשים הוצאות בסך מיליון שקל, סכום גבוה לכל הדעות.
על כך הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע, בטענה כי סיכויי הערעור טובים, ולכן יש להמתין עם תשלום ההוצאות עד לשמיעת הערעור. עוד נטען כי המשיבות הן מהחברות החזקות במשק, כך שעיכוב תשלום ההוצאות לטובתן לא צפוי להשפיע עליהן כלל, בעוד שהמבקשים הם אנשים מן היישוב, וחיובם בתשלום יפגע אנושות במצבם הכלכלי ואף עלול להביא את המבקש לחדלות פירעון. בית המשפט דחה את הבקשה, בקובעו כי אין לעכב את ביצוע תשלום ההוצאות, וכי הכלל הוא שלא להיעתר לבקשות מסוג זה אלא במקרים חריגים.
נזכיר כי אף שפסק הדין ניתן בחודש ינואר השנה, הוא עולה בקנה אחד עם פסיקת בית המשפט העליון מלפני כמה שבועות בנושא שינוי הגישה המתוכנן בפסיקת הוצאות במקרים שבהם בקשה לאישור תביעה ייצוגית נדחית, וזאת בשים לב לתשתית העובדתית ולהוצאות הריאליות שהוציאו הצדדים.
מתי ניתן לשקול החמרה בפסיקת ההוצאות?
בתביעות ייצוגיות, בשונה משאר ההליכים האזרחיים, נהוג לנקוט גישה מתונה בפסיקת הוצאות לחובת תובעים שבקשתם נדחתה או נמחקה. הרציונל העומד מאחורי גישה זו הוא החשש מיצירת "אפקט מצנן" והרתעת תובעים פוטנציאליים מהגשת הליכים ייצוגיים - מכשיר משפטי בעל חשיבות ציבורית.
עד היום, החריג המרכזי לכלל היה הגשת בקשת סרק בחוסר תום־לב, מקרים שבהם נטו בתי המשפט להחמיר בפסיקת ההוצאות. אלא שבפסק הדין שניתן לפני כמה שבועות, בית המשפט מציע להרחיב את שורת המקרים המאפשרים להעלות את רף ההוצאות לחובת המבקשים. המהלך מוסבר, בין היתר, לנוכח התופעה הגוברת של ריבוי הליכים ייצוגיים המוגשים לבתי המשפט. כמה חודשים קודם לכן, בית המשפט המחוזי כבר יישם פסיקה ברוח זו.
השופטת רונן מנתה רשימת מקרים שבהם ניתן לשקול החמרה בפסיקת ההוצאות: בתחומים המתאפיינים בריבוי בקשות סרק; בתחומים שבהם אין פערי מידע משמעותיים; במקרים שבהם אין תשתית עובדתית או משפטית מינימלית; בתביעות משוכפלות שדרשו השקעה מינימלית; כשיש פער בין הנטען לבין המציאות בפועל; או במצבים של חוסר תום־לב, גם אם לא מדובר בבקשת סרק. השופט כשר היה נחרץ אף יותר, וקבע כי "בשלה העת לשינוי גישה בפסיקת הוצאות לחובת מבקשים ייצוגיים שבקשתם נדחתה או נמחקה". עם זאת, הוא הסביר כי יש להחיל את השינוי באופן זהיר והדרגתי.
ע"א 45840-03-26 יהושע קליין נ’ בז"ן בתי זיקוק לנפט בע"מ
