בנייה במרכז הארץ / צילום: Shutterstock
התאחדות קבלני השיפוצים מדווחת כי בחודשים האחרונים נרשמת עלייה חדה במספר התביעות המוגשות לבתי הדין לעבודה נגד קבלני בנייה ושיפוצים על ידי פועלים פלסטינים שהועסקו בעבר בישראל. מאז אירועי 7 באוקטובר והחלטת המדינה לאסור את כניסת העובדים הפלסטינים לתחומי הקו הירוק, עשרות אלפי עובדים מצאו עצמם ללא מקום עבודה וללא מקור פרנסה. בהתאחדות טוענים כי הדבר הוביל לגידול של 30% בהיקף התביעות מאז כאשר מוגשות תביעות רטרואקטיביות בגין אי-תשלום של זכויות סוציאליות לאורך שנות העבודה, בסכומים של עשרות עד מאות אלפי שקלים.
● הכוכביות בתשקיף תדהר: המינוף, הקושי למכור דירות והמשרדים הפנויים
● ביהמ"ש הכריע: זוג שצבר חובות של 28 מיליון שקל לא יפונה מהווילה שבה הוא מתגורר
חברת אלדור ר.כ בנייה, למשל, נתבעה על ידי עובד פלסטינאי שהועסק בעבר על ידה בתקופה של שלושים חודשים, בין השנים 2019-2022. בכתב התביעה שהוגש נדרשה חברת הבנייה לשלם לתובע סכום של כ-60 אלף שקל בגין פיצויי פיטורין, פיצויים בגין אי מתן הודעה לעובד, דמי הבראה, דמי חגים, שעות נוספות, ופיצויים בגין אי הפרשה לפנסיה. לבסוף הוחלט על הסכם פשרה בין שני הצדדים, כאשר חברות אלדור שילמה לעובד כ-7000 שקלים.
במקרה אחר, קבלן שביצע פרויקט בצפון הארץ קיבל כתב תביעה שבו נדרש לשלם עשרות אלפי שקלים לעובד פלסטיני, בטענות לאי־תשלום שוברי חג, דמי הבראה ושכר במועד. בשיחה עם גלובס מספר הקבלן כי אף שהחזיק בידיו את כל המסמכים המוכיחים כי התשלומים בוצעו במלואם, בחר שלא להיגרר להליך משפטי ממושך והעדיף לסיים את הסכסוך בפשרה, במסגרתה שילם לעובד כ־1,500 שקל.
קבלנים נוספים בענף מעידים על מקרים דומים ומספרים כי היקף התביעות הלך וגדל מאז אירועי השבעה באוקטובר. "בתקופת הקורונה קיבלתי תביעה אחת בלבד", מספר אחד מהם, "אבל בשנה האחרונה כבר הוגשו נגדי שלוש תביעות מצד עובדים פלסטינים. הסכומים הנתבעים היו גבוהים מאוד, אך בסופו של דבר, כדי להימנע מהגעה לבית הדין, נסגרו התיקים בפשרות של כמה אלפי שקלים".
ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים התייחס לנושא: "מאז 7 באוקטובר הפועלים הפלסטינים יושבים בבית, והתוצאה היא ניצול ציני ומחפיר של מצב המלחמה נגד העסקים הקטנים בישראל. קבלני שיפוצים נכנסו לחרדות קיומיות; הם מוצאים את עצמם נתבעים במאות אלפי שקלים בשיטת 'מצליח', הפועלים מוצאים עו"ד שמוכן לשלם בעבורם את האגרה ואח"כ מתחלקים ברווחים. בלית ברירה הקבלנים נאלצים לשלם 'דמי כופר' של 30 ו-40 אלף שקלים רק כדי לסגור את האירוע, להימנע מבתי משפט ולא לקרוס כלכלית.
"המצב הזה הפך להפקרות מוחלטת, ולכן פניתי כבר מספר פעמים באופן רשמי למערכת בתי המשפט בדרישה חד-משמעית: להגדיל באופן מיידי את אגרת פתיחת התיקים בתביעות מסוג זה. כיום, חוסר הסיכון הכלכלי בהגשת תביעת סרק מעודד את התעשייה הזו. העלאת האגרה היא כלי הכרחי שיסנן את תביעות הניצול הללו וימנע את קריסתם של הקבלנים הישראלים. אנחנו דורשים מבתי הדין לעבודה להתעורר, לעצור את התעשייה הזו לאלתר ולא לתת לה יד".