גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בלי סבסוד ישיר: זו חבילת הסיוע שמתכננים באוצר להעמיד ליצואנים שנפגעו מהדולר החלש

החבילה רחוקה מהדרישות שהציגה התאחדות התעשיינים - ובאוצר מבהירים: הכלי המרכזי שיכול לשנות את מגמת השקל אינו בידינו אלא בידי נגיד בנק ישראל ● בכירי האוצר מציגים בדיונים פנימיים עמדה אחידה לטובת הפחתת ריבית, אך נמנעים מלהתבטא כך בפומבי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

קווי המתאר של חבילת הסיוע ליצואנים הנפגעים מהיחלשות הדולר מול השקל מתחילים להתגבש במשרד האוצר. על פי המסתמן בדיונים הפנימיים בעקבות הפגישות שקיים בשבוע שעבר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עם בכירי משרדו ועם ראשי התאחדות התעשיינים, החבילה תתבסס על שני מרכיבים מרכזיים: סיוע תקציבי בהטמעת מערכות בינה מלאכותית בחברות תעשייה והייטק שנפגעו מהשינוי החד בשער, ופחת מואץ שיאפשר לאותן חברות לחסוך בהוצאות מיידיות באמצעות דחיית תשלומי מס.

החוק לסבסוד משכנתאות נפל - וזאת כנראה הסיבה האמיתית לכך
חודש וחצי לאחר אישור התקציב, ומשרד הביטחון כבר נערך לריקון כספי הרזרבה

מנגנון סופי לכוונת האוצר לספק לתעשייה סיוע ב-AI טרם סוכם. ככל הנראה הוא יכלול תקציב מענקים, שיהיו "צבועים" עבור רכש והצטיידות במערכות מבוססות AI, וייתכן שיועברו דרך הרשות להשקעות במשרד הכלכלה. לא מדובר במענקי מזומן לשימוש חופשי, כמו למשל בתוכניות הסיוע של המדינה לעסקים שנפגעו כלכלית בסבבי הלחימה האחרונים.

הפחת המואץ, מצדו, אינו דורש הוצאה תקציבית ישירה מקופת האוצר. הוא מהווה דחייה של הכנסות המדינה ממסים, ולכן הוא נתפס באוצר כצעד נוח יחסית להפעלה . הצעד הזה מתקבל בברכה יחסית בקרב הדרג המקצועי באוצר, שרואים בפחת המואץ כלי שמשקף את שחיקת הערך הכלכלי של נכסי החברות בתנאי השער הנוכחיים.

ההיקף התקציבי טרם נחשף

הרציונל שמציגים באוצר לכיוון המסתמן במתווה הוא שאין כוונה לסבסד באופן ישיר וגורף את פעילות היצואנים, אלא לסייע להם להתייעל ולשפר את הפריון - מתוך הנחה שהשער הנמוך עשוי להיוותר לאורך זמן, וכי המענה הראוי הוא שיפור מבני בחברות.

סמוטריץ' ציין בדיונים כי אל מול הסיוע של המדינה ליצואנים שנפגעו כתוצאה מהתחזקות השקל, מתבקש שנציגי העסקים ידאגו שהיבואנים אשר מרוויחים משערי המטבע יוזילו עלויות לציבור ולא ישאירו את כל שולי הרווח אצלם. ברקע אמירה זו של שר האוצר, עומד המאבק הסוער של נציגי העסקים, בהובלת נשיא איגוד לשכות המסחר שחר תורג'מן, כנגד החלטת סמוטריץ' להגדיל את הפטור ממס על הזמנת מוצרים מחו"ל.

באוצר שומרים עדיין את הקלפים קרוב לחזה לקראת פגישת המשך עם התעשיינים בשבוע הבא, ובינתיים לא חושפים את ההיקף התקציבי שהם מוכנים להשקיע בתוכנית. כך או כך, נראה שההטבות שעומדים להציע באוצר עדיין רחוקות מלפגוש את הדרישות שהציגה ההתאחדות. מאבק בנושא עוד צפוי, כאשר בתעשייה רואים ברעיונות האוצר לא יותר מאשר נקודת פתיחה למשא ומתן.

יו"ר התאחדות התעשיינים, אברהם (נובו) נובוגרוצקי, הניח על שולחן האוצר רשימה ארוכה של בקשות סיוע, בהיקף של כ־1.5 מיליארד שקל בשנה במענקים שונים, בנוסף לבקשה לפחת מואץ בהיקפים נרחבים. "צריך להיערך למצב שבו הדולר החלש יישאר לתקופה של שנים קדימה", אמר נובוגרוצקי, "לא צריך תוכנית של 50 מיליון שקל פה ושם - אלא תוכנית של מיליארדים לאורך זמן".

המענקים שיוגדלו לטובת ה-AI

לאורך העשור האחרון נרשמה ירידה מתמשכת בתקציב המענקים שניתנים לפי חוק עידוד השקעות הון. מ-372 מיליון שקל בשנת 2016, קוצצו המענקים ל-115 מיליון שקל בלבד ב-2026. לפי הערכות גורמים המעורבים בתהליך, אלה המענקים שיוגדלו לצורך ההשקעה ב-AI. בהתאחדות התעשיינים ביקשו להחזיר אותם לרמה של כ-350 מיליון שקל בשנה. אבל גם אם יסכימו לכך באוצר, נראה שבהתאחדות עדיין לא יתרצו לתקיעת כף.

אחת הסיבות לכך היא התנגדות התעשיינים להגבלת הסיוע לצורכי בינה מלאכותית בלבד. נקודת המוצא המשותפת לתעשיינים ולאוצר היא שהדרך הנכונה להתמודד עם שערי המטבע היא בהעלאת הפריון באמצעות טכנולוגיות מתקדמות. אבל שעבור התעשיינים, טכנולוגיות מתקדמות הן לא רק AI, אלא גם רובוטיקה, מחשוב, מערכות בקרה ועוד.

"בינה מלאכותית זה מונח מאוד יפה, אבל המערכות היישומיות ברמת העסק - להבדיל מרמת האדם הפרטי שמשתמש בצ'אט GPT - הן עדיין בחיתוליהן", אומר גורם בתעשייה. "רק המפעלים הגדולים באמת יודעים לקחת מערכות AI ולהתאים אותם לוגיסטיקה ואחזקה, למשל. אבל לכל היתר צריך מענקים אחרים". הוא מביע חשש ש"הרצון של האוצר לקרוא לזה מענקי AI, הוא במכוון כדי להקטין את קבוצת העסקים שתעשה בהם שימוש, כדי שבסופו של דבר לא יתנו הרבה כסף".

הכלי המרכזי שעשוי לשנות את מגמת השקל

על רקע הוויכוח עם התעשיינים על היקף הסיוע, מבהירים באוצר שהמתווה המסתמן הוא בכוונה נקודתי ומצומצם, ולא בכדי. הדולר נסחר היום סביב 2.92 שקלים ועדיין שוהה ברמה נמוכה היסטורית, סביבה שלפי הערכות בשווקים ואף בתוך האוצר עשויה להיוותר לאורך זמן. העמדה שמתגבשת באוצר היא שהכלי המרכזי שיכול באמת לשנות את מגמת השקל אינו תקציבי אלא מוניטרי, ומצוי בידי נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון.

זוהי עמדה שעליה יש הסכמה רחבה - וחריגה למדי - בקרב בכירי האוצר. בעבר ספגו קריאותיו הפומביות של שר האוצר סמוטריץ' להפחתת ריבית ביקורת כהתערבות פסולה במדיניות מוניטרית עצמאית. אבל בשבועות האחרונים, גם בדרג המקצועי באוצר מציגים בדיונים פנימיים עמדה אחידה: הורדת הריבית היא לדבריהם התרופה האפקטיבית להתחזקות החדה של השקל, ובמקביל גם דרך להקל על משקי הבית הנושאים בנטל המשכנתאות והאשראי. בכירי האוצר נמנעים מלהתבטא כך בפומבי, מתוך כבוד להפרדת התפקידים בינם לבין בנק ישראל, אך בשיחות סגורות העמדה אינה משתמעת לשתי פנים.

באוצר מצביעים על כך שהאינפלציה - 1.9% בלבד - מבוססת היטב בתחום היעד, ולכן לטענתם אין חשש להתפרצות מחירים בעקבות הפחתת ריבית. חלקם מוסיפים שצעד כזה לא רק יקל על היצואנים, אלא יזרים חמצן משמעותי לכלכלה אחרי תקופה ארוכה של ריבית גבוהה.

גורם בכיר באוצר מזכיר כי בשנה האחרונה יצא הנגיד חוצץ נגד קריאות מצד הממשלה להוריד את הריבית, ובאותה הזדמנות הבהיר שהמדיניות המוניטרית מצויה תחת סמכותו הבלעדית. "אבל כעת", אומר אותו גורם, "הנגיד נמנע מלפעול בכלים שהוא עצמו טען שהם באחריותו. אין טעם להמתין כל כך".

מנגד, כזכור, הסביר הנגיד עצמו בעבר את ההימנעות מהפחתת ריבית חדה באי-ודאות גאו-פוליטית, והבהיר כי "קירות חדר הוועדה המוניטרית עבים במיוחד, הרעש החיצוני לא חודר אליהם". הריבית עומדת היום על 4%, אחרי שתי הפחתות רצופות בנובמבר 2025 ובינואר 2026, ותחזית בנק ישראל עצמה צופה ירידה לרמה של 3.5%-3.75% עד סוף הרבעון הראשון של 2027. ההחלטה הבאה של הוועדה המוניטרית צפויה ביום שני הקרוב.

עוד כתבות

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

יותר משנה לרפורמת היבוא: שוק החשמל נפתח לתחרות, אך יבוא המזון נתקע

נתונים חדשים על רפורמת היבוא "מה שטוב לאירופה" חושפים מהפך תחרותי בשוק מוצרי החשמל ● מנגד, בגזרת המזון הריכוזיות נותרה בעינה, והמחירים לצרכן מאמירים ● חלק מהקשיים נובעים מרגולציה של משרד הבריאות, שמסר בתגובה: "סוגיית המחירים לא באחריותנו"

ראש האופוזיציה יאיר לפיד. בוקר טוב ישראל, גל''צ, 13.05.26 / צילום: שלומי יוסף

מה העלות הכספית של אי־גיוס החרדים?

ראש האופוזיציה יאיר לפיד הזכיר נתון ש"כל אזרח ישראלי צריך לדעת" על העלות הכלכלית של אי־גיוס החרדים • עד כמה מדויק המספר שבו נקב? • המשרוקית של גלובס

מרחפנים, דרך רובוטים ועד ציוד הנדסי - המוצרים של החברות שאונדס רכשה / צילום: מצגת החברה

מתחרה באלביט, גונבת עובדים מרפאל ורוכשת כל מה שזז: מה מסתתר בדוחות אונדס

לאחר סדרת רכישות של חברות ביטחוניות בישראל, מציגה אונדס האמריקאית קפיצה של פי 12 בהכנסות הרבעון וצבר הזמנות של קרוב לחצי מיליארד דולר ● מניית החברה טסה כ־1,000% בשנתיים האחרונות, ולמרות ירידה של כ־30% מהשיא, האנליסטים אופטימיים לגביה

יו''ר רכבת ישראל, משה שמעוני / צילום: אילן בשור

יו"ר רכבת ישראל משה שמעוני מונה ליו"ר מקורות

משה שמעוני, המכהן כיו"ר רכבת ישראל מאז 2020, נבחר לעמוד בראש חברת המים הלאומית לאחר שהוועדה למינויים בכירים פסלה את מועמדותו של היו"ר בפועל אנדריי אוזן ● המינוי מגיע על רקע היערכות אפשרית לתקופת בחירות, שבמהלכה מוטלות מגבלות על מינויים בכירים בחברות ממשלתיות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דני שדה, Shutterstock

החשש ממחסור בדלק סילוני נרגע, אבל ענף התעופה עדיין לא נושם לרווחה

החשש מהתרוקנות מאגרי הדלק הסילוני מתחלף בדאגה חדשה: המחירים ● בעוד שחברות התעופה מדווחות על יציבות יחסית באספקה, מחירי הדלק זינקו בעשרות אחוזים, ובענף מזהירים מפני התייקרות כרטיסים ולחץ גובר על חברות בעלות רווחיות נמוכה

רז רהב / צילום: חיים יוסף

השף שעורר סערה: משלם 13 אלף שקל למלצרים, בלי טיפים

שף רז רהב, בעלי קבוצת OCD, קורא לשנות את אחד מכללי היסוד בענף המסעדנות: להעביר את האחריות לשכר המלצרים מהמזומן שעל השולחן אל המעסיק ● בריאיון לגלובס הוא מסביר מדוע החליט לנתק את שכר המלצרים מהטיפים ולמה לדעתו מלצרות צריכה להיחשב למקצוע לכל דבר ● אירועים ומינויים

תאילנד / צילום: Shutterstock

מתכננים חופשה בתאילנד? יש לנו בשורות פחות טובות בשבילכם

פחות משנתיים לאחר שהאריכה את תקופת השהייה ללא ויזה ל־60 יום עבור אזרחי יותר מ־90 מדינות, בהן ישראל, תאילנד חוזרת למגבלת 30 הימים ● המהלך נועד להילחם בניצול לרעה של ההקלות ע"י עובדים בלתי חוקיים, גורמי פשיעה ורשתות הונאה ● בממשלה התאילנדית מעריכים כי השינוי לא צפוי לפגוע באופן משמעותי בתנועת התיירות

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

השוק מגזים? מניית עזריאלי בדרך לאחד מהימים הגרועים בתולדותיה

מניית עזריאלי נופלת בשיעור חד, לאחר שפרסמה הבוקר דוחות כספיים שאכזבו את המשקיעים ● האנליסטים סבורים שהשוק מגזים ואגרסיבי מדי בתגובה שלו, אך זה עשוי להיות יום המסחר הרביעי הגרוע בתולדות המניה ● בינתיים, המניה מוחקת 4.4 מיליארד שקל מהשווי שלה

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת: הביטחוניות זינקו, מניות הביטוח נפלו

ת"א 90 עלה בכ-0.2%, ת"א 35 ירד בכ-0.1% ● מניות השבבים הדואליות העיבו על המדדים ● בנק אוף אמריקה ממליץ על מניית דיסקונט בפרמייה של 40% ● מקס סטוק מזנקת בעקבות הדוח הרבעוני ● בישראל ובכל העולם, האג"ח הממשלתיות נופלות, אלו הסיבות ● IBI: סביר לצפות להפחת ריבית בישראל באחת משתי ההחלטות הקרובות

פרופ' אבי שמחון / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

החוק לסבסוד משכנתאות נפל - וזאת כנראה הסיבה האמיתית לכך

הנרטיב הרשמי בקואליציה מצביע על הקדמת הבחירות כגורם לעצירת החקיקה, אך גורמים כלכליים שליוו את המהלך מציגים גרסאות שונות

מערכת ההגנה ''סטורם שילד'' / הדמיה: דוברות רפאל

מונע יירוטים: רפאל השיקה מערכת הגנה על רחפנים

בתערוכת הלוחמה האלקטרונית AOC שנפתחה היום הציגה חברת רפאל מערכת הגנה על רחפנים בשם "סטורם שילד" ● הכיסוי של המערכת הוא 360 מעלות במטרה שגם אם האיום מגיע מנקודה שאינה בכיוון הטיסה, הכלי עדיין לא יינזק

עידן וולס / צילום: יונתן בלום

גם לא איראן וקידוח כושל בבולגריה עצרו את קבוצת דלק: הרווח הנקי זינק ל-45 מיליון שקל

למרות התהפוכות הרבות בעסקיה של קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה ובניהולו של עידן וולס, הצליחה החברה בשורה התחתונה להזניק את הרווח הנקי פי 4.5 ל-45 מיליון שקל, וזאת הודות לפעילות הפיננסית החדשה – השליטה בחברת ישראכרט

מייסדי הסטארט-אפ קלע Kela / צילום: יוסי אלטרמן

ביקור מייסד ענקית הביטחון מארה"ב שכמעט הוביל לרכישת קלע הישראלית

לגלובס נודע כי פאלמר לאקי, מנכ"ל הענקית הביטחונית אנדוריל, דן ברכישת קלע הישראלית - אך נתקל בסירוב ● בשבוע שעבר אנדוריל השלימה גיוס של 5 מיליארד דולר

ראש הממשלה הספרדי, פדרו סנצ'ז / צילום: ap, Rafiq Maqbool

ספרד קיבלה מענק של 79 מיליארד אירו. עכשיו מתברר לאן הלך הכסף

לפי תחקיר חדש, לפחות חלק מהמענק שקיבלה ספרד מהאיחוד האירופי הלך להגדלת פנסיות וניהול תקציב שוטף ● במדינה טוענים שלא פעלו בניגוד לכללים, אבל ביבשת התגובות חריפות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

בזן גידרה את מחיר הנפט ונפגעה, הכנסות מליסרון עלו למרות המלחמה

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● הכנסות מליסרון אומנם נפגעו בשל סגירת הקניונים בימי המלחמה הראשונים, אך היא הציגה עלייה ברווח ● גידורים על מחירי הנפט הובילו את בזן להפסד

תותח הגנה אווירית קורקוט. בעיגול: רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: ap, Khalil Hamra, reuters-Kemal Aslan

טורקיה הופכת לספקית נשק משמעותית, אבל לישראל יש עדיין יתרון אחד מובהק

חברות טורקיות הגיעו להסכמי רכש ביטחוניים עם עיראק וכווית, ומכוונות גם למכירת נשק למדינות נוספות במרחב ● כדי לחזק את השליטה באזור באנקרה כבר לא מפחדים אפילו לצאת נגד איראן ● אבל לישראל עדיין יש יתרון אחד מובהק

ליאת בקייר / צילום: עמית נעים

ליאת בקייר: "המגפה הכי גדולה היא בדידות, ולשם אנחנו נכנסים"

מבצע "שאגת הארי" הגיע בתזמון מסחרי גרוע לכל ענף השיווק, אבל ליאת בקייר, שעומדת בראש סוכנות המשפיענים MIND, הרגישה זאת מקרוב ● בראיון היא מספרת על מערכות הדאטה הייחודיות שפיתחה, ומסבירה איך הומור, חדר מלא באור וחתול יכולים להקפיץ ביצועים

השותפים המנהלים של משרד ש.הורוביץ עם השותפים של ב.לוינבוק / צילום: אינגה

המגמה נמשכת: משרד עורכי הדין ב. לוינבוק מתמזג לש.הורוביץ

משרד עורכי הדין ש.הורוביץ מצרף אליו את משרד לוינבוק המייצג את כל הבנקים הגדולים ● בכך, נמשכת מגמת המיזוגים למשרדי ענק ● בהורוביץ מציינים כי הצטרפות המשרד מהווה חיזוק משמעותי לפעילות המקצועית של הפירמה בתחומי הליבה

מגן אור, מערכת קרן הלייזר הישראלית / צילום: דוברות משרד הביטחון

"אור איתן" לא מספיקה: מערכת הלייזר הקיימת מפספסת את האיום האמיתי

העלויות האדירות של רכישת מיירטים ומשך הזמן לחידוש המלאים, מחייבים את ישראל להשקיע במערכת לייזר עוצמתית, שתוכל ליירט טילים ארוכי טווח ● הפתרון היה כבר בהישג יד, אלא שמאז נרדמה המדינה בשמירה ● טור דעה

מנכ''ל שטראוס, שי באב''ד / צילום: איל יצהר

מחירי הקפה והקקאו נפלו, אך לא בסופר - והרווח הנקי של שטראוס טס ב-126%

חברת שטראוס גרופ השכילה לנצל את ירידת מחירי פולי הקקאו והקפה ברבעון הראשון של 2026 ולתרגם אותם לגידול ברווחיות הגולמית - הודות למחירים בסופר שנותרו גבוהים ● בעוד שההכנסות לפי הדוחות הניהוליים נותרו יציבות, שיעור הרווח הגולמי ברבעון קפץ מ-26.1% ל-31.9%