קווי המתאר של חבילת הסיוע ליצואנים הנפגעים מהיחלשות הדולר מול השקל מתחילים להתגבש במשרד האוצר. על-פי המסתמן בדיונים הפנימיים בעקבות הפגישות שקיים בשבוע שעבר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עם בכירי משרדו ועם ראשי התאחדות התעשיינים, החבילה תתבסס על שני מרכיבים מרכזיים: סיוע תקציבי בהטמעת מערכות בינה מלאכותית בחברות תעשייה והייטק שנפגעו מהשינוי החד בשער, ופחת מואץ שיאפשר לאותן חברות לחסוך בהוצאות מיידיות באמצעות דחיית תשלומי מס.
● החוק לסבסוד משכנתאות נפל - וזאת כנראה הסיבה האמיתית לכך
● חודש וחצי לאחר אישור התקציב, ומשרד הביטחון כבר נערך לריקון כספי הרזרבה
מנגנון סופי לכוונת האוצר לספק לתעשייה סיוע ב-AI טרם סוכם. ככל הנראה הוא יכלול תקציב מענקים, שיהיו "צבועים" עבור רכש והצטיידות במערכות מבוססות AI, וייתכן שיועברו דרך הרשות להשקעות במשרד הכלכלה. לא מדובר במענקי מזומן לשימוש חופשי, כמו למשל בתוכניות הסיוע של המדינה לעסקים שנפגעו כלכלית בסבבי הלחימה האחרונים.
הפחת המואץ, מצדו, אינו דורש הוצאה תקציבית ישירה מקופת האוצר. הוא מהווה דחייה של הכנסות המדינה ממסים, ולכן הוא נתפס באוצר כצעד נוח יחסית להפעלה. הצעד הזה מתקבל בברכה יחסית בקרב הדרג המקצועי באוצר, שרואים בפחת המואץ כלי שמשקף את שחיקת הערך הכלכלי של נכסי החברות בתנאי השער הנוכחיים.
ההיקף התקציבי טרם נחשף
הרציונל שמציגים באוצר לכיוון המסתמן במתווה הוא שאין כוונה לסבסד באופן ישיר וגורף את פעילות היצואנים, אלא לסייע להם להתייעל ולשפר את הפריון - מתוך הנחה שהשער הנמוך עשוי להיוותר לאורך זמן, ושהמענה הראוי הוא שיפור מבני בחברות.
סמוטריץ' ציין בדיונים כי אל מול הסיוע של המדינה ליצואנים שנפגעו כתוצאה מהתחזקות השקל, מתבקש שנציגי העסקים ידאגו שהיבואנים אשר מרוויחים משערי המטבע יוזילו עלויות לציבור, ולא ישאירו את כל שולי הרווח אצלם. ברקע אמירה זו של שר האוצר עומד המאבק הסוער של נציגי העסקים, בהובלת נשיא איגוד לשכות המסחר שחר תורג'מן, נגד החלטת סמוטריץ' להגדיל את הפטור ממס על הזמנת מוצרים מחו"ל.
באוצר שומרים עדיין את הקלפים קרוב לחזה לקראת פגישת המשך עם התעשיינים בשבוע הבא, ובינתיים לא חושפים את ההיקף התקציבי שהם מוכנים להשקיע בתוכנית. כך או כך, נראה כי ההטבות שעומדים להציע באוצר עדיין רחוקות מלפגוש את הדרישות שהציגה ההתאחדות. מאבק בנושא עוד צפוי, כאשר בתעשייה רואים ברעיונות האוצר לא יותר מאשר נקודת פתיחה למשא-ומתן.
יו"ר התאחדות התעשיינים, אברהם (נובו) נובוגרוצקי, הניח על שולחן האוצר רשימה ארוכה של בקשות סיוע, בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל בשנה במענקים שונים, בנוסף לבקשה לפחת מואץ בהיקפים נרחבים. "צריך להיערך למצב שבו הדולר החלש יישאר לתקופה של שנים קדימה", אמר נובוגרוצקי, "לא צריך תוכנית של 50 מיליון שקל פה ושם - אלא תוכנית של מיליארדים לאורך זמן".
המענקים שיוגדלו לטובת ה-AI
לאורך העשור האחרון נרשמה ירידה מתמשכת בתקציב המענקים שניתנים לפי חוק עידוד השקעות הון. מ-372 מיליון שקל בשנת 2016, קוצצו המענקים ל-115 מיליון שקל בלבד ב-2026. לפי הערכות גורמים המעורבים בתהליך, אלה המענקים שיוגדלו לצורך ההשקעה ב-AI. בהתאחדות התעשיינים ביקשו להחזיר אותם לרמה של כ-350 מיליון שקל בשנה. אבל גם אם יסכימו לכך באוצר, נראה כי בהתאחדות עדיין לא יתרצו לתקיעת כף.
אחת הסיבות לכך היא התנגדות התעשיינים להגבלת הסיוע לצורכי בינה מלאכותית בלבד. נקודת המוצא המשותפת לתעשיינים ולאוצר היא שהדרך הנכונה להתמודד עם שערי המטבע היא בהעלאת הפריון באמצעות טכנולוגיות מתקדמות. אבל שעבור התעשיינים, טכנולוגיות מתקדמות הן לא רק AI, אלא גם רובוטיקה, מחשוב, מערכות בקרה ועוד.
"בינה מלאכותית זה מונח מאוד יפה, אבל המערכות היישומיות ברמת העסק - להבדיל מרמת האדם הפרטי שמשתמש בצ'אט GPT - הן עדיין בחיתוליהן", אומר גורם בתעשייה. "רק המפעלים הגדולים באמת יודעים לקחת מערכות AI ולהתאים אותם לוגיסטיקה ואחזקה, למשל. אבל לכל היתר צריך מענקים אחרים". הוא מביע חשש ש"הרצון של האוצר לקרוא לזה מענקי AI, הוא במכוון כדי להקטין את קבוצת העסקים שתעשה בהם שימוש, כדי שבסופו של דבר לא יתנו הרבה כסף".
הכלי המרכזי שעשוי לשנות את מגמת השקל
על רקע הוויכוח עם התעשיינים על היקף הסיוע, באוצר מבהירים כי המתווה המסתמן הוא בכוונה נקודתי ומצומצם, ולא בכדי. הדולר נסחר היום סביב 2.92 שקלים ועדיין שוהה ברמה נמוכה היסטורית, סביבה שלפי הערכות בשווקים ואף בתוך האוצר עשויה להיוותר לאורך זמן. העמדה שמתגבשת באוצר היא שהכלי המרכזי שיכול באמת לשנות את מגמת השקל אינו תקציבי אלא מוניטרי, ומצוי בידי נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון.
זוהי עמדה שעליה יש הסכמה רחבה - וחריגה למדי - בקרב בכירי האוצר. בעבר ספגו קריאותיו הפומביות של שר האוצר סמוטריץ' להפחתת ריבית ביקורת כהתערבות פסולה במדיניות מוניטרית עצמאית. אבל בשבועות האחרונים, גם בדרג המקצועי באוצר מציגים בדיונים פנימיים עמדה אחידה: הורדת הריבית היא לדבריהם התרופה האפקטיבית להתחזקות החדה של השקל, ובמקביל גם דרך להקל על משקי הבית הנושאים בנטל המשכנתאות והאשראי. בכירי האוצר נמנעים מלהתבטא כך בפומבי, מתוך כבוד להפרדת התפקידים בינם לבין בנק ישראל, אך בשיחות סגורות העמדה אינה משתמעת לשתי פנים.
באוצר מצביעים על כך שהאינפלציה - 1.9% בלבד - מבוססת היטב בתחום היעד, ולכן לטענתם אין חשש להתפרצות מחירים בעקבות הפחתת ריבית. חלקם מוסיפים כי צעד כזה לא רק יקל על היצואנים, אלא יזרים חמצן משמעותי לכלכלה אחרי תקופה ארוכה של ריבית גבוהה.
גורם בכיר באוצר מזכיר כי בשנה האחרונה יצא הנגיד חוצץ נגד קריאות מצד הממשלה להוריד את הריבית, ובאותה הזדמנות הבהיר כי המדיניות המוניטרית מצויה תחת סמכותו הבלעדית. "אבל כעת", אומר אותו גורם, "הנגיד נמנע מלפעול בכלים שהוא עצמו טען שהם באחריותו. אין טעם להמתין כל כך".
מנגד, כזכור, הסביר הנגיד עצמו בעבר את ההימנעות מהפחתת ריבית חדה באי-ודאות גאו-פוליטית, והבהיר כי "קירות חדר הוועדה המוניטרית עבים במיוחד, הרעש החיצוני לא חודר אליהם".
הריבית עומדת היום על 4%, אחרי שתי הפחתות רצופות בנובמבר 2025 ובינואר 2026, ותחזית בנק ישראל עצמה צופה ירידה לרמה של 3.5%-3.75% עד סוף הרבעון הראשון של 2027. ההחלטה הבאה של הוועדה המוניטרית צפויה ביום שני הקרוב.
