גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עוקפים את צרפת וגרמניה בתוצר לנפש, אבל יוקר המחיה לא מפסיק להשתולל

כלכלת ישראל צפויה להציג השנה נתון מרשים במיוחד - תוצר לנפש של 64 אלף דולר ● אלא שאחרי תרגום לכוח קנייה, מגלים שמשקי הבית נמצאים רק במקום ה־24 ב־OECD ● מחקר חדש משרטט פתרונות לצמצום הפערים ● בין המאקרו למיקרו, פרויקט מיוחד

''יש פוטנציאל גבוה להורדת מחירי המזון'' / צילום: Shutterstock
''יש פוטנציאל גבוה להורדת מחירי המזון'' / צילום: Shutterstock

ישראל מחזיקה בנתון מאקרו מפואר במיוחד. לפי תחזית שפרסמה קרן המטבע הבינלאומית באוקטובר, התוצר לנפש בישראל צפוי לעמוד השנה על 64 אלף דולר (נומינלי) בשנה - מעל מדינות כמו צרפת, גרמניה ואוסטריה. על בסיס נתון התוצר לנפש ישראל הגיעה בשנת 2022 למקום ה־12 מבין 38 המדינות החברות בארגון ה־OECD, אבל לצד הנתון המרשים יש כוכבית.

בכיר לשעבר באוצר מציג: 5 צעדים להורדת יוקר המחיה בישראל
עשירים על הנייר, נחנקים בבנק: הדיסוננס של כלכלת ישראל
הזוג שמרוויח 20 אלף שקל ולא יודע איך יצליח לגדל פה ילדים

אם מתקננים את המדד ליכולת הקנייה של הישראלים ואז משווים ליתר המדינות - המצב נהפך עגום. מבין מדינות ה־OECD, נכון לשנת 2024 ישראל דורגה במקום ה־24. כלומר, במאקרו מצבנו מצוין, אבל ברמת המיקרו, זו הנוגעת ל"חיים עצמם" של משקי הבית, התמונה שונה. בכתבה השנייה בסדרה "בין המאקרו למיקרו", נבחן מה עומד מאחורי הפער ואילו פתרונות יכולים לגשר עליו.

המהפך בכוח הקנייה

כבר ב־2023 היה סל המוצרים של משק בית ממוצע בישראל גבוה ב־34% מממוצע ה־OECD. אלא שמחירים גבוהים כשלעצמם אינם בהכרח סימן שלילי. במדינות עשירות, זינוק בפריון ובשכר מייקר את הוצאות המעסיקים, ומתגלגל לעלייה ברמת המחירים הכללית. לכן, מסבירה ד"ר שרית מנחם־כרמי, מומחית ליוקר המחיה ממכון אהרן שבאוניברסיטת רייכמן, יש לבחון את רמת המחירים ביחס לתוצר לנפש. בנקודה זו, הסטייה של ישראל מקו המגמה של מדינות הארגון היא הגבוהה ביותר, ואף חריגה יותר מזו של מדינות הסמן, למרות שהתוצר לנפש בהן גבוה יותר.

מחקר של המכון שפורסם לאחרונה מדגים את היפוך המגמה של ישראל מול מדינות הייחוס העשירות באירופה. ב־2008, מחירי הדיור והמזון בישראל עוד היו נמוכים מהן משמעותית (ב־33% וב־25%). אלא שמאז חל מהפך, וב־2023 המחירים היו גבוהים ב־30% וב־27% בהתאמה בהשוואה לאותן מדינות. שתי קטגוריות אלה לבדן מהוות 44% מסל הצריכה הממוצע בישראל, והשפעתן מהותית בעיקר לשכבות החלשות: הן חונקות את החמישון התחתון עם 80% מההוצאה השוטפת שלו, לעומת 45% במעמד הביניים ו־30% בחמישון העליון.

במחקר חדש שנחשף כאן לראשונה, בחנה ד"ר מנחם־כרמי ממכון אהרן, יחד עם ד"ר אסף אילת מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, את המשמעות של יוקר המחיה כלפי הציבור בישראל, ואת הפתרונות והכשלים שעומדים בפניהם. במחקר הם בדקו מה ישראלי ממוצע יכול לקנות לעומת מקבילו שמתגורר באחת המדינות העשירות באירופה.

"בחנו את הנשיגות (Affordability) בישראל ביחס למדינות האלה, ובפשטות כמה מוצרים ושירותים השכר הממוצע בכל מדינה קונה", היא מסבירה. "מהניתוח עולה כי השכר הממוצע בישראל 'קונה' סל צריכה קטן יותר ביחס למדינות הסמן ברוב קטגוריות הצריכה. הפערים בולטים במיוחד בקטגוריות הדיור והמזון, שבהן הנשיגות בישראל נמוכה בכ־30% ביחס למדינות הסמן. הממצאים מראים שטיפול ממוקד ואפקטיבי ביוקר המחיה בתחומי המזון והדיור צפוי לתרום לשיפור רמת החיים וגידול בכוח הקנייה הריאלי של השכר".

הנתונים שונים בתחום הסלולר, שבו המצב בישראל טוב יותר בעקבות הרפורמה שבוצעה בעשור הקודם.
"כשמדברים על יוקר המחיה, אנחנו מתרכזים באיך האזרח רואה את רמת המחירים ועד כמה הוא יכול להתקיים בכבוד ולבנות לעצמו עתיד", אומר ד"ר אילת, שכיהן בעבר כיו"ר רשות החשמל וככלכלן הראשי ברשות התחרות. "בתפקידיי למדתי שמאוד קשה לטפל ברפורמות. למרות שלכולם יש רצון טוב, אם אין קונצנזוס בין בעלי העניין, וזה משהו שמאוד קשה להשיג, רפורמות נוטות שלא להצליח".

איך עושים שינוי

במחקרם המשותף, שיוצג בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה, פותחה מתודולוגיה שנועדה להשוות את האפקטיביות של רפורמות לעומת העלות שלהן מבחינת המדינה. ארבעה נושאים שהחוקרים מצאו כקריטיים לטיפול הם: ענפי המזון הטרי, היבוא, הנדל"ן וקלות עשיית העסקים.

בתחום המזון הטרי (פירות וירקות, חלב, בשר, עופות וביצים), שמהווה 10% מסל הצריכה הכולל עם הוצאה חודשית ממוצעת של כ־2,000 שקל למשק בית, יש פוטנציאל גבוה להורדת יוקר המחיה בדרכי פעולה מוכרות יחסית, כגון מעבר מתמיכה עקיפה (מכסי מגן המייקרים את היבוא) לתמיכה ישירה ביצרנים (סבסוד), מתן תמריצים להתייעלות ופתיחת השווקים לתחרות מחו"ל.

לצד זאת, החוקרים הדגישו כי רפורמות בענפים אלה כרוכות בסיכונים לרווחת הציבור כגון פגיעה ביכולת האספקה של מוצרי יסוד בעיתות משבר, זאת לצד חסמים כגון התנגדות של יצרנים מקומיים, ועדי עובדים ועוד. "אולם הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן להתמודד עימם באמצעות תכנון מדורג ומנגנוני תמיכה מתאימים", סיכמו.

בתחום היבוא, ממליצים החוקרים על פתיחה רחבה לתחרות: "בתחומים רבים יש חסמי יבוא גבוהים עד כדי איסור מוחלט שלו. יש רפורמות פוטנציאליות רבות שמציעות דרכים להתמודד עם הבעיה, ובהן הסרת חסמי תקינה וחסמים מכסיים, שיפור ברגולציית הכשרות, קידום יבוא מקביל ועוד. בחלק מהמקרים מדובר בצעדים בעלי ישימות גבוהה", הם כתבו.

בתחום הנדל"ן למדינה תפקיד מרכזי לדבריהם, הן כבעלת הקרקע והן כגורם הקובע את המסגרת התכנונית והרגולטורית. בין הרפורמות המומלצות: קיצור הליכי רישוי, שינוי במבנה הארנונה והרחבת היקף ההתחדשות העירונית. "רפורמות בשוק הדיור מאופיינות לרוב במשכי יישום ארוכים ובמורכבות רגולטורית גבוהה, ודורשות תיאום בין גורמים רבים. על אף זאת, בשל מרכזיות התחום ביוקר המחיה, מומלץ לראות בו כיעד מרכזי".

לפי החוקרים קלות עשיית העסקים בישראל נפגעת מבירוקרטיה לא יעילה ורגולציה עודפת. רפורמות ברישוי עסקים, רגולציה עצמית, דיגיטציה וצמצום כפילויות רגולטוריות הן בעלות ישימות גבוהה כי אינן נתקלות בהתנגדות משמעותית, אך הן מחייבות גופים ציבוריים לעבוד יחד וקשה למדוד את השפעתן על המחירים. לכן, אומרים החוקרים, הן פחות אטרקטיביות בזירה הפוליטית.

גם המלחמה השפיעה

דרור שטרום, לשעבר הממונה על התחרות וחבר בוועדות ציבוריות שונות, מסביר כי המגמה החריפה מאז פרוץ המלחמה: "מאז אוקטובר 2023 ועד היום ניתן להבחין בפער בין עליית מחירי המזון לעליית מדד המחירים כולו, כשהעלייה במזון הייתה כפולה. בנוסף, העלאות ריבית ואינפלציה פוגעות יותר במעמד הביניים הנמוך. גם ההקלה במחירי הדיור היא מסך עשן, הם לא באמת יורדים בקצב הנדרש".

לדבריו, "גורמים כלכליים מבינים שהציבור עכשיו פחות רגיש מחיר ומנצלים את זה. אם בשגרה הנכונות של הציבור לשלם היא איקס, אז במצב חירום היא איקס פלוס 10%-15%. מה שקורה זה שכל מונופול מבין שתקרת המחיר המונופוליסטית עלתה. הקושי הגדול הוא שמקבלי ההחלטות לא פנויים לזה. גם הרפורמה 'מה שטוב לאירופה' נחמדה כמרכיב אחד ברפורמה כוללת, אבל לבדה אין בכוחה לשפר את המצב. התחום הזה ננטש, אתה לא רואה אף שר דופק על השולחן ושואל מה קורה ליוקר המחיה.

"צריך לטפל בכל שרשרת הערך: ביצרנים, רשתות המזון ובמועצות החקלאיות. איפה שיש קרטלים ומונופולים - להתחיל לפרק אותם ולשדר מסר למי שהרוויח כל־כך יפה בתקופת המשבר שאם לא יחזרו המחירים לרמת OECD הם יפורקו. המטרה של מונופול תמיד תהיה למקסם את הרווח, וזה מה שאנחנו רואים פה. מה לא ברור למקבלי ההחלטות?".

עוד כתבות

ח''כ דוד ביטן, יו''ר ועדת הכלכלה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עשור אחרי שעלתה על השולחן, אושרה הרפורמה שתקל על הלוואות לעסקים

בצעד חריג ולאחר שהחוק יצא מחוק ההסדרים, יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן הצביע "פה־אחד" על הצעת החוק להקמת מאגר נתוני אשראי לעסקים קטנים ובינוניים ● המהלך נועד להיאבק במונופול המידע של הבנקים ולהגביר את התחרות

תאגיד השידור הציבורי ''כאן'' / צילום: שלומי יוסף

אושר לקריאה ראשונה: תקציב תאגיד השידור יוכפף לתקציב המדינה

הצעת החוק של ח"כ אביחי בוארון מהליכוד, שאושרה לקריאה ראשונה, קובעת כי תקציב תאגיד השידור הציבורי יוכפף לתקציב המדינה ולא יהיה קבוע בחוק כפי שהיה עד כה ● לפי הערכות, הקואליציה לא תספיק להשלים את החקיקה עד סוף הכהונה

הבניין ברחוב לה גוארדיה 45-35 / הדמיה: ATCHAIN

מנרב ואנשי העיר ימזגו פעילויות בפרויקטים של תמ"א 38 בתל אביב

קבוצת מנרב תרכוש 49% מפרויקט התחדשות עירונית ברחוב לה גווארדיה בתל אביב של אנשי העיר ● בתמורה תעביר מנרב לקבוצת אנשי העיר 49% מפרויקט תמ"א 38, אותו היא מקדמת ברחוב אבן גבירול, ותוסיף 32 מיליון שקל

פרויקט רפא טריפל בירושלים / הדמיה: רן צרפתי הדמיות

היזם שרוכש 50 דירות בירושלים בבת אחת

יחידות הדיור שנרכשו מהוות חלק מפרויקט שנמצא כיום בבנייה, אשר עתיד לכלול כ-100 יחידות דיור, יחידות מסחריות ושטחי ציבור ● הדירות שנרכשו מיועדות להשכרה ארוכת־טווח לתושבי האזור

תחנת הכוח אשכול שעתידה להיבנות / הדמיה: דליה חברות אנרגיה/יחצ

חקירת מכרז אשכול מתרחבת: גם בכיר ב־OPC זומן ע"י רשות התחרות

לאחר שבינואר זומן לחקירה בכיר בקרן נוי, דיווחה OPC כי גם בכיר מטעמה נחקר בעניין המכרז למכירת תחנת הכוח אשכול - ההפרטה הגדולה בתולדות משק החשמל ● במוקד: טענות כי הופעל לחץ על בנק הפועלים שלא לממן את הצעת העתק של המתחרה דליה, שעמדה אז על 12.4 מיליארד שקל

WAZE. שיבושי ה-GPS נמשכים / צילום: Shutterstock

הולכים לאיבוד בחיפה? למה עדיין יש שיבושי GPS

אפליקציות ניווט עשויות גם בימים אלה לא לזהות את המיקום או למקם את המשתמשים בלבנון ובירדן ● מומחים מסבירים כי השיבושים יימשכו כל עוד בצה"ל מעריכים כי התנאים המבצעיים דורשים זאת

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בנק ישראל הוריד את הריבית במשק - לראשונה מאז ינואר

למרות הטלטלות העולמיות, הבנק המרכזי שולח זריקת עידוד למשק ולשוק ההון ומוריד את הריבית ב־0.25% לרמה של 3.75% ● בהצהרת הבנק נכתב כי אי־הוודאות הגאו־פוליטית עודנה ניכרת, אך צוינה גם התחזקות השקל המשמעותית מאז החלטת הריבית האחרונה

אור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: איל יצהר

המניה צללה ב־80%, המייסד פורש בגיל 42 כמיליונר

אור עופר, שמוביל את סימילרווב מזה כשני עשורים, הודיע לאחרונה כי יפרוש בעוד שנה ● מאז הונפקה בוול סטריט, הושפעה המניה מסערות חיצוניות, שהאחרונה בהן היא החשש מפגיעת ה־AI במודל העסקי שלה ● באופנהיימר עדיין חיוביים: "החברה נמצאת בעמדה טובה"

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בתל אביב ננעלה בשיא, עקב אופטימיות להסכם עם איראן

מדד ת"א 35 זינק במעל 3% ● העליות החדות הגיעו על רקע האופטימיות להסכם בין ארה"ב לאיראן והחלטת בנק ישראל להוריד את הריבית ברבע אחוז לרמה של 3.75% ● המניות הדואליות זינקו עקב פערי ארביטארז' חיוביים משמעותיים מוול סטריט ● מניות האנרגיה ירדו בחדות בעקבות מחירי הנפט, מניות הקלינטק קפצו

חניה בכחול־לבן / צילום: Shutterstock

מצלמות החניה בוטלו, אך מהקנס לא תצליחו להיפטר כל־כך מהר

פסיקת המחוזי נגד מצלמות אוטומטיות איימה לשבש לרשויות המקומיות תעשיית קנסות המגלגלת מאות מיליוני שקלים בשנה, אך גורמים בשטח מעריכים כי האכיפה נמשכת ● הבעיה: כדי לבטל דוח שהופק בניגוד לחוק, האזרח ייאלץ להיגרר להליך משפטי יקר ומורכב מול העירייה

בניין ידיעות אחרונות בראשון לציון / צילום: כדיה לוי

העזיבות והיחסים עם עיתון האם: מה עומד מאחורי הדרמה בכלכליסט?

פרטים חדשים על עזיבתם של המו"ל והעורכת, חילוקי הדעות עם הקבוצה, ניסיונות המכירה שנכשלו בינתיים וההחלטה ללכת למיזוג תפעולי ● מה עובר על העיתון הכלכלי של ידיעות אחרונות?

אילון מאסק / צילום: ap, Brandon Bell

זו צפויה להיות ההנפקה הגדולה בהיסטוריה. אבל האם היא גם תהיה מוצלחת?

בסוף השבוע האחרון חברת החלל SpaceX הגישה תשקיף לקראת הנפקה, בשווי מוערך של עד 2 טריליון דולר ● גם ענקיות AI נוספות כמו אנתרופיק ו־Open AI בדרך לשוק הציבורי, ובוול סטריט החששות מגיעים לשיא ● האם עידן חדש של הנפקות ענק הוא עדות לבועה שלא נראתה כמותה 200 שנה?

אילוסטרציה: Shutterstock

השעון שלא טועה: הפער המסוכן בין גיל ביולוגי לגיל כרנולוגי

המחקר, שנערך ע"י מעבדת הלונג'ביטי והמרכז להזדקנות בריאה של בית החולים שיבא, מאשש את כוח הניבוי של השעונים הביולוגיים המקובלים בעולם ומראה שהם אכן מנבאים מצבים רפואיים

שירן מאור אלקיים וודיע עואד / צילום: יוסי זמיר

הבכירים שכופפו את חברות הביטוח: "לא ויתרנו"

מחירי ביטוחי הרכב זינקו בעשרות אחוזים בשנים האחרונות, עד שרשות שוק ההון אילצה את חברות הביטוח להוריד מחירים ● האקטוארית הראשית שירן מאור אלקיים וסגן הממונה ברשות ודיע עואד חושפים את מאחורי הקלעים: הלילות הלבנים, הניסיון של חברות הביטוח לחבל במהלך, ההתנגשות החזיתית עם ביטוח ישיר ומה דרשה הרשות מהחברות ● וגם: האם מחירי ביטוחי הרכב ימשיכו לרדת?

רז קינסטליך ראש עיריית ראשון לציון, אייל בן סימון מנכ״ל הפניקס, ישראל אוזן מנכ״ל משרד הפנים ובני גבאי יו״ר הפניקס / צילום: לנס הפקות

עם 1,400 יצירות: קבוצת הפניקס משיקה מוזיאון חדש

המוזיאון של הפניקס בראשון לציון יציג כ–1,400 יצירות מתוך אוסף האמנות הישראלית המקיף ששייך לקבוצה ● בחברת yes מציגים חידושים טכנולוגיים לקראת המונדיאל, ובסטארט-אפ Witchy גייסו את דונה מ-SUITS לטובת קמפיין חדירה לשווקים הבינלאומיים ● אירועים ומינויים

דיון בבג''ץ בעתירה לחייב את שר המשפטים יריב לוין למנות שופטים, היום (א') / צילום: דוברות הרשות השופטת

גרוסקופף: לוין מודה שצריך למנות למחוזי. למה הוא לא מכנס את הוועדה?

בג"ץ דן היום בפעם השלישית בעתירה הדורשת לחייב את שר המשפטים יריב לוין למנות שופטים ● בתום הדיון השופטים הורו ללוין להשיב עד יום שלישי, 26 במאי, האם הוא מוכן לפרסם בתוך שבועיים מועמדים לבתי המשפט המחוזיים בבאר שבע ובחיפה - אחרת יתנו פסק דין בעתירה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בשוק בטוחים: זה מה שנגיד בנק ישראל צריך לעשות היום

מרבית הכלכלנים מעריכים כי לנוכח המשך הפסקת האש מול איראן, בנק ישראל יבחר להוריד את הריבית: "שיקולי ההווה גוברים על אי־הוודאות העתידית" ● מה הסיבות שתומכות בכך, ומה יהיה שיעור ההפחתה המוערך? ● שאלת השעה

מדי מים של ארד / צילום: מצגת החברה

חברה ציבורית ראשונה מוציאה קווי ייצור מישראל בגלל הדולר

חברת מדי המים ארד דיווחה על העברת חלק מפעילותה לאיטליה ולמקסיקו, במטרה "לצמצם את השפעת ייסוף השקל על תוצאותיה הכספיות" ● "הדולר הוא גיים צ'יינג'ר", טוענים בהתאחדות התעשיינים, "העובד הישראלי יקר יותר לחברות ב־20%, מבלי שקיבל שקל אחד תוספת"

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל וויקס / צילום: אלן צצקין

המספרים שדחפו את וויקס למהלך דרמטי של פיטורי אלף עובדים

נחשף באתר גלובס: אחת החברות הבולטות בהייטק המקומי יוצאת בסבב קיצוצים אגרסיבי, ותפטר קרוב ל־20% מעובדיה ● מאחורי המהלך עומדת סערה מושלמת: מהפכה טכנולוגית שמאיימת על ליבת הפעילות שלה ומובילה לגל קיצוצים עולמי, מניה בצלילה ושער דולר נמוך שמכביד על המאזן

ההצבעה לוועדה לבחירת שופטים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המחסור, העומס והדיון בבג"ץ: על מה נאבק יריב לוין?

שר המשפטים יריב לוין מסרב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, והצעד הזה מאותגר כעת בבג"ץ • איך בעצם פועלת הוועדה, ומה אמור לקרות בכנסת הבאה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים