אילוסטרציה: Shutterstock
מחקר ישראלי שנערך על-ידי מעבדת הלונג'ביטי והמרכז להזדקנות בריאה של בית החולים שיבא, הראה שסדרת מדדים המכונים יחד "שעון ביולוגי" אכן מנבאים מצבים רפואיים.
על-פי המחקר, שפורסם בכתב-העת "Aging and Disease", פער של שנה בלבד בין הגיל הביולוגי כפי שנמדד ב"שעון" לבין הגיל הכרונולוגי (כלומר הזמן שהעברנו בפועל מעל פני האדמה) קשור לעלייה משמעותית בסיכון לאשפוזים ולתמותה.
● המחקר שיוכל להזקין את המוח שלכם במעבדה - ולחזות את המחלות שתפגשו בעתיד
● "בסרטן זה כבר קורה": הרופא שיודע לנבא מה לא בסדר בגוף שלנו
● רוצים לעשות טיול משנה חיים? מחקרים מגלים - זו הדרך
"הראיתי לרופאים תיקי מטופלים שנראו להם בסדר, אבל מדד השעון הביולוגי הדליק לנו נורה אדומה", אומרת פרופ' ציפי שטראוס, מנהלת מרכז הלונג'ביטי וראש תחום הלונג'ביטי בבית החולים שיבא, שהובילה את המחקר יחד עם ד"ר אביגיל גושן, ראש מכון המחקר להזדקנות בריאה. "אם אני פועלת על-פי הנתון הזה, יש לי מגוון כלים באמצעותם אני יכולה לעזור למטופל לשנות את המשך החיים שלו".
המאמר מבוסס על נתונים מכ-2,600 משתתפים בתוכנית סקר המנהלים של שיבא, שסיפקו (באנונימיות) 6,700 מדידות שונות לאורך 9.2 שנים. לכל אחד מהנבדקים שויך גיל ביולוגי, על-פי מודל Phenoage המקובל בעולם, כפי שמודל בתוך מערכת בינה מלאכותית שפותחה בשיבא. מדד זה משלב בין מדדים מטבוליים (כמו השמנה), המטולוגיים (הקשורים לדם), כליתיים, כבדיים ודלקתיים.
מסתבר כי כל פער של שנה בין הגיל הביולוגי לכרונולוגי (למשל, אדם שהמודל ניבא שהוא בן 68, אך נולך בפועל לפני 67 שנים) היה מקושר ל-15% עלייה בסיכון לתמותה בתקופת המחקר, ולעלייה של 6% בסיכון לאשפוז. רוב הנבדקים היו בפער של 1-2 שנים מהגיל הכרונולוגי שלהם, אבל אצל המעטים שהציגו פער של 3 שנים ומעלה, הוא היה מזוהה עם עלייה של 50% בסיכון לתמותה.
"זה לא אומר שהאדם הזה ימות בקרוב בהסתברות של 50%", מרגיעה שטראוס. "בגיל 60, למשל, הסיכון לתמותה הוא נניח 0.5%-0.4%, אז עבור מי שגילו הביולוגי גבוה יותר, הוא יהיה 0.6%". עם זאת, המאמר גם מראה שככל שהגיל הרשמי עולה, כך גם ההשפעה של הפער גדולה יותר - גם על התמותה וגם על איכות החיים.
משיח תאורטי למחקר מעשי
"תחום הלונג'ביטי עובר בשנים האחרונות משיח תאורטי לתחום קליני ומחקרי מעשי", אומרת שטראוס. גושן הוסיפה כי "הממצאים מצביעים על כך שהפער בין הגיל הביולוגי לגיל הכרונולוגי עשוי להפוך בעתיד למדד נגיש ופשוט יחסית לזיהוי אנשים בסיכון מוגבר, עוד לפני הופעת מחלות משמעותיות". לדבריהן, המדד מבוסס על בדיקות שגרתיות, ולכן הוא בעל פוטנציאל יישומי משמעותי.
החוקרים מטייבים את ה"שעונים" כל הזמן, ובשלב הבא ייבדק "שעון" שבו משולבים גם מדדים כמו שינה, שיווי-משקל, שביעות-רצון מהבריאות ומהחיים בכלל, ועוד. שטראוס מאמינה כי יכולת הניבוי ישתפרו עוד יותר עם הוספה של מדדים נוספים.
אם הגיל הביולוגי צעיר מהגיל הכרונולוגי, הסיכון לתמותה יורד?
שטראוס: "בגילאים הצעירים התמותה כל-כך נמוכה, שאת השיפור היה קשה יותר להראות במחקר הזה, אבל אנחנו מתכננים לבדוק את זה בהמשך".