כותרות העיתונים בעולם
על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● התנאי האיראני נחשף: 12 מיליארד דולר עכשיו בתמורה להסכם
● אחרי התקיפה האמריקאית הבוקר באיראן: מה יעלה כעת בגורל המשא־ומתן?
1"כלב תקיפה בלתי צפוי": כך מתארים בטהרן את תפקידה של ישראל באזור
על רקע המשא־ומתן השברירי בתיווך פקיסטאן, באתר המזוהה עם השלטון האיראני טהרן טיימס נכתב כי ישראל חוזרת "לספר החוקים שלה" ודואגת להפוך את איראן "למבודדת באופן קבוע, נתונה במצור כלכלי, ומוצגת כמדינה סוררת ומסוכנת".
האיראנים כותבים כי הן בישראל והן בוושינגטון יש מי שלועגים לדיפלומטיה, קוראים לחזרה ללחימה וחוששים כי המשא־ומתן עלול "להצליח במקום שבו התוקפנות הצבאית הגלויה נכשלה בבירור".
בטהרן טיימס נכתב כי במשך שנים ישראל וארה"ב שיחקו "בשוטר הרע ובשוטר הטוב". כאשר אמריקה הציגה את עצמה "כקול של איפוק, בעוד ישראל שיחקה את תפקיד כלב התקיפה הבלתי צפוי, תוך שימוש בחיסולים, חבלות ותקיפות צבאיות כדי לסחוט ויתורים או לחסל את הדיפלומטיה".
לדבריהם, "החרחור המלחמתי הבוטה של טראמפ לא מותיר מקום להעמדת פנים כזו, וחושף את התיאום החלק בין וושינגטון לתל אביב בקמפיין המשותף שלהן נגד איראן".
בסופו של דבר, תגובת הנגד בקרב ישראל ושמרנים בוושינגטון "חושפת את התלות המוסדית של הקונצנזוס האנטי־איראני. בהנחה שהתהליך הדיפלומטי יניב פירות, הוא עלול לאיים באופן יסודי על מכונה פוליטית שנבנתה כולה על עימות מתמיד, רכש נשק וסבל אזורי בלתי נגמר".
מתוך טהרן טיימס. לקריאת הכתבה המלאה.
2בין ישראל לאיראן: גאורגיה מגלה שמרחב התמרון שלה מצטמצם
למרות שגאורגיה מעורבת עסקית עם טהרן, ושומרת איתה על קשרים בסיסיים, בשנים האחרונות ישראל דאגה להזכיר לה למי ראוי להיות יותר קרובה. בניו ערב, אתר חדשות קטארי שממוקם בלונדון, כותבים כי "ישראל דואגת לכוון את יחסי החוץ של טביליסי כלפי טהרן".
"בערב 11 בפברואר הואר מגדל הטלוויזיה של טביליסי בצבעי הדגל האיראני, לציון יום השנה למהפכה האסלאמית של 1979". בתגובה, שגרירות ישראל דאגה לנזוף בפומבי בגאורגיה. באתר הקטארי כותבים "זה לא היה אירוע מבודד, אלא חלק מדפוס רחב יותר של דיפלומטיה ציבורית ישראלית שנועדה לכוון את מדיניות החוץ של גאורגיה בנוגע לאיראן". אירוע נוסף התרחש ביולי האחרון אז "סגן שר החוץ של גאורגיה אלכסנדר חבטיסיאשווילי השתתף באירוע הזדהות בשגרירות איראן לזכר קורבנות מלחמת 12 הימים, שבה נהרגו יותר מ־1,000 בני אדם". שגרירות ישראל בתגובה זעמה ומתחה ביקורת חריפה על השתתפותו של חבטיסיאשווילי, ואמרה כי היא "שגויה מבחינה מוסרית".
באירוע אחר ראש ממשלת גאורגיה בירך את חמינאי הבן על בחירתו למנהיג איראן. בתגובה שגרירות ישראל פרסמה ביקורת כלפי חמינאי ואותתה על אי שביעות רצון מההתקרבות של טביליסי לטהרן.
כעת, בטביליסי מבינים שלמרות שהם רוצים לשמור על יחסים מאוזנים עם רוסיה, סין ואיראן עליהם לאמץ "עמדה פרו ישראלית". בניו ערב כותבים כי "יותר מכל טביליסי נזהרת שלא להרחיק את ארצות הברית, בתקופה שבה וושינגטון משקיעה רבות בתהליך הנורמליזציה בין אזרבייג'ן לארמניה, ובמקביל מגבירה את הלחץ על גאורגיה".
בנוסף, "גאורגיה מייחסת חשיבות רבה יותר ליחסיה עם ישראל מאשר ליחסיה עם איראן". אחרי ה-7 באוקטובר "טביליסי אימצה, ככל הנראה, את העמדה הפרו־ישראלית ביותר מבין מדינות דרום הקווקז, גינתה את 'מתקפת הטרור המחרידה על מדינת ישראל' והביעה סולידריות בלעדית עם תל אביב".
בניו ערב מציינים כי "המעורבות של גאורגיה עם טהרן נותרת זהירה ומוגבלת ברובה לסחר, תיירות ודיפלומטיה בסיסית. ב־2024 הגיע היקף הסחר הדו־צדדי הכולל ל־322 מיליון דולר, הנמוך ביותר בדרום הקווקז".
למרות זאת, "הנזיפות הפומביות החוזרות של ישראל גם על צורות סמליות של מעורבות עם איראן חושפות דפוס מתהווה: הסובלנות המוגבלת שמפגינה ישראל כלפי גמישות דיפלומטית מצד מדינות קטנות כמו גאורגיה, בתוך ההקשר הרחב יותר של העימות שלה עם טהרן".
מתוך מודעות מלאה למגבלות הגאו־פוליטיות של גאורגיה, "ישראל מבקשת יותר ויותר לעצב את גישתה של טביליסי כלפי איראן בהתאם לסדרי העדיפויות הביטחוניים של ישראל, ולא בהתאם לאינטרסים הבילטרליים של גאורגיה עצמה. כל צעד החוצה את הקווים האדומים כפי שישראל תופסת אותם נענה בביקורת פומבית ובלחץ דיפלומטי", נכתב.
כך על רקע הפסקת האש השברירית עם איראן, "מרחב התמרון של גאורגיה למעורבות מדודה בקונפליקט עלול להיות מוגדר יותר ויותר על ידי סדרי עדיפויות חיצוניים, ולא על ידי העדפותיה שלה".
מתוך הניו ערב, מאת רובשאן ממדלי. לקריאת הכתבה המלאה.
3דרום אפריקה מבינה את הרמז: אחרי איראן, גם תוכנית הגרעין שלה על הכוונת
במידה ויפרוץ עימות נוסף בין ישראל לאיראן הוא עלול לגרום ל"כאב כלכלי ארוך טווח". אולם, "ייתכן שבשום מקום החרדה אינה גבוהה כמו בדרום אפריקה", נכתב באירואסיה, בניתוח שמבהיר כיצד בדרום אפריקה חוששים שארה"ב עשויה לפגוע בשאיפות "להרחיב את היכולת הגרעינית".
דרום אפריקה "נחושה להעשיר אורניום עבור תוכנית הכוח הגרעיני האזרחית שלה, ומחזיקה במאגר של אורניום מועשר ברמה גבוהה". בנוסף היא "מתמודדת עם נסיבות כלכליות קשות, עם שסעים פוליטיים עמוקים ועם הסדר ממשלי שברירי".
כעת, התחזית הכלכלית החלשה גורמת לקובעי המדיניות בדרום אפריקה "לחפש דרכים להתקרב לאינטרסים אמריקאיים בעלי השפעה, בניסיון להימנע מזעמו של הנשיא טראמפ". דרום אפריקה, אחת ממדינות BRICS, חוששת במידה מעימות מחודש משום שסין ורוסיה, בעלות ברית לשעבר, נמנעו מלהציע להגן עליה". לכן, קובעי המדיניות בדרום אפריקה לוחצים בכל דרך על הפסקת אש אזורית.
"ממשלת דרום אפריקה מקווה לגבש עסקה עם הממשל האמריקאי במטרה לאחות את היחסים הדיפלומטיים והכלכליים עם הממשל ולקדם שיתופי־פעולה במגזרי הגרעין והבינה המלאכותית המקומיים. מדובר בשני מגזרים שהממסד האמריקאי סימן כבעלי חשיבות לאומית קריטית לשימור העליונות שלו מול יריביו הגאו־פוליטיים המרכזיים, ובראשם סין. אלה גם מגזרים שבהם לדרום אפריקה יש יתרונות", נכתב.
למשל, "ASP Isotopes, חברה המתמחה בייצור ובהעשרה של איזוטופים, רכשה בשנה שעברה את החברה הדרום־אפריקאית Renergen. הרכישה הזו מעניקה לה גישה לטכנולוגיית ייצור ההליום הנוזלי ולזכויות לנצל עתודת הליום עולמית משמעותית". גם אמזון וגוגל "ביצעו השקעות משמעותיות בתשתיות מרכזי הנתונים של דרום אפריקה".
"בהתחשב בהתלכדות האינטרסים הזו בין ממשלות דרום אפריקה וארה"ב לבין ענקיות הטק, כעת הופך לאפשרי גיבוש עסקה שתפייס את ממשל הנשיא טראמפ באמצעות מתן ויתורים לחברות טק, כדי שיוכלו להפעיל את מרכזי הנתונים עתירי האנרגיה שלהן".
באירואסיה אומרים כי על רקע כל אלה "ממשלת דרום אפריקה פועלת בחיפזון רב לקדם את תוכניותיה הגרעיניות מאז חזר הנשיא טראמפ לתפקיד. היא רוצה להפחית את הלחץ הדיפלומטי האמריקאי, שהתעצם בעקבות התקיפה האמריקאית וישראלית נגד איראן, לכאורה בשל תוכניותיה הגרעיניות. אם הדבר נכון, ניתן לצפות שההשקעות בתעשיות הגרעין והבינה המלאכותית המקומיות של דרום אפריקה מצד חברות טכנולוגיה וגרעין הנתמכות בידי המערב יואצו בעתיד, ושקשרים מסחריים בין ארה"ב לדרום אפריקה במגזרים אלה יעמיקו".
מתוך האירואסיה, מאת ג'רארד בויז. לקריאת הכתבה המלאה.