גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

הפרויקטים יחכו: התיקון לחוק שביקש לעשות סדר בהיטלי ההשבחה הצית מחלוקות חדשות

תיקון 133 לחוק התכנון והבנייה נועד לעודד מימוש של תוכניות התחדשות עירונית באמצעות יצירת ודאות ביחס להשבחה שנוצרה בעקבות הפרויקט ● אלא שבפועל רשויות שונות מפרשות את החוק באופן שונה, מה שמעקר את התיקון מתוכן ומחזיר את היזמים לוועדות הערר ולבתי המשפט

פרויקט פינוי־בינוי במרכז. עדכון כל חמש שנים / צילום: רפי דלויה
פרויקט פינוי־בינוי במרכז. עדכון כל חמש שנים / צילום: רפי דלויה

"אין כמעט תחום מקצועי אחר שבו על אותו נכס ועל אותו פרויקט אפשר לקבל פערים כל כך קיצוניים כמו שקורה בשומות היטלי ההשבחה בין שמאים שונים", זועם צחי עומר, מנכ"ל ים סוף נדל"ן מקבוצת פפושדו.

"אי־אפשר מצד אחד לעודד התחדשות עירונית ומצד שני לשנות את כללי המשחק באמצע הדרך. אם המדינה באמת רוצה לראות האצה של פרויקטים, חייבים לייצר ודאות כבר בתחילת הדרך, לקבע את שומת היטל ההשבחה במועד אישור התב"ע או ליצור מנגנון ברור ושקוף שקושר בין היקף הזכויות לבין גובה ההיטל. בשורה התחתונה, זה אחד הגורמים המשמעותיים לכך שפרויקטים מתעכבים במקרה הטוב או נופלים במקרה הרע ואלפי דירות לא נבנות".

● היזמים בורחים מתל אביב: "פרויקטים רבים לא כלכליים. עדיף להימנע ממימוש היתרים"
● המהלך שעשוי להשפיע על פרויקטי פינוי־בינוי - וגם על נשיא העליון

תחום ההתחדשות העירונית פועל כיום בסביבה מורכבת, החל מריבית גבוהה ועלייה חדה בעלויות הבנייה, דרך שחיקה ברווח היזמי ועד לעיכובים בירוקרטיים. עומר מתייחס לאתגר נוסף הנוגע לסוגיית היטלי ההשבחה, שהפכה בשנים האחרונות לגורם אי־ודאות משמעותי בפרויקטי פינוי־בינוי.

צחי עומר, מנכ''ל ים סוף נדל''ן / צילום: מעין רחימה

התיקון: נועד לאפשר להעריך מראש את העלויות

במטרה להגדיל את שיעור מימושן של תוכניות להתחדשות עירונית, וליצור ודאות ביחס להשבחה שנוצרה בשל אישורה של תוכנית פינוי־בינוי, ב־2022 נכנס תיקון 133 לחוק התכנון והבנייה לתוקף. הקובע כי ברירת מחדל שלפיה היטל ההשבחה שיחול בגין אישור תוכנית פינוי־בינוי יעמוד על רבע מההשבחה. קביעה זו נועדה לאפשר לכלל הגורמים המעורבים להעריך מראש את העלויות ולהתנהל בהתאם.

אך בפועל, שלוש שנים לאחר כניסתו לתוקף, גורמים בענף הנדל"ן מתארים מציאות אחרת לחלוטין: ריבוי פרשנויות, חוסר אחידות בין רשויות מקומיות, וחוסר ודאות באשר לגובה היטל ההשבחה שבו יידרש היזם לשאת.

החוק העניק לרשויות המקומיות אפשרות לסטות מברירת המחדל. רשות מקומית רשאית לקבוע שלוש מדרגות חלופיות של היטל השבחה: 0, 25% או 50% מההשבחה, בהתאם לאזורים שונים בתחומה. לשם כך נדרש כי תחום הרשות יחולק לאזורים ששטח כל אחד מהם לפחות 30 דונם, וכי לכל אזור ייקבע שיעור ההיטל שיחול בו.

עוד נקבע כי אחת לחמש שנים רשאית הרשות המקומית לשוב ולבחון את החלוקה לאזורים ואת שיעורי ההיטל, ולקבל החלטה מעודכנת שתהיה תקפה לחמש שנים נוספות. כתנאי לשקיפות, הרשות מחויבת לפרסם ברשומות ובעיתון הודעה על כוונתה לקבל החלטה כזו לפחות 30 ימים מראש.

בשטח: יזמים נתקלים בחיובים מפתיעים בשלב ההיתר

אף שמטרת החוק הייתה ליצור סדר ובהירות, בשטח מצטברות בשנים האחרונות עדויות לחוסר בהירות דווקא סביב היטלי ההשבחה בפרויקטים של עירוב שימושים. יזמים מדווחים כי רק בשלבים מתקדמים של הפרויקט, ולעיתים רק עם קבלת היתר הבנייה, הם מגלים כי חלה עליהם חבות בהיטל השבחה עבור שטחים שאינם מיועדים למגורים.

עו"ד שמרית גולן, ממשרד ש. פרידמן, אברמזון ושות', המייצגת בשני מקרים שנידונו בוועדת ערער לגבי היטלי השבחה, מסבירה כי "בשלב הוצאת היתרי בנייה מכוח תוכניות פינוי־בינוי, אירעו מספר מקרים שבהם הוועדה המקומית לא החילה את הפטור, או את השיעור המופחת של היטל ההשבחה, ביחס לרכיבי התוכנית שאינם למגורים, בעיקר תעסוקה ומסחר. כתוצאה מכך, חויב היזם בהיטל השבחה גבוה יותר מכפי שהעריך במועד אישור התוכנית, ומכפי שנלקח בחשבון במסגרת חוות הדעת לגבי הכדאיות הכלכלית של התוכנית".

עו"ד גולן מסבירה כי מדובר בפגיעה בשתי תכליות החוק - הראשונה, נוגעת לעובדה כי דרישה להיטל השבחה גבוה יותר מפחיתה את הכדאיות הכלכלית של תוכניות להתחדשות עירונית, ואת שיעורי המימוש שלהן. לדבריה, "נוצר מצב אבסורדי שבו גם שימושים פחות רווחיים בתוכנית - כמו זכויות לתעסוקה - שהוכנסו לתוכנית לפי דרישת ועדות התכנון, מחויבים בהיטל גבוה יותר ומטילים נטל כפול על היזם".

בנוסף, מסבירה עו"ד גולן כי נפגעת גם הוודאות ביחס להשבחה - מכיוון שבמקום שיעור קבוע שצפוי מראש, היזם בכל זאת נכנס להתדיינויות מול הוועדה המקומית לגבי גובה ההיטל ביחס לרכיבים שונים של ההשבחה מכוח התוכנית.

עוד מדגישה עו"ד גולן כי הקושי הפרשני שעולה בתיקון הוא ביחס למשמעות המונח 'מקרקעין למגורים': "ראשית, נשאלת השאלה האם הייעוד 'למגורים' נבחן ערב תוכנית הפינוי־בינוי, או לאחר אישורה? אם נניח שהבחינה היא לפי הייעוד ערב התוכנית, הפטור או ההיטל המופחת יחולו על כל התוכנית במצב המאושר, גם על הרכיבים שאינם למגורים".

עוד מוסיפה עו"ד גולן כי אם הבחינה היא לפי הייעוד לאחר אישור התוכנית, האם המקרקעין צריכים להיות מיועדים למגורים בלבד, או לשימושים נוספים? אם נניח שאפשר להסתפק במקרקעין שבעיקרם למגורים, ולאור תכלית החקיקה, נכון להחיל את הפטור או ההיטל המופחת גם על השימושים הנוספים.

עומר, מנכ"ל ים סוף נדל"ן, מוסיף כי "מנגנון היטלי ההשבחה הפך לאחד הגורמים המרכזיים שמעכבים ואף מפילים פרויקטים של התחדשות עירונית". לדבריו, הבעיה אינה רק גובה ההיטל עצמו, אלא בעיקר חוסר הוודאות, היעדר רגולציה רלוונטית, העדר תקינה אחידה והכאוס השמאי שמלווים את התהליך במשך שנים.

"המציאות כיום היא שיזמים נכנסים לפרויקטים על בסיס מודל כלכלי מוסכם, שנבנה יחד עם הרשות המקומית, שמאי הוועדה ובהתאם לתקן 21, אבל בשלב מתקדם מאוד, לעיתים רגע לפני היתר הבנייה, מתקבלות שומות חדשות עם מספרים אחרים לגמרי. פתאום מגיעים היטלי השבחה שמנותקים מהתחשיבים שעל בסיסם קודם הפרויקט, עם פערים שיכולים למחוק את הרווחיות ואף להפוך את הפרויקט ללא ישים. זה יוצר חוסר ודאות קיצוני שאי־אפשר לנהל תחתיו פעילות עסקית או לקדם התחדשות עירונית בקנה מידה שהמדינה מצפה לו".עוד מציין עומר כי היטל ההשבחה הפך עבור היזמים ל'חור שחור': "אנחנו מקבלים זכויות לפי מספרים מסוימים, ואז אחרי שנתיים או שלוש מגיעות שומות הזויות שמפילות את הדוח הכלכלי. משם מתחילות עוד שנים של השגות, שמאים מכריעים והליכים ארוכים בוועדות ערר, בלי שיטה אחידה ובלי סטנדרט ברור".

הרשויות המקומיות: רק שתיים הסדירו את הסוגיה במסחר

בחינה של החלטות הרשויות המקומיות מלמדת כי רק מיעוט קטן מהן בחר להסדיר באופן מפורש את סוגיית היטלי ההשבחה החלים על רכיבים שאינם למגורים בפרויקטי התחדשות עירונית.

עד היום, רק שתי רשויות, פתח תקווה וירושלים, קיבלו החלטות מפורטות שבהן נקבע במפורש כי הפטור או ההפחתה בהיטל ההשבחה לא יחולו על שטחי מסחר, תעסוקה או שימושים אחרים שאינם מגורים.

כך, בהחלטת עיריית פתח תקווה מאפריל 2022 נכתב במפורש כי "למען הסר ספק - פטור כאמור לא יחול על שטחי בנייה שאינם למגורים". נוסח דומה הופיע גם בהחלטת עיריית ירושלים ממרץ 2022, שבה הובהר כי ההטבות בהיטל ההשבחה מוגבלות לרכיבי המגורים בלבד.

"העובדה שרשויות מקומיות אחרות ציינו במפורש כי בתחומן הפטור לא יחול ביחס לרכיבי השבחה שאינם למגורים, מלמדת כי כאשר רשות מקומית לא ציינה את הדבר במפורש, הפטור כן יחול גם ביחס לרכיבי השבחה שאינם למגורים", טוענת עו"ד גולן.

בהמשך לכך, מציינת עו"ד גולן כי יש לא מעט מקרים שבהם לא נקבעה עמדת הרשות המקומית בשאלת תחולת הפטור מהיטל השבחה על שימושים אחרים שאינם מגורים.

כך למשל, בפרויקט ההתחדשות העירונית של יומנטרה בלוד, הממוקם באזור שהוגדר על ידי העירייה כאזור פטור מהיטל השבחה, בשלב הוצאת ההיתרים טענה הוועדה המקומית כי הפטור חל רק על שטחי המגורים - בעוד שעל שטחי המסחר והתעסוקה בפרויקט יש לשלם היטל מלא.

דוגמא נוספת היא בפרויקט ההתחדשות העירונית הלל יפה-ז'בוטינסקי בחדרה, שם העירייה לא קיבלה החלטה ייעודית לגבי שיעור היטל ההשבחה באזור, ולכן חלה ברירת המחדל הקבועה בחוק היטל מופחת של 25% בפרויקטי התחדשות עירונית למגורים. עם זאת, טענה הוועדה המקומית כי ההטבה חלה רק על רכיבי המגורים בלבד, בעוד שעל שטחי התעסוקה והמסחר בפרויקט יש לגבות היטל מלא של 50%.

"מדובר בפרשנות מצמצמת שסותרת את מטרת תיקון החוק מ־2022, שנועד להגביר ודאות ולעודד היתכנות כלכלית לפרויקטים. לדבריהם, כאשר מוסדות התכנון מחייבים יזמים להוסיף שימושי תעסוקה ומסחר, שלעתים אף פחות רווחיים ממגורים, ולאחר מכן מטילים עליהם היטלי השבחה גבוהים יותר, נוצר מצב שבו היזמים 'נענשים" פעמיים'", מסבירה עו"ד גולן.

הפתרון: לחזור למטרות המקוריות של תיקון החוק

האם יש פתרון למצב? עו"ד גולן מסבירה כי להערכתה "הפרשנות שמשרתת את תכלית החקיקה היא כזו שמחילה את הפטור או ההיטל המופחת על כל רכיבי תוכנית הפינוי־בינוי". לדבריה, זה פתרון אחד, אך החלטות ועדות הערר כפופות לערעורים, ועד שהסוגיה תתגלגל לבית המשפט העליון, לא תהיה הלכה מחייבת בנושא.

פתרון אחר שהיא מציעה הוא בהבהרת הסעיף באמצעות תיקון חקיקה, או באמצעות חוות דעת של משרד המשפטים.

אפשרות נוספת שמעלה עו"ד גולן נוגעת לרשויות המקומיות. לדבריה, "מכיוון שרשויות מקומיות יכולות לעדכן את החלטותיהן לגבי חלוקה לאזורי פטור מדי חמש שנים, ניתן להבהיר את היקף הפטור וסייגים לפטור במסגרת החלטה מפורשת שתחול ביחס למקרים עתידיים. אף שהדבר לא ישרת את התכלית של הגדלת שיעורי המימוש של תוכניות התחדשות עירונית, הוא לכל הפחות ייצור ודאות עבור היזם".

עוד כתבות

אבי לוי, מנכ''ל קבוצת דיסקונט / צילום: רמי זרנגר

דיסקונט: הרווח ברבעון השלישי ירד ב-20% על רקע הפרשה למיזוג מרכנתיל

הרווח הנקי של דיסקונט ברבעון השלישי של 2026 ירד ל-910 מיליון שקל, בעיקר על רקע עלויות התוכנית למיזוג בנק מרכנתיל ● התשואה להון ירדה ל-10.4%, לעומת 13.7% ברבעון המקביל אשתקד

כריסטיאן סווינג, מנכ''ל דויטשה בנק ודונלד טראמפ  צילומים: AP- Jacquelyn Martin, Michael Probst

דונלד טראמפ ודויטשה בנק: היחסים עם "הלקוח מספר 1" נחשפים

בהדלפת הענק של מסמכים פנימיים מדויטשה בנק שנחשפה הבוקר כלולות גם עדויות על היחס המיוחד לו זוכה נשיא ארה"ב מהבנק הגרמני ● מהחוב בשווי מאות מיליוני דולרים ועד ההוראה של מי שכיום מכהן כמנכ"ל הבנק לגמד בפני הרשויות את החשיפה בטעות של החזרי המס של יותר מ־1,000 לקוחות הבנק, ביניהם טראמפ עצמו

דונלד טראמפ וג'נסן הואנג / צילום: ap, Alex Brandon

דיווח: חשבונות מסחר הקשורים בנשיא ארה"ב קנו ומכרו מניות אנבידיה

תחקיר CNBC חושף כי חשבונות ההשקעות המקושרים לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ ביצעו לפחות 103 עסקאות במניית ענקית השבבים מאז שובו לבית הלבן, בהיקף של עד 97.5 מיליון דולר - חלקן סביב החלטות דרמטיות על יצוא לסין ואזהרות מודיעין על קשריו של המנכ"ל המודח ג'נסן הואנג ● הבית הלבן: "יועצים עצמאיים מנהלים את התיק ללא מעורבות הנשיא"

נתב''ג. האוצר יחייב ישראלים שיוצאים מהארץ לשלם מס / צילום: טלי בוגדנובסקי

שוקלים לעזוב את הארץ? תתכוננו לשלם על זה. היוזמה החדשה של רשות המסים

מהלך חדש של האוצר ורשות המסים יחייב ישראלים העוזבים את הארץ לשלם מס על רווחים שטרם מומשו ● במקביל, ניתוק תושבות ייקבע אך ורק לפי מספר ימי השהייה בישראל

לירן אבישר בן חורין / צילום: טל גלבוע

האוצר צופה ירידה בגירעון אך חושש מפריצה בתקציב הביטחון

בזכות הפתעות בגביית המסים ונטל מס בשיא של 20 שנה (22.5% תוצר), האוצר צופה שהגירעון ירד אל מתחת ל-4% ● אלא שבוועדת הכספים נחשף כי מערכת הביטחון דורשת 22 מיליארד שקל נוספים – מהלך שעלול להחזיר את הגירעון לכ-5% ● במקביל, באוצר מזהירים מהסתמכות על נתוני הצמיחה החריגים של אנבידיה, ובקואליציה נאבקים על שחרור 1.5 מיליארד שקל כספים קואליציוניים

ה־S&P 500 ניצח לאורך זמן. האם זה מספיק כדי להשקיע רק בארה"ב?

בבדיקה של כמעט שישה עשורים, המדד האמריקאי גבר על יתר העולם ● ועדיין, ההובלה בין השווקים יכולה להתהפך ולהישאר כך במשך שנים ● כשהמדד העולמי כבר מושקע ברובו בארה"ב, ההחלטה היא מה לעשות עם השליש הנותר ● המחשבון

120 חברי קונגרס חדשים בתמונה קבוצתית בגבעת הקפיטול / צילום: Reuters, CNP Matt Rourke

בחירות האמצע שינו את מאזן הכוחות בשוק הבריאות: מה כדאי למשקיעים לדעת?

הניצחון הגורף של הדמוקרטים צפוי להשפיע על סדר היום בשוק הבריאות ● מהלחץ להורדת מחירי התרופות ועד ביטול תוכנית הקיצוץ בבתי החולים והחזרת התקציבים למדע - אנליסטים מנתחים מי המרוויחים והמפסידים, ואיך כל זה ישפיע על חברות הביוטק הישראליות

רמי דרור, מנכ''ל Value השקעות מתקדמות / צילום: דרור סיתכל

מנהל ההשקעות שמתריע: הענף הזה לא מתאושש - "תהיו זהירים"

רמי דרור, מנכ"ל בית ההשקעות Value השקעות מתקדמות, צופה שבתקופה הקרובה במקום עליות רוחביות נראה ראלי בסקטורים ספציפיים ● וההזדמנות שהוא רואה בחברות הנפט: "לפני עשר שנים משקלן ב-S&P 500 היה 20%, היום הוא כ-2%. הן בתמחור חסר" ● ולמה הוא מזהיר מענף הנדל"ן?

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

"עשיתי טעויות חמורות": ג'נסן הואנג שובר שתיקה

מנכ"ל אנבידיה המתפטר הודיע כי יהיה מוכן לשוב לתפקיד אם הדירקטוריון יבקש זאת, לאחר גל לחצים מצד עובדים, משקיעים ואפילו הנשיא טראמפ ● אלא שלמרות הקריאות הגוברות להחזירו, הדירקטוריון אינו שוקל בשלב זה את חזרתו ● במקביל, הואנג התנצל על קשריו מחוץ לנישואים והודה: "עשיתי טעויות חמורות" ● ההצהרה המלאה בסוף הכתבה

ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Kwiyeon Ha

כשהמנכ"ל הופך לכוכב־על, מי מפקח עליו? אנבידיה, ה־G שנשכחה והחשיבות של ממשל תאגידי תקין

האירועים סביב אנבידיה וג'נסן הואנג, והדיון הציבורי בגורלו של מנכ"ל החברה, מזמנים הזדמנות לחשוב על נושא חשוב בעולם העסקי, שלעיתים נדמה כי נדחק לשוליים: ממשל תאגידי תקין

אתר חברת RM GROUP

"ההשקעות נותבו לפרויקטים כושלים": עשרות משקיעים תובעים את חברת יזמות הנדל"ן RM

29 משקיעים הגישו תביעה נגד חברת השקעות הנדל"ן על סכום של 20 מיליון שקל בטענה שהחברה גייסה כספים להשקעות כושלות תוך הצגת מצגים כוזבים, בטוחות מדומות וללא תשקיף ● RM היא חברה גלובלית להשקעות ויזמות נדל"ן בחו"ל ● המשקיעים השקיעו יחד 4.7 מיליון דולר ב-15 פרויקטים שונים וחמש קרנות ● RM בתגובה: "תמונה מסולפת; דוחים את הטענות"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית קלה בתל אביב; אלביט זינקה וחזרה למקום השלישי בשווי השוק בבורסה

לאחר יום מסחר תנודתי בצל עונת הדוחות, המדדים המובילים ננעלו בעלייה קלה וביציבות ● סקטור הנפט והגז ומניות המזון הובילו את העליות, בעוד הקלינטק והביומד הכבידו ● דנאל בלטה בירוק לאחר שדיווחה על עסקת ענק לרכישת חברות סיעוד ● לאומי הציג רווח רבעוני של 3 מיליארד שקל ויחלק 1.5 מיליארד שקל לבעלי המניות ● מזרחי טפחות רשם רווח של 1.37 מיליארד שקל ● שיאים בהכנסות וברווחים לחברות ה-IT חילן ומטריקס ● בשוק המט"ח: הדולר נסחר ביציבות לאחר שהיה אתמול בשיא של שנה

גדעון תדמור, מייסד ויו''ר נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

שברון רוכשת את השותפה של נאוויטס במאגר הנפט שננדואה

ענקית האנרגיה האמריקאית צפויה לשלם 5 מיליארד דולר עבור חברת הנפט ביקון, המחזיקה ב-31% ממאגר שננדואה שבמפרץ מקסיקו ● המהלך עשוי לפתוח חלון הזדמנויות לנאוויטס הישראלית (49% מהמאגר) למכור נתח מהחזקותיה כדי לאפשר לשברון רוב מוחלט - ולרשום רווח משמעותי ● מניית נאוויטס עולה ביותר מ-4%

אבי שבתאי, מנכ''ל רמון ספייס / צילום: רמון ספייס

בונה את התשתית לחוות שרתים בחלל: החברה הישראלית שגייסה 124 מיליון דולר

חברת החלל הישראלית רמון ספייס השלימה סבב גיוס בהיקף של 124 מיליון דולר בהובלת קרן PSG ובהשתתפות ענקית השבבים מיקרון והפניקס ● החברה, המפתחת תשתיות מחשוב ללוויינים, מעסיקה כ-130 עובדים ומתכננת להכפיל את מצבת כוח האדם שלה ● המנכ"ל אבי שבתאי: "אנחנו נמצאים בתקופה של מהפכה בתעשיית החלל"

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל ביטוח / צילום: נאו מדיה

מגדל ביטוח מחלקת דיבידנד - לראשונה מאז 2019

חברת הביטוח תחלק דיבידנד של 530 מיליון שקל, מתוכם כ-240 מיליון שקל יזרמו לכיסו של בעל השליטה שלמה אליהו ● האפשרות לחזור ולחלק דיבידנד מגיעה לאחר שמגדל שיפרה את היחסים הפיננסיים שלה ובראשם ה"סולבנסי" – כושר הפירעון

וואטסאפ / צילום: Shutterstock, Wachiwit

האם הודעת וואטסאפ מהווה חוזה מחייב? כך קבע ביהמ"ש העליון

לאורך שנים הכירו בתי משפט בישראל במסמכים שונים, כולל בהודעות מייל ובהודעות וואטסאפ, כבעלי מעמד חוזי מחייב ● לא אחת ויתרו בתי המשפט על דרישת החתימה והכשירו זיכרונות דברים כחוזים ● החלטה בביהמ"ש העליון מעידה על מגמה חדשה המשנה עמדה זו

הבורסה בפרנקפורט ביום ו' / צילום: Reuters, Staff

בזמן שוול סטריט רועדת: המדד ששבר 3 שיאים ברצף

החשש מהוצאות ה־AI ומתמחור גבוה של המניות, מביא את המשקיעים להביט לבורסות אירופה - שפחות מוטות טכנולוגיה ● מדד STOXX 600 האירופי רשם שלושה שיאים ברציפות, ו־70% מכספי הקרנות המנייתיות שגויסו בשבוע האחרון בשוק הגלובלי הגיעו ליבשת

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

דיווח: איראן הקשיחה את עמדותיה במו"מ עם ארה"ב מאז ההפסד של הרפובליקנים בבחירות האמצע

דיווח בניו יורק טיימס: איראן הקשיחה את עמדותיה במשא ומתן עם ארה"ב מאז ההפסד של הרפובליקנים בבחירות האמצע - תוצאות שבטהראן רואים כהבעת אי-אמון במלחמה שמנהל הנשיא טראמפ ● צבא כווית הודיע כי מערכות ההגנה האווירית פועלות ליירוט כטב"מים עוינים ● עדכונים שוטפים

משה לארי, מזרחי טפחות; חנן פרידמן, לאומי; ידין ענתבי, הפועלים; אלי כהן, הבינלאומי / צילום: מזרחי טפחות, אורן דאי, יונתן בלום, אייל טואג

דוחות הבנקים חושפים: מכונת הרווחים האטה, ורק לאומי ממשיך לזנק

מכונת הרווחים הבנקאית האטה מעט, אבל עדיין מייצרת רווחי עתק ● לאומי היה היחיד שהגדיל את הרווח והתשואה להון, לא בהכרח מבנקאות "קלאסית" ● לידר שוקי הון: "מדהים ששוק הדיור כל-כך חלש, וגם הבנקים וגם המפקח מרגישים כל-כך בטוחים לבצע מעט מאוד הפרשות"

ראש השב''כ דוד זיני / צילום: ap, Olivier Fitoussi

זיני עדכן את סולברג: "אין ראיות לתשלום שוחד בחירות בהיקף שישפיע על התוצאות"

ועדת הבחירות המרכזית פרסמה הודעה רשמית, עם חוות דעתו של ראש השב"כ אשר עדכן בחשדות, נכון לשלב זה ● החקירה עודנה מתנהלת ותתמקד גם בהיבטים הביטחוניים ● סולברג הודה לשב"כ ואמר כי הם פעלו "ביושר, במקצועיות ובממלכתיות"