הרשת החברתית רדיט על מסכי בורסת וול סטריט / צילום: ap, Yuki Iwamura
הגולשים בפורום r/wallstreetbets ברשת החברתית רדיט, הפכו בשנים האחרונות לכוח משמעותי בשוק ההון האמריקאי. ב־2021 הם היו הכוח המניע מאחורי מניות meme (מם), ובין היתר הטיסו את מניית רשת משחקי המחשב גיימסטופ לשיאים. גולשים בפורום, משקיעים פרטיים וסוחרי יום קטנים, שיתפו אחד את השני במניות מומלצות לדעתם - כאלה שהיו בהן רמות שורט גדולות - רכשו אותן ביחד והובילו להפסדים גדולים לקרנות הגידור שהימרו נגד אותן מניות ("שורט סקוויז").
עכשיו, אותם גולשים ב־r/wallstreetbet משמיעים את קולם בנוגע להצעה של רשות ניירות ערך של ארה"ב (SEC) לאפשר לחברות ציבוריות לפרסם דוחות כספיים חצי־שנתיים, במקום לדווח מדי רבעון. הם מתנגדים לכך בתוקף.
ה־SEC פרסמה בתחילת חודש מאי הצעה לשינוי המצב הנוכחי, לכזה שיתן לחברות ציבוריות אפשרות לפרסם דוחות חצי־שנתיים (דיווח 10־S) במקום רבעוניים (דיווח 10־Q), כך שחברות שיבחרו באפשרות הזאת יפרסמו דוח חצי שנתי ודוח שנתי מדי שנה.
כ-18 מיליון משקיעים מתנגדים נחרצות
לפי ה־SEC, המהלך יאפשר גמישות לכל חברה לבחור את תדירות הדיווח שתתאים לה ולמשקיעים בה. פול אטקינס, יו"ר ה־SEC, אמר כי הנוקשות של הכללים מנעה זאת עד כה. לציבור ניתנה אפשרות להגיב על ההצעה, והגולשים ברדיט היו בין הממהרים להגיב - ותגובתם קיבלה תשומת לב רבה והוגדרה כ"התנגדות הטובה ביותר" באתרים מסוימים.
"ל־SEC: אנחנו r/wallstreetbet, קהילה של כ־18 מיליון משקיעי ריטייל ברדיט", כך נפתחה התגובה, ובה ציינו הגולשים: "אנחנו מתנגדים להצעה. אנחנו מבינים שב־SEC רגילים לקבל מכתבי תגובה מאנשים שמשתמשים במילים כמו 'אקוסיסטם של בעלי עניין', וננסה לעמוד בכך".
הגולשים כותבים על עצמם שהם "משקיעי ריטייל שמנהלים את עצמם (self-directed retail investors), חלקנו טובים בזה מאוד, וחלקנו, במובן הטכני של חוק ני"ע, גרועים בכך. רבים מאיתנו למדו מה זה 10־Q בדרך הקשה, כלומר קנינו מניה, ראינו אותה נופלת ב־40% אחרי הדוחות ואז קראנו את הדיווח כדי להבין למה. זה סדר פעולות מטופש, אנחנו מכירים בכך".
עם זאת הם מדגישים שזהו גם המנגנון שבאמצעותו "דור שלם של משקיעי ריטייל לימד את עצמו לקרוא דוחות כספיים, וה־SEC מציעה כעת לקצץ את המנגנון הזה בחצי".
לדבריהם, ההצעה מבוססת על התאוריה שדיווח רבעוני גורם לחשיבה לטווח הקצר בקרב הנהלות חברות ציבוריות, אולם "דוחות רבעוניים הם מנגנון האיזון החשוב ביותר בין משקיעי ריטייל למשקיעים מוסדיים בשוק המניות", לראות עיניהם. גולשי הפורום מציינים שלמוסדיים יש מומחים, נתונים חלופיים, בדיקות שהם מבצעים, גישה ישירה להנהלות "ופגישות אישיות שעולות יותר מרוב תיקי ההשקעות שלנו", כהגדרתם.
"תיזכרו למה הקימו את רשות ני"ע מלכתחילה"
ומה יש למשקיעים הקטנים מנגד? את הדיווח הרבעוני, ואחד את השני. "אם תבטלו את ה־10־Q, לא תבטלו את המידע, אלא רק תוודאו שהיחידים שיש להם אותו הם אלה שממילא יציגו ביצועים טובים יותר מאיתנו", הם כותבים, ומזכירים גם שה־SEC הוקמה ב־1934 (אחרי המשבר של 1929) "משום שמשקיעי ריטייל נהרסו בשוק שבו האנשים שניהלו את החברות ידעו הרבה יותר מהאנשים שקנו מניות".
בהתייחסות לנושא הפחתת הנטל על החברות במעבר לדיווח חצי־שנתי, הם כותבים: "אנחנו רוצים להביע, בכבוד, את ההתנגדות לטענה שדיווח רבעוני הוא נטל שה־SEC תסיר מהחברות כדי שיוכלו להתמקד בטווח הארוך", וכי זה לא מה שמונע מהחברות להצטיין ולגדול.
"אפל מגישה דוח מדי רבעון ויש לה 900 מיליארד דולר במזומן. אנבידיה מגישה דוח מדי רבעון והיא שווה יותר מהתמ"ג של רוב מדינות ה־G20. כל חברות מדד S&P 500 מדווחות מדי רבעון, והמדד בשיא", הם מונים את הדוגמאות המובהקות. "אם דיווח רבעוני מרסק את הקפיטליזם האמריקאי, הקפיטליזם האמריקאי מסתיר את זה היטב".
גולשי הפורום מסכמים את תגובתם בכך שישמחו להמשיך להיות מסוגלים לדעת "מה קורה בחברות שאנחנו מחזיקים במניות שלהן, יותר מפעמיים בשנה".