גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יחס החוב־תוצר הפך למטרה המרכזית, והשירותים הציבוריים התייבשו

ישראל היא מרכז טכנולוגי גלובלי ששקול לטקסס, אז למה אנו עדיין נלחמים על כל שקל ומחכים שעות בתורים? ● לטענת מומחים, הממשלות לאורך שנים העדיפו ביצועים מאקרו־כלכליים יפים על פני שיפור חיי האזרחים • בין המאקרו למיקרו 

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

ההייטק, "קטר המשק" של אומת הסטארט־אפ, מהווה כרית ביטחון לכלכלה, מזניק את התוצר, אחראי לחלק נכבד מהכנסות המדינה ממסים ומושך השקעות־עתק. אלא שהרכבת שנוסעת בעקבותיו מזמן אינה על הפסים; הפער בין ההייטק לשאר המשק מחריף, בפרט בשירותים הציבוריים: במערכת החינוך, בבריאות, בהשכלה, בתחבורה וברווחה. במציאות זו, אפילו בבנק ישראל החלו לחשוש שמתעשרי ההייטק יחפשו את עתידם במקומות בהם המתח בין הכנסתם לבין איכות השירות הציבורי מורגש פחות.

בין המאקרו למיקרו | עשירים על הנייר, נחנקים בבנק: הדיסוננס של כלכלת ישראל
בין המאקרו למיקרו | עוקפים את צרפת וגרמניה בתוצר לנפש, אבל יוקר המחיה לא מפסיק להשתולל

קטר שרץ לבדו

המספרים שמאחורי ענף ההייטק שומטי לסת: ברבעון הראשון של 2026 הגיוסים הגיעו לכארבעה מיליארד דולר, זאת לאחר שעמדו על 6.3 מיליארד ברבעון שקדם לו. לפי בנק ישראל, מעל ל־40% מצמיחת התוצר העסקי בשנים האחרונות מיוחסת לענף, המהווה כ־16% מהתמ"ג הישראלי וכ־57% מהיצוא. כ־11.5% מהשכירים במשק מועסקים בהייטק, והם אחראים לכשליש מהכנסות המדינה ממסים.

ההייטק ביסס את הובלתו גם בתקופות של אי־ודאות, והוא חריג גם ברמה הבינלאומית. כך, במכון אהרן באוניברסיטת רייכמן מצאו כי תרומתו לתוצר הישראלי גבוהה פי שניים בהשוואה לארה"ב ופי 2.4 בהשוואה לכלכלות המובילות באירופה. "ההייטק הישראלי הוא מרכז טכנולוגי גלובלי, שני בחשיבותו רק לקליפורניה, ותרומתו הכלכלית שקולה לזו של טקסס", נכתב בסקירת המכון אשתקד.

לצד הצלחתו של הענף, בולטת היגררותו של שאר המשק אחריו - תופעה המכונה בבנק ישראל ובמשרד האוצר "כלכלה דואלית". בסקירה שפורסמה בסוף השנה שעברה נכתב: "מצד אחד, מגזר ההייטק נהנה מצמיחה מואצת, פריון גבוה ורמות שכר הגבוהות; מנגד, מרבית המגזר העסקי מתאפיין בפריון נמוך בהשוואה בינלאומית. דואליות זו התעצמה בשנים האחרונות".

בעוד התוצר הממוצע במשק ב־2023-2025 עמד על 2%, בהייטק הוא זינק ל־4.7%. פער זה, שנשמר גם בתקופות של משבר, אפיין את המשק גם בעבר. כך, ב־2018-2022 צמח המשק בשיעור ממוצע של 4.2%, בעוד ההייטק צמח ב־8.7%. חמש השנים קודם, התמונה הייתה שונה: בעוד הצמיחה במשק עמדה על 3.8% והשתנתה מאז רק במעט, בהייטק היא זינקה מ־3.5% לרמה כיום.

תמונת המראה הציבורית

התופעה הזו משתקפת גם במיומנויות של כוח העבודה. ישראל מדורגת נמוך במבחני הכשירות הבינלאומיים לבוגרים (PIAAC), כאשר ניתוח הנתונים חושף כי פער המיומנויות בין עובדי ההייטק לבין עובדים ביתר ענפי המשק הוא הגבוה מבין מדינות ה־OECD.

פערי השכר תואמים: שכר החציון בהייטק גבוה פי 2.7 משכרם של יתר העובדים, יחס חריג בהשוואה בינלאומית שרק ניו זילנד מקדימה אותו. "אומנם חלק מפערי השכר בין המגזרים נובע מהבדלים באיכות העובדים, אך גם לאחר בקרה על רמת המיומנויות והגיל, נותר פער שכר ניכר", נכתב בסקירה. "ישראל ממשיכה להתבלט כמדינה עם פערי השכר הגבוהים ביותר בין ההייטק לשאר הענפים".

תמונת הראי של ענף ההייטק היא המגזר הציבורי. מחקר של בנק ישראל מאוקטובר האחרון הציב על כך דגש: "בהתחשב בהשכלה הפורמלית ומאפיינים נוספים, מיומנויות היסוד הממוצעות של העובדים הצעירים במגזר הציבורי בישראל נמוכות במובהק מאלו של מקביליהם במגזר העסקי. בהשוואה בינלאומית, מיומנויות המועסקים במגזר הציבורי בישראל נמוכות ביחס לרמת העובדים במגזר הציבורי במדינות אחרות".

אחת הסיבות המרכזיות לכך, לפי כותבי המחקר, היא שחיקת שכרם של עובדי השירות הציבורי, שלא גדל ריאלית מאז 2019 - זאת בעוד השכר במגזר העסקי זינק. עם זאת, ייתכן כי זו אינה הסיבה היחידה.

ההוצאה האזרחית לנפש מתקציב המדינה היא מהנמוכות ב־OECD; רק קוריאה ולטביה משקיעות פחות מ־18 אלף הדולרים שישראל מקצה לנפש. לפי בנק ישראל, חוסר זה מחלחל לאיכות ההון האנושי: הישגי התלמידים נמוכים בהשוואה בינלאומית, בשעה שמערכת החינוך מתמודדת עם עומס חריג של תלמידים. פערים אלו במיומנויות פוגעים בתוצר ומציבים את ישראל במקום השני ב־OECD בשיעור העובדים בעלי השכר הנמוך.

עם זאת, בבנק ישראל מדגישים כי הקצאת משאבים אינה פתרון קסם; למרות הגידול בהוצאות החינוך, השיפור במבחנים הבינלאומיים נותר מוגבל. המחסור חריף לא פחות גם בתשתיות הציבוריות - מתחבורה ובריאות ועד למוסדות תרבות. הבנק מגדיר זאת כמרכיב "גורלי" לצמיחה: "השקעה בהון הציבורי יכולה לעודד השקעה פרטית במגזר העסקי, לשפר את איכות החיים, להגביר את הפריון ולהוביל לצמיחה ארוכת־טווח".

"בוננזה" על חשבונו

פרופ' מנואל טרכטנברג, שעמד בראש הוועדה לבחינת יוקר המחיה ב־2011, מבקר את מדיניות הממשלות בשני העשורים שקדמו למלחמה. לדבריו, בעוד שהממשלה הציגה נתונים מאקרו־כלכליים מרשימים, דוגמת צמצום יחס החוב־תוצר, אלו הושגו במחיר כבד שהושת על האזרחים. "זו במדיניות מפורשת של הממשלות לשימת דגש על הצמצום הפיסקלי לצד הפחתות מסים באופן שהציג נתונים יפים", הוא מסביר בראיון לגלובס, "הצד השני של המטבע הוא שהחיסכון מההוצאה הממשלתית עבר כנטל על האזרחים".

טרכטנברג מדגים כיצד מדיניות זו באה לידי ביטוי. במערכת החינוך, המדינה אינה מספקת מענה מספק, מה שמאלץ הורים לממן מכיסם מורים פרטיים והוצאות כבדות על מסגרות לגיל הרך. בתחבורה, המדינה העדיפה רכב פרטי על פני תחבורה ציבורית כי "זה פנטסטי מבחינה פיסקלית - ככל שהציבור קונה יותר מכוניות המיסוי הגבוה נכנס לקופת האוצר".

גם בתחום הדיור המדינה מיישמת מודל דומה. המדינה, השולטת על 90% מהקרקעות, פותחת במכרז ומוכרת את הקרקע להצעה הגבוהה ביותר, והעלות הזאת שמשלם היזם מתגלגלת לרוכשים.

בשורה התחתונה, טוען טרכטנברג, אותה "בוננזה" פיסקלית של הממשלה, שהציגה נתונים מצוינים על הנייר, הפכה לנטל כלכלי ישיר על האזרח. לדברין, "אם רוצים לשנות את המגמה, זה לא יכול להגיע יחד עם הורדת מסים, עלייה דרמטית בתקציב הביטחון ובתקציבים מגזריים. הפאניקה שגרמה הטראומה מהמלחמה הובילה לפתיחת ברזים שאי אפשר להחזיק לאורך זמן".

גם בבנק ישראל מציעים העלאת מסים והגבלת הוצאות הביטחון במסגרת תקציב רב־שנתי. בבנק ממליצים על השקעה רחבת־היקף בתשתיות, התניית מימון ציבורי בלימודי ליבה, גיבוש תוכנית חומש לחברה הערבית והרחבת מעגל המשרתים בצה"ל.

במקביל, במכון אהרן שמים דגש על הגדלת ההון האנושי - לא רק כדי לצמצם פערים חברתיים, אלא כדי להבטיח את עתיד ההייטק הישראלי באמצעות שילוב אוכלוסיות בתת־ייצוג. במכון קוראים גם להגדלת הפריון בענפים שאינם טכנולוגיים באמצעות האצת דיגיטציה וחדשנות במגזר הציבורי.

עוד כתבות

סיאול, דרום קוריאה / צילום: Shutterstock

מברטיסלבה ועד הו צ'י מין סיטי: היעדים החמים לקיץ של הישראלים

החזרה ההדרגתית של חברות התעופה, הקווים החדשים והחברות מאמירויות גרמו לישראלים לטוס רחוק, כשזינוק דרמטי נרשם בביקושים למזרח הרחוק ● במקביל מסתמנים כמה יעדים חמים מפתיעים לקיץ במזרח אירופה - למי שמחפשים "חופשות קרובות שמרגישות רחוק"

אילוסטרציה: Shutterstock

בתוך יומיים ירד מדד ת"א-ביטוח ב-5%: מה הבהיל את המשקיעים?

דוחות של שתיים מענקיות הביטוח הראל ומנורה מבטחים הציגו שחיקה בתשואה להון ● ייתכן שהמשקיעים מאוכזבים מנגד הרווח הכולל והיקף הנכסים המנוהלים ממשיכים לטפס

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס השירות של ישראל / צילום: כדיה לוי

מו"ל גלובס אלונה בר און: "השירות שלנו הוא לשים את הקורא במרכז"

מו"ל גלובס אלונה בר און פתחה את כנס השירות של גלובס וציינה כי לשיטתה שירות נוגע לכל חלקי הארגון: משיווק ומכירות, דרך המחלקה המשפטית ועד משאבי אנוש ● ומה השירות שגלובס מספקים? "לתת נתונים ועובדות במקום פוליטיקה. לשים את הקורא במרכז"

הרשת החברתית רדיט על מסכי בורסת וול סטריט / צילום: ap, Yuki Iwamura

"מנגנון שמאזן בין הריטייל למוסדיים": גולשי רדיט נגד המעבר לדוח חצי שנתי

מגיבים בחריפות ליוזמה לביטול הדוחות הרבעוניים בארה"ב: "דור של משקיעי ריטייל לימד עצמו לקרוא דוחות כספיים, וכעת המנגנון יקוצץ בחצי", בזמן שלמוסדיים יש גישה חופשית להנהלות ● ומה צבי סטפק חושב על המהלך?

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

פתאל מציעה להשתלט על מלונות פארק פלאזה של אלי פפושדו

פתאל החזקות דיווחה לבורסה בלונדון על הצעה לרכישת לפחות 75% ממניות PPHE Hotel Group, המשקף לחברה שווי של כ-920 מיליון פאונד (3.5 מיליארד שקל) ● פתאל מחזיקה כיום בכ-4% ממניות החברה, ומעוניינת להרחיב משמעותית את אחזקותיה בחברה כחלק מהמשך אסטרטגיית ההתרחבות שלה באירופה

שר החוץ גדעון סער (משמאל) עם מקביליו מקפריסין ויוון, בחתימה על הסכם אנרגיה / צילום: ap, Petros Giannakouris

ההכרזה הטורקית שעלולה לעצור את הפרויקט השאפתני של ישראל

ישראל, קפריסין ויוון מחכות לניתוח לפיו יחשבו את חלוקת מימון כבל חשמל תת ימי שיחבר את שלוש המדינות לאירופה ● אבל עם התקדמות הפרויקט, גם טורקיה מחריפה את הצעדים, והמדינות מתקרבות להתנגשות חזיתית

באי הכנס / צילום: תמר מצפי/כדיה לוי

הלקוח תמיד צודק? תלוי את מי שואלים

מאות מנהלים ובכירים השתתפו היום (ד') בכנס השירות של ישראל, הנערך זו השנה השנייה ● במסגרת הכנס נותחו מקרי בוחן מקומיים ועולמיים בתחום השירות ללקוח, והוצגו המגמות והמחקרים העדכניים ביותר

שליח וולט / צילום: Shutterstock

הסתיימה התקלה בוולט: שירות המשלוחים חזר לסדרו

בעקבות תקלה גלובלית, שירות המשלוחים של וולט נסגר בשעות הצהריים - בפעם השלישית החודש - אך בהמשך התקלה תוקנה ● עפ"י גורמים בחברה, מקור התקלה היה באפליקציית השליחים, שלא אפשרה להם לסמן שמסרו את המשלוח

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

הקריסה נמשכת: הדולר מתחת ל-2.83 שקלים. אלו הסיבות

אפילו הורדת הריבית לא עצרה את התחזקות השקל, ושינוי כיוון לא נראה באופק ● בנק ישראל לא צפוי להתערב ● דיסקונט: למרות התרחבות פערי הריביות, הורדת הריבית לא תשנה את מדיניות החשיפה של המשקיעים המוסדיים

משה לארי, מנכ''ל בנק מזרחי טפחות, בכנס השירות של ישראל / צילום: כדיה לוי

משה לארי, מנכ"ל מזרחי טפחות: "היקף המשכנתאות צפוי להיות אחד הגבוהים ב-5 השנים האחרונות"

משה לארי, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, התייחס בכנס השירות לאתגרים בשוק הנדל"ן ולהחלטת הריבית האחרונה ● "היקף המשכנתאות הצפוי ב-2026 יעמוד להערכתי בין 120-110 מיליארד שקל" ● עוד לדבריו: "עצמאות בנק ישראל חשובה לאיזון מוניטרי ופיסקלי"

מערכת אימונים של בגירה / צילום: אתר החברה

ההנפקה הביטחונית של השנה: בגירה תונפק לפי שווי של 3.2 מיליארד שקל

חברת הסימולטורים אמנם לא קיבלה את השווי לו קיוותה, אך עדיין צפויה להפוך לאחת החברות הביטחוניות הגדולות בשוק ● בני משפחת מזרחי ימכרו מניות בכ-655 מיליון שקל, וימשיכו להחזיק בשליטה

פרויקט של אאורה בטבריה / צילום: מתוך אתר החברה

אאורה מכרה רק 163 דירות ברבעון הראשון, ונערכת לגל פרויקטים חדש

אאורה צפתה במרץ האחרון כי תמכור השנה כ־1,200 דירות ● "כחודש וחצי כל משרדי המכירות בארץ היו סגורים", נכתב בדוח החברה לרבעון הראשון

מעבר על תיקים וסיכומם יארך שניות בלבד / צילום: עינת לברון

היום זה מתחיל: איך תשפיע מערכת ה-AI החדשה על בתי המשפט?

אחרי פיילוט שהוגדר כהצלחה מסחררת, תיכנס היום לתוקף מערכת הבינה המלאכותית החדשה, ותגיע ללשכותיהם של כלל השופטים והעוזרים המשפטיים ● המטרה: הקלה בעבודה השיפוטית וחיסכון בזמן ● מהו עתיד המתמחים בעידן "צ'אט המשפט", ואיך נמנעים מטעויות שעשויות לחרוץ גורלות?

דרור רוסמן, מור חלוץ וליאת מנשה, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

"נדע לפני הלקוח מה תהיה הפנייה שלו”: העתיד של מוקדי השירות בעידן ה-AI

בפאנל "שירות כמנוע צמיחה" בכנס השירות של גלובס שוחחו מור חלוץ, סמנכ”לית השירות בחברת החשמל; דרור רוסמן, סמנכ”ל החטיבה הפרטית בבזק; וליאת מנשה, מנהלת אגף השירות בשטראוס מים, על השפעת הבינה המלאכותית על עולם השירות ועל מקומם של הנציגים האנושיים בעידן הדיגיטלי • המשתתפים סיפרו כיצד הנציגים הדיגיטליים כבר מטפלים בחלק משמעותי מפניות הלקוחות וזוכים ליחס אישי ומפתיע

יוסי לוי, מנכ''ל משותף במור השקעות / צילום: יח''צ

"סכום מופרך": בדוחות של מור הסתתר סכסוך של מיליונים עם 3 בכירים לשעבר

חברת הבת של בית ההשקעות מור מנהלת הליך משפטי נגד שלושת הבכירים לשעבר בטענה לגזל סודות מסחריים והקמת פעילות מתחרה ● התביעה הוגשה בדצמבר האחרון על סכום של 5.4 מיליון שקל ● עורכי הדין של הנתבעים: "נקמה על החלטתם הלגיטימית של העובדים לסיים את העסקתם בחברה"

זר פרחים / צילום: Shutterstock

דבר אליי בפרחים: הענף המפתיע שרשם זינוק בקניות לחג השבועות

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל • נתוני הפניקס גמא מצביעים על ירידות בכל הענפים הבולטים במשק בשבוע שבו חל חג המים והחלב, אך למרות זאת במעדניות, בקצביות ובמאפיות נרשמה עלייה מסוימת, ובענף המשתלות נרשם זינוק של קרוב ל-40%

שי אהרונוביץ', מנכ''ל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

"אללה איסטור כמה מסים שילמתי": הייטקיסטים מגיבים לתוכנית הדרמטית של רשות המסים

חשיפת גלובס, לפיה רשות המסים מקדמת הצעת חוק לחייב בוגרי יחידות עילית של צה"ל לרשום חברות בארץ ולשלם בישראל מס במשך עשור, הציתה ביקורת בהייטק ● בכירים בענף מזהירים כי המהלך יוביל לבריחת יזמים לצמיתות מהארץ, אך לצד זאת נשמעים גם קולות התומכים ביוזמה ● ברשות מתעקשים שמדובר ב"משאב טבע לאומי"

כותרות העיתונים בעולם

זאת הסיבה שבטהרן עדיין נשארים סביב שולחן המו"מ

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: סומלילנד בדרך לשגרירות בירושלים והעולם חושש מבסיס ישראלי מול החות’ים, איראן חותרת להסכם שיביא לה הקלה כלכלית, וכך הפך האבטיח לסמל החדש של האנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם

חנות של קסטרו / צילום: אסיה רביבו

קסטרו עברה להפסד בגלל "מזג אוויר חם מהרגיל לעונה"

החברה הפסידה כ-28 מיליון שקל, הכנסות הקבוצה היו 430 מיליון שקל - 40 מיליון שקל פחות מהרבעון המקביל אשתקד ● מנכ"ל קסטרו, יאיר אוחיון: "עם החזרה לשגרה במשק לאחר סיום מבצע 'שאגת הארי', אנו עדים להאצה במכירות"

מסעדת ''קיסו'' / צילום: יואב גורין

רשת מסעדות ראשונה מגיעה לבורסה, והמספרים נחשפים

רשת המסעדות האסייתיות קיסו, שבשליטת רותם טחן ונועם גבאי, הגישה תשקיף לקראת הנפקה ראשונית לפי שווי של כ-400 מיליון שקל (לפני הכסף) ● הרשת תקצה כ-25% ממניותיה לציבור תמורת כ-88 מיליון שקל