הילה ויסברג ונבו שפיר בשיחה עם איתן יוחננוף / צילום: גבע טלמור
איתן יוחננוף, מה שלומך בימים האלה?
"בגדול בסדר, מלא מחשבות והרהורים על התקופה ועל איך היא משפיעה עלינו ברמה הכלכלית וברמה האישית. אבל למדתי להיות ממוקד מאוד במה שאני עוסק בו, אני עסוק בבעיות של עצמי".
אם אתה מכוון לענייני המלחמה, זו בהחלט הבעיה של כולנו.
"ברור. כאיש עסקים פעיל בתחומים משמעותיים בשוק הישראלי זה נוגע לכולנו, וראוי שנהיה ערניים ונראה לאן זה מתפתח".
● הצוללת | המחקר שיוכל להזקין את המוח שלכם במעבדה - ולחזות את המחלות שתפגשו בעתיד
● הצוללת | החוקרת שמסבירה: איך גורמים לנו להאמין בדברים שלא קרו
אתה הבעלים של רשת יוחננוף, שמונה כיום 46 סניפים ושווי השוק שלה הוא 5.8 מיליארד שקל. ספר איך הכול התחיל.
"אבא שלי הגיע מבוכרה לפני קום המדינה, ואמא שלי מטריפולי שבלוב ממש עם קום המדינה. הם חברו יחד להקמת משפחה ועסקים, וצמחו עם המדינה. סבא שלי עוד חילק לחם בתלת־אופן, דוד שלי ייצר עוגות, ואבא שיווק אותן. עם הזמן זה התפתח גם למוצרי יסוד - שמן, סוכר, קמח, מלח. נכנסתי לעזור כבר כילד בן 16, כי גדלתי בתוך העשייה הזאת".
מתי נפתח הסופר הראשון של יוחננוף?
"סופר יוחננוף הראשון נוסד ב־1992 ברחובות. זיהינו שהצורך והרצון של הצרכן לקנות בזול הולכים וגדלים, והגענו למסקנה שעדיף לנו לעבור לקמעונאות ולמכור ישירות לצרכנים, כי כסיטונאים נתנו אשראי לחנויות ונוצר חוב. התחלנו למכור לצרכנים במחירי סיטונאות. אבל לא רצינו להפריע לקמעונאים שעובדים איתנו להתפרנס - אז החלטנו לפתוח את הסניף ברחובות ".
לא בכדי הזכרנו את המשפחה. אביך, מרדכי, יסיים בקרוב 38 שנים כיו"ר, ובקרוב תכריזו על יו"ר חדש שאינו מהמשפחה. למה לא למנות מישהו מבפנים?
"זו הייתה חובה. בחברה ציבורית אי אפשר שהמנכ"ל והיו"ר יהיו אבא ובן. אישרו לנו את זה לחמש שנים ועכשיו התבקשנו להתיישר לפי המגבלה (חוק החברות - ה"ו ונ"ש). מבחינתנו עדיף היה להשאיר את המצב כמו שהוא.
"צריך להבין שחברת יוחננוף היא כבר לא רק קמעונאית. יש בה המון תחומים, ולנהל אותה זה לא פשוט. זו הסיבה שבחרתי להישאר מנכ"ל ולא לקפוץ לראש הפירמידה. הדבר החשוב ביותר למערכת כזו הוא יציבות".
כבר בחרתם יו"ר, אך טרם פרסמתם את השם. הוא מגיע מתחום הקמעונאות?
"דווקא לא. יש בו את הערכים החשובים ביותר מבחינתנו: הוא אדם חושב, הוא שיתופי, והדבר הקריטי ביותר, שיאפשר את היציבות שהזכרתי קודם - הוא לא מונע בידי אגו.
"כחברה שנשלטת בידי המשפחה כמעט 70% מהמניות בידינו, הכלים הם בידיים שלנו גם ככה. אבל מעולם לא נתנו למשקיעים שלנו את התחושה ש'אנחנו שולטים ואתם נגררים'".
"ישראל מייבאת אינפלציה"
בוא נדבר על העיקר: בישראל פערי המחירים קיצוניים, יש הבדל של עשרות אחוזים מחו"ל.
"יוקר המחיה הוא איום קיומי בכל מקום בעולם. אחת הבעיות הגדולות שלנו כמדינה היא שאנחנו מייבאים כמעט הכול. אנחנו יבואני אינפלציה, ולכן המחירים פה גבוהים יותר".
מנגד, כשהשקל מתחזק דרמטית לכאורה זו הזדמנות להוזיל מוצרים מיובאים, שהיבואנים קונים בדולר או ביורו. למה לא ראינו הוזלה כזו?
"אצלנו ברשת זה קורה בוודאות, במותג הפרטי. כשאת נצמדת למותג ספציפי שמחירו עולה ושאינך מוכנה לוותר עליו, ברור שסל הקנייה מתייקר. הפער בין מותג מוביל לבין האקונומיקה שלנו הוא 60%. אותו דבר בנוזלי ניקוי לרצפה. מותג מוביל שמחזיק נתח שוק של 70% מנהל את התמחור כמו שטוב לו, הוא לא שואל אותנו. אבל את, הצרכנית, היא שקובעת, כי אם תזוזי בקטגוריה תקני בפחות".
אבל ככל שמוכרים יותר ביוקר, אתה נהנה מזה, לא?
"ממש לא, זה להיות בת יענה שטומנת את הראש באדמה. ההסתכלות שלי תמיד הייתה לבנות משהו חזק וגדול שיימשך לדורות, ובחשיבה הזאת חייב להבין שאם ההכנסה הפנויה של הצרכנים מתכווצת - זה האויב שלנו. כאיש עסקים שמסתכל על השוק לטווח נצחי, זו אחת החרדות הכי גדולות שלי".
בפרויקט מיוחד בגלובס עסקנו לאחרונה בפער שבין המאקרו למיקרו, כלומר בין הכלכלה המשגשגת ל"חיים עצמם" והקושי של משפחות רבות לחסוך, למשל לטובת דירה. זו החרדה שאתה מדבר עליה?
"בהחלט, זה נושא שצריך להטריד את כולנו. אני יכול להגיד בוודאות שיש אנשים עם רעיונות מגניבים לפתרונות בתחום הדיור . הטיפול ביוקר המחיה מורכב, אבל גם פה יש מה לעשות. הרוב רק מדברים על זה".
כשאתה אומר "הרוב", למי אתה מתכוון? לקמעונאים?
"זה לא בידיים של הקמעונאים. הכי קל לזרוק את זה על הש"ג. אני מדבר על הניהול הכלכלי של מדינת ישראל - שבפועל הוא לא כזה כושל. הוא די מצליח, רואים את זה בכך שהבורסה והשקל בהיי. יש למדינה כלים. אם תשימו אותי בתפקיד לעשות את זה, אני אעשה את זה בקלות רבה".
נשמע שאתה מפלרטט עם הפוליטיקה.
"דווקא לא, ממש לא. אני טוב במה שאני עוסק בו, וראוי שאשאר במקום שבו אני מועיל. אם היו אוספים פה קבוצה רצינית, בלי אינטרסים אישיים, ובונים את זה נכון - היא יכלה לעשות את זה כמו שצריך".
יש חקירה של משרד הכלכלה מ־2022, שהתגבשה לאחרונה לכתבי אישום בנושא תיאום מחירים, המופנים גם כלפי הרשת וגם כלפיך אישית. אולי בכל זאת יש כאן אחריות ליוקר המחיה?
"את הנושא הזה אני אשאיר לבית המשפט. יש לי מה להגיד - אבל אנחנו חברה ציבורית, ופועלים על פי חוק, ולכן לא נגיב".
"קיבוע מחירים לא יעבוד"
בוא נדבר על יוזמת "הסל של המדינה" של משרד הכלכלה, שלפיה רשת שתתחייב לקבע מחירי 100 מוצרים לחצי שנה, תקבל בתמורה קמפיין פרסומי מהמדינה בשווי כ־25 מיליון שקל. בפועל רק קרפור ניגשה למכרז וזכתה, והקמפיין הושק עם אלי יצפאן. דעתך?
"קיבוע מחירים אינו התנהגות של שוק חופשי, ולכן לא יביא את התוצאה. מנגד, לגיטימי שפוליטיקאי משתמש בכלים שלו וירצה לפעול למען יוקר המחיה, ואני מפרגן לשר שמתאמץ. היה נכון יותר אם היו מתייעצים איתנו, כאנשי מקצוע, כדי להביא תועלת".
למה לא הגשת מועמדות למכרז?
"כי הוא לא נכון. חוק מספר אחת בעולם הוא שאין יש מאין. אי אפשר לשתות את הבקבוק ולצפות שהוא לא יתרוקן. אתה לא קוסם. אנחנו מומחים לקמעונאות, אנחנו חברה ציבורית ושקופה. לנסות להאשים את הקמעונאים, כשהם מרוויחים בסוף 2%-3% מהמחזור, ולצפות שהבקבוק יתמלא מתוך זה, אפשר לקרוא לזה חוסר הבנה בקמעונאות".
"מקצוע שעבר מן העולם"
בראיון לגלובס בנובמבר נשאלת על המתחרים שמוכרים אייפונים, ואמרת שמדובר בגימיק. מאז גם אתה מכרת אייפונים בסופר. מה הוביל לשינוי?
"מכרנו המון אייפונים, ואנחנו מוכרים המון מוצרי חשמל. בסופר מוכרים היום כמעט הכול. בלי היכולות התפעוליות שפיתחנו, אי אפשר לעשות את זה. היית רגיל למכור חבילת פסטה בגודל 20 ס"מ, ופתאום אתה צריך למכור מזגן עם יחידת מנוע. יש התפתחות בשוק שלנו".
בשנתיים האחרונות הפכתם גם למעצמה נדל"נית, אתם למעשה הופכים לשותפים במתחמים שבהם יש לכם סופרים. נראה שהסופרים הפכו לכסף קטן, ואילו הכסף הגדול מגיע מנדל"ן.
"לא הייתי מגדיר את זה ככה. אנחנו משקיעים בנדל"ן מתוך הצרכים שלנו וכדי להיות יעילים יותר. הנדל"ן בארץ יקר, ויש לנו צורך בשטחי מסחר ואחסנה וגם בסניפים ענקיים. כמו שעדיף שהמשאית תהיה בקנייה ישירה ולא בליסינג, כי ליסינג יקר יותר, כך גם נדל"ן, אם אתה יוזם אותו בעצמך. אם אתה גם לומד להרוויח ממנו, אז יצרת לעצמך חנות כמעט באפס מחיר. זה הישג אדיר".
כמה מסובך להביא ישראלים לתפקידי קופאים? אתם מעסיקים עובדים זרים?
"למה ישראלי צריך לעבוד בסופר, אם הוא עושה עבודה משובחת יותר במקום אחר? בישראל אין בעיית אבטלה, אז אם זה לא על חשבון הציבור - מה הבעיה? כבר יש לנו 600 עובדים תאילנדים. אני יכול להגיד לכם בוודאות: דור ה־Z לא יעבוד בסופר".
חד וחלק?
"חד וחלק, שכחו מזה. אם מישהו חושב שהוא שומר מקום עבודה בסופר לעובדים ישראלים - זה לא יקרה".
אתם פותחים עכשיו סניף ענק בחולון. היה מסובך לגייס קופאים או קופאיות?
"אין היום את מי להעסיק כקופאי. זה מקצוע שעבר מן העולם. היום אני אומר: תביאו לי קופאים, אתן כל תקציב. אין דבר כזה. לכן בסניף בחולון יש לנו 60 קופות, אבל רק ארבע עם קופאיות. כל השאר הן קופות אוטומטיות. העיתונאים תמיד שאלו אותי מה יהיה עם הקופאיות ברגע שהאוטומציה תיכנס בצורה רחבה לקופות, והיום אני אומר: איזה מזל שעשינו זאת. הדור הצעיר אומר חד־משמעית: הם לא יעבדו בעבודה שמחשב או רובוט יודעים לעשות".
ממשרד הכלכלה לא נמסרה תגובה.