פיקוח על מימון מפלגות / צילום: Reuters, Eyal Warshavsky / SOPA Images
המושג
פיקוח על מימון מפלגות: בחינת התנהלות פיננסית של מפלגות, הכוללת הוצאות בחירות, תרומות, הלוואות, ערבויות ושימוש בכספי ציבור.
● המחסור, העומס והדיון בבג"ץ: על מה נאבק יריב לוין?
● שירות התעסוקה הוציא את אחד הדוחות החשובים שלו. מה צריך לדעת עליו?
ההקשר האקטואלי
הבחירות מעוררת שיח על הפיקוח על ההתנהלות הכספית של מפלגות. הנושא עלה גם בעקבות מסיבת יום הולדת לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שהעלתה תהיות באשר למימון האירוע והקשר שלו לחשבונות המפלגה. בעניין נעשתה פנייה למבקר המדינה.
במקביל, השבוע הכנסת תבחר את מבקר המדינה הבא: שופט בית המשפט העליון בדימוס יוסף אלרון או עו"ד מיכאל ראבילו, שייצג לאורך השנים את ראש הממשלה נתניהו ואת הליכוד בהליכים משפטיים. וזה קריטי לפיקוח על מימון המפלגות. למה?
המפקח על הכסף הפוליטי
לפי חוק יסוד: מבקר המדינה, מבקר המדינה בוחן את חוקיות הפעולות, טוהר המידות, הניהול התקין, היעילות והחיסכון של המדינה והגופים המבוקרים על ידו. בנוגע לבחירות, הוא הגורם המרכזי המפקח על הוצאות המפלגות ועל הכסף הפוליטי: מימון מפלגות, הוצאות בחירות, תרומות, הלוואות, ערבויות ושימוש בכספי ציבור מפלגתיים.
בתחום מימון המפלגות, המבקר בודק האם מפלגות, סיעות ומועמדים מנהלים את חשבונותיהם לפי החוק. לאחר שמוגשים לו הדוחות הכספיים, הוא מבקר את החשבונות ובוחן הכנסות והוצאות, תרומות, חריגה מתקרות הוצאה ושימוש אסור בכספי מימון ציבורי, ובסמכותו להטיל סנקציות כספיות ולשלול חלק מכספי המימון הממלכתי.
השפעת המבקר על מימון הבחירות מתקיימת בעיקר בדיעבד, לאחר הבחירות, בביקורת הדוחות הכספיים ובהטלת סנקציות. לצד זאת, יש לו גם סמכויות מקדימות ושוטפות יותר, כמו קביעת הנחיות לניהול חשבונות, קווים מנחים לרואי חשבון, פיקוח על תרומות ומתן חוות־דעת בשאלה אם הוצאה מסוימת היא הוצאה שוטפת מותרת. גם "גופים פעילים בבחירות" שאינם מפלגות נמצאים תחת פיקוח המבקר, וגוף כזה עם פעילות מעל לסף של כ־120 אלף שקל נדרש להירשם אצל המבקר ולדווח על תרומות שקיבל. בנוסף, מוטלות חובות בתחום ההוצאות גם על גוף שנקבע שהוא "קשור לסיעה".
הפיקוח נועד למנוע שחיתות וקניית השפעה פוליטית בתרומות מופרזות; לסכל שימושים אסורים בכספי הציבור; למנוע פעילות שמיטיבה עם המממנים ולא עם הציבור; להבטיח שוויון בבחירות ולאפשר התמודדות גם למפלגות חדשות שאין מאחוריהן תורמים.
המבקר יכול גם לבקר את תפקוד ועדת הבחירות המרכזית, שהיא הגוף שמארגן ומנהל את הבחירות לכנסת. לכן, היערכותה, תקציבה, מערכות המידע, ניהול כוח האדם ומערכי הפיקוח שלה נתונים לביקורת. ואכן, בשנים האחרונות פרסם המבקר דוחות על פעילותה.
עצמאות המבקר
היות שעצמאותו של מוסד מבקר המדינה קריטית לביצוע מלאכת הביקורת, סעיף 6 חוק יסוד: מבקר המדינה קובע: "במילוי תפקידיו יהיה מבקר המדינה אחראי בפני הכנסת בלבד ולא יהיה תלוי בממשלה". כחלק מאותו צורך להבטיח עצמאות, חוק היסוד קובע שמבקר המדינה יכהן תקופת כהונה אחת בלבד לזמן קבוע מראש - שבע שנים. הדברים מתחדדים בתקופת בחירות. כשהכסף הפוליטי זורם - הגבולות בין מפלגה, שר, קמפיין ושירות המדינה עלולים להיטשטש. בדיוק עבור המצבים האלה צריך מבקר מדינה שאינו חייב דבר לממשלה, לקואליציה או לאופוזיציה - אלא רק לחוק ולציבור.