דוכן להמרת מטבע / צילום: Shutterstock
השילוב של צניחת שער הדולר לצד שבועות המלחמה הביא למחסור חריף במטבעות זרים בקרב עמדות חלפני הכספים (הצ'יינג'ים). בדיקת גלובס בנושא מעלה כי המחסור קיים זה מספר שבועות, ובא לידי ביטוי הן בהיעדר מוחלט של שטרות זרים לחלפנים שמבקשים סכומים גבוהים בהרבה מהמקובל. בין הסיבות: הביקוש למט"ח זול בפרספקטיבה היסטורית, ושיבושי טיסות שפוגעים ביכולת האספקה.
● הקרקע של נשיא העליון והתקדים שיקבל חברו לכס השיפוט
● העונש של כחלון: מאסר על-תנאי והגבלת כהונה בחברות ציבוריות. ואיזה קנס ישלם?
"לקחו מחירים הזויים על שטרות של אירו או דולר, כי פשוט לא היה מזומן. פאונד בריטי בכלל לא היה בנמצא", מספר ל"גלובס" אחד הלקוחות.
כדי להבין את עומק המשבר, כדאי להכיר את מנגנון הפעולה של השוק הזה: לחלפנים יש שני מקורות אספקה עיקריים למזומן זר. הראשון הוא הציבור הרחב - תיירים, עובדים זרים או ישראלים החוזרים מחו"ל ומבקשים להמיר את השטרות שברשותם לשקלים. המקור השני הוא רכישה מרוכזת של מט"ח מהבנקים המסחריים או מגופים פיננסיים מורשים אחרים. בנוסף, חלק מהחלפנים מקבלים משלוחי שטרות ישירות מגופים מעבר לים.
בשורה התחתונה, אם חשבתם לרוץ לקנות שטרות של דולרים או אירו כדי לנצל את השערים הנמוכים (2.8 שקלים לדולר, 3.27 שקלים לאירו), אתם עלולים לגלות שהמשימה מורכבת יותר משחשבתם.
"המסחור התחיל לפני כחודש וחצי, מאז שהתחלנו לראות ירידה דרמטית בשער הדולר", מסביר חלפן כספים. "אין דולרים, אין אירו, אין כלום. חסר. בנק ישראל לא משחרר לנו. אין לנו עבודה".
חלפן אחר מספר בייאוש כי "מיליון אנשים באים, בגלל שהשער נמוך, ואין מה לתת להם". במרחק של פחות מקילומטר, בצ'יינג' נוסף, המסר זהה: "אין דולרים ואין אירו בכלל. זה לא רק אצלי, בעוד מקומות, ככה זה בחודש האחרון".
טענות נגד בנק ישראל והבנקים
נוסף על כך, הם מספרים כי הביקוש הגדול הביא לכך שסכומי העסקאות המבוקשות במט"ח תפחו בצל התחזקות השקל והפיחות במטבעות הזרים: "עכשיו, מאחר שהדולר נמוך, אנשים קונים סכומים גבוהים, 7-15 אלף דולר בקנייה אחת". החלפנים עצמם מפנים אצבע מאשימה לבנק ישראל, המפקח על הענף ועל הבנקים המסחריים. גורמים בשוק המט"ח מסבירים כי הבעיה נובעת בין היתר ממחסור בטיסות כתוצאה מהמלחמה וסגירת השמיים הממושכת שפגעה בהיצע. "מדובר בבעיה טכנית שמטוסים של סחורות לא מגיעים לישראל כבר שבועות. המטוסים לא מביאים דולרים, אמרו שהחברות לא עובדות יותר עם ישראל", אמר אחד המוכרים.
הסבר אחר שניתן למחסור הוא מדיניות אסטרטגית של הבנקים, מפרט אחד המוכרים: "כמעט לכולם חסרים דולרים, הבנקים לא משחררים. זהו קבוצה שמחליטה מתי יתנו לנו דולרים ומתי לא. אני לא יודע מה המטרות שלהם". מנגד, היה מוכר צ'יינג' שהודה שלמרות שהדבר מקשה על הפרנסה שלו, אולי ייתכן שמדובר במדיניות כלכלית מוצדקת לכלל: "נראה לי שיש בזה צדק, עכשיו אנשים יתחילו לקנות הרבה דולרים. לא יודע מה הם חושבים, אולי זה קשור והם חושבים שזה יפגע בכלכלה".
"אני קונה ביוקר, אני לא יכול להפסיד"
התוצאה הישירה של המחסור בשטח היא עיוות מחירים: למרות השער היציג הנמוך, חלק מהחלפנים דורשים מהלקוחות פרמיה גבוהה ומוכרים להם מט"ח בשערים הגבוהים משמעותית משער השוק. "אני יכול להשיג דולרים, אבל המחיר גבוה בהרבה", מסביר אחד החלפנים. "השער שאני יכול לתת היום לדולר הוא 2.95 שקלים. מתי הדולר היה 2.80? אנשים לא ראו דבר כזה. כולם במצב שלי. בדרך כלל הבנק משחרר לנו 100% מהמכסה, ועכשיו הוא נותן אולי 15%. זה פוגע לנו בעבודה ומבריח את הלקוחות, כי המחיר נשמע להם גבוה מדי. אבל אין לי ברירה, אני קונה את המזומן ביוקר ולא יכול למכור בהפסד".
בשתי חלפניות נוספות תיארו מציאות דומה, שבה היעדר האלטרנטיבה מגלגל את העלויות אל הצרכן. "יש לי דולרים, אירו אין לי בכלל. הבנק סגר את הברז כבר חודש", מספר חלפן אחר. "אני מוכר דולר לפי שער של 3 שקלים. המונים מגיעים ומבקשים מט"ח כי הם רואים בחדשות שהשער ברצפה, אבל הם לא מבינים שאין שטרות. את המלאי הנוכחי קניתי לפי שער של 3.05 שקלים רגע לפני ההתרסקות, ובשגרה הייתי מוכר ב־2.85".
חלפן נוסף באותו האזור מסכם את תמונת המצב המעוותת: "אין שטרות בארץ, אז המחיר עולה. מי שרוצה דולר או אירו לא יקבל אותם בשער הרשמי של 2.80, אלא ב־2.90 שקלים ומעלה".
ד"ר נדין בודו־טרכטנברג, סגנית יו"ר בנק אש ולשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, מסבירה כי לא מדובר באסטרטגיה של הכוונת השוק מצד הבנק המרכזי. "העסקאות הגדולות שמשפיעות על שער הדולר לא עוברות דרך החלפניות, והתנועות הללו לא נעשות בסכומים האלה", היא אומרת לגלובס.
"תנועות ההון בשוק המט"ח הן ענקיות ומסתכמות במיליארדי דולרים - זה פשוט לא סדר הגודל של הצ'יינג'ים. אני לא יודעת מה בנק ישראל עושה בנושא הספציפי הזה, אבל מחזורי המסחר בשוק המט"ח הכללי הם עצומים. מי שמזיז את השוק באמת אלו המשקיעים המוסדיים, היבואנים והיצואנים. מדובר בעסקאות של מיליארדים, ולא בפעילות הקטנה שנעשית בחלפניות".
מכה נוספת על חלפני הכספים
המצב הנוכחי מצטרף למכה נוספת שחטפו לאחרונה חלפני הכספים. בסוף אפריל הכנסת אישרה במסגרת חוק ההסדרים, את ביטול ההחרגה של צ'יינג'ים מחוק צמצום השימוש במזומן, מהלך שנועד לצמצם את הגבול הפרוץ בשוק זה. עד כה, ניתן היה לנכות המחאות בצ'יינג'ים בכל סכום ללא הגבלה, ולמשוך תמורתם מזומנים בסכומי עתק. התיקון לחוק קובע מעתה "הגבלה על החלפת שטר במזומן" כך שאדם פרטי לא יוכל לנכות צ'ק למזומן במידה וגובה הצ'ק הינו מעל 6,000 שקל ועוסק יוכל לנכות ולפרוט צ'קים למזומן עד 25,000 שקל בלבד. על מפרי החוק יוטלו עיצומים כספיים לפי סכום ההפרה, החל מ־15% ועד 30%, והוא מוטל על שני הצדדים לעסקה".
בנק ישראל: לא מכירים מחסור
מבנק ישראל נמסר בתגובה: "מי שמספק מזומנים במט"ח לנותני שירותי המרת מטבע (צ'יינג'ים) הם הבנקים המסחריים ולא בנק ישראל. לבנק ישראל לא ידוע על מחסור במזומנים במט"ח, וככל שיש קושי בהשגת מזומנים, נראה כי מדובר בקושי נקודתי".