מליאת הכנסת אישרה היום (ג') בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הגבלת שכר-הטרחה לנכי צה"ל ולנפגעי פעולות איבה. במסגרת הצעת החוק הוצע לקבוע הגבלה על סכום התשלום המרבי שרשאים לגבות עורכי דין וחברות למימוש זכויות בעד טיפול בתביעות. 14 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים. אחד נמנע.
יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ מיכל וולדיגר, מסרה: "זהו חוק שעושה צדק היסטורי עם נכי צה"ל וכוחות הביטחון ועם אזרחי ישראל נפגעי פעולות האיבה".
ח"כ מיכאל ביטון, יוזם הצעת החוק הפרטית שמוזגה להצעה הממשלתית, מסר: "זהו תיקון עוול של עשרות שנים. בשביל תיקון חברתי יש צורך בעם, בממשלה, בכנסת ובאנשי מופת שיוצאים מהבית להביא בשורה - וזה מה שעשינו פה".
● "לא הבנתי את המספרים": פצועי צה"ל טוענים שעורכי דין החתימו אותם על חוזים דרקוניים
● מכה למייצגים בתביעות על נגישות: העליון הפחית מאות אלפים משכרם
● סטארט-אפ ה-AI למד מהר: לשכת עורכי הדין תיאבק בכל הכוח לשמור על הגילדה
נזכיר כי גלובס עיין בחוזי שכר-טרחה שהובאו לידיו, מהם עולה כי חלק מהפצועים נאלצים לוותר על קצבת הנכות למשך תקופה ארוכה כדי לשלם לעורכי דינם. בחוזה הדרקוני ביותר, התבקש הפצוע לשלם 2,500 שקל על כל אחוז נכות.
לשכת עורכי הדין טענה לאורך הדיונים כי אין לפגוע בחופש העיסוק או להגביל אותו. החשש בלשכה היה שאם יקבעו תעריפים נמוכים מדי שאינם תואמים את ההשקעה של עורכי הדין, או יחליטו על סכומים שלא משקפים את מורכבות התיק, עורכי דין יקחו רק תיקים פשוטים שישתלמו להם - ומי שייפגע יהיו הנכים עצמם.
הבחנה בין סוג הבקשות והגבלת דמי פתיחת תיק
הצעת החוק מבחינה בין טיפול שכולל בקשה להכרה וגם ועדות רפואיות, ובין טיפול שכולל רק אחד מהם, וכן בין טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין ובין טיפול שאינו.
למשל, בתביעות של נכי צה"ל הכוללות בקשה להכרה והליכים בפני ועדה רפואית, ניתן יהיה לגבות דמי פתיחת תיק של עד 4,000 שקל. בתביעות שאינן כוללות ייצוג של עורך דין, יעמוד הסכום על 2,667 שקל. דמי פתיחת תיק למי שמבקשים לקבל הכרה כנפגעי פעולות איבה יעמדו על 2,000 שקל לכל היותר בתביעות הכוללות ייצוג ועל 1,333 שקל בתביעות שאינן כוללות ייצוג.
קביעת תקרה לשכר-טרחה לפי אחוזי הנכות
בעת קביעת דרגת נכות קבועה המזכה במענק (עד 19%), בתביעה שכללה ייצוג בידי עורך דין ייגבו עד 7,360 שקל בעד 10% הנכות הראשונים ותוספת של 600 שקל לכל אחוז נוסף. בתביעות ללא ייצוג ייגבו בהתאמה 4,907 שקל על 10% הראשונים ותוספת של 400 שקל לכל אחוז נוסף.
בעת קביעת דרגת נכות קבועה של 20% ומעלה, המזכה בתגמול חודשי, ייגבו בתביעה שכללה ייצוג עד 16 אלף שקל בעד 20% הראשונים ותוספת של 800 שקל בעד כל אחוז נוסף, ובתביעות ללא ייצוג ייגבו בהתאמה עד 10,660 שקל בעד 20% הראשונים ותוספת של 533 שקל בעד כל אחוז נוסף.
עוד קובעת ההצעה סכומי גבייה מרביים להליכים בהם נקבעו אחוזי נכות זמניים, הליכים של ערעור, הכרה בהחמרה ועוד. לכלל סכומי התשלום המפורטים בהצעת החוק יתווסף מע"מ, והם יעודכנו בינואר כל שנה על-פי מדד המחירים לצרכן.
השבת הכספים במקרה של שכר-טרחה מופרז
בנוסף קובעת ההצעה מנגנון השבת כספים למי שנגבו ממנו סכומים המוגדרים בחוק כ"מופרזים", וזאת בהתייחס להסכמים שנחתמו לאחר ה-7 באוקטובר 2023. הכספים יושבו למיוצג בתוך 6 חודשים מיום פנייתו למייצג.
עוד מחייב התיקון את המייצגים לבצע פריסה נוחה של התשלומים עבור מי שנקבעה לו דרגת נכות של 20% לפחות, לתקופה של 60 חודשים לפחות ללא תוספת ריבית והצמדה, וכן אוסר על גביית תשלום מזכאי לפני המועד בו החל לקבל את התשלומים ממשרד הביטחון או מהמוסד לביטוח לאומי.
תשלום מופרז נקבע כתשלום העולה על 140% מהסכום המרבי המותר לגבייה לפי הצעת החוק, בעבור טיפול שהוביל להכרה בזכאות לתגמול חודשי בשל דרגת נכות קבועה של 20% לפחות. מי שגבה יותר מהסכום האמור, יצטרך להשיבו ויוכל לפנות לבית המשפט על-מנת לטעון כי ההשבה אינה צודקת בנסיבות העניין.
טיוטת ההסכם תועבר לפני מועד החתימה ואפשרות חזרה
כדי למנוע מצב בו מיוצגים חותמים על הסכם התקשרות מתוך לחץ או מצוקה, נקבע כי המייצג יחויב להעביר למיוצג טיוטת הסכם התקשרות 7 ימים לפחות לפני חתימתו, בצירוף דף מידע הכולל בין היתר את סכומי הגבלת שכר-טרחה המעודכנים. לאחר החתימה המיוצג יהיה רשאי לחזור בו מההתקשרות בהסכם בתוך 14 ימי עבודה מהמועד שבו נמסר לו הסכם ההתקשרות החתום בכתב, אלא אם כן הוגשה עד למועד זה תביעה לקבלת תגמולים, שאילולא הוגשה באותו מועד, לא היה אפשר כבר להגישה.
את ההצעה קידמו ודחפו פורום "יהלומי קרב" ונדב וירש. לאחר אישור הצעת החוק אמרה יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ מיכל וולדיגר: "אחרי חודשים של דיונים מורכבים וארוכים, אנחנו מביאים היום בשורה גדולה לנכי צה"ל וכוחות הביטחון ולנפגעי פעולות האיבה. טיפלנו בנושא בחרדת קודש תוך שמיעת כלל הקולות והבנת המורכבויות, והגענו לנוסח מאוזן ונכון, וכולנו תקווה שהתיקון יממש את מטרותיו בצורה הטובה ביותר ולטובת כל הצדדים. אני רוצה להודות לכל מי שלקח חלק בדיונים, הביע את דעתו ותרם. ביחד עשינו היסטוריה".
בדיון קודם בהצעת החוק אמר ח"כ מיכאל ביטון, יוזם הצעת החוק הפרטית שמוזגה להצעה הממשלתית: "לחוק הזה יש תמיכה רחבה בקואליציה ובאופוזיציה, והוא חיכה זמן רב למנהיגות בוועדה שתקדם אותו בנחישות".
לשכת עורכי הדין: התעלמו באופן גורף מהצעותינו
לאחר שבשבוע שעבר הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית, מטעם לשכת עורכי הדין נמסר: "לשכת עורכי הדין מצרה על הצעת החוק שעברה לקריאה שנייה ושלישית, באשר הצעת חוק זו תפגע קשות בנכי צה"ל ובנפגעי פעולות האיבה הזקוקים לייצוג למול המוסדות.
"הצעת החוק קודמה באופן אגרסיבי על-ידי משרד המשפטים, משרד הביטחון והן הייעוץ המשפטי של הוועדה, כאשר התעלמו באופן גורף מהצעות הלשכה לפתרונות חליפיים, כולל קביעת שכר-טרחה מקסימלי בתיקים מסוג זה וכן חוות-דעת כלכליות שהוגשו בתהליך, המציגות את המצב האמיתי במשרדי עורכי דין - על בסיס מחקר רחב של כמות התיקים המטופלים על-ידי משרדים האלה.
"בדיקה של כמות שעות העבודה הממוצעות על תיק מעלה כי תיק ממוצע צורך בין 78 ל-93 שעות עבודה, זאת כאשר משרד המשפטים קבע ללא נתונים באופן שרירותי וללא הצגת נתונים אובייקטיבית מהשטח כי טיפול בתיק מצריך 31 שעות עבודה בלבד. טיעון זה הביא לקביעת סכומים בלתי הגונים מה שיגרום לכך, שנכים יקבלו ייצוג ברמה נמוכה ויעמדו חשופים למול המוסדות.
"ההצעה לא מבדילה בין נכים שנפגעו בפעילות קרבית לנסיבות אחרות ובין נכים ותיקים לנכים חדשים, והדבר יביא לכך שנכים אלה לא יקבלו ייצוג.
"חמור מכל אלה - הצעת החוק קובעת מנגנון שיפוי רטרואקטיבי להסכמים בעבר ללא ביסוס בנתונים, תוך הצגת מקרים בודדים בלבד שבהם נקבע שכר-טרחה מופרז לכאורה, מה שהוא בלתי חוקי, בלתי מידתי, ולא ראוי לחלוטין.
"הצעת החוק מאפשרת לשר המשפטים לאחר חקיקת החוק לעשות בו שינויים דרסטיים על-פי רצונו ולא שיש צורך באישור הכנסת או באישור ועדת העבודה והרווחה שאינה מידתית. לשכת עורכי הדין תשקול את צעדיה אם החוק יעבור בקריאה שנייה ושלישית ללא הסתייגויות משמעותיות שישנו את אופיו".
