גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ

תחזית ה-OECD לישראל שפורסמה הבוקר (ד') כוללת את עדכון תחזית הצמיחה והגירעון בעקבות המלחמה מול איראן והזעזועים הגאו-פוליטיים. לפי התחזית, הכלכלה תשוב לצמוח "בעוצמה" אך המשק יצמח השנה רק ב-3.3%, ושנת הריבאונד תגיע בשנה הבאה אז תצמח ב-5.6%. לפי הארגון, הגירעון הממשלתי צפוי להתרחב ל-5.3% בשונה מיעד הממשלה שעומד על 4.9% ועל הנתונים החיוביים של הגירעון בחודשי השנה הראשונים. בשנת 2027 הגיעון צפוי לפי הארגון להצטמצם ל-4.2% תוך שהוא מעריך הפחתה בהוצאות הביטחון וגביית ההכנסות תישאר חזקה.

● הנגיד מאותת כי הוא עשוי להתערב בשער הדולר דרך הריבית
● מנהל רשות המסים: "נצטרך לבחון את השלכות רפורמת הרווחים הכלואים"

הארגון גם מעריך שהאינפלציה שתהיה השנה סביב 2.3% בתוך טווח היעד של בנק ישראל (1%-3%) תרד עוד יותר בשנה הבאה ל-2.1% כאשר מחירי הדלק יתמתנו והיצע העבודה יחזור לנורמליות. יחד עם זאת, הארגון מעלה סיכונים משמעותיים לתחזית כמו חידוש לחימה בעצימות גבוהה שיחמיר את המצב הפיסקלי. לעומת זאת, העמקה של שיתופי פעולה בסחר האזורי עשויים להביא לצמיחה חזקה ומשמעותית.

המלחמה הביאה להתכווצות חדה של המגזר הפרטי

הארגון גם מתייחס למדיניות הצפויה של בנק ישראל באשר למדיניות המוניטרית ולתוואי הפחתות הריבית. כך, אם האינפלציה אכן תמשיך במתווה של ירידה, הגירעונות הפיסקליים יצטמצמו בהתאמה להוצאות הביטחון וההכנסות יישארו חזקים - תהיה אפשרות להורדות ריבית נוספות בעקבות הקלה לאחר שמגבלות על היצע העבודה בעקבות גיוס המילואים הנרחב יתמתן. הארגון קורא גם אז לישראל לבנות מחדש את כריות הביטחון באמצעות שמירה על הכנסות והפחתת הוצאות ביטחוניות, תוך שימור מרחב להשקעות מעודדות צמיחה בחינוך ותשתיות.

הארגון מציין כי פרמיות הסיכון של ישראל עלו ב-20 נקודות בסיס בפברואר-מרץ, וחזרה לרמה הקודמת שלה כפי שהייתה בינואר השנה, הבורסה המקומית הגיעה לשיאים היסטוריים והשקל במגמת התחזקות מאז אפריל 2025. הארגון מעריך כי עם שיפור בצד ההיצע וירידת מחירי הנפט וההשפעה המצטברת של התחזקות השקל בנק ישראל יהיה מסוגל להפחית את הריבית ל-3.5% בשנה הבאה.

המלחמה מול איראן פרצה בתקופה של צמיחה כלכלית מהירה בהובלת המגזר הפרטי - כך הייצור התעשייתי התרחב בקצב שנתי של 11% בשלושת החודשים שהסתיימו בינואר. רכישות בכרטיסי אשראי טיפסו ב-9.2% לעומת השנה הקודמת בפברואר. שיעורי האבטלה והאינפלציה ירדו אף הם. אך המלחמה הביאה להתכווצות חדה של המגזר הפרטי. כן מציין הארגון, שההשפעה על האינפלציה הייתה מתונה בישראל ביחס לעולם לנוכח מחירי החשמל שכמעט ולא מושפעים מהמחירים בעולם בזכות הפקה מקומית של גז טבעי.

הארגון כאמור ממליץ לישראל לשקם את כריות הביטחון הפיסקליות. לכך התייחס גם נגיד בנק ישראל הפרופ' אמיר ירון השבוע, שכן יחס החוב תוצר של ישראל לפני המלחמה עמד על כ-60% תוצר וקפץ ל-70% השנה. בארגון קוראים להפחתת החוב הממשלתי באמצעות שמירה על צעדים שננקטו להגדלת הכנסות המדינה וצמצום הוצאות הביטחון. ועדיין הארגון קורא לשמור מרחב תקציבי להוצאות נדרשות בתחומי החינוך והתשתיות וכן לפשט רגולציה.