הכותב הוא די ג'יי, מפיק מוזיקלי בינלאומי (Vooz Brothers) ובעלים של חברת מוזיקה לאירועים בארץ ובחו״ל
"את עוד מתרגשת מהים, אני לא מרגש אותי כלום, חוץ מכדורגל", שר עם כל הכוונה חנן בן ארי. כמה רגשות, שייכות, כנות ועוצמות יש בספורט הפופולרי ביותר בעולם. ואם נחבר אליו את עולמות המוזיקה והאופנה, נגלה ביזנס עצום ממדים - בתעשייה המטורפת של בגדי כדורגל. היא כוללת חיבורים של מועדון הכדורגל ההולנדי אייאקס עם אגדת הרגאיי בוב מארלי, של אינטר מילאנו עם קולקציית פינק פלויד ושל פריז סן-ז'רמן עם דה וויקנד, פרינס ותופעת הקייפופ BLACKPINK.
● המחירון נחשף: כמה עולה הופעה של עומר אדם ומה לא תראו בקיסריה
● חלומות על מדונה וסיינפלד: מה יכול להציל פה את שוק ההופעות הבינלאומי
ההערכות מדברות על שוק שמגלגל בשנה 8 מיליארד דולר, וכ-300 מיליון חולצות שמיוצרות. ענקיות הספורט נייקי, אדידס ופומה משלמות סכומי עתק לקבוצות המובילות עבור הזכות לייצר את החולצות שלהן. ריאל מדריד, למשל, מקבלת מאדידס כ-120 מיליון אירו בשנה.
פעם לא היה לוגו
עד 2011 על החולצות של ברצלונה לא התנוסס לוגו מסחרי. היום שיתוף הפעולה שלה עם נותנת החסות המרכזית, ספוטיפיי, מעמיק את הקשר שלה לעולמות המוזיקה הגלובליים. חולצות משחק שהושקו לקלאסיקו (המשחק בינה לבין ריאל מדריד) עם לוגואים של הרולינג סטונס, קולדפליי או אוליביה רודריגו נחטפות מיד והופכות לפריט אספנים. כל חולצה נמכרה בכ-400 אירו ובמהדורה ממוספרת ומוגבלת.
"ספוטיפיי משלמת כ-75 מיליון אירו כדי להיות חסות ראשית של בארסה", אומר יואב שלמור, יזם בעסקי הספורט, אספן כפייתי של חולצות כדורגל שנוהג ללבוש אותן כשהוא מתקלט. בסוף 2025 חתמו הצדדים על הארכת חוזה ארוכת טווח - החסות לחולצות עד 2030, ולאצטדיון הקאמפ נואו עד 2034, מה שהקפיץ את השווי הכולל של העסקה לכ-460 מיליון אירו.
שלמור סבור שהקשר בין מותגי ספורט, תרבות ומוזיקה הוא מאוד טרנדי, ומתייחס למשל ללוגו של יובנטוס, שלפני כמה שנים שונה לחלוטין לשם מיתוג מחדש לעולמות הלייף סטייל. "החיבור של כדורגל ואופנה הוא טבעי. כך מותג הסטריט וור הנחשב Off White (הבעלים והמעצב וירג'ל אבלו ז״ל היה די.ג'יי ומוזיקאי בעצמו, ד"ת), אחראי להלבשת קבוצות הגברים והנשים של מילאן, מכף רגל ועד ראש, בכל נסיעה רשמית".
המפץ הגדול: אואזיס
גם יורה בורמטנוב, מנהל קניינות הגברים של רשת פקטורי 54 ומי ששדרג את הסטייל לאומנים כמו עברי לידר ורן דנקר, מציין את בארסה: "אי אפשר להתעלם מהשת"פ של ברצלונה עם טרוויס סקוט למשל. או מותג האופנה היפני BAPE, שמאוד מזוהה עם השראות מעולם הכדורגל והמוזיקה השחורה ועם שיתוף הפעולה שלו עם אדידס. המפץ הגדול היה באיחוד של אואזיס ושיתוף הפעולה עם אדידס, עם כל ההקשר של האחים גלאגר לקבוצת הכדורגל האהובה שלהם, מנצ'סטר סיטי".
"השנה, בעקבות המונדיאל שמתקרב, נגיע לאיזה קתרזיס בכל מה שקשור לשילוב של מוזיקה, כדורגל ואופנה. כמו המעצב האמריקאי עם השורשים הלטיניים וויל צ'אבריה, שעיצב חולצה לנבחרת מקסיקו, או שת"פ של נייקי עם Off White, שמוקדש לנבחרת ארה"ב".
דורון שהינו מ"כדורגל שפל", פרויקט תרבות כדורגל בישראל העוסק בפריפריה, בליגות הנמוכות ובעולם אספנות חולצות הכדורגל, מרחיב: "החיבור בין כדורגל לאופנה התחיל ב-1973. לידס יונייטד הייתה אלופת אנגליה ומכרה את החולצה הראשונה, שהייתה חולצת ילדים בכלל. עם טירוף המונדיאלים והעולם הגלובלי, חולצות אוהדים נהיו ממש פריט אופנתי. משנות ה-80, כשמדונה ומייקל ג'קסון לבשו חולצות של סלטה ויגו או ניס בהתאמה, ועד סנופ דוג או דרייק, שלבש חולצה של יובנטוס והיא הפכה לנמכרת שלה בכל הזמנים.
"חולצת כדורגל היא קפסולת זמן. לכולנו תקועים בראש מותגים כמו כתר, וולוו, ויזה, גלובוס גרופ. הם לא סתם מותגים - הם מקפיצים לנו ניצחון או הפסד, שחקן או קבוצה, שיר אליפות. חיבור בין מותגי ספורט לכוכבי מוזיקה הוא גם מסחרי וגם טבעי. זה הפך לביזנס אבל זה לא חייב לבוא אחד על חשבון השני. כאוהד ברצלונה הייתי שמח שזה לא יקרה בקלאסיקו, משחק סופר רגיש, או כחלק ממערך השיווק של ספוטיפיי, 'בוא תוציא אלבום באמצע דצמבר כי יש קלאסיקו ונמתג אותך על החולצה'.
"מנגד יש את הסיפור של אד שירן ואיפסוויץ'. הוא אוהד שרוף שהפך לבעל מניות והשיק את האלבום שלו על החולצות של הקבוצה, מה שהזניק את המכירות בטירוף. זה בערך כמו שאוהד משכונת התקווה ישיק אלבום על החולצה של בני יהודה. זו אותנטיות וזו רומנטיקה".
במרץ 2025 השיקו מכבי ת"א ומשינה קולקציית קפסולה אופנתית משותפת לציון 40 שנה לאלבום הראשון של משינה ולשיר 'רכבת לילה', שהוא המנון אוהדים ידוע. מדובר בחיבור רשמי ראשון מסוגו בישראל בין קבוצת כדורגל ללהקת רוק. שהינו מסביר: "במכבי תל אביב הבינו שהאוהדים שלהם הם ארנקים מהלכים, ולא בקטע רע. אוהד רוצה לבזבז 500-1,000 שקל בשנה על הקבוצה שלו, והם עובדים כמותג. שת"פ של מכבי ת"א ומשינה זה הכי סאחי, אבל וואלה, עשו מהלך שמגיע עליו כבוד. משינה היא חלק בלתי נפרד מהפולקלור של מכבי (ויובל בנאי ושלמי ברכה אוהדים שרופים, ד"ת). אם 'שימי 10 שירותי מוזיקה' נתן חסות ב-1996 לבית"ר עזרא מליגה ג', אין שום סיבה שאמנים לא ישיקו אלבום או שיר חדש על המדים של בית"ר או הפועל. בכללי, יש פה חוסר בתרבות פנאי, ובאופן ישיר בתרבות ספורט. אם לילד יהיה ענף ספורט או כלי מוזיקה לנגן בו, הוא פחות יחפש לדקור ילד אחר בפיצרייה בפתח תקווה".
"אנחנו עדיין לא חו"ל"
טל שורר, מגיש "היום שהיה" בערוץ 13 ואוהד הפועל ירושלים, יוצא מעניין החולצות למבט מעמיק באוהדים עצמם. "החיבור המסחרי בכדורגל תמיד מאתגר. מופע המחצית של הסופרבול הפך להיות העיקר ולא המשחק, ועל מעריצי הכדורגל זה לא יעבוד. הם באמת מגיעים בשביל המשחק, ואם עושים מופע מחצית בגמר המונדיאל (שיכלול את מדונה ושאקירה, ד"ת), אז הוא יהיה לתרומה למען קרן לחינוך וספורט לילדים, אחרת זה לא יתקבל אצל האוהדים".
"החיבור החזק של כדורגל ומוזיקה מתחיל משירי האוהדים ועובר ללהקות שמופיעות עם עיבודים לשירים מהיציע", אומר שורר. "אבל אנחנו עדיין לא חו"ל. באמת תמוה למה מועדון כמו בית"ר ירושלים לא מחבר למשל את דודו אהרון והשיר שלו 'אל הלב נכנסת', שהפך לשיר אוהדים עוצמתי, או נגיד הפועל תל אביב וכל החיבור לאריק איינשטיין. למה זה לא קורה? אין לי תשובה טובה".
