סבב הלחימה האחרון בין איראן לישראל מסתמן כעת כקצר במיוחד. הסבב החל אתמול בערב (א'), והקריאות לסיומו נשמעו כבר היום (ב') בצהריים. אחת הסיבות לכך היא לחץ שהפעילו ככל הנראה מתווכות על ארה"ב ועל איראן - שיעצרו את חילופי המהלומות.
● הגנרל החביב על טראמפ: בן 57 שכונה בעבר "רוצח המונים"
● הצוללת | חוקרת הביטחון שבטוחה: זו המדינה שצריכה להדיר שינה מעינינו
על פי דיווח ב-NPR, "בכירים ממצרים, ערב הסעודית, טורקיה, פקיסטן וקטאר דחקו בממשל האמריקאי ללחוץ על ישראל לרסן את תקיפותיהם על איראן וביירות. הם גם דחקו בבכירים איראנים להפסיק את התקפותיהם על ישראל".
כבר לפני מספר שבועות, הכריזו הצדדים שיש "מזכר הבנות" במטרה להגיע להסכם גרעין. אך נשיא ארה"ב טראמפ טרם חתם עליו, וטרם דווח על התקדמויות משמעותיות לקראת הסכם. ובכל זאת, המתווכות מפעילות את מלוא כובד משקלן כדי לשכנע את הצדדים לחזור לשולחן.
לשתי המתווכות העיקריות - פקיסטן, שמארחת את השיחות וקטאר, שמעמדה במו"מ הולך ומתחזק, יש כרגע את האינטרס הגדול ביותר לעצור את הלחימה. פקיסטן תלויה ביבוא נפט מהמפרץ ושואפת לחזק את הברית שחתמה עם ערב הסעודית, שהמלחמה מחלישה אותה משמעותית, וקטאר כלואה לחלוטין בתוך הורמוז, ללא הצינורות היבשתיים ששכנותיה באמירויות וסעודיה משתמשות בהם כדי להקל על הלחץ.
קטאר: נואשת לפתיחת הורמוז
ב־31 במאי, תוך כדי שהשיחות בין ארה"ב לאיראן נמשכות, שר ההגנה של קטאר שייח' סעוד בן עבדולרחמן אל ת'אני הודיע שהוא מוכן לשלם לאיראן באופן זמני על הזכות לעבור בהורמוז. שר ההגנה ניסה לצייר זאת כהחלטה עסקית ואמר ש"תשלום עמלות בהכרח ישפיע על הצרכנים, ולכן אנחנו נגד זה. אבל בזמנים מסוימים, וכשהם (האיראנים) אומרים שהם ישתמשו בכסף לפינוי מוקשים, זה משהו שניתן לנהל עליו מו"מ".
על פי פרופ' יהושע קרסנה, לשעבר בכיר באחד מארגוני המודיעין ומנהל הפורום לשיתוף־פעולה אזורי במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב. קטאר מוכנה לצעד כזה, שמצטייר כנואש למדי, משום ש"הם במצב גרוע במיוחד. הם אמנם לא יתמוטטו מחר, אבל למרות מאמצי הגיוון - הכלכלה שלהם מבוססת בעיקר על יצוא של גז טבעי מונזל (LNG) ועל תוצרים שלו כמו דשנים. הם מפסידים המון כסף בכל יום".
בנוסף, המתקפות האיראניות עצמן הביאו לנזק כבד לתשתיות, ו"ייקח להם 3־4 חודשים להחזיר את הייצור לרמה שלפני המלחמה. הם רוצים שזה ייגמר כבר, ואם המחיר הוא לשלם לאיראן לכמה חודשים, זה שווה את זה". בכלל, אומר קרסנה, קטאר כאסטרטגיה נוטה לחפש פתרונות והסכמות, ולפתור בעיות עם כסף.
פקיסטן: קארט בלאנש מאיראן
פקיסטן, מדינה עם 83 מיליון איש, צבא גדול ונשק גרעיני, תלויה מאוד ביבוא נפט מהמפרץ. בעקבות חסימת מצר הורמוז בחודשים האחרונים, המדינה העניה נכנסה לסחרור כלכלי.
למרות המכה שחטפה, אומר ד"ר נחום שילה, מומחה לסעודיה ומדינות המפרץ במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב, "החיבור הישיר לאיראן מפצה את המדינה על אובדן הנפט מהורמוז. בזכות תפקידם בתיווך הם קיבלו 'קארט בלאנש' מאיראן, והם יכולים לעבור במצר".
לדבריו, התלות הגוברת של סעודיה בתיווך הפקיסטני מחזקת אותם, אך הוא מסייג ש"ייתכן וסעודיה נפגעת יותר ממה שחושבים, לאור סגירת הפרויקט הגרנדיוזי של עיר העתיד 'נאם'. גם יצוא הנפט שלה ירד משמעותית, והצינור היבשתי שלה לא מסוגל לייצא כמו לפני המלחמה".
חות'ים: מנצלים את ההזדמנות
מהצד השני של המשוואה, נמצאים החות'ים בתימן. בשני בבוקר שיגרו המורדים החות'ים שני טילים לעבר ישראל. אחד מהם הפעיל אזעקות באזור מרכז הארץ, והשני נפל בדרכו ארצה. על פרופ' קרסנה "החות'ים יורים כעת, למרות שנמנעו מכניסה למלחמה בסבב האחרון. הפעם האחרונה שהם ירו הייתה באוקטובר 2025. איראן כנראה לוחצת עליהם מאוד, ולחות'ים קל יותר להיות שותף למלחמה אזורית שהמוקד שלה הוא לבנון מאשר לצאת להגן איראן".
בנוסף, הוא אומר "לפני כן, החות'ים היו תחת סיכון משמעותי בהרבה לנזק, אך כעת הסבב הנוכחי הוא לא לשביעות רצונה של ארה"ב והמחיר יותר נמוך". גם ענבל נסים לובטון, מומחית לתימן מהאוניברסיטה הפתוחה ומרכז דיין באוני' ת"א אומרת ש"הם מרגישים שזו שעת כושר טובה ויתר, והסבלנות של טראמפ מוצתה, והם יצליחו לרשום הישגים תחת סיכון מינימלי".
בנוסף, היא מתארת כיצד מכונת התעמולה של החות'ים פועלת לייצר לגיטימציה למבצעים צבאיים מחוץ לתימן, "החות'ים מתחזקים תעמולתית את זה שהם קרובים למלחמה, מגייסים את אוכלוסיית תימן ומצדיקים החזקת שבויים מהאו"ם כסוכני CIA. הם גם מקפידים לקשר את התקיפות לעניינים תימניים פנימיים, הפעם לדוגמא זהו יום השנה למותו של אב המשפחה החות'י".
