סבב הלחימה הנוכחי מול איראן, הגם שלא הוביל לירידה משמעותית בשוק המניות של תל אביב, גרם לתחושת אי-ודאות בשוק ההנפקות שחווה לאחרונה תקופה טובה במיוחד - במה שאמור להפוך לגל גיוסי ההון הגדול בבורסה זה שנים.
● חמש הנפקות נסגרו בהנחה של עד 26% על המחיר המבוקש. כך עובדת השיטה
● המשקיעים בתל אביב יצאו לקנות, וגם סבב לחימה עם איראן לא עצר אותם
רק בחודש האחרון הגישו מספר דו-ספרתי של חברות תשקיף לקראת הנפקה ראשונית של מניותיהן (IPO) לפי שווי כולל של כ-27 מיליארד שקל. הללו, צפויות להשלים בשבועות הקרובים גיוס של כ-6 מיליארד שקל, יותר מכל הסכום שגויס בשוק ההנפקות אשתקד, שהייתה שנה חזקה גם היא בשוק ההנפקות.
הגם שבפתיחת שבוע המסחר הפגין שוק המניות עוצמה, ירידות חדות בשווקים, אם יתרחשו, עלולות להציב סימן שאלה ביחס להנפקות שטרם הושלמו, וכאלה שנמצאות עדיין בצינור (על בסיס הדוחות לרבעון הראשון של 2026) - שכן שווי החברות נגזר גם מרמות המחירים בשוק.
"חלק גדול מהחברות שכבר הגישו תשקיף השלימו את ההנפקה או לקראת השלמה, אז אני לא צופה שיהיה שינוי משמעותי בתוכניות שלהן", מעריך חתם בכיר בשוק. "איך הן יתחילו להיסחר? יכול להיות שיהיו ימים פחות טובים או יותר טובים בתחילת הדרך, אבל באופן כללי החברות שהגיעו בגל הנוכחי הן פחות מוטות לאופנה כזו או אחרת ויודעות להתמודד עם שינויים. אפילו רשת המסעדות קיסו, שעוסקת בתחום שעל פניו רגיש, ציינה בתשקיף שהיא לא מושפעת כל כך ממלחמות, משום שאנשים עושים משלוחים".
ואכן, מבט על החברות שהנפיקו עד כה ועל אלו שצפויות להצטרף בשבועות הקרובים, מגלה כי מרביתן המוחלט, הן חברות ותיקות ומבוססות עם הכנסות ורווחים יציבים. מה שגם בא לידי ביטוי בשוויין ובגיוסים, שכאמור, שברו שיאים. למעשה, כמחצית מהחברות שהגישו תשקיף בחודש הקרוב, גייסו או עתידות לגייס לפי שווי של מעל מיליארד שקל, כאשר רק שתי חברות צפויות לגייס לפי שווי הנמוך מ-700 מיליון שקל.
ירידות יקטעו את הגל?
במבט קדימה, בשוק מסכימים כי מוקדם להעריך כיצד אירועי הסלמה ביטחונית ישפיעו על הימשכותו של גל הנפקות. "מי שאומר שהנפקות לא תלויות בחלון זמן ובשוק חם מקשקש", אומר חתם ותיק אחר. "אם יהיו ירידות חדות בבורסה, לא יהיו בתל אביב הנפקות. ברגע שיש פדיונות בקרנות נאמנות, המנהל חושב מה למכור ולא מה לקנות. גם מי שקונה בירידות, רוצה מחיר 'סוף עונה' וזה לא פוגש את הרצון של החברות. לא סתם בשנת 2023 נכנסה לשוק רק חברה אחת, וגם היא בקושי".
מנגד, יש גם מי שמשדרים בינתיים עסקים כרגיל. "בסוף ההיסטוריה, גם הארוכה וגם הקצרה, מלמדת שהשווקים יוצאים ממלחמות מחוזקים", אומר חתם ותיק. "תמיד בהתחלה יש רגע מסוים שאנשים בודקים לאן הרוח נושבת, אבל בסוף מתרגלים, והשוק כבר יודע להתמודד עם אירועים מהסוג הזה. אבל זה לא מדע מדויק וקשה לצפות לאן הדברים הולכים ואם השוק ירד ב-15% ברור שתהיה פה מחשבה מחדש, אבל נראה בימים הקרובים לאן הדברים מתגלגלים בהתאם".
בהקשר זה מציינים בשוק, כי השפעה של המצב הגאו-פוליטי עליו, ככל שתהיה, מגיעה לאחר שהחלק המשמעותי של גל ההנפקות (על בסיס הדוחות הכספיים לשנת 2025) כבר מאחורינו. "הרוב המכריע של החברות כבר הגיעו לשוק, כי הכי קל להגיש תשקיפים על סמך הדוחות השנתיים. אי אפשר לצפות שתהיה כמות כזאת של חברות בחודשים האלו, ככה שבכל מקרה חלק משמעותי מהיבול של השנה כבר בשוק", מסביר אחד החתמים.
"אנו מעריכים שחברות שתכננו להנפיק בקרוב ימתינו מעט עד להתבהרות התמונה", אומר מורן נחשוני, מנכ"ל משותף בווליו בייס חיתום. "בשוק האג"ח הקונצרניות, צפויות הנפקות של חברות מהשורה הראשונה, ומלבד עליית ריבית של 0.1%-0.2% לא צפויה השפעה משמעותית על יכולת הגיוס של חברות בדירוגי חוב גבוהים. חברות ללא דירוג או עם דירוג נמוך ייאלצו להמתין לתקופה עם ודאות טובה יותר ואופטימיות בקרב המשקיעים.
חתם אחר מעריך שגם אם שוק המניות יתקרר, עדיין צפויות להצטרף לשוק חברות חדשות באמצעות הנפקות אג"ח. "גם אם הירידות יימשכו, חברות שמכינות היום תשקיף ומסדרות את הפעילות יתחילו מאג"ח, ויהיו עם 'כדור בקנה', כי ברגע שיש לך אג"ח לוקח לך שלושה חודשים להנפיק מניות", מסביר חתם אחר.
החברה שחתכה את השווי
עוד בטרם המלחמה גילו המנפיקות החדשות כי למרות השוק החם, הדרך לבורסה עוברת בהתפשרות על השווי. כך, שש החברות שהשלימו בשבוע החולף את הנפקתן ראו כיצד שוויין נחתך בממוצע בכ-10% מהשווי אותו ביקשו בעת שיצאו אל התהליך. זאת, לאחר משא-ומתן שניהלו מול המשקיעים המוסדיים, שלרוב מבקשים לקבל הנחה על השווי הנוכחי של החברה.
אחת מהן היא חברת הנדל"ן הקנדית עלמדב (Almadev) בניהולו של רפי לזר, שהשלימה בתחילת השבוע גיוס של כ-340 מיליון שקל, במסגרת הנפקה ראשונית של מניותיה לפי שווי של 800 מיליון שקל (לפני הכסף). זאת, לאחר שבתחילה היא ביקשה לגייס לפי שווי חברה של 1.5 מיליארד שקל. כלומר, שווי החברה (שבעבר נקראה אלעד קנדה והייתה בשליטת יצחק תשובה) נחתך ביותר מ-50%. אם מחשבים את האופציות שניתנו במסגרת ההנפקה ללא תמורה, מדובר בשווי נמוך אף יותר.
בשוק יש מי שמסבירים את ההתפשרות בעובדה שמדובר אמנם בחברה שמנוהלת בידי ישראלים, אך נכסיה מצויים מעבר לים. "בסוף, נדל"ן בקנדה זה לא הדבר הכי סקסי כרגע, ואם אתה רוצה לבוא לשוק פה יש לכך מחיר", מציין אחד החתמים. "המוסדיים תמיד מבקשים הנחות כי הם גם רוצים להרוויח מההנפקה, וכשמדובר בחברה זרה מטבע הדברים ההנחה היא גדולה יותר", מוסיף גורם אחר בשוק.
עם זאת, חרף הורדת השווי, בסביבת החברה הביעו שביעות רצון לאחר השלמת המהלך, שזכה להיענות מצד גופי הגמל והפנסיה הגדולים בשוק המקומי.
