בית המשפט המחוזי בירושלים קבע היום (ה') כי בעל דירה והוריו בני ה-90 המתגוררים בה ולהם הערת אזהרה - יחויבו לחתום על הסכם פינוי בינוי שהם מתנגדים לו, ויפונו מהבית. זאת לאחר ש-180 בעלי דירות חתמו על הסכם עם היזם והם נותרו אחרונים. ההחלטה ניתנה באופן חריג כסעד זמני.
● עורכי הדין לא אחראים לכישלון העסקי של ענבל אור. הפסיקה, המשמעות והחריג
● כעשור לאחר רכישת מלון הנסיכה באילת: נצבא תשלם מס של מעל 17 מיליון שקל
מדובר בפרויקט פינוי־בינוי רחב־היקף ברחובות שועלי שמשון ויהודה המכבי בבית שמש, הכולל 181 יחידות ומשתרע על פני 8 בניינים ושטח מסחרי. מתחם הפרויקט מצוי סמוך למקום נפילת טיל איראני בבית שמש, אירוע שבו נהרגו תשעה בני אדם. כל בעלי הזכויות למעט הנתבעים - בעל הדירה והוריו - התקשרו בהסכם עם החברה היזמית ע.ט. החברה להתחדשות עירונית לישראל (נופי בית שמש).
לפי התכנית, מתוכננים פינוי והריסת המבנים הישנים ובנייה במקומם של 1,195 יחידות דיור, מבני ציבור, משרדים, קאנטרי ועוד. במסגרת ההסכם יקבלו בעלי הזכויות דירות חדשות משודרגות, הכוללות תוספת שטח של 25% לפחות, ממ"ד, חניה מקורה, מחסן ומרפסת שמש בשטח שלא יפחת מ־10 מ"ר.
שמונה מבעלי הזכויות, המיוצגים על־ידי עורכי הדין רז מנגל ורועי בן עוזר ממשרד רז מנגל, טענו כי לבעל הדירה אין עילה סבירה לסירוב. בעל הדירה קיבל את הזכויות בדירה מהוריו, שהעבירו לו אותן לאחר שחתמו על ההסכם עם היזמית. ב־2016 הם ביקשו לבטל את חתימתם, וזו בוטלה. התובעים טענו כי סירוב הדייר מעמיד אותם בפני סכנה של נזקים לגוף ולרכוש במקרה של מתקפת טילים, וכן בסכנה של קריסת הבניינים במקרה של רעידת אדמה. "הדברים מקבלים ביטוי ביתר שאת בימים אלה, עת מדינת ישראל מנהלת מלחמה במספר רב של חזיתות ונתונה למתקפות טילים וכטב"מים חסרות תקדים במספר אדיר של זירות, לרבות למרבה הצער נפגעים בגוף, בנפש וברכוש".
בעל הדירה טען לנסיבות אישיות מיוחדות של הוריו. הם ניצולי שואה קשישים בני למעלה מ־90, המתנגדים לעזוב את ביתם לדיור חלופי עקב מצבם הבריאותי. טענה נוספת שלו מתייחסת להיעדר בטוחות הולמות מצד היזם להעמיד ערבות מסים אוטונומית, ומעמידה אותו בסיכון לחיוב במאות אלפי שקלים למסים.
"הפגיעה באינטרס הציבורי" קודמת
השופט מרדכי בורשטיין קבע כי "יש בעיכוב הפרויקט כדי לגרום נזק לדיירים אחרים המתגוררים במבנים ישנים ללא ממ"ד, בשעה שסכנת הטילים טרם חלפה מן העולם". נקבע כי אמנם ההורים הם קשישים ומתגוררים בדירה. אך החוק קובע מיהו קשיש לעניין זה, וההורים אינם בעלי הדירה אלא אוחזים בהערת אזהרה. לכן הסעיף המתייחס לקשישים בחוק ומקנה תמורה נוספת אינו חל.
מאחר שמדובר בבקשה לסעד זמני, השופט בחן את סיכויי התביעה ואת מאזן הנוחות. "הכף נוטה באופן ברור לטובת התובעים. הנזק הכלכלי שייגרם לתובעים גבוה עשרות מונים מהנזק שייגרם לנתבעים" נקבע. בעל הדירה טען לחשיפה לתשלום מס של מאות אלפי שקלים. נקבע כי נזק זה לא דומה לנזק הבלתי הפיך של עשרות מיליוני שקלים שיגרם לתובעים מעיכוב ביצוע הפרויקט. נקבע כי מאחר שההורים לא מתנגדים למגורים חלופיים, אין כדי לשנות את המסקנה. "הפגיעה באינטרס הציבורי התומך בקידום הפרויקט מצדיקה אף היא, בנסיבות העניין, לתת לתובעים את זכות הבכורה בכל הקשור למאזן הנוחות".
בית המשפט גם קבע כי ברור שבעל הדירה והוריו לא יוכלו לפצות את התובעים בגין נזקיהם, ומשום שכל דיירי הפרויקט התקשרו בהסכם - יש מקום לתת סעד זמני. "בהתחשב סיכויי התביעה הגבוהים, בשיקולי מאזן הנוחות הנוטים בצורה מובהקת לטובת התובעים ובכך שאי מתן סעד צפוי לגרום לנזק משמעותי רב לצדדים רבים, יש מקום ליתן צו עשה זמני כמבוקש, אף שיש זהות בין הסעד הזמני לסעד העיקרי".
בעל הדירה והוריו חויבו לחתום בתוך 10 ימים מיום שהתובעים יפקידו ערבות על הסכם פינוי בינוי עם היזם. אם לא יחתמו, ב"כ הדיירים יהיה רשאי לחתום בשמם.
