משבר כוח האדם במערכת החינוך, המאופיין במחסור חריף במורים, בגננות ובאנשי צוות, הוביל את עיריית תל אביב־יפו להרחיב משמעותית את סל ההטבות לאנשי החינוך המועסקים בעיר. אחד החידושים המרכזיים בתוכנית החדשה הוא הקצאת כלל יחידות הדיור המיועדות לדיור בר־השגה לאנשי חינוך (מורים וגננים), כך ששאר הזכאים יוכלו להשתתף בהגרלות רק אם ייוותרו דירות פנויות. מה עומד מאחורי המהלך, וכיצד הוא צפוי להשפיע על יתר האוכלוסייה הזכאית לדיור בר־השגה?
● שוק השכירות ממשיך להוביל את עליות המחירים. מי סובלים הכי הרבה?
● שעון החול של הביטוח הלאומי מתרוקן: בקרוב נשלם יותר ונקבל פחות
"בת"א המחסור באנשי חינוך מורגש יותר"
"בתל אביב־יפו משבר כוח האדם במערכת החינוך בישראל מורגש אף יותר בשל יוקר המחיה וקשיי התחבורה והחניה בעיר" - כך מסרה עיריית תל אביב־יפו בהודעתה על הרחבת סל ההטבות לאנשי החינוך המועסקים בעיר. כדי להתמודד עם קשיי הגיוס והשימור של צוותי ההוראה, התוכנית תישען על שלושה מהלכים מרכזיים: הקצאת כלל יחידות הדיור במסגרת דיור בר־השגה לאנשי הוראה, הרחבה והעמקה של תוכניות פיתוח מקצועי, וגיבוש חבילת הטבות רחבה בתחומי הפנאי, ההעשרה והשירותים הנלווים, כחלק ממהלך לשיפור איכות החיים והאטרקטיביות של העבודה במערכת החינוך העירונית.
עד כה הפעילה עיריית תל אביב־יפו תוכנית דיור בר־השגה המיועדת למגוון אוכלוסיות זכאיות, בכפוף לקריטריונים של גיל (26 ומעלה), היעדר דירה בבעלות, עמידה בתקרות הון עצמי והכנסה, ומגורים בעיר במשך שלוש שנים לפחות. עבור אנשי החינוך - גננות, גננים, מורות ומורים המלמדים או עתידים ללמד בעיר - גובשו תנאי זכאות ייעודיים להשתתפות בהגרלות: לא תחול עליהם חובת מגורים מוקדמת בעיר, גיל ההרשמה יעמוד על 26 ומעלה, והזכאות תותנה בהיעדר בעלות על דירה ובהכנסה משפחתית שאינה חורגת מרף העשירון השביעי.
כעת החליטה העירייה למקד את הקצאת הדיור בר־השגה באנשי חינוך בלבד, כחלק מניסיון להתמודד עם קשיי הגיוס והשימור של מורים וגננות בעיר, גם במחיר צמצום היקף ההזדמנויות עבור יתר ציבור הזכאים. לפי המתווה המעודכן, כלל הזכאים יוכלו להתמודד על כ־550 יחידות הדיור הקיימות בעיר, אולם לאנשי החינוך תינתן עדיפות בהגרלות; דירות שלא יאוישו על ידם יופנו לשאר האוכלוסיות הזכאיות. דיירים השוכרים כיום דירות במסגרת התוכנית ימשיכו להתגורר בהן עד סיום תקופת הזכאות (חמש שנים), ולאחר מכן יוגרלו הדירות שיתפנו לטובת אנשי הוראה במערכת החינוך הציבורית בעיר.
כשמורה אחד נדרש לחנך כמה כיתות במקביל
"אנחנו מתמודדים היום עם מחסור של עשרות אנשי חינוך ועם קושי ממשי בגיוס מורים וגננות למערכת העירונית", אומר אסף זמיר, סגן ראש עיריית תל אביב־יפו, בשיחה עם גלובס. "יש בתי ספר שבהם מורה אחד מחנך שתיים ולעיתים אף שלוש כיתות במקביל; זו מציאות שלא יכולה להימשך".
לדבריו, הבעיה אינה מסתכמת בקשיי הגיוס. "רמת השחיקה גבוהה מאוד, והמערכת מתקשה לשמר מורים וגננות. רבים פשוט לא שורדים - לא את המקצוע ולא את החיים בעיר. אנחנו רוצים שמי שנמצא כאן ירגיש כבוד מקצועי, יציבות ואופק".
זמיר מוסיף כי יוקר המחיה והאתגרים היומיומיים בתל אביב-יפו מעמיקים את המשבר: "החיים בעיר יקרים, והקושי להגיע לבתי הספר בשל הפקקים, בעיות החניה והתחבורה הציבורית, מקשה עלינו מאוד לשמר אנשי חינוך במערכת. לכן החלטנו למקד את משאב הדיור בר-ההשגה דווקא בהם".
1000 אנשי חינוך התמודדו על 70 דירות
היכולת של עיריית תל אביב־יפו להקצות את כ־550 יחידות הדיור הקיימות לאוכלוסיית אנשי החינוך בלבד, נובעת מכך שיחידות אלה אושרו ושווקו בטרם נכנס לתוקפו תיקון מס' 120 לחוק התכנון והבנייה (התשע"ח־2018), המכונה "התוספת השישית". תיקון זה קבע לראשונה מסגרת אחידה לדיור בר־השגה כחלק מתוכניות בנייה, וקבע כי מדובר בכלי תכנוני כללי שאינו מאפשר ייעוד בלעדי של דירות לקבוצה מקצועית ספציפית. בעוד שהמלאי הוותיק שאושר טרם התיקון נותר כפוף לכללים הישנים המאפשרים הקצאה ממוקדת, יחידות דיור בר-השגה שיקודמו מעתה ואילך יחויבו לפעול לפי הוראות התיקון החדש, ולשווק את הדירות על בסיס קריטריונים כלליים ושוויוניים, ללא העדפה לקבוצת אוכלוסייה אחת.
כיום קיימות כ־550 יחידות דיור בר־השגה הפזורות ברחבי תל אביב־יפו במספר מתחמים: פרויקט מידטאון (דרך מנחם בגין 144), פרויקט עזריאלי טאון (דרך מנחם בגין 146), מתחם גינדי TLV (פינת הרחובות קרליבך והחשמונאים), פרויקט גני שפירא (רחוב מסילת ישרים) ופרויקט ברחוב יסוד המעלה 33. לצד אלה פועל ברחוב מטלון שבשוק עלייה פרויקט "בית המורה", המיועד מלכתחילה לאנשי חינוך. עד כה התגוררו בו 45 מורים וגננות מתוך 70 דירות, אך החל מאוגוסט הקרוב יאויס הפרויקט במלואו על ידי אנשי הוראה בלבד.
על פי נתוני העירייה, להגרלה האחרונה ל"בית המורה", שנפתחה באפריל 2026, נרשמו כ־1,000 מורות וגננות. הדירות המוצעות בו, בנות 3 חדרים, מושכרות ב־3,800 שקל בחודש, בתוספת דמי ניהול של 450 שקל. מדובר בהנחה משמעותית, שכן לפי נתוני "וויצ'ק", שכר הדירה הממוצע בתל אביב לדירות קטנות (1-3 חדרים) עמד באותו חודש על 5,882 שקל.
10,000 יחידות דיור בר־השגה תוך עשור?
עיריית תל אביב־יפו פועלת מזה שנים להרחבת היצע יחידות הדיור בפורמט של דיור בר־השגה. ביוני 2022 השיק ראש העיר, רון חולדאי, תוכנית אסטרטגית שנועדה להגדיל את המלאי ולהוסיף כ־10,000 יחידות דיור בתוך עשור. במסגרת זו קבעה העירייה כי בכל פרויקט מגורים על קרקע פרטית יוקצו 15% מהדירות לדיור בר־השגה (10% בדרום העיר), לצד תוכניות סיוע בשכר דירה והגדרה מחדש של קרקעות לטובת שכירות ארוכת טווח. עם זאת, מאז השקת התוכנית נרשם גידול מתון בלבד - מ־306 דירות אז ל־550 כיום - בין היתר בשל מנגנוני יישום מורכבים וקשיי היתכנות.
למרות הגידול האיטי עד כה, בעירייה מדגישים כי בשנים הקרובות צפויות להתווסף 9,500 יחידות דיור בר־השגה, כשליש מהן ברובע שדה דב. גם מבדיקת גלובס עולה כי שורה של פרויקטים עתידיים כוללים רכיב של דיור בהישג יד: כך למשל, בתוכנית ההתחדשות ברחוב יצחק שדה (תא/מק5187), שהופקדה בסוף 2025, יוקצו כ־10% מ־215 הדירות לדיור בהישג יד; בפרויקט בדרך השלום 77-85, שאושר בסוף 2024, יוקצו 15% מ־72 הדירות; ובפרויקט "הפרדס הקטן" בשכונת שפירא (תא/מק4246), הנמצא בהפקדה מאז 2023, נקבע שיעור הקצאה דומה מתוך 37 דירות.
