במשך יותר משלוש שנים ג'ארד קושנר פועל להקים שורה של בתי מלון ואתרי נופש יוקרתיים בפינה של מזרח אירופה שבדרך כלל אינה מושכת משקיעים אמריקאים.
זה לא הולך טוב.
בשבועיים האחרונים הפך אחד המיזמים שקושנר מקדם באלבניה, באתר חוף המוגן מבחינה סביבתית, לסוגיה פוליטית נפיצה במדינה. אלפי מפגינים יוצאים מדי יום לרחובות, הגוף האלבני למאבק בשחיתות ובפשיעה מאורגנת פתח בחקירה בנוגע לעסקאות מקרקעין באזור, ואפילו הנציבות האירופית הביעה בפני אלבניה את דאגתה בקשר לפרויקט. הדבר עורר חשש כי הוא עלול לפגוע במאמצי המדינה להצטרף לאיחוד האירופי.
● לילה במופע הלחימה האולטימטיבי של טראמפ בבית הלבן
● החברה הישראלית שתבנה את חוות השרתים הראשונה באלבניה
ברחובות הבירה טירנה, הפרויקט הפך לסמל עבור מפגינים המבקשים להביע מחאה על ריכוז כוח בלתי מרוסן, פגיעה בסביבה ותנופת הבנייה במדינה. המחאה הציבה את ראש ממשלת אלבניה, אדי ראמה, בעמדת מגננה. ראמה מתחייב, באופן כמעט יום יומי, להמשיך לקדם את המיזם בהופעות פומביות וטוען כי פרויקט היוקרה צפוי להעניק דחיפה כלכלית למדינה הנמנית עם העניות באירופה.
אשר אבחסרה, אחד משותפיו של קושנר המוביל את הפרויקט, אמר בריאיון כי הוא מכבד את זכותם של האלבנים למחות. לדבריו, טענות רבות שהועלו כנגד המיזם נשמעו עוד לפני שהחברה פרסמה פרטים על מה שבכוונתה לבנות במקום.
"נקיים שיח ודיאלוג עם הציבור", אמר אבחסרה. "אנחנו מחויבים ליצור מקום, שלדעתי לא יהיה רק יפה, אלא גם מקום שאנשים ייהנו להיות בו."
הפרשה הנוכחית מזכירה במובנים רבים את חוויותיו של קושנר בסרביה בסוף השנה שעברה. שם הוא ניסה להקים מלון במיתוג טראמפ באתר בבלגרד, שהופצץ בעבר בידי נאט"ו. בעקבות זאת, נפתחה חקירה מיוחדת בנוגע לאישורים ממשלתיים שניתנו בהליך מזורז. המחאות התגברו, וקושנר נסוג מהפרויקט.
בעוד שעסקיה המתרחבים של משפחת טראמפ - החל מחברות קריפטו ויצרניות רחפנים ועד לחברה העוסקת בהיתוך גרעיני - כמעט שלא נתקלו בהתנגדות בקונגרס האמריקאי, פרויקטי הנדל"ן של קושנר הצליחו להפוך לסוגיה נפיצה במדינות הבלקן.
הפרויקטים באלבניה ובסרביה הפכו למוקדי מחאה עבור מבקרים. אלה מונים שורה ארוכה של תסכולים וטענות, החוצים את קווי השבר הפוליטיים המסורתיים. דרישות המפגינים באלבניה מגוונות: החל מעצירת הפרויקט, דרך ביטול החוק המתיר בנייה באזורים מוגנים, ועד למאבק בשחיתות.
מהפכת הפלמינגו
"מחאות הן עניין נפוץ כאן, אבל המחאה הזאת שונה", אמר פרד אברהמס, מחבר הספר "אלבניה המודרנית", העוסק בשינוי שחל במדינה מאז הקומוניזם. לדבריו, המחאה אינה נובעת מהשתייכות פוליטית. "זו המחאה האזרחית הגדולה והמשמעותית ביותר מאז נפילת הקומוניזם", הוסיף.
כריסטינה ג'יבלי, מהנדסת סביבה בת 30 שהשתתפה בצעדה בטירנה בשבוע שעבר, אמרה כי הציבור מותש מהתמודדות עם תשתיות לקויות, מערכת הבריאות, מערכת החינוך ובעיות נוספות. "ואז את שומעת את ראש הממשלה מדבר על אתרי נופש ב־4 מיליארד אירו", אמרה. "זה לא טירוף?"
פרויקט הנדל"ן באלבניה, המקושר לקושנר, כולל תוכניות להקמת בתי מלון, וילות ומבנים נוספים לאורך רצועת חוף מרהיבה בכפר זברנץ. לגונה בחצי האי הצר הזה משמשת מקור מזון לציפורי פלמינגו - המפגינים מכנים את המחאה "מהפכת הפלמינגו" - וכבשים רועות בסמוך לתושבים המקומיים המתרחצים בים.
מדובר באחד משני מרכיביו של פרויקט פיתוח בהיקף של 5 מיליארד דולר שמקדמים קושנר ושותפיו, ואשר צפוי להיות אחת מההשקעות הזרות הגדולות ביותר בתולדות המדינה. המרכיב השני הוא האי סאזאן, לשעבר בסיס צבאי, שבו מתוכנן לקום אתר נופש אולטרה־יוקרתי מעבר למפרץ, מול זברנץ.
בצירוף מקרים מביך מבחינת היזמים, פודקאסט בהשתתפות איוונקה טראמפ פורסם בדיוק בזמן שהמחאות צברו תאוצה. בפודקאסט טראמפ שיבחה את פרויקט סאזאן וכינתה אותו "אי פרטי". היא אף הוסיפה: "יש לנו שמונה קילומטרים של קו חוף" בזברנץ.
אף שקושנר ושותפיו פועלים לקידום הבנייה בחצי האי כבר יותר משנתיים, הפרויקט פרץ לתודעה הציבורית רק בשבוע שעבר, לאחר שקבוצת הפיתוח הקיפה את האתר בגדרות ובגלילי תיל. זמן קצר לאחר מכן, תושבים מקומיים ומפגינים שהגיעו למקום התעמתו עם מאבטחים פרטיים, וסרטון שבו נראה אדם נדחף בכוח ונגרר על הקרקע בידי המאבטחים הופץ במהירות ברשתות החברתיות.
אבחסרה, שותפו של קושנר, תיאר את הסרטון כ"מזעזע" ואמר כי הצבת הגדר הייתה החלטה שגויה. לדבריו, האחריות להחלטה מוטלת על קבלן חיצוני, שבשמו הוא סירב לנקוב. הוא ציין כי מאז שקושנר החל לעסוק ביוזמות של ממשל טראמפ לקידום הסכמי שלום במזרח התיכון, מעורבותו בפרויקט הייתה מוגבלת. לדבריו, הוא עובד כיום בעיקר מול משפחת אל־ח'יאט מקטאר, המשקיעה בשני הפרויקטים באלבניה.
קושנר סירב להגיב.
מאבקים משפטיים ארוכי שנים על זכויות הבעלות בקרקע
קושנר, שניהל את חברת הנדל"ן המשפחתית שלו לפני שהצטרף לממשל טראמפ הראשון, פנה לעולם ההשקעות הפרטיות זמן קצר לאחר שטראמפ עזב את הבית הלבן. בתחילת הדרך גייס יותר מ־3 מיליארד דולר, רובם מקרנות עושר ריבוניות ומבני משפחות מלוכה בערב הסעודית, קטאר ואיחוד האמירויות.
במקביל החל לשוב לעסקי הנדל"ן, וקיבל את ברכתם של מנהיגי סרביה ואלבניה לפיתוח מיזמים על מטה הצבא לשעבר בבלגרד והאי סאזאן, שהם קרקעות בבעלות ציבורית. מבקרי המהלכים טענו כי שתי המדינות ניסו לרכוש את אהדתו של הנשיא טראמפ, טענה ששני המנהיגים מכחישים. קושנר מצדו אמר כי שותפיו העסקיים אינם צריכים לצפות לדבר בתמורה מהממשל האמריקאי.
קושנר אמר בעבר כי הוא זיהה הזדמנות בבלגרד, שם יזמי נדל"ן מקומיים נהנים מביקוש גובר בשנים האחרונות. הוא התרשם מהגידול בתיירות באלבניה ומהמחסור בתשתיות מלונאות יוקרתיות, כדוגמת אלה הקיימות במדינות השכנות לאורך החוף, ובהן יוון ומונטנגרו.
הזדמן לו לשוחח עם ראש ממשלת אלבניה אדי ראמה במהלך הפלגה מול חופי המדינה, ובהמשך נפגש עמו שוב בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, שם הביע את רצונו להשקיע במדינה. התעניינותו התקבלה בזרועות פתוחות. ראמה פועל כבר שנים למצב את אלבניה כיעד לתיירות יוקרה, ענף שלדבריו מייצר מקומות עבודה רבים יותר מענף המלונאות ברמת הביניים.
בעת שקושנר ואבחסרה החלו לנהל מגעים עם הממשלה בנוגע לפיתוח האי סאזאן, אבחסרה החל לבחון גם את האפשרויות בזברנץ. בשיתוף עם משפחת קסטרטי, אחת מן המשפחות בעלות העסקים הבולטות באלבניה - ששמה מתנוסס על תחנות דלק ברחבי המדינה - השניים גיבשו עסקה לרכישת קרקעות בחצי האי.
אלא שזברנץ התברר כסבך של מחלוקות בעלות על קרקע, תופעה נפוצה באלבניה. במהלך התקופה הקומוניסטית הולאמו נכסים ברחבי המדינה, ולאחר מכן התנהל תהליך סבוך של השבתם לבעלות פרטית. המאבקים המשפטיים סביב הבעלות על הקרקעות מעמיסים על בתי המשפט מזה שנים, ותיקים רבים מלווים בטענות לשחיתות ולזיוף מסמכי בעלות.
קבוצת הפיתוח רכשה את הקרקעות ממספר חברות ומשפחות אמידות שטענו לבעלות עליהן. כעת הגוף האלבני למאבק בשחיתות ובפשיעה מאורגנת בוחן את העברות הבעלות שבוצעו באתר.
אבחסרה אמר כי היזמים רכשו את הקרקעות "ברכישה מלאה וישירה" כבר לפני חודשים. דובר מטעם היזמים מסר כי איש מהם לא קיבל פנייה מטעם התביעה. דוברת מטעם משרד התובע טענה כי הם אינם חוקרים את קבוצת היזמות.
אלא שרשימה ארוכה של תושבים מקומיים ואנשים נוספים טוענים כי הקרקע למעשה שייכת להם, ורבים מהם מנהלים מאבקים משפטיים עליה זה שנים.
אחד מהם הוא פטרק בליו, בן 61, שמנהל מאבק משפטי כבר יותר משני עשורים בניסיון להשיב לעצמו קרקע שלדבריו נרכשה בידי משפחתו בשנת 1933, ושימשה במשך השנים למרעה כבשים, פרדות וסוסים. אף שפסק דין משנת 2003 הכיר בבעלותה של משפחתו על הקרקע, הליכים משפטיים שנוהלו לאחר מכן הותירו אותה בשליטתם של בעלי קרקעות גדולים יותר.
"אני לא רוצה להקים אתר נופש", אמר בליו. "אני רק רוצה לקבל את הקרקע שלי בחזרה."
ביקורת חריפה ואזהרה מצד האיחוד האירופי
במשך שנים נאסר פיתוח באזור בשל מעמדו כאזור מוגן מבחינה סביבתית. אולם ב־2024 ממשלת אלבניה אישרה חוק המתיר הקמת מיזמי תיירות בדירוג של חמישה כוכבים ומעלה באזורים מוגנים ברחבי המדינה, מהלך המשתלב באסטרטגיית התיירות שמקדם ראש הממשלה.
כעת תקנות הגנת הסביבה של אלבניה נתונות לביקורת חריפה מצד האיחוד האירופי, הבוחן כבר שנים את צירופה של המדינה לארגון. בשבוע שעבר אמר דובר הנציבות האירופית, הזרוע המבצעת של האיחוד, כי הנציבות "הביעה דאגה" הן בנוגע לפרויקט עצמו והן בנוגע להשפעות הסביבתיות של החוק האלבני, שנועד למשוך משקיעים גדולים. הוא אף הזהיר את ממשלת אלבניה מפני נקיטת צעדים שעלולים לפגוע במאמציה להצטרף לאיחוד האירופי.
פרויקט זברנץ עדיין נמצא בשלב התכנון. הגדרות וגלילי התיל כבר הוסרו, והיזמים עובדים כעת על הכנת תסקיר השפעה על הסביבה שיוגש לבחינת הרשויות. במקביל, הרשויות באלבניה טרם השלימו הסכם שיאפשר לקבוצה לפתח את האי סאזאן.
ראמז אל־ח'יאט, שמשפחתו משקיעה בפרויקט ופיתחה אתרי נופש באיים המלדיביים ובמקומות נוספים, אמר כי בסופו של דבר "האלבנים הם שיחליטו" אם הפרויקט ייצא לפועל, לאחר שייחשפו לפרטים נוספים עליו ולתועלות שהוא צפוי להביא.
"אם הם יחשבו שאין בפרויקט ערך, לא נבצע אותו", אמר. עם זאת, הוא אינו סבור שזה יקרה. "אני לא מודאג".
כתבה זו תורגמה על ידי גלובס באופן בלעדי מתוך The Wall Street Journal . לינק לכתבה המקורית באנגלית.
