הרשימה המשותפת של המפלגות הערביות חוזרת? לאחר שדווח שבל"ד אמורה לחבור לחד"ש ולתע"ל ולרוץ ברשימה אחת, השאלה שנותרה היא האם רע"ם בראשות מנסור עבאס תצטרף אליהן. מי שהביע תמיכה במהלך הוא ח"כ אחמד טיבי (תע"ל), שטען: "כשאנחנו מקימים רשימה משותפת, הציבור הערבי בא להצביע - כולל אלו שלא הצביעו בעבר". מהו הפוטנציאל של אותו פלח שהדיר את רגליו מהקלפיות? "בבחירות הקודמות חצי מיליון ערבים לא הצביעו", טיבי פירט. האם זה נכון?
למען האמת, החישוב כאן הוא לא טריוויאלי. זאת משום שלא ניתן לדעת כמה מהמצביעים בערים המעורבות שייכים לחברה הערבית. אז החלטנו לעשות מעין "הנדסה לאחור" כדי לראות האם המספר של טיבי אכן מסתדר עם הנתונים.
מי שמספק אינדיקציה טובה הוא ד"ר אריק רודניצקי, חוקר בתוכנית החברה הערבית בישראל במכון הישראלי לדמוקרטיה. מניתוח שערך עבור מרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב, עולה שביישובים הערביים והדרוזיים היו בבחירות 938,401 בעלי זכות הצבעה. לפי אותו ניתוח, מעט פחות מחצי מיליון הצביעו ביישובים הערביים והדרוזיים, מה שמשאיר 439,507 שלא הצביעו. מאחר שלפי הניתוח של רודניצקי ביישובים הדרוזיים שיעור ההצבעה עמד על 50.1%, אפשר לגזור מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שיש 52,794 דרוזים שלא הצביעו. אם כן, נשארנו עם 386,713 ערבים ביישובים הערביים שלא הצביעו.
כלומר, כדי שהמספר בו נקב טיבי יהיה נכון יש צורך בכ־113 אלף ערבים מהערים המעורבות שלא הצביעו. לפי מספר בעלי זכות הבחירה ביישובים הערביים והדרוזיים (שחישבנו על בסיס נתוני הלמ"ס), הרי שבערים המעורבות יש כ־336,499 ערבים בעלי זכות בחירה. קרי, שכ־33.6% מהערבים שחיים בערים המעורבות לא הצביעו. מאחר שבאומדן של רודניצקי שיעורי ההצבעה נעו בין 49% (חיפה ותל אביב־יפו) ל־64% (מעלות־תרשיחא), הרי שבהכרח יש יותר מ־34% מערביי הערים המעורבות שלא מימשו את זכות ההצבעה שלהם, כך שטיבי אפילו ביצע הערכת חסר.
אז הנתון של טיבי מתקבל על הדעת. אבל האם המסקנה היא שאיחוד יביא יותר מצביעים מהחברה הערבית? רודניצקי מזכיר שבבחירות האחרונות, דווקא כשהמפלגות הערביות רצו בנפרד, נרשם תקדים: זו הפעם היחידה שבה חלה עלייה של ממש בשיעור ההשתתפות של המצביעים הערבים בבחירות לכנסת. לדבריו, "עובדה זו מלמדת שהפיצול במערכת הפוליטית הערבית בבחירות האחרונות, שהתבטא בהתמודדותן של שלוש רשימות ערביות המייצגות ארבע מפלגות, לא דיכא את השתתפותם של האזרחים הערבים בבחירות, אלא עשה דווקא את ההפך".
"אבל", רודניצקי אומר, "הניתוח שלי משקף את מה שהיה ב־2022, והמציאות גורמת לשינוי בעמדות. אני חושב שאם עכשיו יקימו רשימה משותפת אחוז ההצבעה יעלה ויוכל להגיע ל־65% ואולי קצת יותר, פשוט כי זה רצון הציבור. אם לא תהיה רשימה משותפת תהיה הימנעות עד כדי החרמה, ובכל מקרה פחות אזרחים ערבים יצביעו".
השורה התחתונה: דברי טיבי נכונים.
אין נתונים מלאים, אך הסתמכות על הנתונים החלקיים מראה שהמספר של חצי מיליון ערבים שלא הצביעו ב־2022 הוא סביר ואולי אף מהווה הערכת חסר.




















