גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

"מאסק נקב ב-28 טריליון דולר כפוטנציאל השוק של ספייס אקס. אבל יש לו יכולת למכור סיפורים"

שיחה עם ד"ר גלי אינגבר, ראשת המחלקה למימון וכלכלה במכללה למינהל ● על ההנפקה הגדולה בהיסטוריה, האם לצד אנתרופיק ו־OpenAI מדובר בבועה, ואיך כל זה ישפיע על החסכונות שלנו

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר גלי אינגבר / צילום: קובי אשכנזי
הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר גלי אינגבר / צילום: קובי אשכנזי

ד"ר גלי אינגבר, ספייס אקס (SpaceX) של אילון מאסק רשמה היסטוריה בסוף השבוע הקודם כשגייסה 75 מיליארד דולר בהנפקה הגדולה ביותר אי־פעם. היא מוערכת כיום ב־2.5 טריליון דולר, החברה החמישית בשווייה בעולם. האם מדובר בבועה?
"נגדיר קודם מהי בועה. בדרך כלל מסתכלים על נכס - במקרה הזה חברה - ואומרים שהשווי שלו, כלומר מחיר המניה כפול מספר המניות, מתנפח ומתנפח עד שהוא מתנתק מהערך הפנימי של החברה. הערך הפנימי הוא זה שנובע מהתוצאות הכספיות שלה".

הצוללת | איתן יוחננוף בטוח: זו הסיבה ליוקר המחיה בישראל
הצוללת | חוקרת הביטחון שבטוחה: זו המדינה שצריכה להדיר שינה מעינינו

כלומר, יש שווי אמיתי של חברה, כזה שמעריכי שווי מקצועיים מנסים לגבש, בהתבסס על תוצאותיה הכספיות. מולו ישנו השווי שהשוק נותן לחברה. אם הפער ביניהם נראה גבוה מדי בהשוואה לחברות נסחרות דומות, עולה חשש שמדובר בבועה.
"בדיוק. ואפרופו הערכות שווי, מעניין להתבונן על הערכת השווי שנתן לספייס אקס פרופסור בשם אסוואת דמודרן מאוניברסיטת ניו יורק, שנחשב לגורו הערכות השווי, ומכונה גם "דקאן התמחור".

"על סמך נתוני התשקיף שספייס אקס פרסמה לפני ההנפקה הוא הגיע להערכת שווי של 1.25 טריליון דולר. זו כשלעצמה הערכה מטורפת וגבוהה מאוד - אבל היא עדיין כחצי טריליון דולר מתחת לשווי בהנפקה, שעמד על 1.77 טריליון, ובוודאי נמוכה משמעותית מהשווי שנקבע אחרי יום מסחר אחד, 2.1 טריליון.

בכירי ספייס אקס ביום ההנפקה / צילום: ap, Frank Franklin II

"בעיניי, גם הערכת השווי של הגורו תלושה ומנופחת יחסית לנתונים הפיננסיים של ספייס אקס, שהיא חברה הפסדית. היא סיימה את 2025 עם הפסד של כ־5 מיליארד דולר".

ספייס אקס מורכבת מזרוע החלל, שירותי האינטרנט הלווייני של סטארלינק וחברת xAI. מה גורם לך לחשוב שהערכת השווי שנתן השוק וגם זו של דמודרן הן מנופחות?
"הנתונים הפיננסיים של ספייס אקס הם כאלה: הכנסות של כ-19 מיליארד דולר, חלק הארי מגיע מסטארלינק, הזרוע הרווחית היחידה של החברה; הפסדים מצטברים (מאז הקמתה ב־2002 - ה"ו) מכלל הזרועות שלה הגבוהים מ־41 מיליארד דולר. על סמך זה נחשב את מכפיל ההכנסות, שהוא מדד שמאפשר להבין עד חברה היא בועתית. במקרה של ספייס אקס ניקח את השווי בהנפקה - 1.77 טריליון - ונחלק בהכנסות של כ־19 מיליארד. קיבלנו מכפיל של בערך 95.

"כדי לקבל פרופורציות שווה לחשוב על מדד אחר, מכפיל רווח, שאומד את השווי בשוק חלקי הרווח. כשהוא מגיע ל־95 אנחנו תמיד שואלים אם החברה לא התנפחה והתייקרה יתר על המידה. כאן אנחנו מדברים על פי 95 מההכנסות - שהן גבוהות בהרבה מהרווח - ולספייס אקס אין בכלל רווחים. זה תמחור שהוא פשוט בשמים".

איך המכפיל של ספייס אקס נראה בהשוואה לחברות אחרות?
"לשם השוואה, מכפיל הרווח של אנבידיה הוא בסדר גודל של 36, וזה מכפיל רווח, לא הכנסות, שכשלעצמו נחשב גבוה. ספייס אקס הונפקה בשווי שהוא פי 95 מההכנסות, בלי רווחים בכלל. זה תמחור דמיוני".

לתמחר את מאסק ולממן אותו

אם נחזור לפרופ' דמודרן, איך הוא הצדיק את התמחור הגבוה שנתן לחברה?
"במילה אחת - מאסק. המכפיל של 95 הוא על ההכנסות שכבר היו. אבל הערכת שווי מתבססת על העתיד, כי משקיע יכול לקנות רק את העתיד של החברה, לא את העבר. דמודרן עשה מה שכל מעריכי השווי עושים - ניסה לחזות מה יהיו ההכנסות, ההוצאות ותזרימי המזומנים של ספייס אקס בשנים הבאות, על כל זרועותיה, ולהוון את העתיד הזה לערך נוכחי. כשעושים את התחזיות האלה אי אפשר להתעלם מהעובדה שבראש החברה עומדת פרסונה בשם אילון מאסק. חלק גדול מהשווי, גם אצלו, נובע מזה".

פרסונה שכבר הוכיחה את עצמה.
"בדיוק. שווה להיזכר בסיפור של טסלה בהקשר הזה. בתחילת 2020 שווי השוק שלה היה בסביבות 150 מיליארד דולר, וזאת אחרי 17 שנה של הפסדים בדוחות (כיום היא רווחית ושווי השוק שלה הוא 1.5 טריליון דולר - ה"ו). לא שנה־שנתיים, 17 שנה. השוק תמחר אותה ב־150 מיליארד כי ראה את הגאון הזה וסמך עליו. כשמשקיעים בפרסונה, עושים זאת לטוב ולרע - גם עם הקפריזות והפנטזיות וגם עם הגאונות והחזון, אולי עד כדי בניית חוות שרתים בחלל. אי אפשר להתעלם מכך בהערכת שווי".

יש פה עוד נקודה חריגה: גם אחרי ההנפקה מאסק מחזיק כ־40% מהמניות, אבל כ־85% מכוח ההצבעה - יותר מצוקרברג בפייסבוק, יותר מבאפט בברקשייר האת'וויי. המשמעות היא שעל פיו יישק דבר, לטוב ולרע. הדירקטוריון אפילו לא יכול להדיח אותו.

מאסק. מחזיק 85% מכוח ההצבעה ועל פיו יישק דבר / צילום: Shutterstock

"85% מזכויות ההצבעה זו הנקודה הקריטית. כל מי שקנה מניות בהנפקה, או יקנה בהמשך, בעצם מזרים לו כסף שיאפשר לו לשרוף אותו על הפנטזיות - עוד טילים, חוות שרתים בחלל, מפעל שבבים - בלי שיהיה לנו שום סייג. אנחנו לא נוכל להשפיע על ניהול החברה, על קבלת ההחלטות או על ההשקעות. הכול קם ונופל על ההחלטות של מאסק ועל הגחמות שלו. נכנסים כשותפים - אבל בלי זכות הצבעה. זה בעייתי מאוד".

אגב פנטזיות, במסמך ההנפקה ספייס אקס מצהירה כי מטרתה לייסד בעתיד מושבה אנושית על מאדים, ונכתב שם בהדגשה: "יש לנו היסטוריה של הפסדים כספיים ואולי לא נגיע לרווחיות גם בעתיד". זה לא עורר אי־נוחות בקרב המשקיעים?
"כאמור, מאסק הוא אדם חולם, ולפעמים הוא מצליח במה שלפניו נחשב לא אפשרי. הוא הצליח בייצור טילים בשימוש חוזר ושיגורם לחלל, אחרי שכל המוחות בעולם אמרו שלא יצליח. וצריך לומר - עם כל השווי המטורף, לזרוע החלל של ספייס אקס יש בסיס כלכלי טוב. יש לקוחות, יש חוזים עם נאס"א ועם הממשל האמריקאי. יש לה הכנסות נאות, בסדר גודל של 4-3 מיליארד דולר. היא הפסדית בגלל הוצאות עתק על מחקר ופיתוח".

הזכרנו קודם שזרוע הלוויינים, סטארלינק, היא היחידה שרווחית. כ־65% מהלוויינים בחלל היום הם שלה, יותר מ־10,000 לוויינים שמשרתים 150 מדינות. מנגד, יש תחרות בדרך.
"כן, לסטארלינק יש הכנסות בסדר גודל של 11.5 מיליארד דולר, עם שיעורי רווח גולמי של כ־60%. אלה נתונים טובים מאוד. לגבי תחרות - היא צפויה להגיע מכיוונה של אמזון, וזה לא כוח שאפשר לזלזל בו. עד היום מאסק נהנה מבלעדיות יחסית, אבל התחרות מעבר לפינה".

הגענו לזרוע השלישית, xAI, שכוללת את רשת X, לשעבר טוויטר, ואת מודל השפה גרוק, שנופל מהמתחרים.
"אני חושבת שחלק גדול מהתמחור של ספייס אקס הוא הסיפור של הבינה המלאכותית, כי זה ההייפ והעתיד. כל החברות שעוסקות בתחום - אנבידיה, אמזון, מיקרוסופט, גוגל - רוצות להגיע למקום הראשון במרוץ. אמרנו קודם: החזון של מאסק הוא להקים חוות שרתים בחלל: הקירור, שיקר כל כך ונעשה היום עם מים, נחסך כי בחלל קר ממילא.

"נוסף על כך, חוות השרתים שבהן מאומנים מודלי AI צורכות כמויות עצומות של חשמל, מה שעלול להביא למחסור בו על פני כדור הארץ. בחלל הקרבה לשמש יכולה לשמש כאנרגיה. כלומר החזון הוא להפחית משמעותית את עלויות המחשוב המטורפות ל־AI, ואם מאסק יצליח בכך - כל החברות ירצו לעבוד איתו".

מדענים מבטלים את החלום של מאסק להקים חוות שרתים בחלל לצורכי AI. יותר מהקושי המדעי, הם טוענים שזה לא ישים כלכלית.
"ועדיין, תראי איך השוק מאמין לו והמשקיעים נוהרים אחריו. מאסק עצמו אפילו נקב בסכום של 28 טריליון דולר כפוטנציאל השוק של ספייס אקס. זה נשמע כמו לזרוק מספרים - מי יכול לבדוק אותו? אבל יש לו את היכולת להצית את הדמיון של המשקיעים, ורוב התמחור של ההנפקה הוא בשל היכולת שלו למכור לנו את הסיפורים האלה".

בועה מזהים רק אחרי הפיצוץ

נוסיף עוד שתי חברות AI שאמורות לצאת להנפקה בספטמבר: אנתרופיק, החברה־האם של קלוד, עם שווי שקרוב לטריליון דולר, ו־OpenAI, ששווייה הוערך בכ־850 מיליארד. האם זו בועה?
אנו יודעים שהייתה בועה רק אחרי שהיא מתפוצצת, לכן רק הזמן יגיד אם זה אכן המקרה. שמענו כבר מיליון פעם שהשוק בועתי, וברוב המקרים לא קורה כלום. את הבועות שבאמת התפוצצו אפשר למנות נקודתית: בועת הדוט.קום משנת 2000, בועת הנדל"ן של 2008 ובועת הרכבות של המאה ה־19 בארה"ב. זה לא שכל יומיים מתפוצצת בועה. הרבה פעמים השווי גבוה מאוד כי יש מחשבה על פוטנציאל גדול, ואם בעתיד החברות מציגות ביצועים טובים ומוכיחות שהפוטנציאל אכן מומש, הרי שלא הייתה כאן בועה".

מה בכל זאת מתמיה בסיפור הזה?
"אם מסתכלים על הנתונים היבשים, אנתרופיק היא היחידה שמתחילה להראות רווחיות בשלב הזה. OpenAI שורפת כמויות מזומנים מטורפות, ולא בטוח שנראה שם רווחים לפני 2030. בספייס אקס המצב דומה, שריפת מזומנים גדולה מאוד. אנתרופיק הולכת בכיוון הנכון: בזכות קלוד קוד היא הצליחה להיכנס לארגונים ולהכניס הרבה כסף, מה שיאפשר לה להגיע לרווחיות, כנראה בשנתיים הקרובות.

"כשמסתכלים על מכפילי מכירות של עשרות, אי אפשר שלא תידלק נורה אדומה אצל כל אחד מאיתנו לגבי שווקים מנופחים".

אם נחזור לבועת הדוט.קום, מדובר היה בחברות שחלקן מכרו אוויר, והפעם מדובר בחברות שפיתחו טכנולוגיה מהפכנית. הנאסד"ק קרס אז ב־75% והתאושש רק כעבור 15 שנה. סימני השאלה כעת הם סביב השווי הלא הגיוני?
"כמו שאילון מאסק אמר בעצמו ללא כל בושה: אולי לא נהיה רווחיים. אין לי בעיה עם מכפיל מכירות של 10, 20 או אפילו 30 כשיש בסיס כלכלי. אבל אנחנו מדברים על מכפיל מכירות של 95, על פנטזיות של חוות שרתים בחלל. הדבר היחיד שאני מזהה במשותף לשלוש ההנפקות האלה הוא שהשווי יחסית לנתונים נמצא ברמה לא הגיונית".

הזכרת קודם את בועת הרכבות שהתרחשה במאה ה־19 בארה"ב ובבריטניה. היא מזכירה לך את המצב הנוכחי?
"יש קווי דמיון. גם אז הייתה פנטזיה - לרשת את כל ארה"ב בפסי רכבת, לאורכה ולרוחבה, כולל עיירות נידחות שאיש לא הגיע אליהן, כדי לחבר בין כל חלקי המדינה העצומה. הניחו שם תשתית שמשמשת אותנו עד היום, עשרות אם לא מאות שנים אחרי. זו הייתה בועה שהתפוצצה כי המימון נעשה כמעט כולו בחוב, כך שכשביקוש לא הגיע - החברות קרסו.

"בכל הנוגע לתשתיות הבינה המלאכותית דומה: מניחים תשתית פיזית ודיגיטלית שכנראה תישאר איתנו עשרות ואולי מאות שנים. יש עוד נקודת דמיון: הפנטזיונרים. אילון מאסק, סם אלטמן - חלק גדול מהתמחור הוא כי הם שם ויודעים למכור לנו את הדבר. גם אז היו דמויות כאלה: בבריטניה טייקון בשם ג’ורג’ הדסון, בארה"ב ג’יי גולד - פרסונות שידעו למכור חלומות, והמשקיעים שילמו עליהם".

כך תוכלו לגדר את הפנסיה

אין מנוס מכך שספייס אקס וגם אנתרופיק ו־OpenAI יגיעו בסוף לפנסיות של כולנו - דרך מדדים כמו S&P 500 ונאסד"ק, שבהם משקיעים הגופים המוסדיים. עד כמה השקעה מסוג זה מעמידה את החסכונות של כולנו בסיכון?
"קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות הנאמנות מושקעות, לפחות חלקית, במדדים מעבר לים. מי שחשב שספייס אקס, אנתרופיק ו־OpenAI יישארו רחוק מהחסכונות שלנו, כדאי שיחשוב שוב. S&P 500 טרם הכניס את ספייס אקס, כי לפי כלליו חברה צריכה ארבעה רבעונים של רווחיות - אבל נאסד"ק וראסל כבר כופפו את הכללים והכניסו אותה. הסיבה לכך היא שחברה בסדר גודל כזה, לטענתם, לא יכולה להישאר בחוץ. בפועל: אם הפנסיה שלך מושקעת בנאסד"ק, את מושקעת בספייס אקס, בין שאהבת את זה ובין שלא.

"מה אפשר לעשות? אפשר למשל לבקש להשקיע חלק מהכסף במדד שווה־משקל, שבו כל חברה מקבלת משקל זהה של כ־0.2%, כך שאנבידיה - שווי 5 טריליון דולר ככל שיהיה - לא שוקלת יותר מאף חברה אחרת; אם תהיה אכזבה גדולה, הפנסיה לא מתמוטטת בעשרות אחוזים. ובאופן כללי: לפזר - חלק באירופה, חלק ביפן, חלק באיגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות, חלק בישראל שיש בה בורסה ומדדים טובים - ולקחת רמות סיכון שונות בהתאם לשלב בחיים".

לסיום - איפה את חושבת שנהיה בעוד שנה עם החברות האלה?
"הנתונים בדרך כלל מראים ששנה אחרי הנפקות גדולות כאלה המחיר יורד מתחת למחיר ההנפקה, בסדר גודל של כ־50%. ספייס אקס הונפקה לפי שווי מניה של 135 דולר, אז ההיסטוריה מרמזת שבעוד שנה נהיה בשווי נמוך משמעותית. אבל זה מבוסס רק על נתונים היסטוריים. שוק ההון הוא מצד אחד לא לבעלי לב חלש, ומצד שני - אם אפשר להיכנס ולהיות מושקע לטווח ארוך, בלי לבדוק כל יום מה עלה וירד, השוק עולה. יש הנפקות מוצלחות שעלו מאות ואלפי אחוזים מאז. גוגל ואמזון הן דוגמה לכך. לעומתן, יש כאלה שהתרסקו".

עוד כתבות

בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ

תוכנית המגירה של האוצר לתקציב הבא נחשפת: סוכני הביטוח וקרנות ההשתלמות במוקד הגזרות

לגלובס נודע כי בדרגים המקצועיים באוצר נחושים להחזיר לשולחן את היוזמה לשינוי מודל התגמול של סוכני הביטוח - כך שיקבלו תשלום ישירות מהלקוחות ולא מהחברות ● זאת, לצד קידום מהפכה בפיקוח ובניהול המערכת הפיננסית כולה ● ואילו פטורים נוספים עלולים להתבטל?

רחפן הנושא מצלמה של נקסט ויז'ן / צילום: נקסט ויז'ן

בכירי נקסט ויז׳ן התעשרו אתמול בעוד 200 מיליון דולר

מייסדי נקסט ויז'ן מכרו אתמול חלק מהמניות שלהם, ובכך הגיע היקף המימושים ל-1.1 מיליארד שקל ● המניה הביטחונית זינקה ביותר מ-160% בשנה האחרונה

כריסטיאנו אמון, מנכ''ל קוואלקום בתערוכה בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

קוואלקום היא אחת ממניות הבינה המלאכותית הבודדות שעדיין נסחרות במחיר סביר

למרות התרחבות החברה לתחומי הרכב ומרכזי הנתונים, התלות בשוק הסמארטפונים ממשיכה להעיב על המניה

קרנות הגידור בנאמנות מסכמות שלוש שנים / אילוסטרציה: Shutterstock

הקרן שהניבה 266% בשלוש שנים, ואיזה סיכון אורב למוצר ההשקעה שהפך ללהיט

קרנות הגידור בנאמנות צומחות בקצב מהיר מאז השקתן ב–2023, חולשות על כ–6 מיליארד שקל ומציגות תשואות גבוהות, גם אם הן גובות דמי ניהול יקרים ומתקשות להכות את מדדי השוק ● המנהל בקרן המצטיינת של הראל: "החזקנו המון מניות ביטוח, ביטחון ושבבים והשוק היה לוהט, אבל הורדנו חשיפה" ● וגם: סימן שאלה לגבי עתיד הקרנות

אילוסטרציה: Shutterstock, goran cakmazovic

כתב אישום בפרשת "העוקץ הרוסי": הונה קשישים דוברי רוסית וגנב את כספם ורכושם

אולג פוגוסיאן, בן 31 מבת ים, מואשם שהיה חלק מרשת הונאה שיטתית שפועלת נגד קשישים דוברי רוסית ברחבי הארץ ● לפי כתב האישום, חברי הרשת נהגו ליצור קשר טלפוני עם הקשישים, להציג עצמם בכזב כנציגי גופים רשמיים - ולהנחות אותם לרכז כסף מזומן, תכשיטים ורכוש ולהעבירם אליהם באמתלות שונות

מנכ''ל אפל היוצא, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

אפל צפויה לייקר את מוצריה. טים קוק: "העלאות מחירים הן בלתי נמנעות"

מנכ"ל אפל היוצא אמר בראיון לוול סטריט ג'ורנל כי הזינוק בביקוש לשבבי זיכרון עבור מערכות בינה מלאכותית הקפיץ את עלויות הרכיבים והוביל את החברה להיערך להעלאות מחירים ● קוק לא פירט מתי ייכנסו ההתייקרויות לתוקף והן עשויות לחול על אייפונים, מחשבי מק ואייפדים ● לפי הדיווחים, הצפי להתייקרות הוא עד כ-270 דולר במכשירי אייפון פרו העתידיים

חיילי צה''ל בבופור, לבנון / צילום: דובר צה''ל

צה"ל נערך לעצירת הפעילות בלבנון; מזהיר: ההסכם שוחק את ההרתעה

בכיר ישראלי: אין לנו כוונה שצה"ל ייסוג מלבנון, מנהלים מו"מ עיקש מול ארה"ב ● הותר לפרסום: רס"ר במיל' אלכסנדר פילין נהרג מפיצוץ מטען בדרום לבנון, 7 לוחמים נפצעו ● ארה"ב ואיראן חתמו על מזכר הבנות לסיום המלחמה, שנכנס לתוקף באופן מיידי ● לבנון במרכז הסעיף הראשון בהסכם; בצה"ל מתריעים שלישראל אסור להסכים לחיבור הזירות ● דיווחים בלבנון: צה"ל תוקף בין העיירות חאריס וחדאת'א ● עדכונים שוטפים

ג'ורג' חורש, בעל השליטה ביוניון

מכירת כאל בשלבי ההכרעה: איך האחזקות בסופר-פארם וברשת Be ישפיעו על עסקת המיליארדים?

הממונה על התחרות צפויה לפרסם בימים הקרובים את החלטתה הסופית בנוגע לרכישת כאל על ידי קבוצת יוניון וחברת הראל מידי בנק דיסקונט והבינלאומי ● ברקע: חשש כבד מפני "מונופול מידע" צרכני בענף הפארם, מגבלות מסתמנות על מועדון הלקוחות הענק של שופרסל, והאחים אמיר שמחכים בפינה ועשויים לצאת המרוויחים הגדולים מהתסבוכת הרגולטורית

שוטרים עוברים בכיכר המרכזית בטהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

המסמך הסופי מגלה: איראן תקבל מטראמפ הטבות בשווי מאות מיליארדי דולרים

קרן פיצויים והסרת סנקציות על יצוא נפט ● שניים מבין הסעיפים במזכר ההבנות של ארה"ב ואיראן שפורסם הערב מגלמים הטבות כלכליות אדירות למשטר בטהרן

אופק הלפרין / צילום: עידן מרזוק

הוא הפסיד 30% מהתיק ואז נפל לו האסימון. מאז הכסף הוכפל

אופק הלפרין התחיל להשקיע לפני הצבא כשפתח קופת גמל להשקעה, אבל אז הגיעה הקורונה והתיק שלו קרס ב־30% ● "נפל לי האסימון שאני נותן לאנשים שאני לא מכיר לנהל את הכסף שלי והם מפסידים לי אותו" ● המשקיעים החדשים, מדור חדש

טראמפ ונתניהו / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ מצמץ ראשון אפילו במונחי אובמה

נשיא ארה"ב יצא למערכה במטרה להפעיל לחץ חסר תקדים על טהרן, אך המשבר במצר הורמוז והחשש מהשלכות כלכליות גלובליות שינו את סדר העדיפויות ● התוצאה: הסכם שעשוי להחזיר את איראן חזקה ועשירה יותר

אייל פרוינד, מנכ''ל הפניקס ESOP, בכנס TECH IL 2026 / צילום: ניב קנטור

אייל פרוינד, מנכ"ל הפניקס ESOP: "למרות כל האתגרים וחוסר הוודאות אנחנו עושים לונג על ההייטק הישראלי"

"אם מישהו היה אומר לנו לפני שנתיים שיהיו עסקאות בסדר גודל של השנה האחרונה, אני לא חושב שמישהו היה מאמין", אמר אייל פרוינד, מנכ"ל הפניקס ESOP בכנס TECH IL של גלובס ● "אם יש משהו שאנחנו רואים שחוזר על עצמו, הוא שההייטק הישראלי ממשיך להתקדם קדימה"

ספינות מתחילות לנוע לכיוון מצר הורמוז / צילום: Reuters, Stringer

מצר הורמוז נפתח? "אף אחד לא יודע איך זה יעבוד"

מעל 500 ספינות משדרות את מיקומן באיזור מצר הורמוז על פי הנתונים הגלויים, אך כמות הספינות בפועל עשויה להיות כפולה ● מומחים מעריכים שייקח זמן רב לתנועה בהורמוז לחזור לשגרה ● נכון להיום, ארה"ב לא פרסמה את התנאים המלאים של ההסכם ובתעשיית הספנות מבולבלים

איור: Shutterstock

הסכם הממון לא אושר - אך האישה קיבלה חצי מדירת הבעל

בית המשפט לענייני משפחה הכיר בהסכם ממון שבו התחייבו בני הזוג לשתף זה את זה בכלל נכסיהם, לרבות נכסים שנרכשו לפני הנישואים - זאת על אף שההסכם לא אושר בבית המשפט כמתחייב החוק ● נקבע כי התנערות הבעל מהתחייבויותיו בהסכם נעשתה בחוסר תום-לב

פרופ' אבי שמחון. יצירתי / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

מסתמן: הגבלות על פעילות חוות השרתים במרכז הארץ

במשרדי האוצר והאנרגיה מציעים הגבלות שנועדו למנוע עומס–יתר על רשת החשמל בישראל ● חוות שרתים הן תשתית קריטית עבור מהפכת הבינה המלאכותית, אך הן מוגבלות בכל העולם על ידי מחיר החשמל

קאיה קאלאס, האחראית על מדיניות החוץ של האיחוד האירופי / צילום: ap

דרמה דיפלומטית: ישראל מנתקת את הקשרים עם שרת החוץ של האיחוד

שר החוץ גדעון סער הודיע על ניתוק הקשרים עם קאיה קאלאס, האחראית על מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, בעקבות דיווח לפיו השוותה בין מדיניות ישראל בשטחים למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה ועל רקע החרפת העימותים בין ישראל לאיחוד סביב סוגיית ההתנחלויות ● קאלאס, שנחשבה עד כה לדמות ניטרלית יחסית, טרם הכחישה או התייחסה לדברים

משחק של מון אקטיב / צילום: Shutterstock, Koshiro K

כחצי שנה אחרי הסבב הקודם: מון אקטיב מפטרת כ-55 עובדים נוספים

לפי מידע שהגיע לגלובס, 25 עובדים בישראל וכ-30 נוספים בעולם יעזבו את חברת משחקי הרשת ● מדובר למעשה בפעם השלישית שמבוצעים פיטורים בחברה בתוך כשנתיים, לאחר שבינואר האחרון פוטרו 110 עובדים ברחבי העולם במסגרת שינוי ארגוני

עו''ד מיכאל ראבילו / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

בשידור חי: בג"ץ דן בעתירות נגד מינוי עו"ד ראבילו למבקר המדינה

עו"ד מיכאל ראבילו, עורך דינו של רה"מ נתניהו, נבחר למבקר המדינה ברוב של 61 מול 57 קולות לשופט העליון בדימוס יוסף אלרון, לאחר שחברי כנסת מהקואליציה התבקשו עפ"י הנטען להצטלם עם פתק ההצבעה מאחורי הפרגוד ● בעתירות נטען כי חשאיות ההצבעה נפגעה, וכי ראבילו מצוי בניגוד עניינים

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

מחירי הקרקעות צנחו ב-25%: מה עומד מאחורי המדד החדש של הלמ"ס

הלמ"ס השקיעה באופן רשמי מדד מחירי הקרקעות שיפורסם בכל יוני ● בין 2004 ל-2025 מדד הקרקעות עלה פי 3.5 לעומת מחירי הדירות

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

אוקראינה תמורת הורמוז? תמימות דעים מפתיעה בין טראמפ לאירופה בפסגת ה-G7

היו מי שהעריכו כי מאחורי הקלעים של ה-G7 התרקמה עסקת "אוקראינה תמורת הורמוז" ● טראמפ לא ידרוש יותר מדי מאוקראינה, ימשיך לאפשר לאירופאים לקנות נשק אמריקאי בעשרות מיליארדים לחימושה, ובתמורה האירופים יסייעו לו "לנקות" את הבלגן במפרץ הפרסי