גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  ניהול וקריירה

זו לא האנגלית - זה כשל התקשורת השקט של מנהלים ישראלים

גם מנהלים מבריקים וכריזמטיים עלולים להתקשות בתקשורת בשפה זרה ● הכשל האמיתי שנפוץ בקרב מנהלים ישראלים בזירה הלאומית, והמיומנויות הנדרשות כדי התגבר עליו ● טור דעה

למה מנהלים ישראלים מתקשים לתקשר באנגלית / צילום: Shutterstock
למה מנהלים ישראלים מתקשים לתקשר באנגלית / צילום: Shutterstock

הכותבת היא ישראלית-אמריקאית, מאמנת למיומנויות תקשורת באנגלית, מנחה קורסים וסדנאות, מאמנת בכירים.ות, מרצה וחוקרת.

הוא נחשב לאחד המנהלים המבריקים בישראל: חד, כריזמטי, קשוב, עם נוכחות של כוכב. בארץ הוא אורח קבוע בפאנלים ובכנסים. בג'ינס כהה ונעליים שמשדרות קלאסה שקטה, הוא עולה לבמה בנינוחות, מחייך אל הקהל ומתיישב. הוא מדבר בלי מאמץ. רהוט, מדויק - כל מילה במקומה, תמיד עם חיוך קטן בזווית הפה.

"פיטורים המוניים בהייטק יפגעו גם ברואי החשבון, עורכי הדין וקרנות ההשקעה"
8 שעות ביום גם בגיל 80: "רוצה לעבוד עד שאני סוגר את העיניים"

אך כשהוא עלה לבמה לראיין מנכ״ל מפורסם בכנס בניו יורק, משהו השתבש. הוא הרגיש את זה מיד: הגוף התכווץ מעט, הנשימה התקצרה, והמבט שלו חזר שוב ושוב לנקודות שעל הדף. הוא הנהן לתשובות של המרואיין, אבל לא באמת הקשיב.

במקום להיות נוכח במפגש, הוא היה שקוע בתוך הראש של עצמו - מה השאלה הבאה, איך לנסח אותה נכון, מה לא לשכוח. התוצאה היתה רצף טכני של שאלות ותשובות. ראיון שלא התרומם, במקום המפגש המרתק שכולם ציפו לו.

כשחזר למלון, נחתה עליו מועקה. המסקנה שלו הייתה ברורה: אם רק הייתי עושה את זה בעברית. בשפת האם שלו הוא יכול להיות הוא עצמו - לייצר חיבור, להצחיק, להשפיע. הוא הבטיח לעצמו שימצא זמן "לעבוד על האנגלית" - דקדוק, אוצר מילים.

אלא שהאמת מורכבת יותר. האנגלית שלו לא הייתה הבעיה - היא דווקא הייתה בסדר גמור. ובכל זאת, משהו שם לא עבד.

הבעיה עמוקה יותר מהשפה.

הדוגמה הזו חושפת כשל נפוץ בקרב מנהלים ישראלים בזירה הבינלאומית - כולל כאלה שהאנגלית שלהם מצוינת. וכמו כל כשל תקשורתי, גם לו יש מחיר עסקי.

אז מה בעצם הכשל?
בראש ובראשונה, בלבול בנוגע למטרה של תקשורת בעולם האמיתי.

זה לא מופע, זו שיחה

כשעוצרים רגע לחשוב על כך, זה די ברור: בעולם העסקי, בניגוד לבית הספר, המטרה איננה "לדבר נכון", אלא לתקשר בצורה אפקטיבית. לא לקבל ציון גבוה במבחן, אלא לבנות אמון ומערכות יחסים, להשפיע, לקדם תהליכים.
כדי לעשות זאת היטב נדרש מכלול שלם של מיומנויות, שהדיוק בשפה הוא רק רכיב אחד מתוכו.
כפי שמנסח זאת פרופ’ מאט אברהמס, מרצה לתקשורת מאוניברסיטת סטנפורד:
"It’s about connection, not perfection."

אלא שבסיטואציות חשובות, לא פשוט בכלל להשתחרר מהשאיפה לשלמות. במיוחד לאנשים ורבליים, כריזמטיים ובעלי סטנדרטים גבוהים, שרגילים להצטיין.
כשהשפה אינה שפת אם, הפוקוס עובר אוטומטית ל"ביצועים" שלנו, על חשבון כישורים בין־אישיים.
כל עוד זה הפוקוס שלנו, לא נביא לאינטראקציה את הגרסה הטובה ביותר של עצמנו.
אז איך עושים את השינוי?

קודם כל, מזכירים לעצמנו מה המטרה. המשפט הזה הוא מנטרה שימושית:
It’s not a performance, it’s a conversation.

גם כשמדובר בנאום או בפרזנטציה, זו קודם כל תקשורת עם אנשים. לפני כל שיחה או מצגת חשובה, שווה לעצור רגע ולהגיד לעצמנו את זה. ובזמן אמת, להתמקד באיכות השיחה, לא באיך אנחנו נשמעים.

שינוי מיינדסט לא קורה ביום אחד. הוא דורש תרגול, וכרוך באי־נוחות - לפעמים מאד לא נעימה - שצריך ללמוד לקבל.
ולמען הסר ספק: לא מדובר בהורדת סטנדרטים. להיפך.

השחרור מהצורך לקלוע "לדבר הנכון" - למבנה הדקדוקי המושלם, למילה שיש לנו בראש בעברית, או למה שתכננו להגיד - הוא תנאי הכרחי להתקדמות אמיתית. בפועל, זה אומר להתאמן על מציאת דרכים שונות להביע את מה שאנחנו רוצים לומר, בלי להיתקע. ככל שמתרגלים את זה יותר, כך מפתחים גמישות, ביטחון ושטף דיבור גבוהים יותר.

לתרגול הזה אני קוראת בשם קוד: "Say it another way." עם הזמן, הביטחון שנמצא דרך אחרת להתנסח מחזיר את תחושת השליטה לידיים שלנו.

אך המיינדסט הנכון והתרגול הזה, חשובים ככל שיהיו, אינם מספיקים.
קיים סט של מיומנויות מעולמות הגישור והפסיכותרפיה, שאם מיישמים אותן בסיטואציות חשובות באנגלית, הן מעניקות יתרון תחרותי ממשי . למעשה, בכל שפה.

אלה הן שלוש המיומנויות העוצמתיות ביותר, מתוך מכלול רחב, שיכולות לשדרג משמעותית את האינטראקציות שלכם - עם רמת האנגלית שלכם כרגע:

תהפכו למאסטרים של הקשבה

הקשבה איננה עניין של נימוס. היא מיומנות מנהיגותית.

התרגלנו לחשוב שדיבור הוא סימן לאינטליגנציה ולביטחון, ושתיקה עלולה להתפרש לעתים כחוסר מעורבות. אבל הוכח שדווקא כשאנחנו מדברים פחות ומקשיבים באמת, הכוח וההשפעה שלנו מתחזקים, באופן שתורם גם לתוצאות עסקיות טובות יותר.

להקשיב פירושו קודם כל להיות בנוכחות מלאה, כאן ועכשיו: לנשום, להשתיק את הרעש בראש, ולא לתכנן את התגובה. במובן הזה, הקשבה דומה מאוד למיינדפולנס. זו הרמה הבסיסית של הקשבה.

הקשבה "למתקדמים" עושה צעד נוסף: היא מחלצת מהדובר גם את מה שעדיין לא הצליח לבטא.

וזה קריטי, משום שכולנו מתמודדים עם פער קוגניטיבי שרובנו לא לוקחים בחשבון. הפער הזה נקרא "חוק ה־900/125": האדם הממוצע חושב בקצב של כ־900 מילים בדקה, אך מסוגל לדבר רק כ־125. כמעט תמיד יש עוד שכבות - מידע, מחשבות, רגשות - שעדיין לא נאמרו. כשאנחנו ממהרים להגיב אחרי משפט או שניים, כל זה מתפספס.

מאסטרים של הקשבה מבינים שהתפקיד שלהם איננו רק להבין את מה שנאמר, אלא גם לעזור לבן השיח שלהם לומר את מה שעוד לא נאמר.

אחת הדרכים האפקטיביות לעשות זאת היא פרפראזה - לומר במילים שלי מה שהבנתי, ולבדוק אם לזה האדם שמולי התכוון.

מחקרים על משאים ומתנים עסקיים מצאו שכשאחד הצדדים משתמש בפרפראזה הוא מגדיל את הסיכוי להגיע לרווח גבוה יותר לשני הצדדים.

תלמדו לתקף. זהו כלי רב עוצמה שלא מלמדים אותנו

מיומנות שיחה נוספת שפחות טבעית לישראלים מגיעה מעולם הטיפול הדיאלקטי־התנהגותי (DBT): תיקוף (Validation).
תיקוף הוא לא הסכמה; הוא אקט שגורם לאדם שמולך להרגיש מובן. לפעמים מספיק משפט אחד שמכיר במה שנאמר, ובעיקר ברגש שמאחוריו:
"This seems really important to you."
"That must’ve been very …(moving/exciting/challenging) for you."

מחקרים על אינטראקציות עם לקוחות מצאו שתיקוף מצד האדם שמול הלקוח נקשר לנכונות גבוהה יותר לשלם, לנאמנות גבוהה יותר, ולשיעור גבוה יותר של המלצות לאחרים.

בתרבות ה"דוגרי" הישראלית זהו שיח שלא נשמע טבעי ואפילו נתפס כמעושה. אבל הוא לא - זה פשוט קוד תרבותי אחר.
ובכל מקרה, לתקף את מה שנאמר עדיף בהרבה על התגובה האינסטינקטיבית שרובנו נוטים אליה: להביע מיד דעה או להציע פיתרון.

חוקרים מ־Harvard Negotiation Project, שחקרו שיחות קשות, מצאו שגם השהייה קצרה בלבד - להישאר רגע עם מה שנאמר לפני שעוברים לתגובה - משפרת את האפקטיביות של השיחה. זו מחווה קטנה שנותנת מענה לצורך אנושי עמוק: התחושה שמישהו באמת שומע ומבין אותנו.

ושוב, זה לא רק עניין רגשי. כשאנחנו ממהרים הלאה, אנחנו מפספסים ניואנסים, אינטרסים והסתייגויות, ובסופו של דבר, המשמעות עלולה להיות כסף שנשאר על השולחן.

תשאלו שאלות פולואו-אפ טובות

ככלל, כשאנחנו שואלים יותר שאלות ומשמיעים את עצמנו פחות, אנחנו משדרגים את איכות התקשורת.

רייצ'ל גרינוולד, שדכנית מקצועית ומרצה לתקשורת, ניסחה עיקרון פשוט:
"Be more interested than interesting".

בעיקר חשוב לשאוף לשאול יותר שאלות פתוחות - כאלה שמתחילות ב־ What או How.
למשל, במקום: "Do you understand what I’m saying?"
אפשר לשאול: "What’s your perspective on this?"

בעולם העסקי, הכלים האלה חשובים הרבה יותר מאנגלית מושלמת. כשבכירים מפסיקים להתמקד בביצוע שלהם ומעבירים את תשומת הלב לאיכות האינטראקציה, הם מקבלים בחזרה את כוחות־העל שלהם.

אותו מנהל מתחילת המאמר חזר לבמה כמה חודשים לאחר מכן, אחרי אימון ותרגול. הוא הכין לעצמו נקודות, אבל כשהיה על הבמה, לא הסתכל על הדף. הוא היה נוכח, מחובר, ממוקד במרואיין. הפעם השיחה זרמה והקהל היה מרותק. באותו ערב כתבה לו קולגה:
"הרגשתי שזה פשוט אתה, רק באנגלית."

וזו בדיוק הנקודה.
מנהיגות לא נמדדת בשפה מושלמת, אלא ביכולת להיות אותנטיים, לגעת באנשים ולהשפיע. ובעידן ה-AI, כשרובוטים כותבים עבורנו מסרים, כישורי שיחה אנושיים מפותחים - ובעיקר נוכחות והקשבה - הופכים ליתרון תחרותי ממשי.

החדשות הטובות הן שלשם כך יש פלייבוק סדור, שאפשר להתחיל ליישם כבר ממחר בבוקר.

עוד כתבות

פאלמר לאקי / צילום: Reuters, Jonathan Alcorn

מה מחפש ילד הפלא של תעשיית הביטחון בישראל?

לגלובס נודע, כי אנדוריל, הסטארט-אפ הבולט ביותר בתחום הביטחון בארה"ב, מבצע בימים אלה ראיונות עם מספר בכירים בישראל להקמת פעילות מקומית שתעסוק במכירות למערכת הביטחון הישראלית ובמו"פ עבור מוצריה הגלובליים

פרויקט פינוי-בינוי בתל אביב / צילום: שי אשכנזי

הרשות להתחדשות עירונית יוצאת למאבק בפרויקטים לא כלכליים

על רקע השחיקה הגוברת בכדאיות הכלכלית של פרויקטי התחדשות עירונית, הרשות שיגרה לוועדות התכנון מכתב תחת הכותרת "מיקוד מאמץ ביצירת היתכנות כלכלית במציאות כלכלית משתנה" ● בין היתר קוראים ברשות להעלות את הרווח היזמי, שעומד כיום על 15%, לכ-18%-20% ● השמאים: "צעד מרחיק לכת שעלול לפגוע בבעלי הדירות"

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

גיוסים של 13 מיליארד שקל בפחות מחצי שנה: למה הלקוחות נוהרים למיטב?

בית ההשקעות שבשליטת משפחות סטפק וברקת רשם 5 חודשים היסטוריים של גיוסי כספים בשוק הגמל מהמתחרים, בין היתר בשל שיקום היחסים עם סוכני הביטוח ● גם במור יכולים להיות מרוצים כשהם עקפו את אלטשולר שחם והפכו לגוף הגמל השני בגודלו בישראל

אמיר זיו / צילום: גל חרמוני

הטלטלה בכלכליסט: סגני העורכת פורשים

גולן פרידנפלד ואמיר זיו הודיעו לעובדים כי הם עוזבים את העיתון הכלכלי מבית ידיעות אחרונות ● עזיבתם של השניים, שהיו חלק מצוות ההקמה של העיתון ומלווים אותו מהיום הראשון, מעמיקה את הטלטלה ומסמנת את סוף עידן המייסדים במערכת כלכליסט

ברוך שי / צילום: מיכה לובטון

ברוך שי ימונה לעורך דה מרקר

ברוך שי מכהן כיום כסגן מנהל ערוץ i24NEWS בעברית ולפני כן היה מנהל חטיבת החדשות של תאגיד השידור "כאן" ועורך המהדורה המרכזית בחדשות עשר ● בעבר שימש כעורך הספורט וכראש דסק החדשות בקבוצת הארץ ● הוא יחליף את עורכת דה מרקר הפורשת סיון קלינגבייל וייכנס לתפקיד באמצע יולי

מושגים לאזרחות מיודעת. פרמיית סיכון / צילום: Shutterstock

מאז השבעת הממשלה לא נראה נתון כזה בשווקים. מה המשמעות?

פרמיית הסיכון היא מדד מרכזי להערכת איכותו של נכס פיננסי - וכשמדובר במדינות, יש לה השלכות מרחיקות לכת ● למה היא כל-כך חשובה, ואיך מודדים אותה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; מניות השבבים מטפסות, SpaceX יורדת

הדאו ג'ונס מטפס בכ-0.5% ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת ● מחירי הנפט יורדים, לאחר שארה"ב הודיעה כי תסיר סנקציות מנפט איראני למשך 60 יום ● תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב מטפסות לקראת פרסום מדד האינפלציה המועדף על הפד ביום חמישי (PCE) ● מניית SpaceX יורדת במעל 6% ● בורסת טוקיו זינקה לשיא

ד''ר קובי ברדה / איור: גיל ג'יבלי

כדי להשקיע במוניות מעופפות צריך אורך רוח, ומי ירוויח מפריצת הדרך המדעית

פריצת דרך בפארמה עשויה לייצר רווח לחברות התרופות, ולא רק ● ארה"ב עלולה להפסיד במרוץ על מוניות אוויריות בגלל קרבות משפטיים ורגולציה ● ואירוע שהדגיש את פגיעותן של ענקיות התוכנה לצווארי בקבוק פיזיים בשרשרת האספקה של שבבים ● מדור חדש

נסיונות הדחה הדדיים. אבי ונד ג'ונסון / אילוסטרציה: Reuters, Sipa USA, Brian Snyder

המאבק בין אב לבתו שטלטל אימפריית השקעות של 18 טריליון דולר

עוד לפני רצף ההצלחות שלה בפידליטי, אבי ג'ונסון נאלצה להדוף את הספקות מצד יריביה ומצד אביה

תרחיש האימים של ההייטק הישראלי / איור: גיל ג'יבלי

"פיטורים המוניים בהייטק יפגעו גם ברואי החשבון, עורכי הדין וקרנות ההשקעה"

חברות הטכנולוגיה חוות "סערה מושלמת" שהגיעה גם לישראל, עם צלילת שער הדולר, מהפכת ה־AI שמשנה את הכללים והצורך המיידי בהתייעלות ● בתוך חודש בלבד נפרדו החברות מאלפי עובדים - ואם הקצב יימשך, בתרחיש האימים, המספר יגיע ל־40 אלף עד סוף השנה ● מומחים מעריכים: עשרות אלפים בסכנת פיטורים

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

בשורה ליזמים: הפטור מהיטל השבחה חל גם בעסקאות קומבינציה

ועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה במחוז מרכז צמצמה את ההלכה הקיימת, לפיה פטור מלא מהיטל השבחה על שטחי ממ"דים חל רק במימוש זכויות בדרך של "היתר בנייה" בעסקאות קומבינציה ● נקבע כי תכלית המדינה לעודד מיגון גוברת על הניסיון לייצר הפרדות פורמליות ● לדברי מומחים, ההחלטה צפויה לחסוך מיליוני שקלים ליזמים ובעלי קרקע בעסקאות קומבינציה

מעבר להוזלת הביטוח, המודל מהווה תמריץ לנהיגה בטוחה / צילום: Shutterstock

בעולם כבר משלמים על ביטוח לפי סגנון הנהיגה. למה ישראל נשארה מאחור?

בזמן שעלויות ביטוח הרכב בישראל מאמירות, שוק הביטוח הגלובלי מסתייע במערכות בינה מלאכותית שמנתחות את אופי הנהיגה ומעניקות הנחות של עשרות אחוזים למבוטחים זהירים ● בישראל הטכנולוגיה נבלמת בשל דרישות רגולטוריות מחמירות של הגנת הצרכן ופרטיות

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב, ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

ארה"ב הסירה את הסנקציות על נפט איראני ל-60 יום

עפ"י מסמך של המשרד לבקרה על נכסים זרים, ארה"ב מאפשרת כבר כעת הקלה משמעותית ומסירה את הסנקציות על הנפט האיראני עד 21 באוגוסט - זאת בהמשך למזכר ההבנות שנחתם בין ארה"ב לאיראן ובהמשך למו"מ שמתנהל בשווייץ

אוניברסיטת תל אביב / צילום: Shutterstock

האוניברסיטה הישראלית ששיפרה את מיקומה בדירוג הבינלאומי

אוניברסיטת תל אביב שיפרה את מיקומה במדד ה-QS לאוניברסיטאות בעולם, והיא נמצאת במקום ה-208 מתוך 1,500 מוסדות האקדמיה הבינלאומיים ● גם האוניברסיטה העברית והטכניון עלו בדירוג ושיפרו את מיקומן

ורוניס וסימילרווב / צילום: ויקיפדיה הנדב הנכון

כשהאנשים האלה קונים מניות, כדאי לשים לב

בכל יום מתפרסמות עסקאות של בעלי עניין בחברות, ורובן לא שוות יותר מהערת שוליים ● אבל מה קורה כשמניה מתרסקת, ולקונה יש היסטוריה מוכחת של תזמון טוב - או כאשר כמה מהאנשים שיושבים הכי קרוב לעסק רוכשים באותה עת? ● הסיפור שלא כתוב בדוח האנליסטים

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט, ומשה מורגנשטרן, מנכ''ל הנוסע המתמיד ופליי קארד / צילום: ענבל מרמרי, איה בן עזרי

שיווק אגרסיבי והאשמות: האם התחרות בין מועדוני הנוסעים הפכה פרועה מדי?

המעבר של מועדון הנוסע המתמיד של אל על מכאל לישראכרט הצית מאבק סוער על כ־550 אלף מחזיקי הכרטיסים ● כך למשל הופיעו ברשת מנועי השוואה עצמאיים שמציגים בכל פעם תוצאה דומה ● ובינתיים הרשת מוצפת בטענות על "אותיות קטנות"

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מ-700 שקל במזומן לחשבון ועד 3% על העו"ש: מאחורי פרץ הנדיבות של הבנקים

מעל לשנה חלפה מאז אימצו הבנקים, בעקבות ביקורת על רווחיותם החריגה, מתווה הקלות לציבור ● עד כה חולקו הטבות בכ-2 מיליארד שקל, כשרק בשבוע שעבר הודיע לאומי על תשלום במזומן של כ-200 מיליון שקל ללקוחות ● הבנקים הודפים טענות לצעד שיווקי: "בנק ישראל לא יאשר"

ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר / צילום: ap, Dan Kitwood

ראש ממשלת בריטניה הודיע על פרישה. אלה המועמדים להחליף אותו

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר הודיע היום על פרישתו הקרובה מהתפקיד ● המועמד המוביל לתפקיד הוא ראש העיר מנצ'סטר אנדי ברנהאם, שנחשב כיום לאחד הפוליטיקאים הפופולריים ביותר במדינה ובעל עמדות כלכליות שמאליות יותר מסטארמר ● מועמדים נוספים: שר הבריאות לשעבר ווס סטריטינג, שר האנרגיה אד מיליבנד ושרת האוצר רייצ'ל ריבס

מרדכי אלגרבלי / צילום: תמר מצפי

מייסד חברת התרופות שפורש מניהולה לאחר 3 עשורים

מרדכי אלגרבלי, בעל השליטה המשותפת בחברת התרופות רקח, פורש מתפקיד המנכ"ל, בו הוא מכהן מאז 2015 ● לפני כן הוא כיהן במשך שני עשורים כיו"ר החברה

נעמי הררי בקמפיין וולט / צילום: צילום מסך יוטיוב

המאבק על ארוחת הצהריים שלכם עולה מדרגה

וולט עולה בקמפיין חדש הפונה למעסיקים ולעובדים ● סוגיית הבינה המלאכותית כיכבה בכנס איגוד השיווק השנתי ● וקרן תמורה, המבססת את פעילותה על אופציות שתורמות חברות הייטק, מציינת את האקזיט ה-200 בפורטפוליו שלה ● אירועים ומינויים