גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

2,000 דירות נעלמו? הנתון המפתיע שמבלבל את שוק הדיור

קצב מכירת הדירות בשפל, אבל לפי הלמ"ס מלאי הדירות הלא מכורות שבידי קבלנים דווקא ירד בחודשים האחרונים ● אלא שבמקביל, היתרי הבנייה הגיעו לשיא חדש, עם יותר מ־82 אלף יחידות דיור ● התשובה לפרדוקס נעוצה בין השאר במתודולוגיית החישוב של הלמ"ס עצמה

אתר בנייה. בעיגול: ראש הלמ''ס והסטטיסטיקן הלאומי פרופ' ירון פלוס / צילום: ויקיפדיה
אתר בנייה. בעיגול: ראש הלמ''ס והסטטיסטיקן הלאומי פרופ' ירון פלוס / צילום: ויקיפדיה

בשבוע שעבר התפרסמו נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהציגו מגמות הפוכות ומבלבלות בענף הדיור. מחד, מספר יחידות הדיור בהיתרים הגיע באפריל לשיא כל הזמנים - 82,570 יח"ד בתוך 12 חודשים. מאידך, ואף שקצב מכירת הדירות נותר נמוך, מלאי הדירות למכירה שבידי הקבלנים דווקא ירד. בסוף אפריל הוא שיקף צניחה של יותר מ־2,000 יח"ד בהשוואה לסוף ינואר השנה. איך זה מסתדר?

אזהרה ממדד מאי: הקיפאון ברכישות והמשבר בהייטק מתדלקים שכירות
הנגיד שלח רמז, והבנקים יישרו קו: החלו להוריד את ריבית המשכנתאות
מחירי הקרקעות צנחו ב-25%: מאחורי המדד החדש של הלמ"ס

מלאי הדירות בחישוב הלמ"ס כולל את היתרי הבנייה שהתקבלו ואומתו בסקר מעקבי בנייה שמבצעת הלשכה, מהם מופחת מספר הדירות החדשות שנמכרו. הנוסחה: אם מספר היתרי הבנייה שהתווספו גדל, ומספר הדירות שנמכרו קטן - המלאי אמור לעלות.

כך אכן קרה במשך חודשים רבים. מלאי הדירות "צמח" בהתמדה מכ־44 אלף באמצע 2022 עד לשיא של יותר מ־86 אלף דירות, רף שנחצה לראשונה בסוף השנה שעברה. עלייה של יותר מ־20 אלף דירות בתוך 4 שנים, ברקע הריבית הגבוהה שמקשה על הישראלים לקנות דירות. גם כלכלני בנק הפועלים ציינו השבוע בסקירתם כי "קצב מכירת הדירות החדשות נמוך, ועומד על כ־2,800 דירות בחודש בחמשת החודשים הראשונים של השנה - כלומר מלאי הדירות הלא מכורות צפוי להמשיך לטפס".

אבל כאמור, המלאי בכל זאת ירד. בפברואר 2026 הוא עמד על כ־85,920 דירות, במרץ הוא ירד ל־85,310 דירות, ובאפריל כבר הגיע לכ־84,000 דירות בלבד. כל זאת, בה בעת שנתוני היתרי הבנייה הגיעו, כאמור, לשיא חדש של יותר מ־82,500 יח"ד.

פחות 2,000 דירות בשלושה חודשים

בשוק חזרו אל מתודולוגיית החישוב של הלמ"ס כדי להסביר את האנומליה. בין היתר, קובעת שיטת המדידה כי דירות חדשות שטרם נמכרו נגרעות מהמלאי לאחר שחלפו 15 חודשים מתאריך גמר הבנייה של המבנה ("דירות שאינן נחשבות חדשות" כהגדרתה). כלומר, הגריעה הטכנית של דירות שממתינות שנה ורבע על המדף היא זו שיוצרת הפחתה, מלאכותית אפשר לומר, במלאי הדירות הלא מכורות.

מתן שטרית, כלכלן ראשי בהפניקס, כתב למשל בטוויטר כי "ההסבר נעוץ, לפחות בחלקו, בשיטת המדידה. שוב הלמ"ס ושיטות המדידה שלה. הלמ"ס מפסיקה לעקוב אחרי דירה שלא נמכרה בתוך 15 חודשים. במציאות הנוכחית, ייתכן שחלק ממלאי הדירות שבידי הקבלנים כבר נמצא הרבה אחרי קבלת טופס 4, ולכן נגרע מהמלאי אף שלא נמכר".

אלא שבלמ"ס עצמה דוחים את הטענות, ומדגישים כי "ההשפעה של גריעת הדירות מינורית. מדובר באחוזים זניחים מסך המלאי". לעצם הנתונים הסותרים, מסבירים בלשכה כי "במקרה הספציפי, מרבית הירידה נובעת ישירות מירידה בקצב הנפקת ההיתרים החדשים למטרת מכירה במהלך אפריל".

ולמה הם מוציאים דירות מהמלאי אחרי 15 חודשים? בלמ"ס מסבירים כי ההחלטה להוציא דירות שהבנייה שלהן הסתיימה וטרם נמכרו, "נובעת מהיבט של רלוונטיות כלכלית והיבט מתודולוגי ותפעולי". בהיבט הכלכלי, "מטרת המדד היא לשקף איזה מלאי רלוונטי וזמין 'על המדף' עבור רוכשים פוטנציאליים בזמן נתון. דירות שעומדות זמן רב מאוד ללא מכירה לאחר גמר הבנייה לרוב מאפיינות מקרי קצה ומלאי 'מת' שאינו משפיע על כוחות השוק הרגילים".

בנוסף, "בהיבט התפעולי מתודולוגי, כדי לייצר סטטיסטיקה מהימנה, נדרשת הגדרה ברורה מהי דירה חדשה. בלמ"ס מציינים כי המדד הנפוץ ביותר באירופה הוא שנתיים, אחריהם הדירה מוגדרת יד שנייה. בארה"ב ההגדרה קשיחה יותר, ועומדת על 12 חודשים". בישראל נבחר כאמור רף של 15 חודשים, "שנבחן על ידי הלמ"ס מעת לעת, בעיקר בתקופות של האטה או שינויים מאקרו-כלכליים, ונמצא שהחתך הנוכחי עדיין מייצר את תמונת השוק המדויקת ביותר".

בהקשר זה יש להוסיף משתנה: נקודת הזמן שבה נכנסת דירה חדשה למלאי הלא מכור היא תאריך הנפקת היתר הבנייה. עובדה זו מייצרת פער מובנה בנתונים, בעיקר באשר לדירות שנמכרות ב"פריסייל" (קדם־מכירה) עוד בטרם קבלת ההיתר. מכירות אלו ידווחו ויוצגו על ידי הלמ"ס רק בדיעבד, לאחר קבלת ההיתר הרשמי, ועד אז הן מוצגות כמלאי לא מכור.

בעבר הלא רחוק היה מדובר בתופעה חריגה, ורוכשים העדיפו להמתין להיתר הבנייה. אולם בשנים האחרונות, פרויקטים שיוצאים לשיווק אגרסיבי מיד עם רכישת הקרקע וטרום קבלת ההיתר הפכו לתופעה שכיחה מאוד. בלמ"ס מאשרים את קיומה של המגמה, אך מדגישים כי ההשפעה מתאזנת ברגע שמופק ההיתר. עם זאת, מאחר שבפריסייל נמכרות כיום לא פעם עד 20% מהדירות - ייתכן שזהו ההסבר לתנודתיות לכאן ולכאן במלאי הלא מכור.

עוד הטיה חשובה בנתוני הלמ"ס נוגעת למשך זמן הבנייה, אשר ממשיך להתארך בתקופה האחרונה. בפרסום האחרון של הלמ"ס מצוין כי משך זמן הבנייה הממוצע של בניין הסתכם בכ־32.1 חודשים, בעוד שמשך זמן הבנייה המשוקלל לפי מספר הדירות בבניין הגיע ל־37.5 חודשים - יותר משלוש שנים ותוספת של יותר מחצי שנה בתוך 4 שנים.

גורמים בענף מדגישים כי התארכות הבנייה מעידה על תהליך לא בריא. בבנק הפועלים ציינו בהקשר זה כי "התפתחות זו הושפעה ממחסור בכוח אדם, שמעכב את גמר הבנייה ולפעמים גם דוחה את מועד העלייה לקרקע לתחילת הבנייה, וכן מרמה נמוכה של ביקושים, שגורמת ליזמים לדחות פרויקטים, אף אם ההיתר קיים".

המחיר ההנדסי של הבנייה לגובה

הסבר נוסף להתארכות הזמנים נעוץ בשינוי מבני שעובר הענף בשנים האחרונות. הבנייה בישראל הופכת לגבוהה ומורכבת יותר, ודורשת תהליכים הנדסיים ממושכים כמו חפירה לעומק ושאיבת מי תהום. כדי לסבר את האוזן, נתוני הלמ"ס מראים כי ב־2010 עמדו התחלות הבנייה של דירות בבניינים בני 16 קומות ומעלה על 4,535 דירות בלבד. בשנת 2025, לעומת זאת, כבר הוקמו 17,980 דירות במגדלים - זינוק של פי ארבעה כמעט. כפועל יוצא, ככל שנבנים כאן יותר מגדלים, משך הבנייה הכללי של הענף הולך ומתארך בהדרגה.

לדברי רו"ח מיכל גור, מנכ"לית קבוצת פרץ בוני הנגב: "כיום נבנים יותר בניינים גבוהים הכוללים חניונים תת־קרקעיים, וכן הרבה מאוד פרויקטים מעורבי שימושים הכוללים שטחי מסחר, תעסוקה, מבני ציבור ועוד, המחייבים במקרים רבים הקמת כניסות נפרדות ולובאים נפרדים. כל זה משפיע על זמן הבנייה".

עוד כתבות

תרחיש האימים של ההייטק הישראלי / איור: גיל ג'יבלי

"פיטורים המוניים בהייטק יפגעו גם ברואי החשבון, עורכי הדין וקרנות ההשקעה"

חברות הטכנולוגיה חוות "סערה מושלמת" שהגיעה גם לישראל, עם צלילת שער הדולר, מהפכת ה־AI שמשנה את הכללים והצורך המיידי בהתייעלות ● בתוך חודש בלבד נפרדו החברות מאלפי עובדים - ואם הקצב יימשך, בתרחיש האימים, המספר יגיע ל־40 אלף עד סוף השנה ● מומחים מעריכים: עשרות אלפים בסכנת פיטורים

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

גיוסים של 13 מיליארד שקל בפחות מחצי שנה: למה הלקוחות נוהרים למיטב?

בית ההשקעות שבשליטת משפחות סטפק וברקת רשם 5 חודשים היסטוריים של גיוסי כספים בשוק הגמל מהמתחרים, בין היתר בשל שיקום היחסים עם סוכני הביטוח ● גם במור יכולים להיות מרוצים כשהם עקפו את אלטשולר שחם והפכו לגוף הגמל השני בגודלו בישראל

חיילי צה''ל בבופור, לבנון / צילום: דובר צה''ל

מהו "התא למניעת חיכוך" שהוחלט להקים בלבנון?

המתווכות בין ארה"ב לאיראן הכריזו על גוף לתיאום בין צה"ל לחיזבאללה ● מה זה אומר בפועל, ואיך זה ישפיע על צה"ל? ● המשרוקית מסבירה

ד''ר זינגר במעבדה בטכניון / צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

אייס קפה עם אינסולין וחיסונים בבליעה: החוקר שמהנדס את העתיד בהשראת הגוף האנושי

מפגש מקרי במספרה שלח את ד"ר אסף זינגר להנדס ננו־חלקיקים בהשראת גוף האדם וחלב אם ● עם מיקרוסקופ במיליון אירו ומעבדה בטכניון שבה לדבריו "עושים קסמים, לא משוואות", הוא מפתח מנגנונים חדשניים להובלת תרופות דרך המעי או בהסנפה ישירות למוח - ומקווה להביא לפריצת דרך בטיפול בדלקות, בסרטן ובנזקים מוחיים קשים

כותרות העיתונים בעולם

קטאר עוצרת עסקה גדולה של רפאל. זו הסיבה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: חברות הספנות בהורמוז מהססות והמפרציות רצות קדימה, כיצד קרן העושר הקטארית משפיעה על רפאל, והאם פקיסטן תצליח לשמר את מעמדה כמתווכת אזורית? ● כותרות העיתונים בעולם 

אורן קניאל, מנכ''ל אפספלייר / צילום: איל יצהר

אפספלייר מהרצליה מוכרת כחצי מהמניות לפי שווי של 2.7 מיליארד דולר - גם לגוגל ולמטא

העסקה תכניס לבעלות על אפספלייר גם את חברת הפרסום מולוקו לצד גוגל ומטא, ומיועדת בעיקר לרכישת מניות ממאות עובדים ומקרנות ותיקות שביקשו אפיק לאקזיט לאחר 14 שנות פעילות ● לאחר קריסת המכירה לאפולו לפני מספר חודשים, בחברה מסמנים את תחום סוכני ה־AI כיעד הבא

המנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: AP

איראן סותרת את ההצהרות הרשמיות בארה"ב: "סוגיית מתן האישור לכניסת פקחי הסוכנות לאיראן לא אושרה"

סגן נשיא ארה"ב נשא הצהרה עם סיום המו"מ בשווייץ וסתר את הצהרות איראן בעניין הגרעין: "מצפים לביקור של סבא"א כבר השבוע" ● המתווכות: יוקם "מנגנון למניעת חיכוך בלבנון" - ללא ישראל ● הסתיים סבב השיחות הראשון בשווייץ בין איראן וארה"ב • הרמטכ"ל הזהיר: "אם ניסוג מהקו הצהוב בלבנון - איום הפשיטה יחזור" ● עדכונים שוטפים

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

בניסיון להציל את מחנות הקיץ: ההצעה שתזרים 67 מיליון דולר לקופת סימד

מחזיקי האג"ח הישראלים של החברה הקורסת יתבקשו לאשר העמדת אשראי חירום בריבית של כ-11%, רובו מקרן כלירמרק, כדי לנסות ולפתוח את פעילות מחנות הקיץ שלה בארה"ב בסוף החודש

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

מעל 450 שקל ליום: דמי ההבראה שלכם מטפסים

יו"ר ההסתדרות ויו"ר נשיאות המגזר העסקי חתמו על הסכם להעלאת דמי ההבראה במגזר הפרטי והציבורי ● מדובר בתוספת של מאות שקלים בשנה, כשלפי ההערכות בין 2-3 מיליון עובדים במשק עשויים ליהנות מההעלאה ● במגזר הפרטי יעודכן התעריף ל-451.5 שקל ליום, ובמגזר הציבורי ל-511.6 שקל ליום

שימעי הורטיג, נשיא ומנכ״ל אמדוקס הנכנס / צילום: אמדוקס

מניית אמדוקס צנחה כ-50% מהשיא. ברקע: החשש מ-AI וצמיחה נמוכה

הסנטימנט החלש במניית חברת הטכנולוגיה הוותיקה מישראל מוסבר בשילוב של מספר גורמים, בהם השפעות ה-AI על המודל העסקי שלה ● וגם: בנק ההשקעות שמציב לה מחיר יעד שאפתני

מנכ''ל אפל היוצא, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

רגע לפני הפרישה, טים קוק מזהיר מגל התייקרויות. וזה לא ייגמר באייפון

מנכ"ל אפל היוצא, אמר לוול סטריט ג'ורנל כי עליית מחירים של מוצרי החברה הפכה לבלתי נמנעת ● הסיבות: מחסור בשבבים קריטיים ושיבושי אספקה ● מיקרוסופט כבר מדווחת על משבר חומרה ב-Xbox, וכעת העיניים נשואות להשקת האייפון הבא

מרדכי אלגרבלי / צילום: תמר מצפי

בגיל 82: המנכ"ל שנפרד מניהול חברת התרופות שייסד

מרדכי אלגרבלי פורש מתפקיד מנכ"ל רקח "מסיבות אישיות", לאחר שהוביל אותה במשך שלושה עשורים ● מניית החברה שבה שותפה גם קרן פימי צנחה ב-70% מאז השיא ב-2018

ורוניס וסימילרווב / צילום: ויקיפדיה הנדב הנכון

כשהאנשים האלה קונים מניות, כדאי לשים לב

בכל יום מתפרסמות עסקאות של בעלי עניין בחברות, ורובן לא שוות יותר מהערת שוליים ● אבל מה קורה כשמניה מתרסקת, ולקונה יש היסטוריה מוכחת של תזמון טוב - או כאשר כמה מהאנשים שיושבים הכי קרוב לעסק רוכשים באותה עת? ● הסיפור שלא כתוב בדוח האנליסטים

למה מנהלים ישראלים מתקשים לתקשר באנגלית / צילום: Shutterstock

זו לא האנגלית - זה כשל התקשורת השקט של מנהלים ישראלים

גם מנהלים מבריקים וכריזמטיים עלולים להתקשות בתקשורת בשפה זרה ● הכשל האמיתי שנפוץ בקרב מנהלים ישראלים בזירה הלאומית - והמיומנויות הנדרשות כדי התגבר עליו ● טור דעה

הפגיעה במפעל אירוסול בפ''ת. בעיגול: רועי ברגיל, מנכ''ל חברת האם, ולוריקס / צילום: AP- Zwigenberg Ohad, התעשייה האווירית

שלושה חודשים אחרי פגיעת הטיל האיראני: כמה פיצוי קיבלה החברה?

חברת הרחפנים אירוסול, שמפעלה ניזוק במהלך מבצע "שאגת הארי", דיווחה כי קיבלה פיצוי כספי בהיקף של 7 מיליון שקל ● בינתיים השלימה החברה מעבר למפעלים חדשים ופעילות הייצור חודשה

תחנת הכוח באלון תבור בה מחזיקה רפק אנרג'י / אילוסטרציה: AP PRO

בדרך לבורסה: ההנפקה החמישית של איש העסקים הוותיק

תנחום אורן ינסה לנצל את העניין הגובר של המשקיעים המקומיים, כדי להנפיק את רפק אנרג'י לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל - גבוה משל החברה האם שבשליטתו ● אורן מחזיק גם בחברת אינטרגאמא הפועלת בתחום הנדל"ן, ובאו.אר.טי המשקיעה בין היתר בגלידות פלדמן

עודד צוק, מנהל דסק תיקי מוסדיים במגדל שוקי הון / צילום: יח''צ

שני סקטורים, חמש מניות: מנהל ההשקעות שממליץ לקנות "יקר וטוב"

עודד צוק, מנהל תיקי מוסדיים במגדל שוקי הון, מסביר למה הוא מוריד כעת חשיפה לישראל, ומנגד אילו תופעות מדאיגות אותו בשוק האמריקאי: "ספייס איקס לא תהיה רווחית עוד שנים, מווסתים את המניה" ● מסמן 5 מניות מקומיות מומלצות, כולל נקסט ויז'ן, הפניקס ודמרי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; ענקיות הטכנולוגיה נפלו, SpaceX צנחה בחדות

הנאסד"ק נפל במעל 1% ● אלפאבית צנחה על רקע עזיבת בכירים לאנתרופיק ול-OpenAI, לצד צניחה של 16% במניית SpaceX ● מניות השבבים טיפסו ונסחרו בשיא כל הזמנים, טאואר זינקה בחדות ● מחירי הנפט ירדו, לאחר שארה"ב הודיעה כי תסיר סנקציות מנפט איראני למשך 60 יום ● תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב טיפסו לקראת פרסום מדד האינפלציה המועדף על הפד ביום חמישי (PCE)

ביג פאשן גלילות / צילום: גלית חתן

העתירה נמחקה: ביג גלילות יישאר פתוח בשבת

ביהמ"ש החליט למחוק את העתירה נגד פתיחתו של מרכז הקניות ביג פאשן גלילות בימי שבת ● נקבע כי "בשלב זה העתירה מיצתה את עצמה", וזאת כיוון שעיריית רמת השרון גיבשה מדיניות אכיפה בנוגע לפעילות עסקים בימי המנוחה ● במסמך שהגישה ביג לאחרונה לביהמ"ש, היא הזהירה כי לסגירת המתחם בשבת יהיו "השלכות בסכומי עתק"

מנהל רשות החברות הממשלתיות, רועי כחלון, בוועידת ישראל לעסקים 2025 / צילום: כדיה לוי

שש חברות ממשלתיות יהפכו לשלוש, מספר הג'ובים יצטמצם

רשות החברות מקדמת איחוד של "ערים" ו"דירה להשכיר" - כך נודע לגלובס ● המהלך הוא חלק מרפורמת מיזוגים רחבה שנועדה לצמצם משרות מיותרות ולהזניק את יעילות הגופים הממשלתיים ● הרפורמה כוללת גם את בליעת "אלתא" בתעשייה אווירית ומיזוג זרועות תחבורה