גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

​אפקט אנבידיה: הכלכלן שטוען - מיעוט חברות מטות את נתוני הצמיחה

הייצור בחו"ל זינק בתוך רבעון והסתיר פגיעה קשה בתוצר - כך לפי הכלכלן הראשי של מיטב, אלכס זבז'ינסקי ● ההערכות: חברות בודדות, ביניהן אנבידיה (מלאנוקס), קמטק ונובה אחראיות למחצית מהצמיחה ● האם בנק ישראל והאוצר מסתנוורים מאשליה סטטיסטית?

משרדי אנבידיה ברחוב יצחק שדה, תל אביב ומטה חברת השבבים נובה ברחובות / צילום: בר לביא, איל יצהר
משרדי אנבידיה ברחוב יצחק שדה, תל אביב ומטה חברת השבבים נובה ברחובות / צילום: בר לביא, איל יצהר

ישראל משנה את פניה הכלכליים, אך לא באופן אחיד. הכלכלן הראשי של מיטב, אלכס זבז'ינסקי, טוען כי נתוני הצמיחה המקובלים מסתירים תמונה מורכבת של שתי כלכלות נפרדות: מנוע צמיחה טכנולוגי שדוהר קדימה, ושאר המשק שמתקשה לעמוד בקצב.

בעוד היצוא המסורתי עלה במעט, "היצוא שאינו עובר בגבולות" - שירותים וחברות המפתחות בישראל אך מייצרות ומוכרות בחו"ל - זינק דרמטית מאז תחילת השנה שעברה בעקבות מהפכת ה־AI. אותן חברות אחראיות כיום למחצית מהצמיחה במשק. זו אינה בהכרח מגמה שלילית, אך היא דורשת ממקבלי ההחלטות תשומת לב מיוחדת, מהתמריצים הממשלתיים ועד לריבית בנק ישראל.

יותר מתקציב משרד התחבורה: זינוק בהיקף הריבית על החוב הממשלתי
מבקר המדינה: לישראל אין מספיק גז למהפכת הבינה המלאכותית

כך נראה השינוי החד במספרים: מנתוני יצוא הסחורות של ישראל עולה כי היצוא שלא עבר בגבולות המדינה זינק בשנת 2025 ב־74% לעומת השנה שקדמה לה, גידול של 7 מיליארד דולר. מדובר בחברות ישראליות המפתחות מוצרים בישראל, אך מייצרות ומוכרות אותם בחו"ל. ההכנסות מפעילות זו נרשמות כיצוא ישראלי, אף שהמוצרים עצמם לא יוצרו בישראל ולא עברו בגבולותיה.

לאורך שנים הייצוא הזה נשאר יציב, ועמד על כשני מיליארד דולר מדי רבעון. מגמת העלייה אף התחדדה ברבעון הראשון של השנה הנוכחית, אז זינק הנתון לכשמונה מיליארד דולר. זבז'ינסקי מבהיר כי לא מדובר בהעברת מפעלים לחו"ל, שכן היצוא ה"רגיל, זה המתייחס למוצרים שיוצרו בישראל ונמכרו בחו"ל, לא נפגע ולא חלו בו שינויים דרמטיים.

עד כמה זה משפיע על הכלכלה הישראלית? לדברי זבז'ינסקי ההשפעה אדירה. הצמיחה הרשמית בשנה שעברה עמדה על 2.9%. זאת, למרות סבבי לחימה ממושכים ותהפוכות גיאופוליטיות. אולם, ללא תרומת הייצוא המשויך לחברות בודדות הצמיחה היתה מסתכמת ב־1.6% בלבד. במילים אחרות: חברות ה־AI היו אחראיות למחצית מהצמיחה במשק, והיא בכלל נבעה מפעילות בחו"ל. ברבעון הראשון של השנה חל ירידה בתמ"ג משום שהתחולל בה מבצע "שאגת הארי", הירידה עמדה על 3.8%, לולא פעילות הייצוא של אותן חברות היא היתה מתרסקת ל־10.5%.

לפי ההערכות, הצמיחה הגבוהה בייצור הישראלי בחו"ל נובעת מהזינוק בתעשיות השבבים ובתחום הציוד הביטחוני. בתחום השבבים, חברת מלאנוקס, החברה הישראלית שנרכשה על ידי אנבידיה, נהנית מזינוק חד בייצור מעבדי תקשורת במפעלי TSMC בטייוואן.

צומחת בקצב מסחרר

למרות שנרכשה על ידי אנבידיה לפני כמעט שבע שנים תמורת 6.9 מיליארד דולר, מלאנוקס נותרה חברה ישראלית: הקניין הרוחני שלה ממוקם בארץ, ובכיריה מכהנים עד היום בתפקידי מפתח בהנדסה, ניהול מוצר ושיווק. ברבעון הראשון של 2026 התקרבו הכנסות הפעילות של החברה ל־15 מיליארד דולר, נתון המשקף קצב הכנסות שנתי של כ־60 מיליארד דולר. החברה ממשיכה להרחיב את פסי הייצור שלה מעבר לים. קצב צמיחתה הוא הגבוה בתוך אנבידיה, כ־200% משנה לשנה, עובדה שעשויה להסביר את הזינוק בנתוני הלמ"ס.

גם יצרניות מכונות הבדיקה לתעשיית השבבים, קמטק, נובה ו־KLA, הגדילו את פעילותן בחו"ל על רקע הבהלה לשבבי זיכרון ומעבדים גרפיים, שהובילה לעלייה ניכרת במכירותיהן. החברות אמנם מייצרות בישראל, אך עיבו משמעותית את פסי הייצור שלהן בחו"ל, וחלקן אף ביצעו רכישות שתרמו למהלך. כך, קמטק הרחיבה את פעילותה בחו"ל עוד לפני היחלשות הדולר: היא עשתה זאת כבר לפני כשנה, בשל המצב הגיאופוליטי בישראל והרצון לגוון את מקורות הייצור.

החברות מסתמכות, בין השאר, על רכישות עבר: קמטק רכשה את החברה הגרמנית FRT Metrology בספטמבר 2023, KLA מתרחבת באמצעות חברת הבת הגרמנית שלה, ואילו נובה מתרחבת בגרמניה באמצעות רכישת Ancosys בשנת 2022.

מנובה נמסר כי החברה אכן מייצרת במספר מוקדים בעולם: "פיזור זה מהווה סטנדרט בתעשיית השבבים, ומטרתו להבטיח רציפות עסקית וקרבה ללקוחות הקצה המובילים". עוד הוסיפו בחברה כי "ישראל הייתה ונותרה מרכז הכובד המרכזי של נובה".

מי שעוד תרמו לנתוני הצמיחה הן החברות הביטחוניות, שזוכות להזמנות מצבאות זרים, נהנות מדולר סיוע אמריקאי ומקימות גם הן פסי ייצור בחו"ל.

התעשיינים מודאגים

גם באיגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים מזהים את המגמה המדאיגה: מחקר שפרסם האיגוד לאחרונה מצביע על כך שהייצור של חברות ישראליות בחו"ל זינק וכמעט הוכפל ברבעון הראשון של השנה לעומת הרבעון האחרון של 2025, והגיע ל־7.3 מיליארד דולר. זאת, לעומת 4.9 מיליארד דולר ברבעון הקודם וכ־2.5 מיליארד דולר בממוצע ברבעונים שלפני כן. לפי האיגוד, חלק ניכר מפעילות זו אינו משקף הרחבת ייצור בישראל, אלא מכירות של אתרי ייצור ופעילות עסקית של חברות ישראליות בחו"ל, שאינן עוברות דרך המכס הישראלי.

באיגוד מייחסים את המגמה לייסוף החד בשקל, וטוענים במחקר כי התמונה מתחדדת לנוכח הפער החריג בין נתוני הייצוא הדולריים לנתוני הייצוא השקליים. "על הנייר הייצוא הדולרי צומח, אך ההכנסות השקליות של התעשייה נשחקות", אומר אבי טראוב, מנהל איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים. "נתונים אלו מצביעים על כך שהייסוף בשקל הוא גורם ממשי בשינוי מבנה הפעילות של חברות ישראליות. האיגוד מזהיר מפני מצב שבו החברות יצמצו פעילות יצרנית, יעבירו קווי ייצור לחו"ל ויבצעו את המכירות משם, והנתונים מלמדים כי תרחיש זה מתחיל להתממש".

מנגד, גורם כלכלי בכיר בממשלה אומר לגלובס כי מדובר במהלך טבעי של הכלכלה הישראלית ואין לראות בכך סיבה לדאגה. לדבריו, "חברות בעלות טכנולוגיה מייצרות בחו"ל בתקופה של אבטלה אפסית. אילו היינו רואים אבטלה של 10% וסגירת מפעלים כאן בזמן שהייצור עובר להודו - זה היה סיפור אחר, אך לא זה המצב".

כלכלה אחת או שתיים?

אולם, לטענת ז'בזינסקי, נתוני הצמיחה הרשמיים שמפרסמים האוצר ובנק ישראל כוללים שני סיפורים נפרדים: זינוק נקודתי בפעילות של אותן חברות גלובליות, לעומת חולשה בכלכלה המקומית הרחבה. כתוצאה מכך, הצמיחה הכללית אינה משקפת נאמנה את מצב הביקוש, התעסוקה והייצור המקומי.

"כשאני מסתכל על ארה"ב, אני רואה שתי כלכלות שונות. שם זה עוצמתי יותר, שכן ההשקעות אדירות והיא הופכת לכלכלת AI. הצרכן האמריקאי חלש יחסית והנדל"ן מצוי בחולשה. אצלנו המצב שונה, אך הוא דורש התייחסות דומה. יש לנו פעילות שתורמת 40%-50% מהצמיחה, וזה נתון שחייב לעניין את מקבלי ההחלטות. אפשר להסתכל על החברות האלו ולומר 'יופי, יש רווחים ומיסים', אבל חייבים להסתכל גם על כל השאר.

"אם הצמיחה היא 4%, ייתכן שאין צורך להוריד ריבית, אך אם יתר המשק לא צומח באותו קצב, הצמיחה הריאלית נמוכה, וייתכן שצריך להוריד את הריבית כדי לתמוך במשק. גם משרד האוצר צריך לבחון מחדש את מדיניות ההשקעות והתמריצים שלו".

מנגד, הגורם הממשלתי טוען כי בראייה מאקרו-כלכלית, לא ניתן לפצל את המשק לסקטורים. "תמיד אפשר סטטיסטית לחתוך רכיב ולטעון שבלעדיו המצב לא טוב", הוא אומר. "אבל מדובר בכסף שנכנס לקופת המדינה ובמיסים שמשולמים. זהו כסף אמיתי שמשפיע על הכנסות המדינה, בדרך שלא תמיד נלקחה בחשבון מלכתחילה - אולי כי לא צפו שחברות ישראליות יהיו מספיק חכמות כדי לייצר בחו"ל ולשלם מיסים כאן".

עוד כתבות

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

מבקר המדינה: חולשות במערכת רשות המסים מאפשרות גניבת מידע וזהויות של עסקים

למרות הרפורמה שנועדה לבלום חשבוניות שלא עומדת מאחוריהן עסקה אמיתית, או שפרטיהן זויפו או נופחו, מבקר המדינה מצא כי פרצות במערכת ההזדהות של רשות המסים מאפשרות לעבריינים להתחזות לעוסקים, להפיק חשבוניות בשמם ולקבל מספרי הקצאה ללא התרעה בזמן אמת

השותפים ב־DEEP 33. למעלה מימין: מייקל ברוכים, אורי אמסלם, ירדן גולן; למטה מימין: יואב רוזנברג, ליאור פרושאור, יעל ברששת / צילום: אוהד קב

קרן הדיפ־טק גייסה 200 מיליון דולר ורוצה להפוך את ישראל ל"טייוואן של ה־AI"

קרן Deep33, שהוקמה לפני כחצי שנה על ידי ליאור פרושאור והיזם האמריקאי מייקל ברוכים, גייסה 50 מיליון דולר מעל היעד ● יותר ממחצית מהמשקיעים הם זרים, בעיקר מארה"ב ומבריטניה, אך בגיוס השתתפו גם מוסדיים ישראליים, שעד לאחרונה נמנעו מהשקעות בדיפ־טק

יוסי אסרף, ראש מועצת גבעת זאב / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

החשוד בשחיתות שנחקר השבוע: יוסי אסרף, ראש מועצת גבעת זאב

החקירה נפתחה כחקירה סמויה באמצעות מידע שהתקבל ביאח"ה, ועברה לחקירה גלויה, במסגרתה עוכב אסרף לחקירה, וכן בוצעו חיפושים בבתים ובמועצת גבעת זאב, ואף זומנו לחקירה בכירים נוספים במועצה

נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי

נוחי דנקנר "הרים ידיים", נכס אחד בירושלים יקבע את עתידו

דנקנר לא עמד בהסדר האחרון מול הבנקים ונסוג מהתנגדותו להכרזתו כפושט רגל ● עד כה השיב כ־110 מיליון שקל, וכעת העיניים נשואות למכירת "בית השנהב" בירושלים

משכנתא לדירה / צילום: Shutterstock

מבקר המדינה: שוק המשכנתאות חשוף למשבר סאב-פריים

בדוח שערך על שוק המשכנתאות, מבקר המדינה מתריע כי חשיפת לווי המשכנתאות והגופים הפיננסיים בישראל למשבר בנוסח הסאב-פריים עלתה בעשור האחרון, אך הפיקוח על הבנקים כמעט לא שינה נהלים ● "העלייה בהיקפי המשכנתאות עלולה להוביל את המערכת הפיננסית לכשל מערכתי חמור", נכתב ● בנק ישראל: "דוח לא מקצועי, רצוף שגיאות וסתירות"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מיליארדי שקלים עברו למשרדי הממשלה דקות לפני סוף השנה

77 העברות תקציביות בהיקף של 30 מיליארד שקל אושרו בדצמבר 2024 בוועדת הכספים, רובן המוחלט רק בימים האחרונים של שנת התקציב ● דוח מבקר המדינה מזהיר מפני אישור בדיעבד של הוצאות שכבר בוצעו כפרקטיקה נהוגה, פגיעה בפיקוח הכנסת וגלגול אחריות בין אגף התקציבים במשרד האוצר לחשב הכללי

קריית הממשלה בירושלים / צילום: אבי דרור - ויקיפדיה

המבקר: מיפוי הנדל"ן הממשלתי לא עודכן 25 שנה; נכסים עומדים ריקים

דוח מבקר המדינה מעלה כי מינהל הדיור הממשלתי לא עורך רישום ומעקב יעיל אחר אלפי המבנים אותם הוא מנהל ● בין היתר נמצא כי למינהל אין הערכת שווי עדכנית של הנכסים, שכן לא בוצעה הערכת כזו משנת 2013 ● 57 נכסים בניהול מינהל הדיור הממשלתי, ששוויים למעלה מ-100 מיליון שקל, לא הושכרו תקופות ארוכות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: נעם ריבקין פנטון-, ''הארץ''

לאחר שנה וחצי: הסתיימה עדות נתניהו בבית המשפט

בסיום עדותו היום אמר נתניהו: "צוות ענק הקדיש לזה מאות מיליוני שקלים. המטרה אחת: למצוא משהו, כל דבר. לא מצאו שום דבר. מה שהיה צריך להיות אכיפת החוק, הפך להיות הפיכת החוק; אני אחרי 10 שנים של גיהנום" ● כעת יימשך המשפט בשמיעת עדי ההגנה

מנכ''ל פלסאנמור ד''ר אלעזר זוננשיין ומוצר החברה / צילום: פלסאנמור יח''צ

הסכם ההפצה בארה"ב שהקפיץ את מניית המכשור הרפואי הישראלית

פלסאנמור חתמה על הסכם מול חברת Ouma Health, חברת טלה-רפואה המתמחה בתחום ההריון והלידה ● חברת האולטרסאונד הביתי הונפקה בנאסד"ק בתחילת 2026 לאחר שקיבלה אישור FDA, מאז איבדה כ-40% ● המניה זינקה במעל 200% בתל אביב, אך במסחר בוול סטריט ננעלה בעלייה של כ-93%

רשות המסים / צילום: איל יצהר

המבקר: המדינה מאבדת מאות מיליוני שקלים מס משותפויות בשנה

ביקורת שערך מבקר המדינה על היבטים במיסוי שותפויות מעלה כי שותפים בשותפויות שעושות עסקאות במיליארדים לא הצהירו על היותם שותפים כלל או שהצהירו על הכנסות בחסר לצורכי מס ● עוד נמצא כי היעדר אכיפה נגד השותפים שלא מדווחים מוביל לאובדן מאות מיליוני שקלים מס בשנה ● משנת 2019 בוצעה חקירה אחת בלבד בעניינו של שותף אחד שלא דיווח על הכנסות השותפות

ספי זינגר בכנס ההשקעות 2025 / צילום: שלומי יוסף

ההמלצות שצפויות לטלטל את ענף קרנות הנאמנות - והביקורת

פורסמו ההמלצות הסופיות לרפורמה בעמלות שמשלם הציבור בשוק ההון, אשר הניבו לבנקים הכנסות של 3.2 מיליארד שקל אשתקד ● ביניהן: הפחתת עמלת ההפצה בקרנות הנאמנות והחלתה גם על קרנות פסיביות, לצד הפסקת תשלום דמי ניהול כאחוז מהתיק ● ומה טוענים המבקרים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתון הכלכלי שחזר לרמות של ה-7 לאוקטובר - והכוכבית

לאחר ההסכם המתגבש בין ארה"ב לאיראן, פרמיית הסיכון של ישראל צנחה לרמות שלא נראו מאז פרוץ המלחמה ● אלא שביחס למדינות בעלות דירוג דומה, ישראל נותרה גבוהה ● וגם: מה המשמעות עבור החלטת הריבית הקרובה?

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

"הגיע הזמן ללכת לונג על הדולר": בנק אוף אמריקה בהמלצה נגד השקל

במזכר שנשלח ללקוחות והגיע לידי גלובס, ממליצים בבנק אוף אמריקה לפתוח "פוזיציית לונג" על שער הדולר-שקל ● בין הסיבות: הצפי להעלאות ריבית בארה"ב ותמחור יתר של המטבע המקומי ● מה יקרה לשער החליפין? זו להערכתם הנקודה הבאה

מה צפוי בשקל-דולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המוסדיים ביצעו התאמות, והדולר משנה כיוון

הדולר מתחזק לאחרונה, וביממות האחרונות כבר נגע בשער של 3 שקלים מלמטה, זאת אחרי שבחודש שעבר הגיע לרמות שפל שלא נראו כמותן שלושה עשורים ● בשוק תולים את העלייה בהסכם המסתמן בין ארה"ב לאיראן ובהתאמות של המוסדיים, ומנסים להעריך לאן מועדות פני המטבע האמריקאי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; מניות השבבים המשיכו לאבד גובה

הנאסד"ק נחלש בכ-0.4%, אחרי שצנח במעל 2% אמש ● מיקרון ירדה לקראת הדוחות הכספיים שלה ● מניות השבבים המשיכו לספוג לחצים ● הדולר התחזק ברחבי העולם ● מחירי הנפט ברמתם הנמוכה מאז פרוץ מלחמת איראן; הזהב נסחר מתחת ל-4,000 דולר, לראשונה מאז נובמבר ● הביטקוין נפל מתחת לרף ה-60 אלף דולר למטבע

טהרן / צילום: Reuters, Fatemeh Bahrami

דיווחים באיראן: אין גישה לבנקים; כספומטים ומסופי אשראי מושבתים

דיווחים מאיראן מצביעים על שיבושים נרחבים במערכת הבנקאית, הכוללים השבתת בנקים, תקלות בכספומטים ובמסופי אשראי ופגיעה בפעילות המסחר השוטפת ● ההערכות נעות בין מתקפת סייבר רחבת היקף לבין ניסיון של המשטר לטשטש בעיות כלכליות חמורות

ירון גזית / צילום: תמר מצפי

אחרי 25 שנה: גלוברנדס נפרדת מווינסטון וקאמל; זכויות ההפצה יעברו לדיפלומט

יבואנית מוצרי הטבק והחטיפים גלוברנדס לא הגיעה להסכמות עם חברת JTI וצפויה לאבד את זיכיון היבוא וההפצה, המהווה כ-45% מהכנסותיה ● זכויות ההפצה יעברו לדיפלומט, שמעריכה כי ההיקף ההכנסות השנתי יעמוד על 2.2 מיליארד שקל ● בעקבות הדיווח מניית גלוברנדס צונחת

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

הבורסה בתל אביב ננעלה בעליות; מניות השבבים נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.2% ● מניית יבואנית מוצרי הטבק גלוברנדס צנחה, לאחר שבוטל הסכם ההפצה שלה עם חברת JTI ● איי.סי.אל הודיעה על עסקת יצוא אשלג להודו בסך 144 מיליון דולר ● קבוצת דלק הרחיבה את תוכנית הרכישה העצמית ל-200 מיליון שקל ● דריכות לקראת הדוח הכספי של מיקרון שיפורסם הלילה

אייל רביד, מנכ''ל ובעלי רשת ויקטורי, בבית המשפט / צילום: גלובס

רשות התחרות: אייל רביד הבין היטב את משמעות ההתבטאויות בתקשורת

פרשת תיאום המחירים: החל שלב ההוכחות במשפטו של מנכ"ל ובעלי ויקטורי אייל רביד ● יחד אתו נאשמים איתן יוחננוף, בעלי רשת יוחננוף; אלעד חרזי, המשנה למנכ"ל יוחננוף; אפרים תשובה, מנהל סופר ברקת; והרשתות עצמן ● עוה"ד של רביד: "ניסו להלביש פה סיפור עברייני שלא היה" ● עוה"ד של יוחננוף: "התיק בנוי על הקשקשנות של רביד"

קרן קוזלוב / צילום: רוני כנעני

כתבת השטח שמנהלת תיק "מאוד סולידי" ומצפה להגיע למיליון הראשון בגיל 35

קרן קוזלוב עובדת כבר מגיל 17, אבל רק בגיל 25 בעקבות תאונה הגיעה להכרה שהפקדה לפנסיה וגמל זה לא מספיק, והיא "חייבת להתחיל להשקיע, ועכשיו" ● מרשה לעצמה ליטול סיכונים "של צעירים" אבל לא למשוך כספים מהתיק ● המשקיעים החדשים, מדור חדש