ישראל משנה את פניה הכלכליים, אך לא באופן אחיד. הכלכלן הראשי של מיטב, אלכס זבז'ינסקי, טוען כי נתוני הצמיחה המקובלים מסתירים תמונה מורכבת של שתי כלכלות נפרדות: מנוע צמיחה טכנולוגי שדוהר קדימה, ושאר המשק שמתקשה לעמוד בקצב.
בעוד היצוא המסורתי עלה במעט, "היצוא שאינו עובר בגבולות" - שירותים וחברות המפתחות בישראל אך מייצרות ומוכרות בחו"ל - זינק דרמטית מאז תחילת השנה שעברה בעקבות מהפכת ה־AI. אותן חברות אחראיות כיום למחצית מהצמיחה במשק. זו אינה בהכרח מגמה שלילית, אך היא דורשת ממקבלי ההחלטות תשומת־לב מיוחדת, מהתמריצים הממשלתיים ועד לריבית בנק ישראל.
● יותר מתקציב משרד התחבורה: זינוק בהיקף הריבית על החוב הממשלתי
● מבקר המדינה: לישראל אין מספיק גז למהפכת הבינה המלאכותית
כך נראה השינוי החד במספרים: מנתוני יצוא הסחורות של ישראל עולה כי היצוא שלא עבר בגבולות המדינה זינק בשנת 2025 ב־74% לעומת השנה שקדמה לה, גידול של 7 מיליארד דולר. מדובר בחברות ישראליות המפתחות מוצרים בישראל, אך מייצרות ומוכרות אותם בחו"ל. ההכנסות מפעילות זו נרשמות כיצוא ישראלי, אף שהמוצרים עצמם לא יוצרו בישראל ולא עברו בגבולותיה.
לאורך שנים היצוא הזה נשאר יציב, ועמד על כשני מיליארד דולר מדי רבעון. מגמת העלייה אף התחדדה ברבעון הראשון של השנה הנוכחית, אז זינק הנתון לכשמונה מיליארד דולר. זבז'ינסקי מבהיר כי לא מדובר בהעברת מפעלים לחו"ל, שכן היצוא ה"רגיל, זה המתייחס למוצרים שיוצרו בישראל ונמכרו בחו"ל, לא נפגע ולא חלו בו שינויים דרמטיים.
עד כמה זה משפיע על הכלכלה הישראלית? לדברי זבז'ינסקי ההשפעה אדירה. הצמיחה הרשמית בשנה שעברה עמדה על 2.9%. זאת, למרות סבבי לחימה ממושכים ותהפוכות גיאופוליטיות. אולם, ללא תרומת היצוא המשויך לחברות בודדות הצמיחה היתה מסתכמת ב־1.6% בלבד. במילים אחרות: חברות ה־AI היו אחראיות למחצית מהצמיחה במשק, והיא בכלל נבעה מפעילות בחו"ל. ברבעון הראשון של השנה חל ירידה בתמ"ג משום שהתחולל בה מבצע "שאגת הארי", הירידה עמדה על 3.8%, לולא פעילות היצוא של אותן חברות היא היתה מתרסקת ל־10.5%.
לפי ההערכות, הצמיחה הגבוהה בייצור הישראלי בחו"ל נובעת מהזינוק בתעשיות השבבים ובתחום הציוד הביטחוני. בתחום השבבים, חברת מלאנוקס, החברה הישראלית שנרכשה על ידי אנבידיה, נהנית מזינוק חד בייצור מעבדי תקשורת במפעלי TSMC בטייוואן.
צומחת בקצב מסחרר
למרות שנרכשה על ידי אנבידיה לפני כמעט שבע שנים תמורת 6.9 מיליארד דולר, מלאנוקס נותרה חברה ישראלית: הקניין הרוחני שלה ממוקם בארץ, ובכיריה מכהנים עד היום בתפקידי מפתח בהנדסה, ניהול מוצר ושיווק. ברבעון הראשון של 2026 התקרבו הכנסות הפעילות של החברה ל־15 מיליארד דולר, נתון המשקף קצב הכנסות שנתי של כ־60 מיליארד דולר. החברה ממשיכה להרחיב את פסי הייצור שלה מעבר לים. קצב צמיחתה הוא הגבוה בתוך אנבידיה, כ־200% משנה לשנה, עובדה שעשויה להסביר את הזינוק בנתוני הלמ"ס.
גם יצרניות מכונות הבדיקה לתעשיית השבבים, קמטק, נובה ו־KLA, הגדילו את פעילותן בחו"ל על רקע הבהלה לשבבי זיכרון ומעבדים גרפיים, שהובילה לעלייה ניכרת במכירותיהן. החברות אמנם מייצרות בישראל, אך עיבו משמעותית את פסי הייצור שלהן בחו"ל, וחלקן אף ביצעו רכישות שתרמו למהלך. כך, קמטק הרחיבה את פעילותה בחו"ל עוד לפני היחלשות הדולר: היא עשתה זאת כבר לפני כשנה, בשל המצב הגיאופוליטי בישראל והרצון לגוון את מקורות הייצור.
החברות מסתמכות, בין השאר, על רכישות עבר: קמטק רכשה את החברה הגרמנית FRT Metrology בספטמבר 2023, KLA מתרחבת באמצעות חברת הבת הגרמנית שלה, ואילו נובה מתרחבת בגרמניה באמצעות רכישת Ancosys בשנת 2022.
מנובה נמסר כי החברה אכן מייצרת במספר מוקדים בעולם: "פיזור זה מהווה סטנדרט בתעשיית השבבים, ומטרתו להבטיח רציפות עסקית וקרבה ללקוחות הקצה המובילים". עוד הוסיפו בחברה כי "ישראל הייתה ונותרה מרכז הכובד המרכזי של נובה".
מי שעוד תרמו לנתוני הצמיחה הן החברות הביטחוניות, שזוכות להזמנות מצבאות זרים, נהנות מדולר סיוע אמריקאי ומקימות גם הן פסי ייצור בחו"ל.
התעשיינים מודאגים
גם באיגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים מזהים את המגמה המדאיגה: מחקר שפרסם האיגוד לאחרונה מצביע על כך שהייצור של חברות ישראליות בחו"ל זינק וכמעט הוכפל ברבעון הראשון של השנה לעומת הרבעון האחרון של 2025, והגיע ל־7.3 מיליארד דולר. זאת, לעומת 4.9 מיליארד דולר ברבעון הקודם וכ־2.5 מיליארד דולר בממוצע ברבעונים שלפני כן. לפי האיגוד, חלק ניכר מפעילות זו אינו משקף הרחבת ייצור בישראל, אלא מכירות של אתרי ייצור ופעילות עסקית של חברות ישראליות בחו"ל, שאינן עוברות דרך המכס הישראלי.
באיגוד מייחסים את המגמה לייסוף החד בשקל, וטוענים במחקר כי התמונה מתחדדת לנוכח הפער החריג בין נתוני היצוא הדולריים לנתוני היצוא השקליים. "על הנייר היצוא הדולרי צומח, אך ההכנסות השקליות של התעשייה נשחקות", אומר אבי טראוב, מנהל איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים. "נתונים אלו מצביעים על כך שהייסוף בשקל הוא גורם ממשי בשינוי מבנה הפעילות של חברות ישראליות. האיגוד מזהיר מפני מצב שבו החברות יצמצו פעילות יצרנית, יעבירו קווי ייצור לחו"ל ויבצעו את המכירות משם, והנתונים מלמדים כי תרחיש זה מתחיל להתממש".
מנגד, גורם כלכלי בכיר בממשלה אומר לגלובס כי מדובר במהלך טבעי של הכלכלה הישראלית ואין לראות בכך סיבה לדאגה. לדבריו, "חברות בעלות טכנולוגיה מייצרות בחו"ל בתקופה של אבטלה אפסית. אילו היינו רואים אבטלה של 10% וסגירת מפעלים כאן בזמן שהייצור עובר להודו - זה היה סיפור אחר, אך לא זה המצב".
כלכלה אחת או שתיים?
אולם, לטענת ז'בזינסקי, נתוני הצמיחה הרשמיים שמפרסמים האוצר ובנק ישראל כוללים שני סיפורים נפרדים: זינוק נקודתי בפעילות של אותן חברות גלובליות, לעומת חולשה בכלכלה המקומית הרחבה. כתוצאה מכך, הצמיחה הכללית אינה משקפת נאמנה את מצב הביקוש, התעסוקה והייצור המקומי.
"כשאני מסתכל על ארה"ב, אני רואה שתי כלכלות שונות. שם זה עוצמתי יותר, שכן ההשקעות אדירות והיא הופכת לכלכלת AI. הצרכן האמריקאי חלש יחסית והנדל"ן מצוי בחולשה. אצלנו המצב שונה, אך הוא דורש התייחסות דומה. יש לנו פעילות שתורמת 40%-50% מהצמיחה, וזה נתון שחייב לעניין את מקבלי ההחלטות. אפשר להסתכל על החברות האלו ולומר 'יופי, יש רווחים ומיסים', אבל חייבים להסתכל גם על כל השאר.
"אם הצמיחה היא 4%, ייתכן שאין צורך להוריד ריבית, אך אם יתר המשק לא צומח באותו קצב, הצמיחה הריאלית נמוכה, וייתכן שצריך להוריד את הריבית כדי לתמוך במשק. גם משרד האוצר צריך לבחון מחדש את מדיניות ההשקעות והתמריצים שלו".
מנגד, הגורם הממשלתי טוען כי בראייה מאקרו-כלכלית, לא ניתן לפצל את המשק לסקטורים. "תמיד אפשר סטטיסטית לחתוך רכיב ולטעון שבלעדיו המצב לא טוב", הוא אומר. "אבל מדובר בכסף שנכנס לקופת המדינה ובמיסים שמשולמים. זהו כסף אמיתי שמשפיע על הכנסות המדינה, בדרך שלא תמיד נלקחה בחשבון מלכתחילה - אולי כי לא צפו שחברות ישראליות יהיו מספיק חכמות כדי לייצר בחו"ל ולשלם מיסים כאן".
