גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  המשרוקית

ביום שאחרי הקרב: כך סיום המלחמה ישפיע על הזכויות שהמדינה נותנת

מאז תחילת המלחמה, הוזרמו מקופת המדינה עשרות מיליארדי שקלים לחזית האזרחית ● אבל מה יקרה לברז המזומנים כשהתותחים ישתתקו והמשק יחזור לשגרה? ● מההטבות לאנשי המילואים ועד הפיצוי לעסקים - אלה המשמעויות הכספיות של שוך הקרבות ● המשרוקית של גלובס

חיילי מילואים. התגמול הקבוע נמשך, המעטפת תצטמצם / צילום: דובר צה''ל
חיילי מילואים. התגמול הקבוע נמשך, המעטפת תצטמצם / צילום: דובר צה''ל

מאז 7 באוקטובר 2023, כלכלת ישראל פועלת תחת מציאות פיסקלית חסרת תקדים. עשרות מיליארדי שקלים הוזרמו לחזית האזרחית במגוון סוגי צינורות. אבל מה יקרה להטבות האלו ביום שבו תסתיים המלחמה?

נתוני צה"ל חושפים: המגזר שבו מתגייסים יותר, והזינוק בגיוס נשים
מהו "התא למניעת חיכוך" שהוחלט להקים בלבנון?

בניגוד למה שניתן לחשוב, התשובה אינה טריוויאלית. אומנם סיום מלחמה נשמע כמו נקודת זמן ברורה: יום שבו התותחים משתתקים, החיילים שבים הביתה והמשק מנסה לחזור לשגרה. אבל מבחינת מערך ההטבות, המענקים והפיצויים שהמדינה מעניקה מאז 7 באוקטובר, מדובר באירוע פחות חד.

זאת משום שחלק מהזכויות קשורות לעצם שירות המילואים, חלקן למצב המיוחד בעורף, חלקן להחלטות פינוי של יישובים, וחלקן להוראות שעה שנחקקו או הוארכו שוב ושוב. לכן, השאלה הכלכלית הגדולה אינה רק איך קובעים שהמלחמה מסתיימת, אלא איך הקביעה הזאת משנה את המציאות.

מי קובע שהמלחמה הסתיימה?

ההחלטה על יציאה למלחמה או על פעולה צבאית משמעותית שעלולה להוביל למלחמה מתקבלת בידי הממשלה, ובנסיבות מסוימות בידי הקבינט המדיני־ביטחוני מכוח האצלת סמכות. כפי שהסברנו בעבר, הדבר נקבע בסעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה.

ואולם החוק אינו מצייר טקס מקביל וברור של "הכרזה על סיום מלחמה". בפועל, המשמעות נגזרת מהחלטות הממשלה, מהחלטות מערכת הביטחון, מהוראות פיקוד העורף ומהחוקים והתקנות שתוקפם הוצמד למצב החירום, למלחמה או לתקופה מוגדרת.

נכון למועד כתיבת הדברים, אין להניח שסיום לחימה בפועל, הפסקת אש או הסכם מדיני כשלעצמם מסיימים אוטומטית את כל מנגנוני הסיוע. גם אם הממשלה תקבל החלטה שלפיה המלחמה הסתיימה, כל הטבה תיבחן לפי מקור הסמכות שלה: חוק, תקנה, צו הרחבה, החלטת ממשלה, הוראת רשות המסים או נוהל של משרד הביטחון.

לכן, "סיום המלחמה" הוא טריגר חשוב, אך לא תמיד בלעדי. במקרים רבים הזכאות תמשיך עד תום תקופת הוראת השעה, עד פקיעת צו מסוים, עד ביטול החלטת פינוי או עד תום תקופת שירות מילואים מזכה.

אם כבר הזכרנו את הוראות השעה, כדאי להגיד כמה מילים על הטכניקה המשפטית המרכזית של השנים האחרונות. המדינה לא שינתה תמיד את דיני העבודה, המס, הביטוח הלאומי והפיצויים מן היסוד, אלא יצרה שכבות זמניות של הגנות, מענקים ומסלולים מיוחדים.

למשל, רשות המסים מפעילה מסלולי פיצוי לעסקים בגין נזק עקיף בעקבות מלחמת חרבות ברזל, לרבות מסלולים לפי מיקום העסק והיקף הפגיעה; משרד העבודה פרסם הנחיות וזכויות לעובדים בשעת חירום; ובמערכת הביטחון הוקמה קרן סיוע ייעודית למשרתי מילואים. כשהוראת שעה פוקעת, הזכות אינה ממשיכה מכוח האינרציה. אם המחוקק או הממשלה לא מאריכים אותה, ברירת המחדל היא חזרה לדין הרגיל.

משרתי המילואים
לא מזדכים על הזכויות

הקבוצה הראשונה שתושפע מכל שינוי היא משרתי המילואים. הזכות הבסיסית לתגמולי מילואים אינה מתנה מלחמתית אלא חלק מהדין הקבוע: מי שנקרא לשירות זכאי לתשלום, בדרך כלל דרך המעסיק אם הוא שכיר, או ישירות מהביטוח הלאומי אם הוא עצמאי או במעמד אחר. לפי המידע המעודכן של כל־זכות והביטוח הלאומי, התגמול מחושב לפי ההכנסה, בכפוף למינימום ולמקסימום שנקבעו. לכן גם לאחר סיום המלחמה, כל עוד אדם משרת במילואים כדין, עצם הזכאות לתגמול לא נעלמת.

לעומת זאת, שכבת המענקים המיוחדים שנבנתה סביב המלחמה רגישה הרבה יותר למועד הסיום. קרן הסיוע למשרתי המילואים מעניקה פיצויים ומענקים בשל אובדן הכנסה, פגיעה בעסק, הוצאות משפחתיות, טיפול רגשי וצרכים נוספים. חלק מהמסלולים נקבעו לתקופות זכאות מסוימות או לשירות בצו 8 בתקופת מלחמת "חרבות ברזל". ברגע שהמדינה תסגור את פרק החירום או תצמצם את ההגדרה של שירות מזכה, ייתכן שמענקים חריגים יופסקו, יוגבלו או יוחלפו במנגנון קבוע וצנוע יותר.

גם ההגנה במקום העבודה לא נגמרת ביום שבו המילואימניק מחזיר ציוד. הדין אוסר לפטר עובד בשל שירות מילואים, ובמקרים רבים גם בתקופה שלאחר סיום השירות ללא היתר מתאים. צווי הרחבה והנחיות עדכניות אף הרחיבו את ההגנה במקרים של שירות ממושך. המשמעות היא שסיום המלחמה עשוי לצמצם את מספר ימי המילואים ואת היקף המענקים, אך לא למחוק לאחור את ההגנות שכבר נצברו למי ששירת בתקופה המזכה.

העובדים
מסירים את ההגנות

עבור ציבור העובדים הרחב, סיום המלחמה עשוי להיות המעבר הדרמטי ביותר: מהיגיון של שעת חירום להיגיון של יחסי עבודה רגילים. בזמן המלחמה נוצרו הגנות לעובדים שנעדרו בגלל הוראות פיקוד העורף, סגירת מוסדות חינוך, פינוי יישובים, שירות מילואים של בן או בת זוג, או קריאה לשירות עבודה במפעל חיוני. חלק מההסדרים נועדו למנוע פיטורים בשל היעדרות מוצדקת, וחלקם עסקו בשאלה מי נושא בעלות השכר.

כאשר כל ההוראות הזמניות יפקעו, היעדרות מעבודה תחזור להיבחן בעיקר לפי הדין הרגיל: חופשה, מחלה, הסכמה על עבודה מרחוק או חל"ת מוסכם. מעסיק לא יוכל עוד להסתמך על מנגנוני פיצוי מלחמתיים כדי לקבל החזר על שכר ששולם לעובדים שנעדרו בשל מגבלות חירום, אם אותם מנגנונים לא יוארכו.

עצמאים ובעלי עסקים
שלושה מעגלי פיצוי

אצל עצמאים ובעלי עסקים, השאלה מורכבת במיוחד משום שהנזק הכלכלי מפגר לעיתים אחרי האירוע הביטחוני. מסעדה בצפון, מפעל בעוטף, מדריך טיולים, ספק אירועים או עצמאי ששירת חודשים במילואים עשויים לחזור לפעילות רק בהדרגה, גם אם הלחימה הסתיימה. מסלולי רשות המסים מבוססים על נזק עקיף, ירידת מחזורים, הוצאות קבועות, שכר עובדים ומיקום העסק. לכן סיום המלחמה עשוי לסגור חלון זכאות חדש, אך לא בהכרח למנוע תביעה בגין תקופה שכבר הוכרה.

ההבחנה החשובה היא בין שלושה מעגלים. הראשון הוא פיצוי על נזק ישיר לרכוש (מבנה, רכב, ציוד או מלאי) שממשיך להתברר לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים. השני הוא פיצוי על נזק עקיף לעסקים בכל הארץ או באזורים מיוחדים, שנקבע בהוראות שעה ומתווים ייעודיים. השלישי הוא המסלול האדום ליישובי ספר, שבו עסקים זכאים, בכפוף להוכחת קשר סיבתי ותנאים נוספים, לפיצוי רחב יותר על הפסד או מניעת רווח. אם המדינה תכריז על חזרה לשגרה, המסלולים הכלל־ארציים צפויים להיות הראשונים להצטמצם, בעוד שבאזורי ספר או ביישובים שפונו ייתכן שהזכאות תימשך כל עוד הנזק וההגבלות נמשכים.

תושבי קו העימות
המציאות בשטח תכתיב

עבור תושבי קו העימות בצפון ובדרום, "סיום המלחמה" אינו בהכרח המועד הקובע. המועד החשוב יותר עשוי להיות ביטול החלטת הפינוי, קביעת מועד חזרה ליישוב, הסרת מגבלות ביטחוניות או שינוי סיווג היישוב. כל עוד המדינה מורה לתושבים שלא לשוב לבתיהם, או כל עוד יישוב אינו כשיר לחזרה מלאה בשל נזקי תשתיות וביטחון, ההיגיון של סיוע במגורים, הסעות, חינוך, שירותי רווחה ופיצוי לעסקים מקומיים עשוי להמשיך להתקיים.

גם כאן יש פער בין זכויות של משקי בית לבין זכויות של עסקים. תושב שפונה עשוי להיות זכאי למענקי אכלוס, פתרונות דיור או שירותים נלווים מכוח החלטות ממשלה ייעודיות. בעל עסק באותו יישוב עשוי לפעול במסלול אחר לגמרי מול קרן הפיצויים. אם ייקבע שהיישוב "חזר לשגרה", הסיוע האישי עשוי להסתיים מהר יחסית; אבל עסק שלא יכול לשוב לפעילות מלאה בגלל הרס או מגבלות ביטחוניות עשוי לנסות להוכיח נזק נמשך גם לאחר מכן.

השורה התחתונה היא שסיום מלחמה אינו מתג כיבוי לכלכלת החירום. במקום זאת, הוא מעלה שאלות חדשות: אילו הוראות שעה יוארכו, אילו מענקים ייסגרו, אילו תביעות ימשיכו להתברר, ואילו אוכלוסיות יוגדרו עדיין כנפגעות מהמלחמה גם אחרי שהכותרות יתחלפו.

עוד כתבות

באיזה אזור בתל אביב יש ירידה חדה במכירת דירות?

באיזה ענף במשק יש את שיעור העובדים הגדול ביותר עם קרנות השתלמות? רמי לוי הניח השבוע תשקיף להנפקת חברה נוספת בבורסה. במה היא עוסקת? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

כריך דגים ב–BARבוניה / צילום: Daniel Yeshua

דווקא בעיר המדברית מצאנו את אחת ממנות הדגים הטעימות ביותר

קפה מיתולוגי שמגיש פרעצל שהוא להיט, משכן מנדלות, מוזיאון שמארח הופעות ומיזם קולינרי שמתמחה בדגים ● יום בבאר שבע המתחדשת

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Capture One Macintosh

דיווח: משמרות המהפכה תקפו ספינת מטען ליד מצר הורמוז

ואנס חושף: קצינים אמריקאים ייפגשו עם משמרות המהפכה● באיראן ממשיכים להתעקש: נסיגה ישראלית מלבנון - תנאי להסכם סופי עם ארה"ב ● רס"ר (במיל') באסל סויד נפל בתאונה מבצעית בדרום לבנון ● מפקד כוח קודס מאיים על ישראל: "אם היא לא תיסוג מרצונה מדרום לבנון היום, היא תיאלץ לצאת משם מחר כשהיא מובסת" ● חוסל מפקד במערך הייצור של ארגון הטרור גא"פ ברצועת עזה ● עדכונים שוטפים

מפעל ''פולקסווגן'' באוסנבריק / צילום: Reuters, IMAGO/Swaantje Hehmann

רעידת אדמה בפולקסווגן: פיטורי כ-100 אלף עובדים וסגירת מפעלים

לפי דיווחים בגרמניה, ענקית הרכב בוחנת תוכנית התייעלות מקיפה שתכלול גם סגירת מפעלים בגרמניה, צמצום השקעות ופיצול מותג הליבה ● המהלך נועד להתמודד עם התחרות מסין, המעבר לרכב חשמלי והלחצים על הרווחיות

מתוך הקמפיין של הפועלים / צילום: צילום מסך

שני הבנקים הגדולים כבשו את הצמרת. מי הפרסומת הכי זכורה, ומי הכי אהובה?

מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק לאומי, והאהובה ביותר - זה השבוע השלישי - לבנק הפועלים ● ישראכרט ואל על, שמשתפות פעולה במועדון נוסע המתמיד, מתחרות כעת ראש בראש

רולר של הסרט ''צעצוע של סיפור 5'' / צילום: Shutterstock

מלכודת הדבש של פיקסאר: "צעצוע של סיפור 5" מכוון דווקא לארנק של ההורים

סרט האנימציה המצליח שובר שיאים בקופות, אך המנוע הכלכלי האמיתי שלו מסתתר בפרמיית הנוסטלגיה של דור המילניום ● בזמן שרשתות השיווק מתכוננות לקטוף את רווחי הזיכיון היקר, החוקרים כבר מזהים את השלב הבא: "נוסטלגיה סינתטית" מבוססת בינה מלאכותית שתמכור לנו זיכרונות בהתאמה אישית

בודקים את המיתוס. שיעור הגירושים / צילום: Shutterstock

אחד מכל שני זוגות מתגרש? המספר האמיתי לא קרוב לזה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: אמרו לכם ש-50% מהחתונות מובילות לגירושים? מדובר בתחזית שהתבררה כשגויה

רוצים ילד מחונן? תשלמו / צילום: AI GEMINI

"הוצאתי יותר מ־1,000 שקל, ונחשבתי שפויה": השיגעון סביב מבחני המחוננים

מערכות תרגול במאות שקלים ועד קורסים שנתיים באלפים - תעשיית ההכנה למבחני המחוננים רק הולכת וצומחת ● ההורים, שמיואשים ממערכת החינוך ומוקסמים מתוכניות ההעשרה שמעבר לפינה, לא מהססים לפתוח את הארנק ● האם המבחן שהוכרע בידי אינטליגנציה נתון לחסדי הכיס?

צילומים: AP, reuters

במשקל 5,000 טון: הנשק החדש של קים ג'ונג און נחשף

סקר חדש בארה"ב חושף חוסר שביעות רצון מהמלחמה באיראן ● ארגון הטרור טליבאן הגיע לפגישה רשמית בבריסל - ועורר סערה ● וענקית המסחר הסינית עליבאבא תובעת את הפנטגון ● זום גלובלי

הנשיא שנבחר השבוע, אבלרדו דה לה אספרייה / צילום: Reuters, Lucas Aguayo Araos

העיר בחזית המלחמה של קולומביה בקוקאין

מיקומה של קאלי, סמוך לאזורי גידול קוקה ולנתיבי הברחה לאוקיינוס השקט, הפך אותה למוקד אלימות המשקף בקנה מידה מקומי את פריחתו העולמית של הסחר בסמים

דירת 2 חדרים משופצת בדימונה / צילום: זוהר טישלר

משופצת וקומפקטית: הדירה שנמכרה תמורת חצי מיליון שקל בלבד

בשכונת שבעת המינים בדימונה נמכרה דירת שני חדרים בשטח של 34 מ"ר, תמורת 500 אלף שקל ● הדירה נמצאת בבניין שנבנה בשנות ה-70, והיא עברה שיפוץ יסודי לפני כשלוש שנים ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

קן 845. עמוס גם במלחמה / צילום: תמר אוטמזגין

הטעות במאגר הממשלתי שהעלימה את הנוסעים לקריית שמונה

ליקוי במאגר הנתונים הלאומי הציג קווי אוטובוס מלאים לקריית שמונה כקווי רפאים ריקים ● על הכביש, בקווים הארוכים בישראל, הרחק מהמדדים המבולבלים, התמונה העגומה של צפון הארץ חוזרת להכות

איור: Shutterstock

להזמין אותה מנה או לנסות אחת חדשה? חוקרים הוכיחו משוואה שנכתבה על מפית מסעדה

הפיזיקאי הנודע ריצ'רד פיינמן הפך התלבטות קטנה בארוחת ערב לשאלה גדולה על קבלת החלטות: מתי להמשיך לחפש אפשרות טובה יותר, ומתי להסתפק במה שכבר עובד ● הפתרון שלו, ששורבט לפני כחמישים שנה, התגלה כאופטימלי, אבל חוקרים מתחומי הכלכלה ההתנהגותית מזכירים שבני אדם מסובכים יותר ממשוואה

הברחות במיליארדי שקלים מדי שנה. גבול ישראל־ירדן / צילום: Shutterstock

חדירת מיליציות וקריסת הגבול השקט: הסימנים לתרחיש האימה מול ירדן

אופנוע הים החשוד באילת ואזהרות השב"כ מציפים מחדש את המתח בגבול המזרחי ● בעוד שהציבור הירדני מקצין ואיראן מסמנת את הממלכה כציר מרכזי להברחת כספים ואמל"ח - במערכת הביטחון נערכים לתרחישי חדירה ● האם השלטון ההאשמי יצליח לבלום את האיום?

מונית אוטונומית בסן דייגו, רובוט משלוחים ושלט של ליווי'ס, המעודדת צרכנים לתקן ג'ינסים במקום להשליך אותם / צילומים:  רויטרס, DPA/Picture Alliance, עברי ורבין

בכנס החשוב בעולם לקיימות, כמעט לא דיברו על קיימות

בכירי פפסיקו, וולמארט, אמזון ואחרים הגיעו ל-Sustainable Brands, הכנס המוביל בעולם לשיווק ירוק, והשאירו את פליטות הפחמן ודוחות ה-ESG בצד ● במקומם תפסו את קדמת הבמה מושגים כמו חדשנות, מיתוג, חוויית לקוח, בינה מלאכותית ויצירת ערך עסקי ● טור אורח

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון / צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת

השוק מתמחר המשך של הפחתות ריבית: מה כדאי לעשות עם המשכנתא?

תנאי המאקרו השתנו ובשוק מעריכים כי ביולי יוריד בנק ישראל שוב את הריבית - בפעם השנייה ברציפות ● האם זה הזמן של נוטלי המשכנתאות, שההחזרים החודשיים שלהם קפצו בשנים האחרונות במאות שקלים, לשנות מסלולים, ואם כן לאיזה?

נתניהו מאחד את הסוקרים לקונצנזוס נדיר

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת • מי מתחזק, מי נחלש ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? • והפעם: הסקרים מעידים פה אחד - לאחר שבועות מאתגרים, הקואליציה מתחזקת

לארי אליסון, מייסד אורקל / צילום: Shutterstock

המניה שסגרה את השבוע הגרוע מזה 25 שנה

אורקל איבדה 19% בשבוע אחד, הנתון החמור ביותר מאז בועת הדוט.קום ● אז איך האנליסטים בכל זאת אופטימיים, ומה קרה להונו של המייסד לארי אליסון

צילומים: Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בין פחד גבהים לרווח מדהים: השבוע הסוער של מניות השבבים, והצפי להמשך

לאחר שזינקו לשיאים חדשים בתחילת השבוע, מניות השבבים איבדו גובה, על רקע חששות המשקיעים מהשפעות מאקרו ורמות המחירים הגבוהות ● ואז הגיעו הדוחות המצוינים של מיקרון והפכו את התמונה ● וגם: התחזיות האופטימיות של האנליסטים לסקטור השבבים

משה לארי, מנכ''ל בנק מזרחי טפחות / צילום: כדיה לוי

הסיבה המפתיעה: למה הבנקים ממשיכים להנשים את יזמי הדירות

הגבלת השכר לבכירי הבנקים הכחידה את המנהלים ששורדים עשרות שנים והגבילה את החשיבה שלהם לטווח קצר יותר, כך שהדגש הוא על הריבית, בעוד שהחוב תופח ● כשהנדל"ן והבנקים יורדים בבורסה ביחד, אולי בשוק מתחילים להפנים שהם שניהם באותה סירה