ב־2016 עלו מרוסיה לישראל הנוירולוג ד"ר פיוטר מליקוב ואשתו אלה. כעבור שנה, לקתה אלה, הסובלת מילדותה ממיגרנות קשות, בשבץ מוחי. "היא אמרה 'יש לי סחרחורת, אני לא רואה כל כך טוב'. פתאום היא נפלה", מספר מליקוב בשיחה עם גלובס.
● חוקרים עקבו שנתיים אחרי בני 55־80 שלקחו תוסף אומגה 3. התוצאות אכזבו
● מבקר המדינה: בישראל אין תוכנית מערכתית להתמודדות עם אתגרי ההזדקנות
למזלם של בני הזוג, מליקוב, שעבד אז בבית החולים איכילוב, מיהר לזהות את הבעיה ואלה טופלה במהירות. "תפסנו את זה בזמן", אומר מליקוב בהקלה, ומספר שמאז הוא העמיק בחקר הקשר בין מיגרנות לשבץ מוחי.
"מיגרנה מכפילה את הסיכון"
"מחקרי ענק כבר הראו שמיגרנה מכפילה את הסיכון לשבץ, ובעיקר מיגרנה עם אאורה, כלומר כזאת המאופיינת גם בתסמיני שיבוש ראייה", הוא אומר.
מליקוב חבר לנוירולוג אמריקאי, פרופ' סוביק סן מאוניברסיטת קרוליינה הדרומית, מומחה לשבץ שמחזיק במאגר מידע של 15 אלף מטופלים, שנבדקו אצלו לאורך עשור. 1,500 מהם סובלים גם ממיגרנה. "אמרנו, בואו נראה מי מהם עלול לפתח שבץ".
מליקוב וסן הקימו צוות רב־תחומי לבחינת הנתונים. "ראינו שמאפיינים מאוד ספציפיים אצל אנשים עם מיגרנה משפיעים על הסיכון לשבץ".
ממיגרנות סובלים כ־14% מאוכלוסיית העולם, וכ־1%־2% מהאוכלוסייה סובלים ממנה באופן תדיר וכרוני.
מיגרנה מופיעה בתדירות גבוהה פי 2־3 בנשים לעומת גברים. המחשבה הייתה שאם ניתן יהיה לאתר את אלה מבין הסובלים ממיגרנה שהינם בסיכון מוגבר לשבץ, ניתן יהיה גם למקד בהם טיפול מונע, לשלוח אותם בתדירות גבוהה יותר לבדיקות של עורקי הצוואר והראש, אולי לתת מדללי דם, וגם לחזק את המודעות שלהם. כך, אם חלילה יתרחש אירוע, הם יהיו מוכנים ויידעו להגיע לטיפול בזמן.
מהנתונים נבעו גילויים חדשים. "למשל, הראינו שטיפול תרופתי בסטרואידים, באופיואידים וגם בנוגדי דיכאון מסוג SSRI מקושר עם סיכון מוגבר ללקות בשבץ אצל אנשים עם מיגרנה".
רופאים יוכלו כעת לקחת את הנושא הזה בחשבון בעת קבלת החלטה לטפל באמצעות התרופות הללו, ומליקוב מאמין שיהיה כאן שינוי. "היום גם אופיואידים וגם תרופות SSRI מוצעות אפילו כטיפול במיגרנה", הוא אומר. "האופיואידים ניתנים מתוך הנחה שאם זה כאב ואקמול לא עזר, בואו ניתן תרופה נגד כאב שהיא חזקה יותר, אבל מניסיוני זה לא עוזר ודווקא יכול לגרום להפרעות קוגניטיביות.
"תרופות נוגדות דיכאון ניתנות מתוך תחושה של 'אם לא יועיל לא יזיק. אבל אנחנו חוששים שזה כן מזיק".
המחקר לא הוכיח קשר סיבתי חד־משמעי בין נוגדי דיכאון לשבץ בקרב הסובלים ממיגרנה, אבל זו בהחלט אזהרה לרופאים שרוצים לנסות זאת.
במחקר לא נמצא שהסיכון לשבץ אצל אנשים עם מיגרנה מוגבר אם הם נוטלים גלולות, ולא נמצא קשר למחזור החודשי.
עמותה חדשה של רופאי מיגרנה
יש טיפולים ייעודיים למיגרנה?
"מטופלים רבים, גם שנים רבות לאחר האבחון, לא מכירים את הטיפולים החדשים יותר. נוירולוגים לא לומדים לעומק את תחום כאבי הראש, כי הוא פחות 'נחשב' - לא רואים את זה, לא מתים מזה, ואין בדיקות אובייקטיביות. כשאנשים, בעיקר נשים, מגיעים לרופא אחרי שנים של כאבי ראש, הן כבר פגועות מהכאב עצמו מהמערכת, ובאמת לפעמים כבר קצת דיכאוניות, וצריך לב גדול וסבלנות כדי לדבר איתן ולהבין מה באמת יכול לעזור להן".
מסיבה זו, מקים מליקוב בימים אלה את עמותת רופאי המיגרנה וכאב הראש, שמצטרפת לעמותת חולים פעילה ולחברה לכאבי ראש באיגוד הנוירולוגים. "צריך לפתח תרבות של חשיבה מנקודת המבט של המטופל", הוא אומר. אחת הפעולות של העמותה תהיה מתן מלגות לרופאים שרוצים ללמוד את התחום.
"אנחנו חושבים שאולי המחקר, שפורסם כמאמר הראשי באחד מכתבי העת המובילים למיגרנה, יעזור לנו לקדם את חקר התחום כי תראו, אפילו שבץ אפשר לקבל מזה", אומר מליקוב.
