גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  תרבות

לא סתם חיקוי חיוור: הייננים המקומיים הבינו את הפוטנציאל המבעבע בישראל

החום הישראלי נשמע כמו סתירה לייצור יין מבעבע בשיטה המסורתית ● למרות זאת, החיפוש אחר שפה שתבטא את הכרמים והאקלים המקומיים הניבו בועות מסקרנות שמתאימות מאין כמותן ללוות ארוחה קיצית

מבעבע של יקב ספרה. המשך טבעי לעיסוק בלבנים / צילום: אלעד ברמי
מבעבע של יקב ספרה. המשך טבעי לעיסוק בלבנים / צילום: אלעד ברמי

ענת אגמון היא בעלת תואר שני בכורמות וייננות מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. מעורבת במיזם היין "צ'ירז" ומבעלות השליטה בגלובס

חשבתם ששמפניה תמיד נקשרה בחיים טובים ובחגיגות? ממש לא.

בראשית היה אזור היין הצפוני של צרפת, שמפיין (Champagne), שתנאי האקלים הקרים שלו הקשו מאוד על הבשלת הענבים. יינות שמפיין היו חדים, רזים וחומציים, והתסיסה שלהם נעצרה מדי חורף, כשהטמפרטורות צנחו. עם בוא האביב והשמש, השמרים היו מתעוררים מחדש, התסיסה הייתה מתחדשת בתוך הבקבוק, ופחמן דו־חמצני שלא הצליח להימלט היה נכלא כבועות. במשך שנים נחשבה התופעה הזו לפגם. בקבוקים התפוצצו במרתפים, פקקים נורו לכל עבר, ויצרנים איבדו חלקים משמעותיים מהיבול.

האיזון העדין מתערער והיינות של עמק הרון עלולים לאבד את הזהות
"בואי נעשה את הדבר שלנו, ורק לבן": ביקב ספרה בחרו להתמקד ביינות לבנים, והתוצאה נפלאה

כיום מקובל לראות בשמפיין את מקום הולדתם של היינות המבעבעים, אבל ההיסטוריה מורכבת יותר. תסיסה שנייה בבקבוק התרחשה גם באזורים אחרים באירופה, ויש הסבורים שהאנגלים, שפיתחו כבר במאה ה־17 בקבוקי זכוכית עמידים ללחץ גבוה, היו הראשונים שהבינו איך לרתום את התופעה לטובת היין. נראה ששמפיין לא המציאה את הבועות, אבל היא זו שהפכה אותן לאמנות.

אישה שעשתה היסטוריה

בשיטה המסורתית (Méthode Traditionnelle) מייצרים יין בסיס יבש וחומצי, מוסיפים לו תערובת של שמרים וסוכר, מבקבקים אותו, והתסיסה השנייה מתרחשת בבקבוק עצמו. במשך חודשים ולעתים שנים שוכב היין על משקעי השמרים, שואב מהם מרקם קרמי, עומק וארומות של אגוזים, חמאה ומאפה טרי. לאחר מכן מסובבים את הבקבוקים בהדרגה כדי לרכז את השמרים בצוואר, משגרים אותם החוצה, משלימים את היין במידת הצורך וסוגרים מחדש. זו אחת משיטות הייצור המורכבות, הסבלניות והיקרות ביותר בעולם היין.

גם כאן, כמו שקורה לא פעם, את ההיסטוריה שינתה אישה. בשנת 1816 מאדאם קליקו, שהתאלמנה בגיל 27 והמשיכה לנהל את בית השמפניה המשפחתי, פיתחה את שולחן הרמואז' - מתקן שמאפשר לסובב את הבקבוקים, ובהדרגה לרכז את משקעי השמרים בצווארם. ההמצאה הפכה את השמפניה ממשקה עכור לצלול, אלגנטי ואחיד, ואפשרה את הייצור המסחרי של שמפניה כפי שאנחנו מכירים היום. אחריה הגיעו עוד נשים יוצאות דופן, כמו לילי בולנז'ה ולואיז פומרי, שהפכו את בתי השמפניה שלהן לשמות הגדולים בעולם. לא במקרה מכונה התקופה הזו "עידן אלמנות השמפניה".

אם במאה ה־18 הבועות נחשבו למטרד, כיצד הן הפכו לסמל אוניברסלי של חגיגה? התשובה נמצאת לא בכרמים אלא בארמונות המלוכה - ובקרונות הרכבת. מלכי צרפת הוכתרו במשך מאות שנים בקתדרלת ריימס, בירת חבל שמפיין, והשמפניה ליוותה את טקסי ההכתרה. כבר במאה ה־19 זיהו בתי השמפניה את הפוטנציאל השיווקי. מסילות הרכבת קירבו את פריז לשמפיין, הייצוא לרוסיה ולאנגליה פרח, והמבעבעים החלו להופיע באירועים של האליטה האירופית. כך, בהדרגה, נבנה אחד המותגים החזקים ביותר בעולם היין. שמפניה כבר לא הייתה רק משקה: היא הפכה לסמל של הצלחה, עושר ורגעים שרוצים לזכור.

תשכחו מקיצורי דרך

מאחורי כל בקבוק שמפניה עומד אתגר יינני עצום. בניגוד ליין רגיל, שעבודת הכנתו מסתיימת עם הביקבוק, כאן מתחיל התהליך. כל שלב דורש דיוק: בחירת כרמים בעלי חומציות טבעית גבוהה, יצירת יין בסיס מאוזן, שאינו מרשים בפני עצמו אך בנוי להתפתח, שליטה מוחלטת בתסיסה השנייה, יישון ממושך על השמרים, דגורז'מאן (פליטת משקעים) מדויק וקביעת רמת הדוזאז' (עם או בלי תוספת סוכר) שתשפיע על האופי. רוצים שמפניה? תשכחו מקיצור דרך.

לכאורה, ישראל היא המקום האחרון שבו היינו מצפים שייעשו מבעבעים בשיטה המסורתית. מזג האוויר החם מוביל להבשלה מהירה, לעלייה ברמות הסוכר ולירידה בחומציות - בדיוק ההפך ממה שמחפשים עבור יין בסיס. בעשורים האחרונים הבינו כמה ייננים מקומיים את הפוטנציאל שטמון בכרמים הגבוהים של צפון רמת הגולן, הרי יהודה והגליל העליון. באזורים אלה, הלילות הקרים, הפרשי הטמפרטורות ובציר מוקדם במיוחד, לעיתים כבר בתחילת אוגוסט, מאפשרים לשמר את החומצה הטבעית הנחוצה לייצור מבעבע איכותי.

התוצאה איננה שמפניה כחול־לבן, אלא יין עם סגנון ישראלי מובחן. אם שמפניה קלאסית מציגה בדרך כלל תפוח ירוק, לימון, מינרליות וגיר, לצד ארומות שמרים עמוקות שמתפתחות בהבגרה ממושכת, המבעבעים הישראליים נוטים להציג פרי בשל יותר, דוגמת תפוח צהוב, אשכולית, אפרסק לבן ולעתים גם רמזים טרופיים. החומציות נוכחת, אך עטופה בפרי נדיב יותר, תוצאה ישירה של השמש הישראלית. רבים מהיקבים גם בוחרים בהבגרה מעט קצרה יותר על השמרים, כך שהאיזון נוטה לרעננות ולפרי ולא לעושר או לחימצון.

כבר לא פרויקט ניסיוני

את הניסיון הראשון לייצר בישראל מבעבע בשיטה המסורתית עשה יקב כרמל כבר בשנות ה־50. הייצור היה ידני ומורכב, ואף שכלל את כל השלבים, הוא הקדים את זמנו ולא הצליח מסחרית. רק כשלושה עשורים מאוחר יותר הגיע יקב רמת הגולן, שהפך את המבעבע הישראלי מפרויקט ניסיוני לקטגוריה של ממש.

בתחילת שנות ה־90 שלח היקב את היינן ויקטור שונפלד להשתלמות בבית השמפניה הנחשב ז'קסון. שונפלד למד את רזי ייצור המבעבעים בשיטה המסורתית, ועם שובו הקים מערך ייצור ייעודי עבור פרי מכרמים קרירים בצפון רמת הגולן. סדרת ירדן Blanc de Blancs הייתה הראשונה שהוכיחה כי גם בישראל אפשר לייצר מבעבע מסורתי ברמה בינלאומית, ואף זכתה פעמיים בגביע ה־IWSC למבעבע המותסס בבקבוק הטוב בעולם.

בהמשך הצטרפו יקבים נוספים, כל אחד עם הפרשנות שלו. פלטר הציג מבעבעים מדויקים ורעננים מכרמי צפון הגולן, והיה מהיקבים הראשונים שהפכו את השיטה המסורתית לנוהל. ברזיאל הקרירות היחסית של הרי יהודה התבטאה במבעבעים אלגנטיים בלבן וברוזה. בספרה, שנשען על יינות לבנים, המבעבע הוא המשך טבעי לעיסוק בדיוק, בחומציות ובטוהר הפרי. בטפרברג, אחד היקבים הוותיקים והגדולים בישראל, הוכיחו שגם ביקב תעשייתי אפשר להשקיע בקטגוריה הידנית והמורכבת, ולהפיק מבעבעים ברמה גבוהה. גם יקב כישור מייצר מבעבעים בהיקף מצומצם.

אנדראה בופה, יינן יליד פיימונטה שעד לאחרונה חי בישראל, ייצר פה במשך כמה שנים מבעבעים מצוינים בשיטה המסורתית מכרם של משפחת אשתו בגבעת ישעיהו. הנחתה אותו האמונה שאפשר לייצר בישראל מבעבע בעל זהות מקומית ולא רק לחקות את שמפיין.

ייתכן שאת הפרק הבא בסיפור הישראלי יכתוב דווקא יקב אמפורה, שצפוי להשיק מבעבע ראשון, מענבי גרנאש בלאן מכרם בפקיעין. בחירה זו, על פני שרדונה או פינו נואר, המזוהים עם שמפיין, היא הצהרת כוונות. היא משקפת את ההתבגרות של המבעבע הישראלי: לא עוד ניסיון לשחזר מודל אירופי, אלא חיפוש אחר שפה שתבטא את הכרמים והאקלים של כאן.

ככל שהכרמים מתבגרים, הידע מצטבר והייננים לומדים להבין אילו חלקות מעניקות את האיזון הנכון בין פרי לחומציות, כך מתגבשת זהות מקומית. לא ניסיון להיות שמפניה, אלא ביטוי ישראלי של אחת ממלאכות היין המורכבות בעולם. מתברר שבארץ של שמש אפשר לייצר בועות מסקרנות שמתאימות מאין כמותן ללוות את ארוחות הקיץ שלנו.

עוד כתבות

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

האם וול סטריט בדרך למפולת? האינדיקטור של וורן באפט והנתון שלא נראה 155 שנה

בעוד הבורסה האמריקאית ממשיכה לשבור שיאים, מתחת לפני השטח מצטברים איומים שמזכירים את ימי בועת הדוט קום ● עם מינוף ברמה חסרת תקדים, תמחור מנותק מהמציאות, גל אינפלציה חדש שמתודלק על ידי מהפכת ה־AI, ופצצת זמן פיננסית שמגיעה מכיוון יפן - הכלכלנים מזהירים: כשהכל נראה מושלם מדי, כל זעזוע מאקרו קטן עלול להוביל לתיקון כואב

''ישראל הולכת לחיות עם שקל חזק לאורך זמן'' / צילום: Shutterstock

הוא חקר את המטבע החזק בעולם ובטוח: כך יקרה גם לשקל

"מה שקורה לשקל הוא סימן להצלחה, אבל זה מצריך שינוי. אנחנו הבנו מזמן איך לנהל את הדינמיקה הזאת הגיע הזמן שגם אתם תבינו" ● קוסטה ואיינס, מחבר הספר "הפרנק השוויצרי", שחקר את אחד המטבעות החשובים בעולם, משוכנע בדמיון לעליית ערך השקל ● מה צפוי לנו, ואילו צעדים יאפשרו לשמור על כלכלה משגשגת?

מליאת הכנסת, ארכיון / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

ארבעה חודשים לבחירות: האם ישראל בדרך לאירוע של פעם ב-38 שנה?

החוק מעניק לכנסת יד חופשית להקדים את הבחירות, אבל הדחייה הרבה יותר בעייתית ● וייתכן שלוח השנה העברי יביא את ישראל למצב שכמותו לא היה 38 שנים ● המשרוקית עושה סדר בקביעת מועד הבחירות

נבחרת מרוקו, אמש / צילום: Reuters

עם נבחרת ששווה 448 מיליון אירו: מרוקו כובשת את המגרש

ארבע שנים אחרי שהדהימה את העולם והגיעה לחצי הגמר, מרוקו מוכיחה שההישג לא היה חד-פעמי ● מאחורי ההצלחה עומדת השקעה ארוכת שנים, גיוס כישרונות מהתפוצות ותפיסה שרואה בכדורגל מנוע לאומי ודיפלומטי

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

דירה במגדל תמורת בית פרטי: הזוגות שעשו עסקה נדירה

ברחוב הגבורה ברובע צה"ל בקריית גת נמכר קוטג' בן 5.5 חדרים בשטח בנוי של 150 מ"ר על פני שני מפלסים, תמורת 2.6 מיליון שקל ● הנכס נמכר בעסקת "החלפת בתים", שבה המוכרים קנו את ביתם של הקונים ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מערכת ליז'יאן הסינית ליירוט רחפנים שנושא לוחם בודד / צילום: מתוך יוטיוב

הפתרון הסיני ליירוט רחפנים: מערכת לייזר לכל חייל

חברה סינית השיקה מוצר ייחודי בקנה־מידה בינלאומי - מערכת לייזר ליירוט רחפנים שאותה נושא לוחם בודד • בריטניה מפתחת מערכת לייזר בעלת הספק של 50 קילו־וואט, שצפויה להיכנס לשירות מבצעי בשנה הבאה • וגם: טורקיה מתחמשת באמצעים שעלולים לאיים על ישראל • השבוע בתעשיות הביטחוניות

"אמרו לנו שהם תורמים לחיילים בודדים": כך הפילו מלכי מחנות הקיץ את המשקיעים בת"א

קריסתה הפתאומית של סימד חשפה סבך של חובות ושעבודים באימפריית הנדל"ן של האחים שאבסלס, שגייסו מאות מיליונים מהמשקיעים בת"א וכעבור זמן קצר נעלמו עם הכסף ● תחקיר גלובס חושף: כך עקפו האחים מברוקלין, שהחלו את דרכם בעסקי המגזינים והפכו לדמויות מוכרות ולתורמים נדיבים בקהילה היהודית, את שומרי הסף והותירו את המשקיעים בת"א מול שוקת שבורה

הוספת ממ''ד לבית קיים (לצילום אין קשר לפסק הדין) / צילום: דוברות משרד הביטחון

האם הזכות לאוויר חזקה יותר מהצורך של השכן לבנות ממ"ד?

פס"ד של המפקח על המקרקעין קובע כי זכותו של שכן לאור, לאוויר ולאיכות חיים יכולה להיות חזקה יותר מזכויות של הרוב שמסכים לבניית ממ"ד אצל השכן

הלוגו של גולדמן זאקס בקומת המסחר בבורסה לניירות ערך בניו יורק (NYSE) / צילום: Reuters, Andrew Kelly

בכיר בגולדמן זאקס: מיליונים יצטרכו להחליף עבודה

ראש צוות כלכלה עולמית במחלקת המחקר של גולדמן זאקס אמר בפודקאסט של בנק ההשקעות כי הוא צופה שכ-9% מכוח העבודה בארה"ב ייפלטו בעקבות אימוץ ה-AI בכל רחבי הכלכלה ● אבל יש גם בשורות טובות

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

אירופה ננעלה בשיא של שנה; מניות השבבים התאוששו

נעילה חיובית באירופה: מדד סטוקס 600 עלה לשיא של שנה והשלים עלייה שבועית רביעית ברציפות ● מניות שבבי הזכרונות הובילו את בורסת דרום קוריאה לזינוק של 6% ודחפו את אלו של אירופה ● בעקבות דוח התעסוקה החלש, הדולר נחלש ומחיר הזהב עולה בדרך לרווח השבועי הראשון שלו מזה חמישה שבועות ● היום, לרגל יום העצמאות, לא מתקיים מסחר בוול סטריט

מתי גיל / צילום: אלעד מלכא

עם שותפות כמו טבע ופייזר: היזם שרוצה להביא את ה־AI לתרופות

"ב-2008 הייתי הקמב"ץ של אבי דיכטר, והגענו לגבול עזה. פתאום שמעתי יריות, והרגשתי משהו עובר דרכי. כששכבתי פצוע, הבנתי שאני צריך לעשות שינוי בחיים" ● שיחה קצרה עם מתי גיל, מנכ"ל AION Labs, מיזם סטארט-אפים בתחום ה-AI לתרופות

אומקסה ב''אונמי הילטון'' / צילום: אסף קרלה

היפנית בת ה-27 לקחה את הסושי צעד קדימה במלון הילטון

הסניף של "אונמי" בהילטון מתגבר על אתגרי הכשרות, משחזר מנות אייקוניות ומציע מנות חדשות עם פרשנות מקומית ויצירתית

שחר דניאל, מנכ''ל חברת אלארום טכנולוגיות/ אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יח''צ, שאטרסטוק

נפלה בוול סטריט, מתרסקת בת״א: מה קרה למניית אלארום

דיווחים לפיהם הרשויות האמריקאיות חוקרות מעורבות של חברת אלארום הישראלית, בשימוש במכשירים פרטיים המקושרים לאינטרנט ללא הסכמת בעליהם, הצניחו את מניית חברת איסוף הנתונים הדואלית ● המניה התרסקה היום בת"א ביותר מ-70% ויורדת לשווי של כ-50 מיליון שקל

משקאות בשולק'ה / צילום: מיכל ספיר - קופיטרייל

שלוש עגלות וגעגוע: יום בין עגלות קפה לזכרה של העיתונאית דפנה לוצקי

דפנה לוצקי ז"ל אהבה מאוד עגלות קפה ● היא עצמה הייתה שותה אמריקנו משעמם בלי חלב ונמנעה מפחמימות וסוכרים, אבל היה משהו אחד שתמיד חיפשה בהן: את האנשים שמאחורי הדלפק ● ארבעה חודשים אחרי שנפטרה, יצאנו למסע בעקבות הטרנד שהייתה מהראשונים לזהות ● מדור מיוחד לזכר העיתונאית המיתולוגית וסגנית עורכת גלובס

שלמה ארצי / צילום: צילום מסך יוטיוב

שלמה ארצי ויהודית רביץ למי שישלם: הפוטנציאל של אמנים ישראליים למכור קטלוגים ולעשות כסף גדול

וול סטריט קנתה את הקטלוגים המוזיקליים של ענקי מוזיקה בסכומי עתק, אבל מה הסיכוי שהטרנד יגיע גם לאמנים המקומיים? ● מי שווה יותר, הקלאסיקות או הטרנדים, איך מתמחרים קטלוג ומה הסכנה ליוצרים עצמם

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם אבי ברגר / צילום: דוברות משרד הביטחון

"מדינת חלל לכל דבר": ההישגים של איראן מחוץ לאטמוספירה - והסיכונים לישראל

שיחה עם אבי ברגר, ראש מנהלת החלל במפא"ת ● על כברת הדרך המרשימה שעשתה איראן בפיתוחי החלל, היתרונות של היעדר הגבולות הטריטוריאליים מחוץ לאטמוספירה והתוכנית של ישראל: להציב מאות לוויינים בחלל בשנים הקרובות

נוחי דנקנר בבית המשפט, בסוף יוני / צילום: עמירם גיל

הדרך הארוכה לפשיטת רגל: האם נוחי דנקנר יכול היה לחסוך 100 מיליון שקל?

במשך עשור ביקש דנקנר להימנע מהכרזה עליו כפושט רגל, אבל לא עמד בהסדר מול הנושים ● חוק חדלות פירעון שנחקק מאז עשוי לאפשר לו לצאת מהר מהסטטוס הזה ● לו היה פונה להליך משפטי בתחילת הדרך, ייתכן שהיו נחסכים התשלומים הגדולים שהעמידו לו בני משפחה

פרופ' אלישי עזרא־צור / צילום: פרטי

יש לו 7 תארים והוא בטוח: זו הסיבה למשבר הג'וניורים בהייטק

פרופ' אלישי עזרא־צור פרש מהישיבה, והיום בונה מחשבים בהשראת המוח האנושי ודובים שחורים במינסוטה, במעבדה להנדסה נוירו־ביומורפית באוניברסיטה הפתוחה ● בראיון לגלובס הוא מספר על שיתופי הפעולה עם טסלה, אלביט ובית החולים השיקומי אלי"ן, ומסביר מה עומד מאחורי משבר הג'וניורים ולמה נחוץ תואר בבינה מלאכותית, בנפרד ממדעי המחשב

נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: Reuters, Anadolu

מטוסי קרב ועסקאות ענק: למה כל העולם מחזר אחר ארדואן?

ועידת נאט"ו שתתקיים בשבוע הבא באנקרה ממחישה כיצד המערב מתיישר לפי אינטרסים כלכליים ומבצעיים ● ארה"ב מחפשת דרך לספק לטורקיה מטוסים חמקניים, קנדה רוצה למכור לה כורים וגם איטליה ובריטניה מקדמות עמה עסקאות ענק ● כך חזר ארדואן למרכז הבמה

גיא לויתן, דור קרובינר, עומרי ליטבק, מייסדי חברת Mize / צילום: גיא כושי

עם אקזיט של 300 מיליון דולר, הסטארט-אפ המפתיע של אנשי שוק ההון

דור קרובינר, עומרי ליטבק וגיא לויטן עשו אקזיט לאחר שזיהו במקרה נציג של תאגיד קוריאני בכנס במיאמי ● הסטארט־אפ שהקימו מחליף את השוואת המחירים הפסיבית באתרים כמו בוקינג ואקספדיה במסחר אוטומטי המבוסס על ניתוח הסתברויות