גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

ימין אופטימי, שמאל חושש: כך הפוליטיקה מעצבת את תפיסת הכלכלה הישראלית

סקר מקיף של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) חושף כיצד העמדה הפוליטית משפיעה על הציון שמקבלת הכלכלה ועל השאלה האם כדאי להשקיע בארץ ● מעבר למספרים, הדוח מציף חשש מקיטוב חברתי ובודק מהו הגיל המועדף לרכישת דירה בישראל

צילום: מארק ישראל סלם (הארץ), עיבוד: טלי בוגדנובסקי
צילום: מארק ישראל סלם (הארץ), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

תקופת הבחירות מתקרבת, וזה רק עניין של זמן עד שנמצא את עצמנו עמוק בתוך קמפיינים מכוערים ומפלגים. אבל האמת היא שלא בטוח שצריך בחירות כדי לפלג אותנו - אחרי שנתיים וחצי של מלחמה נדמה שהחברה הישראלית הולכת ונקרעת, וכל קבוצה מתבצרת בצד שלה.

לא בהכרח מצב המשק: מה ניתן ללמוד מסקר JPPI החדש על הכלכלה?
4 חודשים לבחירות: האם ישראל בדרך לאירוע של פעם ב-38 שנה?

אבל על מה בעצם אנחנו מתווכחים? איך אנחנו תופסים את המלחמה הזו? ומה הימין והשמאל חושבים על מצב הכלכלה הישראלית? דוח שיצא לאחרונה ע"י המכון למדיניות העם היהודי (מדד JPPI לחברה הישראלית), וכולל סקרים רבים שנערכו בשנתיים האחרונות, שופך מעט אור על מצבנו.

כלכלה? זה עניין של הסתכלות

נתחיל מהבשורות הטובות - רוב הישראלים מסכימים שהכלכלה הישראלית במצב סביר פלוס. הציון הממוצע שנתנו הישראלים לכלכלה עומד על 2.8 (בסולם של 5- עד 5+), כאשר ניכר שהמספר מושפע מהעמדה הפוליטית. כך למשל, ישראלים שמגדירים את עצמם "ימין" דירגו בשנה האחרונה את המצב הכלכלי בציון ממוצע של 4, במרכז הציון היה 2.7, אלו שמגדירים את עצמם כ"שמאל" נתנו את הציון 1.4, ובחברה הערבית הציון עמד על 1.2.

ומה לגבי השקעה בישראל? כשני שלישים מהישראלים סבורים שכדאי מאוד להשקיע בישראל. מתוכם, 42% השיבו שמאוד כדאי להשקיע בה "לטווח ארוך". פחות מחמישית סבורים שלא כדאי להשקיע בישראל. וכמובן, גם על השאלה הזו יש חלוקה קבוצתית - כשליש מסך משיבי קבוצות השמאל סברו שלא כדאי להשקיע בישראל.

שאלת ההשקעה בישראל, ע"פ הדוח, היא תוצאה של מידת האופטימיות של הישראלים ביחס לעתיד המדינה. בעוד שבספטמבר 2024 ממוצע האופטימיות של הישראלים עמד על 1.2, בתחילת 2026 הוא עמד על 1.6. אבל ככל שמתקדמים משמאל לימין, עולה מידת האופטימיות. מחברי הדוח אף הצליבו בין שאלת האופטימיות לשאלת ההשקעה וקיבלו את התוצאה הצפויה - אצל מי שאופטימי יותר, אפשר לראות מידת אמון גבוהה יותר בהשקעה. "אפשר לזהות את תגובת השרשרת: מחנה פוליטי, רמת אופטימיות, אמון בהשקעה, וחוזר חלילה", נכתב בדוח.

הגיל המועדף לרכישת דירה בישראל

מעבר לשאלות הפוליטיות, יש גם חיים לנהל, והם מביאים איתם לא מעט שאלות כלכליות. השנה, בחרו במכון למדיניות העם היהודי לבחון את נושאי רכישת דירה ופרישה מעבודה. ע"פ הנתונים, רבע מהישראלים סבורים שנכון לקנות דירה בגילאים 25-29, וכרבע נוסף מאמינים שנכון לעשות זאת בשלב מאוחר יותר, בגילאים 30-34. בהשוואה לסקר של מכון הסקרים האמריקאי "פיו", שבחן מדינות שונות בעולם - ישראל היא אחת משלוש המדינות שבהן הגיל הממוצע לרכישת דירה הוא הצעיר ביותר.

באשר לגיל המתאים לפרישה - שליש מהישראלים סבורים שהגיל הנכון הוא לפני 65, יותר ממחצית סבורים שלפני גיל 70, ורבע סבורים שמעל גיל 70. כאן, יש הבדל בין החברה היהודית לחברה הערבית: יותר מ־50% בחברה הערבית סבורים שהגיל הטוב ביותר הוא לפני 65, בעוד אצל יהודים המספר נמוך משליש. הפערים קיימים גם בחברה היהודית - רק 24% מהחילונים סבורים שיש לפרוש מעל גיל 70, לעומת 35% מהדתיים, ו־46% מהחרדים.

היחס למלחמה: תחושת האופוריה התפוגגה

מעבר לשאלות הכלכליות, הדוח בחן את העמדה של הציבור הישראלי ביחס למלחמה, ואת זו צריך לחלק בין הזירה האיראנית לזירה העזתית.

באשר לזירה האיראנית - בשיא מבצע "שאגת הארי" (מרץ 2026), 56% מהישראלים דיווחו על תחושת ניצחון. אלא שתוך חודשיים, כשהאופוריה מעט התפזרה, הנתון הזה כבר עמד על 38%. במקביל, חלה עלייה משמעותית בשיעור הישראלים שהעידו כי הם "בכלל לא" מרגישים שישראל מנצחת, נתון ששילש את עצמו בתוך חודשיים - מ־7% במרץ ל־22% במאי.

יש לציין כי כ־72% תמכו במתקפה באיראן (בקרב היהודים הנתון הגיע ל־85%), והמלחמה אף הביאה לזינוק ברמת האמון בפיקוד הבכיר של צה"ל. בסך הכל, ל־78% מהישראלים הייתה רמת אמון גבוהה בפיקוד הבכיר - עלייה של 14% לעומת דצמבר 2025.

ע"פ מחברי הדוח, כשבוחנים את תחושת ההצלחה של הישראלים במלחמה, מתקבלת מגמה יחסית ברורה - כאשר דעת הקהל הייתה ממוקדת בזירת עזה, בשאלת החטופים, הפסקת האש, השלטון בעזה ביום שאחרי, ההיתכנות לסיום שלטון חמאס - תחושת ההישג נטתה לרדת. לעומת זאת, כאשר תשומת הלב עברה לפעולות בזירות אחרות, ובעיקר למיקוד במתקפות של צה"ל בלבנון ובאיראן - תחושת ההישג של הישראלים נטתה לעלות.

ומה לגבי עתיד עזה? כ־24% מהישראלים מסכימים לעמדה לפיה ישראל תכבוש את הרצועה ותנהל אותה כמה שנים (46% מתנגדים באופן גורף), כ־24% מסכימים שישראל תאפשר לרשות הפלסטינית לשלוט ברצועה (41% מתנגדים באופן גורף) וכ־5% מסכימים שחמאס ימשיך לשלוט (55% מתנגדים גורף). כמובן, שגם על שאלות ותחושות אלו יש השפעה של ימין ושמאל. כך למשל, 81% מהימין היו רוצים לראות שלטון של ישראל בעזה, בעוד ש־74% מהשמאל היו רוצים לראות שם שלטון של הרשות הפלסטינית.

האתגר המסוכן ביותר: "הקיטוב והמחלוקת"

כפי שעולה מכל ממצאי הדוח, כמעט כל השאלות בישראל מגיעות בסוף לפוליטיקה ולקיטוב. יותר מכך, כ־55% מהישראלים עצמם סבורים ש"הקיטוב והמחלוקת" הם האתגר המסוכן ביותר בישראל כיום (יותר מהאיום האיראני והסכסוך הפלסטיני). במקביל, כאשר הישראלים נשאלו האם אפשר להגיע להסכמות ופשרות בסוגיות נבחרות (כדוגמת גיוס בני הישיבות החרדים, תחבורה ציבורית בשבת, הכוח של בית המשפט העליון, נישואיים אזרחיים) - רובם היו סבורים שכן. זאת אומרת, רוב הישראלים מפחדים מהקיטוב והמחלוקת, אך גם מאמינים שאפשר לפשר על הרבה מחלוקות.

במסגרת הדוח, ערכו במכון את מדד ההסכמה - המבטא הסכמה או אי הסכמה של כלל הישראלים על תשובות לארבע שאלות. השאלה שזכתה להסכמה הגבוהה ביותר עסקה בדמוקרטיה - 59% מהישראלים מסכימים שהמשמעות של מדינה דמוקרטית היא מדינה שגם "יש בה בחירות חופשיות, זכות הצבעה והכרעת הרוב" וגם יש בה "ערכי סובלנות ושמירת זכויות אדם". אך בקרב היהודים הנתון הזה עומד על 63%, לעומת 80% לפני שלוש שנים.

המחלוקות של הישראלים נעוצות בין השאר ביהדות המדינה: כשליש מהישראלים סבורים שישראל "לא מספיק יהודית", ובקרב הימין המספר הזה עולה ל־56%. בקרב החילונים, 42% סבורים שישראל היא "יותר מדי יהודית".

אם יש נקודה אחת שחוזרת לאורך הדוח היא הדומיננטיות של נקודת המבט הפוליטית על הסוגיות השונות. במקביל, רוב הישראלים סבורים שאי אפשר להמשיך ככה. כדי לסבר את האוזן - כמחצית מהחילונים אינם משוכנעים שישראל היא המקום הנכון לילדיהם ולנכדיהם לחיות בו. כמובן שגם המצב הביטחוני הוא אחת הסיבות לכך, אך ברור שאם לא נצליח למצוא פתרונות, להגיע לפשרות, ובעיקר לראות את המציאות כמו שהיא - עתיד המדינה מוטל בספק.

עוד כתבות

האטה ממושכת בקצב הצמיחה של התעסוקה בענף ההייטק / צילום: Shutterstock

לא רק ג'וניורים: זינוק חד במספר מחפשי העבודה בהייטק

דוח חדש של שירות התעסוקה מצביע על שינוי במאפייני שוק העבודה בענף ההייטק ● אף שמספר המועסקים בענף ממשיך לעלות, קצב הגיוסים נבלם, ושיעור דורשי העבודה מההייטק מכלל דורשי העבודה כמעט שולש מאז 2022 ● במקביל, הדוח מצא מתאם בין התרחבות השימוש בבינה מלאכותית לבין העלייה במספר דורשי העבודה, בעיקר בקרב עובדי תוכנה

מייסדי סיארה. מימין: יונתן איתי, מייסד-שותף וסמנכ''ל מחקר ופיתוח, תמר בר-אילן, מייסד-שותף ו-CTO, יותם שגב, מייסד-שותף ומנכ''ל החברה / צילום: נטשה זריקר

שתי חברות ישראליות בדרך לעסקת ענק של מיליארד דולר

לפי גורמים המעורים בפרטים, חברת הסייבר הישראלית מנהלת מגעים מתקדמים לרכישת אואזיס סקיוריטי ● מסתמן כי רובה המוחלט של התמורה בעסקה ישולם במזומן, וחלק קטן ממנה ישולם במניות של סייארה

אילוסטרציה: Shutterstock

57 אלף שקל ברוטו בחודש: מחקר חדש מסמן את המקצועות הלוהטים של ההייטק

לפי מחקר חדש של חברת ההשמה GotFriends, חוקרי סייבר הם בעלי השכר הגבוה ביותר בענף ● עוד עולה כי תל אביב מאבדת את הבכורה לטובת מוקדי ההייטק בשרון ובפתח תקווה - שם המשכורת הממוצעת היא כ־44 אלף ● וגם: האם הצליחו להחזיר את ההייטקיסיטים למשרד?

יו''ר ועדת הכספים, ח''כ חנוך מילביצקי / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האיום הוסר: חוק קרנות הגידור בנאמנות בדרך לאישור

התיקון לחוק שאושר בוועדת הכספים יאפשר בעתיד למנהלי קרנות נאמנות להציע מוצרים נוספים במתכונת קרנות פרטיות

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל - פלאש 90, נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת

שופטי בג"ץ: אי-ציות לביהמ"ש עשוי להביא להסרת חסינות; לוין: "אחרוני הדיקטטורים"

שופטי בג"ץ השיבו להחלטת הממשלה שלא לציית לפסק הדין בעניין מועצת הרשות השנייה, והזהירו כי כאשר נבחרי ציבור פועלים בניגוד להחלטות שיפוטיות, קיימים מקרים שבהם החסינות האישית לא תחול ● בתגובה, שר המשפטים יריב לוין תקף את שופטי בג"ץ, כינה אותם "אחרוני הדיקטטורים" ואמר כי הם "מאיימים לדכא בכוח את מי שדורש צדק"

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הלחץ על מניות ה-AI חלחל לת"א: הבורסה ננעלה באדום, והמדד היחיד שזינק

ת"א 35 צנח ב-1.9% ות"א 90 השיל 2.1% בעקבות הטלטלה העולמית בסקטור השבבים והקלינטק ● מדד הבנקים הפגין חוסן וטיפס ב-1.7% ● במקביל, הפיחות בשקל החריף והדולר טס ב-1.5% לרמת שיא ● מניית איי.אי.אס מזנקת על רקע החלטת הממשלה לקדם את פרויקט "איירפארק" ● מנורה נופלת לאחר שמשטרת ישראל הקפיאה עשרות מיליוני שקלים של בכירי החברה בפרשת השחיתות בהסתדרות

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

טבע מדווחת על תוצאות מעודדות בניסוי ומתקדמת עם הנוגדן לטיפול במחלת העור ויטיליגו

החברה הודיעה כי הנוגדן שמפתחת החברה לטיפול במחלה, TEV-'408, הדגים שיפור בפיגמנטציה של העור בקרב המטופלים, כאשר מחציתם דיווחו על שיפור ניכר או ניכר מאוד במצבם

טראמפ וארדואן בפגישה בבית הלבן / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ, ארדואן והקרב על עתיד נאט"ו: הפסגה שעשויה לשנות את המאזן באזור

טורקיה תארח את ועידת ברית נאט"ו השבוע, אחרי שנים שבהן סורבה ● טראמפ צפוי להיפגש בוועידה עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ועם בן חסותו של ארדואן ● הנושאים הבוערים, המטרה של ארדואן והחששות בישראל ● גלובס עושה סדר

מה ההשלכות של הפרת פס''ד, ומה בג''ץ החליט? / אילוסטרציה: Shutterstock

מה ההשלכות של הפרת פסק דין, ומה בג"ץ החליט?

הממשלה הודיעה כי לא תכיר בהחלטות מועצת הרשות השנייה, אף שבג"ץ קבע כי היא רשאית להמשיך לפעול בהרכבה הנוכחי ● מה בדיוק נפסק, מדוע טוענת הממשלה שההחלטה סותרת את החוק, והאם ניתן לאכוף את פסק הדין באמצעות הליך ביזיון בית המשפט? ● המשרוקית מסבירה

כביש מהיר בארה''ב עם קו לבן בצד הימני / צילום: Shutterstock

הקו הלבן הפשוט הזה הוא אחת ההמצאות הגדולות ביותר של אמריקה שמעולם לא זכתה להערכה ראויה

אתם מכירים את הנורה ואת האייפון. זהו סיפורו הלא מוכר של חידוש גאוני נוסף ששינה אומה שלמה

דונלד טראמפ ורג'פ טאיפ ארדואן באנקרה, היום / צילום: Reuters

טראמפ: נשקול למכור F35 לטורקיה; ארדואן: כבר הובטחו לנו חמישה מטוסים

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נחת באנקרה לקראת פסגת נאט"ו ונפגש עם נשיא טורקיה ארדואן ● מזכר ההבנות בסכנת קריסה? איראן שיגרה טילים בליסטיים לעבר ספינות במצר הורמוז; ארה"ב צפויה להגיב בתקיפות נגד מטרות איראניות ● עדכונים שוטפים

מסע הלוויה של עלי חמינאי. מפגן הכוח של משטר האייתולות על חשבון האזרחים / צילום: Reuters, Fatemeh Bahrami

תרומות חובה של מעל חצי מיליון דולר: אזרחי איראן מממנים את הלוויית חמינאי

ארבעה חודשים אחרי חיסולו, נערך השבוע מסע ההלוויה של עלי חמינאי ● האזרחים חויבו להשתתף, משלחות הגיעו מפקיסטן, רוסיה ומדינות המפרץ, והיחיד שלא ישתתף הוא היורש ● וברקע מפגן העוצמה האיראני עומד המשא ומתן מול ארה"ב

בניין להב 433 / צילום: גלובס

פרשת השחיתות בהסתדרות: המשטרה הקפיאה עשרות מיליוני שקלים של בכירי מנורה מבטחים

במסגרת התפתחות נוספת בפרשת "יד לוחצת יד", המשטרה הקפיאה עשרות מיליוני שקלים בחשבונות מנורה מבטחים ובחשבונות אישיים של חלק מבכיריה ● לפי החשד, החברה קידמה את פוליסת התרופות של ההסתדרות באמצעות טובות הנאה ותשלומים לסוכן הביטוח עזרא גבאי, במטרה להשפיע על חידוש ההתקשרות ולהגדיל את רווחיה

מיכלית נפט / צילום: Reuters, stringer

מחיר הנפט צנח ב-43% מהשיא, ומייצר לשוק בעיה חדשה

בארבעת החודשים האחרונים חווה שוק הנפט עליות מחירים היסטוריות ● ואז הגיע המהפך: מצר הורמוז נפתח, ארה"ב משחררת מיליוני חביות ממאגרי החירום וסין מפסיקה לקנות נפט - ומחירי הזהב השחור נופלים ● איך יתמודדו יצואניות הנפט?

עיר הנמל ברברה, סומלילנד. מוצא לים האדום / צילום: Shutterstock

המדינה שבונה בסיס צבאי חשאי לישראל וארה"ב

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: איחוד האמירויות בונה בסיס צבאי בסומלילנד עבור ארה"ב וישראל, איך תשפיע ההתקרבות של מצרים וטורקיה על היחסים של קהיר וישראל, ומחירי הדלק מזנקים באלסקה בגלל המלחמה עם איראן ● כותרות העיתונים בעולם   

רכב קרוס-אובר טיגו מתוצרת צ'רי מוטורס / צילום: יח''צ

דרך יבואנים שונים: קבוצת הרכב שהשתלטה על השוק הישראלי

נתוני מחצית 2026 מראים שהמותגים הסיניים זינקו ל–43% ממסירות הרכב, אך צלילה לעומק מגלה שקבוצת צ'רי לבדה אחראית ליותר ממחצית מהחגיגה ● איך הצליח יצרן אחד, עם מותגים כמו צ'רי, ג'אקו ואומודה, לעשות בשלוש שנים מה שלקח לקוריאניות שני עשורים, ואיך היבואנים הישראלים הפכו לראש החץ שלו באירופה?

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

בעלי המניות בטאואר התנגדו למדיניות התגמול החדשה, אך שכרו של המנכ"ל יעלה

מדיניות התגמול שהציעה חברת השבבים לא אושרה ע"י בעלי המניות באסיפה השנתית, כאשר בין המתנגדים היו כנראה גופים מוסדיים מישראל וגם מארה"ב ● העלאת השכר של המנכ"ל ראסל אלוואנגר אושרה, אך העלאת הבונוס המקסימלי שלו ואת ההקצאה ההונית השנתית לבכירי החברה נדחו

תמיר עזרזר, סגן נשיא בכיר לפיתוח שבבים, חותך את הסרט האדום בחניכת מרכז הפיתוח החדש בבאר שבע / צילום: אנבידה

תגייס מאות עובדים: אנבידיה חונכת את מרכז המו"פ החדש בבאר שבע

ענקית השבבים חנכה היום באופן רשמי את מרכז המחקר והפיתוח החדש שלה בבאר שבע, שמשתרע על פני כ־3,000 מ"ר ● דמי השכירות מוערכים בכ-2.5 מיליון שקל בשנה לחוזה של כ-10 שנים ● במרכז מועסקים כיום יותר מ־150 עובדים, ובחברה מתכננים להרחיב את הפעילות באמצעות גיוס של מאות עובדים נוספים

אפליקציית DeepSeek / צילום: ap, Andy Wong

הדיווח על דיפסיק הסינית שמכניס ללחץ את מניות השבבים

לפי דיווח של רויטרס, חברת הבינה המלאכותית הסינית מפתחת שבב המיועד להרצת מודלי AI , במטרה להפחית את התלות באנבידיה ובוואווי ● בעבר דיפסיק כבר גרמה לטלטלה בשווקים כשהציגה מודל בינה מלאכותית בטענה לעלות אימון ופיתוח זולה משמעותית

אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש הנחית מכה של מיליארדים על ת"א וירושלים. העיריות מצאו מסלול עוקף

העליון דחה את בקשת עיריות ת"א וירושלים לדון שוב בפסיקה משנה שעברה, שביטלה היטלי השבחה על דירות מכוח תמ"א 38 ● המשמעות: ציפייתן להכנסות של מיליארדי שקלים נגוזה ● אולם הן מצאו פתרון יצירתי: תביעות המבוססות על טיעוני שמאות בסכומים גבוהים