בבוקר גשום התכנסו בבית Airbnb באוסטין, טקסס, תריסר מהילדים העשירים ביותר בעולם כדי לדון בשאלה: למה לדעתכם ההורים שלכם רוצים שתעבדו?
אין ספק שאף אחד מהילדים בחדר הזה לא חייב לעבוד. הקבוצה, שכללה תלמידי קולג' ובני 20 ומשהו שהיו פזורים על מגוון אקלקטי של ספות וכיסאות, מגיעה ממשפחות בעלות שווי כולל של 7 מיליארד דולר.
● ראיון | העיתונאי שהגיע לבכירים ביותר באנבידיה מציג: ג'נסן הואנג כמו שלא הכרתם
● ראיון | עם שבע חברות והכנסות של 700 מיליון בשנה: הקיבוץ שמתנהל כמו קרן פרייבט אקוויטי
● פופקורן | אשת הנדל"ן שמצאה את הפתרון לבעיית העובדים בענף הבנייה
למרות זאת, התשובות נשלפו בזו אחר זו: "הכסף שלהם הוא לא הכסף שלי", "כדי ללמוד את הערך של כסף", "זה נותן מטרה".
לדברי המרצה, מאמן העושר מייקל קול, התשובה האחרונה היא המדויקת ביותר. קול הוא ממייסדי R360, מועדון חברים למשפחות בעלות שווי של לפחות 100 מיליון דולר, שמעביר את הסדנה.
לטענת קול, העבודה מאותתת להוריהם של הצעירים על תחושת מטרה. אבל אז הוא מציג בפניהם את האמת הקשה: יהיה זה כמעט בלתי אפשרי בעבורם לצבור הון בסדר הגודל שיש להוריהם.
"אז למה שלא תשנו את כללי המשחק?", הוא שואל ומעודד אותם לחשוב כיצד יוכלו "ליצור מחדש עושר". לדבריו, עליהם לחשוב כיצד להוסיף ערך למשפחותיהם או לחברה בדרכים שאינן פיננסיות. "הם יצרו עושר. עכשיו השאלה היא מה אתם תעשו כדי להעניק לעושר משמעות".
עבור משפחות עשירות מדובר בסוגיה דחופה. אנו בעיצומה של תקופה כמעט חסרת תקדים של יצירת עושר והעברת עושר. בשנים 2020 עד 2025, התקופה העדכנית ביותר שלגביה קיימים נתונים, נוצר עושר חדש בהיקף של 2.7 טריליון דולר עבור 0.0001% העשירים ביותר בארה"ב, קבוצה המונה כ־250 בני אדם. כך לפי ניתוח של נתוני Realtime Inequality. מדובר בהיקף עושר הדומה לזה שנוצר עבור 0.0001% העשירים ביותר ב־39 השנים שקדמו לכך, לאחר התאמה לאינפלציה.
בהמשך הסולם, העשירון העליון צבר עושר חדש בהיקף של 34.3 טריליון דולר מאז שנת 2020, סכום השווה לזה שצברו בתשע השנים וחצי שקדמו לכך (לעומת זאת, 50% התחתונים, כ־125 מיליון בני אדם, צברו עושר חדש בהיקף של 1.9 טריליון דולר בלבד מאז שנת 2020).
יותר ויותר משפחות מתמודדות עם השאלה כיצד לוודא שהכסף לא יהרוס את הילדים והילדים לא יהרסו את הכסף, על רקע הזינוק בעושר של העשירים ביותר. האם הם יהיו מוכנים להתמודד עם הכסף שיקבלו בירושה מבחינה כלכלית, רגשית וחברתית? האם יצליחו לשגשג?
סדנאות כמו זו של R360 הן חלק מהתשובה של תעשיית ניהול העושר לשאלה כיצד להבטיח שהילדים בסדר. תעשיית ההכשרות הללו, שהייתה בעבר תחום נישה, שינתה את פניה, וכיום כמעט כל משרד לניהול הון של כמה משפחות, בנק או מועדון חברים מציע גרסה משלו. חלקם מתמקדים בהקניית יסודות הפיננסים ליורשים, כדי שיוכלו להבין את תיקי ההשקעות שלהם. אחרים מתמקדים בבירור ערכים או בהתמודדות עם הדינמיקה של עסק משפחתי, ומכנסים את הצעירים בחדרי ישיבות של בתי מלון או במתחמים מבודדים באספן.
חברת האימון למנהלים נובוס גלובל, שהוקמה לפני יותר מעשור בידי כמה כמרים לשעבר, הרחיבה את פעילותה גם לאימון בני הדור הבא. זאת בעקבות פניות מלקוחות ובהם מנכ"לים של חברות מרשימת פורצ'ן 500 וספורטאים מקצוענים.
חברת ההשקעות והייעוץ BDT & MSD מקיימת בשיקגו אקדמיית קיץ בת שבוע עבור קבוצות של 20 משתתפים. ילדיהם של מייסדים ובעלי עסקים, הנמנים עם לקוחות החברה, שמעו הרצאות בין היתר מהיזם זאק דל, בנו של חלוץ המחשבים והמיליארדר מייקל דל, ומהמשקיע לוקאס וולטון, מיורשי אימפריית וולמארט.
מרכז מריל לניהול עושר משפחתי של בנק אוף אמריקה מציע מחנות אימונים בני שלושה ימים, בשיתוף בתי ספר למנהל עסקים, ובהם וורטון של אוניברסיטת פנסילבניה ואנדרסון של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. מחנה האימונים שנערך בוורטון בסתיו שעבר כלל 46 משתתפים, עם רשימת המתנה של יותר מ־120 נוספים. ההשתתפות אינה כרוכה בתשלום, אך הוריהם של המשתתפים, שהונם נע מעשרות מיליוני דולרים ועד מיליארדים, חייבים להימנות עם הלקוחות הבכירים ביותר של מריל.
חברת הייעוץ בניאן גלובל, המלווה עסקים משפחתיים ומשרדים לניהול הון משפחתי, מתאימה תוכניות הכשרה לבני הדור הבא לפי בקשת המשפחות שהיא עובדת עמן. סטפן רוש מהחברה מספר ללקוחות כי האיום הגדול ביותר על עושרה של משפחה אינו סכנת הקריסה בשוק ההון, אלא השיחות שמעולם לא התקיימו עם בני הדור הבא.
"העברת העושר היא החלק הקל", הוא אומר. "הרבה יותר קשה ללמד איך יושבים סביב שולחן הדירקטוריון, איך מנהלים קונפליקטים ואיך מקבלים החלטות טובות עם בני הדודים שלכם".
צרות של עשירים, פשוטו כמשמעו
"מישהו רוצה משהו לשתות?", קורא אחד הצעירים כשהוא פותח את המקרר בבית
ה־Airbnb, המלא ביוגורטים, משקאות קלים ומיצים סחוטים. משתתף מבוגר יותר במפגש, המשמש כמנטור, עומד ליד הכיריים ומכין ביצים מקושקשות לארוחת הבוקר של הקבוצה.
לדברי קול, עבור רבים סדנאות כאלה הן הפעם הראשונה שבה ילדי עשירים יכולים לדבר בפתיחות על בעיות שעשויות להיראות לאחרים מעוררות קנאה. למשל, מה עושים כשחברים ותיקים מתייחסים אליכם אחרת משום שאביכם מכר חברה בתמורה לסכום בן תשע ספרות? איך מתמודדים עם מה שב־R360 מכנים "תסמונת הצל הגדול", שבה ההורים או הסבים יצרו הון משמעותי ועמו גם פחד משתק מכישלון? איך נוסעים לחופשה עם חברים שיש להם הרבה פחות כסף? ואיך מעלים את נושא הסכם הממון מול בן או בת הזוג?
"הסכם להסדרת חלוקת רכוש", מתקן קול. לדבריו, העצה הטובה ביותר שהוא נותן לילדיהם של חברי המועדון היא להטיל את האחריות על ההורים: לומר לבן או בת הזוג שהירושה תועבר רק אם יהיה הסכם להסדרת חלוקת רכוש. לדבריו, ניסוח כזה הופך את השיחה להרבה פחות טעונה.
רוב "המנהיגים העולים" שהשתתפו בסדנה באוסטין כבר השתתפו בעבר במפגש המבוא של R360, שבו הנושאים הללו עמדו במרכז. הם הגיעו למפגש הנוכחי משום שהם מעוניינים להפוך ליזמים.
אחד המשתתפים הוא צעיר בן 28 ממשפחה בתעשיית הרכב. הוא אוחז בספל קפה ויושב על ספה בחצר בית ה־Airbnb, כשלצדו צלחת נייר עם ביצים ופירות, ומספר שהגיע למפגש בעיקר בשל ההזדמנות להכיר חברי R360. הוא מעריץ ומכבד את אביו, אך לדבריו, לפעמים כשאותה עצה מגיעה מיזמים אחרים, היא נשמעת אחרת.
R360 הוקם לפני כמה שנים בידי קול וצ'רלס גרסיה, שניהם יוצאי תעשיית ניהול העושר, וכיום מונה כ־200 חברים. כ־85% מחברי המועדון הם יוצרי עושר מהדור הראשון, או כפי שהם מכונים בענף, G1. קומץ מהם כלל לא סיימו את לימודיהם בתיכון או בקולג'. דמי ההצטרפות למועדון עומדים על 150 אלף דולר, ולאחר מכן נגבים דמי חבר שנתיים של כ־36 אלף דולר.
לרשת יש קבוצות לנשים, לאנשים מאמינים ולחברים בעלי תחומי עניין כמו תעופה פרטית. במפגשי הסניפים האזוריים, המתקיימים בין היתר בניו יורק, במיאמי ובדאלאס, החברים דנים בדרכים לטפח תרבות משפחתית סביב סוגים שונים של עושר, ובהם עושר אינטלקטואלי ועושר רגשי.
אבל רווחת ילדיהם ניצבת בצמרת סדר העדיפויות של חברי המועדון, אם לא במקום הראשון, כך אומרים בכירי R360.
"האתגר הגדול ביותר הוא איך מוודאים שהעושר יחזיק מעמד 100 או 200 שנה, והיורשים שלכם יחיו חיים מאושרים ובעלי משמעות וישתמשו בעושר באופן מועיל", אומר גרסיה.
עם זאת, לא כל חברי המועדון מעוניינים ליצור עושר שיעבור מדור לדור. אחד מהם, משקיע ההון־סיכון כריס שונק, מספר כי הוא ואשתו מתכננים לתרום את כל הונם. "אם אתם הורים טובים, הילדים שלכם לא צריכים נדבן", הוא אומר. לדבריו, כמה מחברי המועדון האחרים "חושבים שאני משוגע".
מורשתה של משפחת ונדרבילט מרחפת כעננה מעל עבודתם של היועצים לעשירים. הם מרבים להזכיר כיצד ההון העצום שצברה בתקופת העידן המוזהב כמעט ונעלם לאורך הדורות. עבור אנשים עשירים שמגלים כי הונם גדל בהתמדה, ולעיתים אף בקצב מסחרר, ניהולו וההתמודדות עם השפעתו על המשפחה תופסים חלק ניכר ממחשבותיהם.
החשש שעושר רב ישפיע לרעה על הילדים, וידביק אותם במה שיש המכנים "מחלת העושר", נפוץ בקרב הורים. הם פוחדים שילדיהם יפתחו תחושת זכאות, יאבדו את המוטיבציה, יבזבזו כספים ללא הבחנה או לא יתרמו תרומה משמעותית.
קונור (26) מספר שאינו יודע כמה כסף יש למשפחתו, ושעושר אינו חלק משמעותי מחייהם. הוא הבין שמשפחתו עשירה רק כשעזב את הקהילה האמידה שבה גדל באזור מפרץ סן פרנסיסקו ועבר ללמוד בקולג', שם פגש אנשים מכל שכבות החברה. לדבריו, כשגדלים ולומדים בבית ספר פרטי, קל לא להיות מודעים לכך.
מערכות היחסים שלו עם משפחתו ועם הסובבים אותו הן בראש סדר העדיפויות מבחינתו. מאז שסיים את לימודיו בקולג' הוא מתפרנס בכוחות עצמו, ובחברה הקטנה שבה הוא עובד אף קודם כמה פעמים. לדבריו, הוא מצא שם מנטורים והתחשל. הוא גם הבין שהרקע שממנו הגיע מאפשר לו לקחת סיכונים מסוימים. בעתיד הוא שוקל להקים חברה משלו. "הדרך לעושר אמיתי היא בעלות", הוא אומר.
"לנסוע באוטובוס לצד האדם הפשוט"
ביום המלא השני של הסדנה כבר שררה בין המשתתפים אווירה נינוחה וחברית. הקבוצה התכנסה במשרדיו של אחד המרצים, השוכנים במרכז העיר ומוקפים קירות זכוכית, והאזינה ליזמים שדיברו על נושאים כמו מציאת ה"אוורסט" האישי שלהם. המשתתפים נשנשו אוכל יווני שהוזמן ממסעדה, התכוננו לתחרות הצגת מיזמים בסגנון התוכנית הכרישים ושיחקו פיקלבול וטיפסי־לנד, משחק שתייה המבוסס על משחק הלוח קנדי־לנד בבית ה־Airbnb שבו התארחו. לארוחת הערב שף פרטי יצלה אספרגוס ואנטריקוט.
קול פתח את אירועי היום בשאלה למשתתפים ולמארגנים - מה למדו עד כה? המשתתף שהכין את הביצים המקושקשות התבדח ואמר שלמד עד כמה אחת המשתתפות תחרותית. "אתמול בלילה שמעתי אותה צועקת במגרש הפיקלבול". "חיה רעה!" מישהו קרא.
חלק ניכר מהתכנים הרשמיים בסדנה, שנמשכה כמעט שלושה ימים, אפשר למצוא כמעט בכל קורס מזורז ליזמות. הילדים לומדים שעסק חייב לתת מענה לצורך אמיתי, ושעל יזמים להקים צוותים שחבריהם מביאים עמם מומחיות וחוזקות שונות משלהם.
חלק מהתוכנית נועד לשפר את ההבנה של המשתתפים בעולם ההשקעות. טרל גייטס, מנהל קרן נדל"ן מוסדית מאוסטין, צולל לתוך הרצאה עמוסת מידע על נדל"ן כאפיק השקעה, ללא ספק אחת ההרצאות הפיננסיות ביותר במפגש.
משתתף מבוגר נוסף, המשמש כמנטור, מתערב וממליץ לכולם להקשיב, גם אם אינם מתכננים לעסוק בנדל"ן. לדבריו, נדל"ן צפוי להוות חלק משמעותי מתיקי ההשקעות שלהם, וסביר שגם משרדי ניהול ההון המשפחתי יקבלו הצעות להשקעות בתחום.
גייטס מסביר לקבוצה את עקרון היסוד שלפיו נדל"ן יכול לשמש גידור מפני אינפלציה, משום שניתן לעדכן כלפי מעלה את דמי השכירות בחוזים קצרי טווח וכך להגן על כוח הקנייה של המשקיעים. הוא גם מסביר כיצד סוגים שונים של נכסים יכולים להציג ביצועים שונים, גם כשהם נמצאים באותה השכונה. חלק מהילדים רושמים לעצמם הערות, ואחד מהם מצלם את שקופיות המצגת של גייטס.
בתוכנית הלימודים כלולים גם שיעורים רכים יותר. עושר משפחתי עלול לבוא עם מטען משלו, כמו התיוג כילד נפוטיזם או הצורך להישמר מפני אנשים שמבקשים לנצל אותך. אך כמה מהמשתתפים מציינים שהוא מעניק יתרונות נוספים, מלבד המשאבים הכלכליים.
"למה נסעתי באוטובוס של 4:30 לפנות בוקר כדי לטוס לכאן?", שואל שונק, ומדבר על הנסיעה מהעיירה שלו בקולורדו לשדה התעופה בדנוור, לצד גולשי סנובורד, עובדים שעתִיים ואדם עם טלפון צדפה מתקפל, בדרכו למפגש. תשובתו: פרספקטיבה.
ככל שאדם נעשה עשיר יותר, הוא אומר, כך קל יותר לחיות חיים פריבילגיים. לרוב האנשים קשה להציץ אל עולמם יוצא הדופן, הוא אומר לקבוצה, אבל "אתם עדיין יכולים לנסוע באוטובוס. הרבה יותר קל לכם לעמוד בתור לצד האדם הפשוט. זה יתרון".
במהלך הרצאה אחרת אחד המשתתפים שואל את המרצה מה הוא מחפש כשהוא מגייס בוגרי קולג'. המרצה, חבר המועדון דיק אנדרסון, משיב כי בדרך כלל הוא מגייס סטודנטים שכבר השלימו בהצלחה תקופת התמחות בחברה שלו.
"אני לא אעסיק אתכם רק כי אני מכיר אתכם או כי אבא שלכם הוא מישהו חשוב", אומר אנדרסון, יזם נדל"ן ושחקן פוטבול מכללות לשעבר. הוא עוצר לרגע. "למעשה, אולי כן, אם אבא שלכם מספיק חשוב".
הילדים פורצים בצחוק. קול מצטרף ואומר: "למשפחות שלכם יש קשרים, ויש להם ערך". הוא מייעץ לצעירים להתנהל כך שיוכלו לזכות בהמלצות. "תהיו אנשים שאפשר להמליץ עליהם, תגרמו לכך שיהיו לכם ממליצים חזקים והמלצות חזקות".
בן ה־28 מספר שבשנות התבגרותו לא ראה בעצמו אדם חרוץ, משום שגדל בסביבה נוחה והתמקד בעיקר בחיי החברה שלו. לדבריו, כמה שנים לאחר שסיים את הקולג' חל שינוי, והוא החל להתמקד יותר בקריירה. כיום הוא מנהל עסק קטן שרכש לפני כמה שנים בסיוע משפחתו, ומתמקד בהרחבת פעילותו. לדבריו, הכנסות העסק צמחו ביותר מ־400% בכמעט שלוש השנים שבהן הוא מחזיק בו.
לדבריו, הוא התרשם מהתפקיד שמילא המזל בתחילת סיפורו של אחד המרצים, ולאחר מכן מהעבודה הקשה שהשקיע כדי לבנות חברה בשווי של מיליארדי דולרים.
בחייו שלו, הוא אומר, הוא רוצה להקפיד ולעבוד כדי ליצור כמה שיותר הזדמנויות למזל.
כתבה זו תורגמה על ידי גלובס באופן בלעדי מתוך The Wall Street Journal. לינק לכתבה המקורית באנגלית.
