הממשל האמריקאי סוגר את הברז לנפט האיראני. המשרד האמריקאי לבקרת נכסים זרים (OFAC) הודיע הערב כי החל מ־ 7 ביולי לא יותרו עוד עסקאות חדשות למכירת נפט איראני.
המהלך מגיע לאחר שבימים האחרונים דיווחו שלוש מכליות נפט כי נפגעו מקליעים או חימוש בלתי מזוהה במצר הורמוז ובסמוך לו, כך לפי United Kingdom Maritime Trade Operations, הגוף המסונף לצי הבריטי העוקב אחר איומים על כלי שיט באזור.
המשמעות היא שוושינגטון ביטלה את הפטור מוקדם מהמתוכנן, עוד לפני מועד פקיעתו ב־21 באוגוסט - צעד שמאותת על הקשחת המדיניות כלפי איראן לאחר האירועים במצר הורמוז. הגרסה הקודמת של ההיתר, שכונתה General License X, הונפקה לאחר הסכם הפסקת האש הזמני ואפשרה לבצע עסקאות בנפט איראני למשך 60 יום, עד 21 באוגוסט.
ההודעה הקפיצה את מחירי הנפט: חוזי ברנט זינקו מעל 75 דולר לחבית, בעוד חוזי WTI טיפסו לכ־ 72 דולר לחבית לאחר סיום המסחר.
נכון לעכשיו, לא התקבלה תגובה רשמית מטהרן, ואף גורם לא קיבל אחריות על התקיפות.
אם אכן ארה"ב מבטלת את ההיתר למכירת נפט איראני, מדובר בהקשחה משמעותית של מדיניות הסנקציות, שעלולה להגביר את המתיחות באזור ולתמוך בעליית מחירי הנפט.
הנשיא האמריקני דונלד טראמפ עושה כעת בטורקיה לקראת כינוס פסגת נאט"ו באנקרה, והתקבל על ידי הנשיא ארדואן. ברקע - הדיווחים שבכוונת ארצות הברית להחזיר את אנקרה לפרויקט המטוסים החמקנים, שממנו הוצאה ב-2019. "שוקלים לתת להם F-35", אמר טראמפ.
"צעד לא רציונלי"
כל שיבוש ממושך בזרימת הנפט עלול להוביל לעלייה במחירי האנרגיה ולהגביר את הלחץ על צרכנים וממשלות, שכבר מתמודדים עם עלויות דלק גבוהות.
יצוא הנפט הוא אחד ממקורות ההכנסה המרכזיים של איראן, ומספק למדינה מיליארדי דולרים במטבע חוץ המשמשים למימון הוצאות הממשלה ולתמיכה בכלכלה שנחלשה בעקבות שנים של סנקציות אמריקאיות.
למרות הסנקציות, טהרן הצליחה בשנים האחרונות להגדיל את משלוחי הנפט שלה, בעיקר לסין, מה שהפך את מכירות הנפט לאחד מעורקי החיים החשובים ביותר של הכלכלה האיראנית. כל ניסיון מחודש לצמצם את היצוא הזה צפוי להגביר את הלחץ על מצבה הפיננסי של איראן ולפגוע ביכולתה לממן תוכניות פנים־מדינתיות וכן את פעילותה האזורית.
"זהו צעד לא רציונלי מצד ארה"ב," אמר ברט אריקסון, השותף המנהל ב־Obsidian Risk Advisors, חברת ייעוץ סיכונים. "הפטור אפשר לאיראן ליהנות מהטבה כלכלית מוגבלת בלבד, אבל ביטולו עלול להביא לקריסת ההסכם כולו. זה אינו אמצעי לחץ - אלא פגיעה עצמית אסטרטגית."
