כל חברה חמישית בישראל העידה על כך שהושפעה לרעה כתוצאה מהפיחות בדולר בחצי השנה האחרונה - כך עולה מסקר שערכה הלמ"ס בשיתוף בנק ישראל. עסקים אלו מעסיקים כרבע מהמועסקים. רק 3% מהמשיבים דיווחו שהושפעו לטובה, ויתר העסקים לא הושפעו משמעותית מהפיחות.
● השכר שלכם עלה לאחרונה? הגרף שכדאי להכיר
● ראיון | נגיד בנק ישראל הפתיע, אך מזהיר: "תוואי הריבית הוא לא הבטחה"
בחצי השנה האחרונה התחזק השקל לעומת הדולר, ושער החליפין ירד מכ-3.3 שקל לדולר בסוף שנת 2025 לפחות מ-3 שקלים לדולר בחודש יוני 2026. השאלון הופנה למנהלי עסקים המעסיקים לפחות חמישה עובדים שכירים. אוכלוסיית הסקר הייעודי מייצגת כ-67 אלף עסקים. שיעור ההשבה לסקר עמד על 73%.
הנפגעים העיקריים מהפיחות בדולר
מהתשובות לסקר עולה כי מי שנפגעו הכי הרבה היו עסקים בענפי ההייטק והפיננסים (49%), לעומת אחד מכל עשרה עסקים בענף הבינוי (9%). מבין הנפגעים מפיחות הדולר, כמעט מחציתם (48%) ציינו כי הכנסות במטבע חוץ הן גורם החשיפה המרכזי של חברתם לשינויים בשער החליפין, וכ-22% ציינו שחוזים או מחירים בשוק המקומי הצמודים למטבע חוץ הם גורם החשיפה המרכזי.
כמעט 20% מהמשיבים התמודדו עם הבעיה באמצעות עדכון מחירים בשוק המקומי או בחו"ל, שליש מהם ספגו את הירידה בשער החליפין בשולי הרווח, ואילו כ-15% נקטו צמצום השקעות והאטת גיוסי עובדים.
פחות מ-10% מהעסקים (7% בלבד) ביצעו גידור פיננסי, כאשר אופק הגידור הנפוץ ביותר הוא לטווח של יותר מחצי שנה. כך נוהגים כ-58% מהעסקים שמבצעים גידור פיננסי.
לא רק היצואנים נפגעו
ממצא נוסף שבולט בסקר הוא שכ-30% מהעסקים שנפגעו הם חברות עתירות יצוא שהכנסותיהן מחו"ל מהוות יותר ממחצית מפדיונן. באופן מפתיע, כשליש (33%) מהעסקים שנפגעו הם דווקא עסקים המבוססים על השוק המקומי, ללא יצוא כלל או עם שיעור יצוא נמוך במיוחד.
לפי הלמ"ס, "הפגיעה הכלכלית בעסקים המקומיים הללו ממחישה את ערוצי התמסורת המגוונים של שער החליפין; היא יכולה לנבוע מתמחור של מוצרים או של חוזים מקומיים המוצמדים ישירות לדולר, או לחלופין מתלות בענף התיירות ונסיגה בצריכה של תיירים זרים בשל התייקרות השהייה בארץ. כמו כן, חברות רבות משמשות כקבלני משנה וכספקים לחברות הייטק ולחברות תעשייתיות עתירות יצוא, והפגיעה הכלכלית בהן מתגלגלת לעיתים גם ליצרנים מקומיים שאינם יצואנים".
ועד כמה מהר מתגלגלת ההתייקרות למחירי המכירה? כאן נמצא כי ההשפעה על מחירי המכירה מתרחשת בזמן קצר יחסית: 23% מהעסקים דיווחו על השפעה בתוך חודש, וכ-22% דיווחו על השפעה בתוך עד שלושה חודשים. ב-18% מהעסקים השינוי בשער החליפין לא השפיע על מחירי המכירה של מוצרי החברה.
מרבית מנהלי העסקים בתחום הבינוי סבורים שהשינויים בשער החליפין ישפיעו על מחירי מכירת מוצריהם בתוך שלושה חודשים (56%), לצד מחצית מהמנהלים בתעשייה (51%), בענפי ההייטק והפיננסים (46%), בתחום השירותים והמלונאות (45%) ובמסחר (30%).
