לפחות 93 בקשות לתביעות ייצוגיות הוגשו בשנה וחצי האחרונות נגד עסקים, בטענה שלא התקינו מערכת עזר לשמיעה, כנדרש בחוק. בקשות אלה הוגשו על ידי אותם שני עורכי דין - ערן פלסר ושלומי אבני. מרבית הבקשות לאשרן כתביעות גם הוגשו על ידי שלושה תובעים ייצוגיים בלבד, נגד עסקים שונים.
התובעים מעמידים את סכומי הבקשות על בין מאות אלפי שקלים ועד למיליונים לכל עסק. הבקשות מוגשות נגד חנויות מזון, חשמל ועד בגדי נשים, והן עובדות כך: התובעים הייצוגיים, שהם בעלי מוגבלות, מגיעים לעסקים, ובודקים אם הותקן מכשיר עזר לשמיעה בעמדות שירות. בהמשך, חוקר פרטי מטעמם בודק בסניפים נוספים.
● חברת נדל"ן הגישה תביעה לביטול חוזי מכר של זוכי מחיר למשתכן
● עו"ד חשוד בהעלמת 10 מיליון שקל. אחרי חצי שנה הותר שמו לפרסום
כל הבקשות שנבדקו על ידי גלובס הוגשו באמצעות פלסר ואבני, בשנים 2025-2026. איתור התיקים, שנעשה בסיוע "תולעת המשפט", מעלה כי הבקשות הוגשו כולן נגד חנויות שהן חלק מרשתות, חלקן של סניפים בודדים. הסיבה לכך היא שתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מחייבות להתקין בכל עסק שהוא חלק מרשת "לולאת השראה", המסייעת בשמיעה, וזאת ללא תלות בגודל העסק, בעוד שבחנות שאינה חלק מרשת, הגודל המינימלי שעליו חלה החובה הוא 150 מ"ר. בתביעה טוענים עורכי הדין, כי הנפגעים בקבוצה הם 700 אלף בעלי מוגבלות שמיעה.
"זו עננה שיושבת על הראש, שיכולה לגרום לסגירה של העסק", אומרת בעלת עסק קטן, שנתבעה על מאות אלפי שקלים. "אנחנו עסק שכונתי. הוא הגיע אלינו חודש אחרי שפתחנו את הסניף השני. זה מלחיץ. הוא ממשיך בהליך".
עו"ד פלסר הגיש 44 בקשות בשנת 2025, כולן בשל טענה להפרת חובת התקנת מכשיר עזר לשמיעה. בשנת 2026 הגיש עורך הדין 22 בקשות כאלו. עו"ד שלומי אבני, המצהיר באתר שלו שהוא בעל מוגבלות בעצמו, הגיש 28 בקשות כאלו בשנת 2025 ושלוש תביעות בשנת 2026.
הסתלקות מתוגמלת
מרבית הבקשות עדיין פתוחות, אך אלו שנסגרו מסתיימות באופן דומה - הסתלקות מתוגמלת. זהו מצב שבו התובע והנתבע מגיעים להסכמה שלפיה התובע מושך את בקשתו להכיר בתביעה כייצוגית, בתמורה לתשלום כספי אישי עבורו ועבור עורך דינו, לצד הסכמות נוספות, אשר צריכות לקבל את אישור ביהמ"ש.
הליכים אלו מסתיימים בהסכם הכולל התקנת מערכת עזר לשמיעה, תרומה של בין 1,000 לכמה אלפי שקלים לעמותת כבדי שמיעה, ותשלום שכר טרחה לעוה"ד, בסכומים הנעים בין 8,000 לכמה עשרות אלפי שקלים. התובע הייצוגי מקבל בין 1,000 שקל לכמה אלפים בודדים.
אחת התביעות הגדולות שאותן ביקשו לאשר, על סכום של 8 מיליון שקל, הייתה נגד רשת סודוך, והיא הסתיימה בהנגשת המערכת, בתרומה של 7,500 שקלים לעמותה, 11,500 שקלים שכר טרחה ו-3,540 שקלים לתובע הייצוגי.
אין פנייה מוקדמת
במרבית המקרים, התובעים לא מבצעים פנייה מוקדמת לעסקים כדי להביא אותם להתקין את המערכת ללא הליך משפטי. אין חובה כזאת בחוק היום, וגם אין פסיקה מחייבת.
לשם השוואה, במקרה של בקשות לתביעות ייצוגיות בנושא של הנגשת אתרי אינטרנט, בשנת 2024 קבע השופט עודד מאור כי הן מחייבות פנייה מוקדמת לעסק. לאחר פסק הדין נרשם שינוי משמעותי: מ-1,669 בקשות בנושא נגישות בסך הכול בשנת 2023, ירד המספר דרמטית ל-109 בשנת 2025 - ירידה של 93%. כשני שלישים מהבקשות לאישור תביעות ייצוגיות שהוגשו בשנה שעברה בתחום הנגישות הן תביעות עזרי השמיעה.
לדברי עו"ד רונית סיטון זלקינד, ראש תחום תובענות ייצוגיות במשרד פירון, "קשה לעסקים קטנים להכיר את התקנות של הנגישות על בוריין. הייתי מצפה שעורכי הדין יתנו 'גרייס' של פנייה מוקדמת. מדובר בעניין פתיר לעומת העלויות המשפטיות הגבוהות מאוד".
היא מוסיפה כי המטרה של התובעים ועורכי הדין שמייצגים אותם במקור ראויה, אך הם "הפכו את זה לעסק, בלי לשלוח מכתב שיוביל לתיקון, והחליטו 'לחפש בכוח' את ההפרות, רק בשביל להגיש הליכים משפטיים, במקום להפנות את תשומת ליבו של העסק".
גם השופטים לא בולמים את מבול התביעות בנושא, ולא דורשים פנייה מוקדמת. הם מאשרים פעם אחר פעם את ההסתלקות המתוגמלת. באחת התביעות שהגיש עו"ד אבני בשם מרשו, כתב השופט, כי מדובר ב"סוגיה חשובה של אכיפה אזרחית בתחום הנגישות לאנשים עם מוגבלות".
עוה"ד פלסר ואבני מפנים להחלטה בתיק שלהם, שבו בית המשפט ציין כי "מרבית ההליכים שנקט המבקש הסתיימו בדרך של פשרה - סיום הליכים בדרך זו, יש בה כדי להעיד כי אין מדובר בתביעות 'סרק' שהוגשו, ומכאן יש לגזור דווקא על תום לב בהגשת התביעות".
"כלי להוצאת כספים"
סגן השר לשעבר אביר קארה, המנהל שנים מאבק נגד מבול הבקשות לאישור תביעות ייצוגיות כלפי עסקים קטנים, אומר כי "בתי המשפט בישראל הפכו לכלי להוצאת כספים, על ידי תובעים ועורכי דין סדרתיים. ישראל חריגה מאוד בהשוואה בינלאומית בדרישה להתקנת 'לולאת השראה' (מכשיר עזר לשמיעה). בשום מדינה שבדקנו אין חובה להתקין את המכשיר".
לדברי קארה, "את החובה הזו דחפו לוביסטים של חברות שמוכרות את המכשיר, המחוקק בטיפשותו חסך לחברות הללו את הצורך בשיווק מוצר לא יעיל, שאיש אינו משתמש בו, למעט תובעים סדרתיים ועורכי דין שרואים במכשיר הזה ובביהמ"ש כלי להוצאת כספים מאזרחים תמימים".
קארה מוסיף כי לטעמו מדובר בהפרה "כל כך אזוטרית של החוק, שבמקסימום אמורה להסתכם בקנס מינהלי של 500 שקלים, בוודאי לא בתביעות של מיליונים. הנזק למדינה מהתביעות הללו אדיר, והאזרחים הכי טובים במדינה - שבונים עסק, מעסיקים עובדים ותורמים לכלכלה הישראלית ולביטחונה - נרדפים".
התיקון שעוד לא עבר
קארה היה מיוזמי התיקון לשינוי חוק תובענות ייצוגיות בכל הנוגע לעסקים הקטנים והבינוניים, שמוביל משרד המשפטים. מדובר בתיקון נרחב שנועד לטפל גם בתופעה זו, שעבר קריאה ראשונה, אך החקיקה מתקדמת באיטיות.
אחד התיקונים המרכזיים בהצעה הוא ביטול האפשרות להגיש תובענה ייצוגית נגד עסקים זעירים. אלה מוגדרים כעסק המעסיק עד חמישה עובדים, או עם מחזור שנתי של 2 מיליון שקל. זאת בשל העלויות המשמעותיות הכוללות ייצוג משפטי.
שינוי נוסף שייטיב עם העסקים הקטנים, שהם הנפגעים העיקריים, הוא חיוב התובעים לבצע פנייה מוקדמת לעסקים, בדרישה לתקן את ההפרה, לפני הגשת התביעה בעילות הנחשבות לקלות ערך. התשלום עבור הפנייה יהיה 2,000 שקל.
תיקון נוסף הוא שתביעות יוגשו ללא סכום התביעה הכולל, אלא רק סכום התביעה האישית. בדברי ההסבר לחוק צוין כי בחלק מהמקרים מדובר ברצון להפעיל לחץ לא הוגן על הנתבעים כדי להגיע עימם להסדר. החוק החדש יגביל את מספר התובענות הייצוגיות לתובע ייצוגי לחמש בשנה.
הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה בשנת 2024, ומאז לא התקדמה. לדברי קארה "נמשיך לעבוד קשה כדי שזה יקרה כבר בשבועות הקרובים".
תגובת עורכי הדין
תגובת עורכי הדין ערן פלסר ושלומי אבני: "מדובר כנראה בעוד כתבה מגמתית שמקדמים בעלי עסקים שבמשך שנים פוגעים בשוויון ובנגישות לאנשים עם מוגבלות, כדי לחסוך כסף או טרחה על גבה של אוכלוסיה מוחלשת. לאחר מאמץ רב ומאבק משפטי ממושך, אנשים עם מוגבלות הצליחו לגרום למדינה לחוקק חוקים ותקנות המחייבים בהנגשה ואיסור על הפליה. אולם בעלי עסקים רבים העדיפו לנצל את העובדה המצערת שאין למדינה משאבים יעילים לאכוף את הדין.
"בישראל יש יותר ממיליון אנשים עם מוגבלות שכוללים מאות אלפי אנשים עם מוגבלות בשמיעה, עבורם הדין מחייב הנגשה במערכת עזר לשמיעה שיכולה לסייע להם להבין טוב יותר את נציג השירות. בלעדיה הם צריכים להתאמץ ולנחש מה הוא אומר, לנסות לקרוא שפתיים (ורבים מהם לא יודעים לעשות זאת), לעצבן את מי שאחריהם בתור ומאבדים סבלנות וכך הלאה.
"האדם עם מוגבלות זכאי לשירות נגיש ושוויוני כמו כל לקוח, בלי שעליו להגיע למקום מפלה ולהכריז על עצמו כחריג המבקש חסד".
