56 רוכשי דירות בפרויקט "בוסתן ארנונה" בשכונת מורדות ארנונה בירושלים, רובם זוגות צעירים שזכו בהגרלות "מחיר למשתכן", הגישו השבוע תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים על סכום של כ-4.2 מיליון שקל נגד החברה היזמית "בוסתן ארנונה יזמות" בשל איחור במסירה של תשעה חודשים בממוצע. הם טוענים כי למרות האיחור במסירה, היזמית הפרה את ההסכמים ואת הוראות החוק ולא שילמה להם פיצוי כנדרש עבור תקופת האיחור.
● הדוח שמראה: פערי ההכנסות מארנונה לעסקים ברשויות חזקות גבוה פי 5 מזה של רשויות חלשות
● ישבו 3 שנים ולא הכריעו: המהפכה בהיטל ההשבחה נדחית, והקבלנים מאוכזבים
לפי התביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין מאיר נקי ויום טוב בלק, 29 הדירות בפרויקט נמסרו באיחור ממוצע של כתשעה חודשים מהמועד שנקבע בהסכמים. בינתיים נאלצו המשפחות לשלם שכירות ומשכנתא במקביל ולחיות בחוסר ודאות מתמשך, והקבלן לא שילם עד היום דבר מהפיצוי הקבוע בחוק ובהסכמים.
מסתמכים על בג"ץ
היזמית נתלית, לדבריהם, במלחמת חרבות ברזל ובמחסור בפועלים, וטוענת גם לעיכובים בתשתיות. רוכשי הדירות, מצדם, טוענים כי מלחמת חרבות ברזל אינה כוח עליון המאפשר ליזם שלא לשלם להם כנדרש בחוק. "לא די בטענה כללית על קושי במשק או בענף הבנייה אלא יש להוכיח קשר סיבתי ישיר, קונקרטי ומוכח בין הארוע הנטען לבין האיחור בדירה הספציפית".
עוד נטען כי "מלחמה" ו"קורונה" אינן סיסמאות שניתן להסתמך עליהן כדי להפר חובה של מסירת דירה במועד שנקבע בחוזה. התובעים טוענים עוד כי "עיכובים מצד חברת החשמל ומצד מפתח התשתיות, הם ממילא סיכונים המוטלים על כתפי המוכר ואינם מקימים פטור".
התובעים מסתמכים על פסיקת בג"ץ מיולי 2025 שדחתה את עתירת התאחדות הקבלנים להכיר במלחמה ככוח עליון באופן גורף. הם טוענים כי בית המשפט העליון עמד על כך שאף שהמשבר בענף הבנייה ידוע לכול, השאלה אם איחור במסירה נבע מהשלכות המלחמה צריכה להיבחן בהליכים האזרחיים בכל מקרה לגופו. לטענת התובעים, הקבלן לא הציג בדל ראיה קונקרטית הקושרת אירוע מסוים לעיכוב מסוים.
בתביעה נטען כי הקבלן התחייב למסור את הדירות עד סוף מרץ 2024, אך בפועל הדירה הראשונה נמסרה רק בדצמבר 2024 והאחרונה בינואר 2025. "איחור עצום זה גרם לתובעים לנזקים קשים ביותר, בין היתר בגין הצורך לאתר דירות להשכרה לטווחי זמן לא ידועים מראש, לשלם משכנתא ושכירות במקביל, לאתר מוסדות לימוד לתקופת הביניים או לשלוח את ילדיהם למוסדות לימוד מרוחקים מאוד".
"אין יסוד לתביעה"
רוכשי הדירות טוענים כי דמי השכירות הראויים של כל אחת מהדירות עומד על 2.9 מיליון שקל יחד. ובצירוף ריבית פיגורים הסכום מגיע ל־3.8 מיליון שקל. לסכום זה הוסיפו את עלות חוות הדעת ופיצויים על נזקים נוספים נטענים ועוגמת נפש שהועמדו על 10,000 שקלים לכל דירה. כך שסך הפיצוי הנטען עומד על 4.16 מיליון שקל.
חברת בוסתן ארנונה מסרה בתגובה: "מנהליה של החברה גויסו בצו 8 עם פרוץ המלחמה, והחברה אף סבלה ממחסור חמור בפועלים. למרות זאת, החברה סיימה ראשונה בכל השכונה את בניית שני הבניינים, שבהם 44 דירות.
"עיכובים שהיו בהשלמת תשתיות בשכונה אינם באחריות החברה, והם הגורם העיקרי לעיתוי המסירה של הדירות. החברה עדכנה את הדיירים במועדי המסירה באופן שוטף, וכולם ידעו מתי בדיוק יימסרו הדירות. ראיות לכל אלה קיימות ויוצגו בבית המשפט. החברה סבורה שאין יסוד לתביעה, וכי סכומה מופרז לחלוטין, ותגיב בבית המשפט".
