גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

בכיר ההייטק שמצהיר: זה אחד התחומים הראשונים שיתייתרו בחסות ה־AI

שיחה עם דניאל שרייבר, מנכ"ל חברת הביטוח למונייד ומייסד מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית ● על גל הפיטורים בהייטק והקשר ל-AI, איך אנחנו כעובדים צריכים למנף את הטכנולוגיה וכיצד המדינה אמורה לטפל במובטלים ● האם תהיה לנו עבודה? פרק ראשון בסדרה

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם דניאל שרייבר / צילום: אוהד דיין
הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם דניאל שרייבר / צילום: אוהד דיין

דניאל שרייבר נפגשנו לפני שנה וחצי לשיחה על עתיד המשק בעידן ה-AI והיו לך נבואות שחורות. אני נפגשת איתך שוב כדי לראות מה באמת קרה מאז ומה צפוי עוד קדימה, ונתחיל בחברת הביטוח שאתה עומד בראשה, למונייד. לפני שנה וחצי סיפרת על גידול של פי שניים בהכנסות בתוך שנה - בעוד שמספר העובדים הצטמצם. מה מצבכם עכשיו?
"זו אותה המגמה. בשנה וחצי האלה ההכנסות של למונייד גדלו פי 1.7, אבל מספר העובדים (בחברה כ-1,200 עובדים, ה"ו) לא השתנה".

כל זה בזכות ה-AI?
"אין ספק. בשלוש השנים האחרונות הוספנו כמיליון וחצי לקוחות ומאות מיליוני דולרים של פרמיות. בימים כתיקונם היינו מגייסים עוד ועוד עובדים כדי לשרת את הלקוחות, לענות לתביעות וכן הלאה. היום אנחנו מגיעים לרמות אוטומציה שמאפשרות לבינה המלאכותית לענות על אימיילים, לטפל בתביעות, למכור את הפוליסות - וגם לפתח, לכתוב קוד".

ראיון | רכש את נכסי פישמן, והפך את הסטוק לענקית קמעונאות
ראיון | ספר חדש מגלה: כך הפך טיסן חובבני לכטב"ם שמכריע מלחמות
הקנדי שמוביל את התרחקות אירופה מארה"ב

כמה מהקוד בלמונייד נכתב בידי AI?
"בערך 98% מהקוד נכתב בידי בינה מלאכותית. זה נותן דחיפה מדהימה ליעילות, מה שאיפשר לנו לשלש את ההכנסות מאז כניסת ChatGPT לתמונה בסוף 2022. כל זאת מבלי להוסיף עוד עובדים. אבל עדיין, אנחנו בשלב של AI first, לא של AI only. כלומר, יש עובדים, והרבה מהעבודה נעשית על ידי אנשים - שמכוונים את העשייה, או שעובדים לצד ה-AI, או שמכוונים על ידו. יש לנו עובדים שאת התפקיד הבא שלהם הם מקבלים מה-AI, ולא הפוך".

כלומר ה־AI הוא הבוס של העובדים האלה?
"הוא לא בוס במובן הקלאסי של המילה, הוא לא מגייס או מפטר ולא קובע שכר. הוא כן חבר צוות. אתן דוגמה: מרבית התביעות משולמות ללא מגע יד אדם, שזה הליך מורכב. ברובן ה-AI עושה הכול, מבקש את כל המסמכים הדרושים מהלקוח וכו'. אך אם הוא חושד במשהו, למשל הונאה, הוא כותב בסלאק לאחד העובדים הרלוונטיים: 'אני צריך שתעשה כך וכך'".

מה יהיה אצלכם התפקיד האחרון שיעבור למכונה?
"כל אחד מאיתנו חושב שזה התפקיד שלו, נכון? כולנו מכירים את המורכבות של החיים שלנו, וחושבים שמה שאחרים עושים הוא יותר פשוט וקל. אבל תיאורטית אני לא יכול לעצור באף מקום ולהגיד: 'לפה ה-AI לא יוכל להגיע'. פה ושם יהיו דברים שהרגולטור יחייב בהם מגע יד אדם. מה שמנחה את החשיבה שלי היא התזה ולפיה כל דבר שאפשר לעשות עם רשת נוירונים במוח, אפשר לעשות עם רשת נוירונים על סיליקון. כל דבר, כולל הכול".

כולל התפקיד שלך כמנכ"ל?
"כן. התפקיד שלי הוא לא הכי מסובך פה".

"בסוף הבוסים יבינו שהתרומה שלנו מתכווצת"

לפני שנה וחצי הזהרת מפני גל אבטלה שישטוף את כולנו. עכשיו מגיע גל פיטורים בהיי-טק, כ-8,500 מפוטרים מתחילת השנה: 3,000 באמדוקס, 1,000 בוויקס. זה מה שהזהרת מפניו?
"לא לזה כיוונתי. הגל שאני חושש ממנו הוא לעוד כמה שנים קדימה, זו רק סנונית ראשונה. לגלי הפיטורים הנוכחיים יש נגיעה ל-AI, ואני בטוח שזה חלק מהסיפור - אבל אני חושב שזו סיבה שמקבלת תהודת יתר, כי זה סיפור נוח לספר למשקיעים. בחברות שבהן הפיטורים נובעים מבינה מלאכותית, זה לא כי היא מאיימת על תפקיד ספציפי אלא על מהות החברה כולה. יש חברות ישראליות מדהימות שמשקיעים חוששים שה-AI יחליף את מה שהן מציעות, ורואים את זה בקריסת המניות שלהן (למשל וויקס - ה"ו). גם היחלשות הדולר מול השקל משחקת תפקיד בגל הנוכחי, כך שקשה להפריד בין האלמנטים ולהצביע על מה מייצר את האפקט הכי גדול.

הנתונים עדיין לא בהירים מספיק, אבל אני לא בטוח שלכל אדם שפוטר יש עכשיו עובד AI שמחליף אותו. כן יש לי ציפייה עקבית שה-AI יהיה מסוגל לעשות המון מהתפקידים במשק עד סוף העשור. תמיד יש עיכוב משמעותי בין מה שהמודלים מסוגלים לעשות לבין ההטמעה בפועל בחברות, וייתכן שנראה גם מגמת-נגד פוליטית מצד ההסתדרות וארגוני העובדים. אז היכולת לחוד, וההשפעה על השוק לחוד".

לפני כמה שבועות אמר לגלובס ד"ר עדי ברנדר, מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל: לא רואים את הפיטורים בנתוני המאקרו. רבים מאלה שפוטרו נקלטים במקומות עבודה חדשים. בנוסף, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה השכר הממוצע בהיי-טק הגיע במרץ לשיא של 38,500 שקל. אז נראה שהכול בסדר, לא?
"כנראה שהכול בסדר, אבל אני חושב ששאננות היא לא פתרון טוב. אם נגיע לאבטלה גואה ומסיבית בשנים הקרובות, זו לא תהיה תעלומה. אני לא אומר שזה בוודאות יקרה, אבל גם לא חושב שהסבירות נמוכה. אנחנו עכשיו בשלב שבו כל אחד מאיתנו יכול להיראות טוב יותר מול הבוסים שלו בזכות ה-AI: אנחנו נראים עובדים חרוצים, מהירים ויודעים יותר - כי הבינה המלאכותית לוחשת לנו באוזן מה להגיד ומה לכתוב. השלב הבא עשוי להיות שלבוסים שלנו יתברר שהתרומה שלנו למוצר הסופי הולכת ומתכווצת, והתלות שלנו ב-AI הולכת וגוברת - עד שאפשר יהיה להגיד: 'בסדר, לא צריך את דניאל, נעבוד ישירות עם ה-AI'".

אבל כדי שזה יקרה צריך אימוץ ברמת הארגון, לא רק ברמת היחיד.
"בדיוק. זה לא מספיק שאני ואת משתמשים ב-AI, צריך לראות אותו מוטמע בתוך תהליכים ארגוניים - וזה לוקח זמן. אם תלכי אחורה לאדיסון - חלפו כמעט 100 שנה מאז שהוא הביא את החשמל לתעשייה, ועד שחצי מאוכלוסיית העולם קיבלה גישה לחשמל. לאינטרנט לקח בערך רבע מפרק הזמן הזה. עם ה-AI הקצב מהיר יותר. היום כל אחד יכול להשתמש ב-AI כדי לשפר את המצגת שלו, אבל אנחנו עוד לא במצב שבו ל-AI יש חשבון אימייל, מספר טלפון או סלאק משלו. אבל אני מניח שזה יקרה בעוד כמה שנים - ואז תגיע השאלה הגדולה: מה יקרה לכל המשרות?".

בשנה וחצי האחרונות ארגונים רבים החלו להטמיע שירותי AI בתהליכי העבודה. הבעיה היא שבסוף החודש חלקן די המומות מגובה התשלום על ה"טוקנים". אז אולי הסוף יהיה שדווקא העובדים יהיו זולים יותר מ־AI?
"OpenAI פרסמה מחקר מעניין בנושא בשנה שעברה: הם לקחו את המשרות הפופולריות בארצות הברית, מיפו אותן, והראו שה-AI מצליח בכחצי מהמקרים להשתוות לביצועים האנושיים - והכול קורה כמעט פי 100 יותר מהר ובשבריר העלות. בתרחיש הריאלי, שבו אדם צריך לפקח עדיין על התהליך, השיפור במהירות ובעלויות הוא של פי 1.5.

הארגונים התחילו בגישה של 'לכולם חייב להיות חשבון' - ופשוט שפכו הרבה כסף. במודלים החדשים גם הטוקנים יקרים, אבל לא צריך להשתמש במודל המתקדם ביותר בעבור כל משימה. בפועל, אנחנו רואים שכל שנה עלות של כל רמת אינטליגנציה נתונה במודל יורדת בערך פי עשרה - השנה זול יותר בכ-90% לקבל את מה שקיבלתי לפני שנה. לכן אני כופר בתזה הזו".

​"לא גייסנו השנה אפילו ג'וניור אחד"

כשאנחנו שומעים את מנכ"ל אנתרופיק דריו אמודיי מביע דאגה מפני גל אבטלה ועל כך שכיום ה-AI הוא תחליף למשרות התחלה בתעשייה - אתה קונה את זה? זה אירוני, הוא הרי בנה את המודלים וכעת מביע דאגה.
"הרבה רואים את זה כציניות, אני לא. הדרך הכי טובה שאני מוצא להסביר את מה שדריו עושה היא להניח שהוא פועל בתום לב, מתוך תיאוריית משחקים קשוחה: הוא חושש שהסינים ינצחו את המרוץ, מעדיף ניצחון אמריקאי, וזה כופה עליו קצב מסחרר. במקביל הוא עצמו מזהיר - יש האצה, המודלים מתחילים לפתח את עצמם ויש חשש מפני איבוד שליטה. אני לוקח את זה ברצינות, כי מנכ"לי החברות הגדולות נחשפים למה שהציבור הרחב עוד לא רואה. אם יש סיכוי של אפילו 20% לאבטלה גואה, בואו נתכונן לזה כבר היום".

בדוח האחרון של רשות החדשנות דובר על ירידה קלה במספר משרות המתכנתים ב-2025 לעומת שנה קודמת. תכנות, לדעתך, הוא אחד התחומים הראשונים שיתייתרו בגלל מודלים שכותבים היטב קוד?
"בוודאות. בעולם המערבי אנחנו רואים ביקוש חזק לאנשי פיתוח, עם בידול בין ג'וניור לסיניור. תחת מפתחת בכירה אני יכול לשים אלף מפתחים שהם AI. היא מבינה ארכיטקטורה ונמצאת בשלב שה-AI עוד לא הגיע אליו, או שאנחנו עוד לא מספיק סומכים עליו. לכן, בישראל בוגרי מדעי המחשב מתקשים למצוא משרות, בעוד שלמתכנתים עם ניסיון של 15-10 שנה הרבה יותר קל. אנחנו גייסנו בשנה האחרונה 60 אנשי פיתוח (היו עוזבים ונכנסו אחרים במקומם). ממוצע הניסיון שלהם היה 11 שנה, ולא נכלל ביניהם ולו ג'וניור אחד".

לפי דוח אחר של רשות החדשנות מ-2026, נוצרו תפקידים חדשים בעקבות כניסת ה-AI, כמו Prompt Engineer, AI Compliance ואחרים. אולי בסוף נגלה שהמשרות שיתייתרו ואלה שייווצרו יקזזו זו את זו?
"אי אפשר לשלול זאת. השאלה היא איזה יתרון תחרותי יהיה לבני אדם על המכונות? היה לרגע מקצוע חדש בשם Prompt engineer כי חשבנו שה-AI זקוק לפרומפט מעולה כדי להביא את התוצרים הדרושים. זה כבר לא קיים. הצ'ט אומר לנו - תסביר לי מה אתה רוצה במילים פשוטות - ומספק תוצר".

"ה-AI יהיה איינשטיין על סטרואידים"

אז בוא נדבר על טעויות. כשבעלי מקצוע - רופאים, עורכי דין, עיתונאים - מסתמכים על ה-AI בעיניים עצומות - זה במקרה הטוב עלול להסתיים בפיטורים ובמקרה הרע אף לפגוע בחיי אדם. אז שיקול הדעת האנושי הוא קריטי בתהליך, לא?
"צריך להשתמש ב-AI בשום שכל. בלמונייד בנינו מערכות שמבצעות בדיקות, ולפני סיום תהליך הטיפול בתביעה מול הלקוח אנחנו מוודאים שהביצועים של ה-AI לפחות טובים כמו של בני אדם. לפעמים הפסיכולוגיה שלנו מקשה עלינו להכיר בכך שעדיפות טעויות של AI, על פני טעויות 'אנושיות'.

"למונייד, למשל, מעניקה בארה"ב 50% הנחה על כל מטר למי שנוסע עם נהג אוטונומי, כי מסתבר שהוא נהג בטוח יותר מכולנו, שסטטיסטית מבצע פחות תאונות מבני אדם. ברגע שהמכונה עושה פחות טעויות מאתנו, צריך לתת לה את ההובלה - זה לטובת האנושות. בנוסף, עם הזמן ההזיות ילכו ויירדו, מנגנוני הבדיקה ישתכללו וה-AI יהיה איינשטיין על סטרואידים".

באחרונה פרסם מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, פוסט מעורר הדים בו הביע דאגה מכך שכמה מודלי ענק יבלעו את כל הידע והערך הכלכלי של העולם. חשוב כמובן לזכור כאן את הקונטקסט העסקי: מיקרוסופט כבר לא מחויבת בלעדית ל-OpenAI, כמו בעבר. זו בעינייך דאגה כנה?
"אני לא יודע, אבל בעיני זו דאגה נכונה. כשחברה מזינה מודל בינה מלאכותית בידע ובהתמקצעות שלה, מבלי לאגור את הידע וניהול הקונטקסט בעצמה, המודל נעשה חכם יותר לא רק אצלה אלא גם אצל המתחרים שלמדו ממנה. כשכמה חברות - OpenAI, אנתרופיק ואחרות - שואבות את הידע הפנימי של חברות ומרוקנות אותן מתוכן אינטלקטואלי זה יוצר ריכוזיות. בארה"ב זה לפחות נשאר בתוך חברות ה-AI האמריקאיות, אבל בישראל הבעיה חמורה יותר, כי אנחנו תלויים בחברות לא ישראליות. סאטיה מנסה לעזור לחברות להשתמש ב-AI באופן שאינו בלתי הפיך".

איך אתם מתמודדים עם הבעיה הזו בלמונייד?
"אנחנו מתייחסים למודל כמו לקומודיטי, כמו לחשמל: לא אכפת לי אם זה קלוד היום, או מודל סיני מחר - אנחנו מערבבים ומחליפים מודלים מיום ליום, ובונים מעליהם את השכבה שבה נשמרים הדאטה, הקונטקסט והחוקיות - כל מה שפעם היה Human capital - כדי שהידע הארגוני יישמר אצלנו. אגב, בחשבונות תאגידיים של חברות ה-AI, לפחות אלה שאני מכיר, אפשר לבקש שהמידע לא ישמש את המודל לאימון שלו; כלומר לא יופץ הלאה ויגיע חלילה למתחרים".

"האבטלה שנפגוש לא תוביל למיתון"

בוא נדבר על חוק בינה מלאכותית שאתה מאמין שחייב להיחקק בישראל. אתה חושש שההון יצטבר בידי מעטים, שהפערים החברתיים יתרחבו, ושלא ידאגו לאותם אנשים שיאבדו את עבודתם.
"אם אכן תתרחש אבטלה בהיקפים גדולים, זו לא תהיה אבטלה מהסוג שהכרנו עד היום שמובילה למיתון. כששולחים אותי הביתה כי הוחלפתי בידי AI, העבודה שלי עדיין נעשית - רק ביעילות של פי 100, כך שהתוצר לא מתכווץ, אלא דווקא גדל. הבעיה היא, שהכסף הולך לבעל הבית ולא אליי. כלומר, אין בעיית מחסור אלא בעיית שפע, שיילך אל הכיסים הלא נכונים. לכן אני חושב שהקדנציה הבאה של הממשלה תקבע לדורות את מצבה הכלכלי של ישראל.

"מדינות קטנות כמו האמירויות וסינגפור, וגדולות כמו בריטניה וצרפת - זזות מהר יותר ומשקיעות יותר מאיתנו ב-AI. אני רוצה שראש הממשלה הבא ישאב השראה מפרויקט 'המונשוט' של ג'ון קנדי, שכבר ב-1961 דיבר על ההבטחה לשלוח אמריקאי לירח עד סוף העשור. אני רוצה שיתחייב, למשל, לכך שיהיו הורדות מיסים והוצאות ממשלה ב-20%, תוך הכפלת איכות וזמינות השירות. זה יכול להתאפשר רק דרך אימוץ סיטונאי של בינה מלאכותית בכל משרדי הממשלה. עם פחות עובדים ותוצר גבוה יותר, אפשר לעשות את זה. בלמונייד תביעה מורכבת משולמת ללקוח תוך שתי שניות ואין סיבה שזה לא יקרה ברמת המדינה בכל מקום - ברשות המסים, משרד התחבורה ובשירותי הבריאות.

"הייתי רוצה לראות כלל ברזל של 'זכות קדימה לבינה מלאכותית' - כל דבר שהיא מסוגלת לעשות לא פחות טוב מאדם, בין אם זה מרשם רפואי, ייעוץ משפטי או פיננסי, ואפילו נהיגה אוטונומית, צריך לפתוח. אם לא נפרוץ את הדרך ראשונים, מדינות אחרות ייקחו לנו את הפרנסה".

המחיר עלול להיות מובטלים רבים. איך תדאג להם כלכלית?
"המודל של מוזאייק (מכון המדיניות ששרייבר עומד בראשו - ה"ו) אומר כך: אם וכאשר נראה תופעה של ריבוי מובטלים לצד יצירת הון עצום, המדינה תדע לאגור אותו, בדיוק כפי שהיא אוגרת את ההון שנצבר מהגז שלחופי ישראל דרך קרן העושר.

"כך שבסוף הקדנציה נוכל להגיד: אולי האבטלה גדלה, אבל לפחות כל מי שפוטר יצא פיננסית בסדר, והמערכת הגנה עליו - יש לו 'מניות' ב-AI. ב-2023 הוליווד יצאה לשביתה נגד AI, ניצחה, שינו להם את החוזים - וזה ניצחון ריק, כי במקום שהסרטים הבאים יגיעו מהוליווד, הם יגיעו מסיליקון ואלי, שם לא חתמו על הדברים האלה, ותצוצנה חברות חדשות שיפיקו סרטים לפי מחיר וזמן. אוי לנו אם לא נוודא שהעובדים בישראל לא יצאו נגד ה-AI".

אולי אתה תהיה שר ה-AI הבא של מדינת ישראל?
"לא. לי יש תפקיד, אבל אשמח ללחוש על אוזנה או אוזנו של מי שיתמנו לתפקיד".

עוד כתבות

עופר ברק / צילום: שלומי יוסף

היזם שרכש את נכסי משפחת פישמן - והפך לענק קמעונאות

עופר ברק הפך בשנתיים האחרונות מבעלי רשת הדיסקאונט הסטוק לרוכש הסדרתי של נכסי משפחת פישמן ● עם טויס אר אס, הפיראט האדום ו־35% מהום סנטר - קבוצת הקמעונאות שהוא עומד בראשה מגלגלת היום 1.6 מיליארד שקל בשנה ● עכשיו הוא פותח מותג אקספרס וגם מתכנן את ההנפקה ● ראיון

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: יוסי כהן, נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת

בדקה ה-90: הכנסת אישרה את הצעת החוק להקמת מאגר נתוני אשראי לעסקים

הכנסת אישרה במהלך הלילה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להקמת מאגר נתוני אשראי לעסקים ● המאגר ירכז מידע פיננסי על עסקים קטנים ובינוניים, ויאפשר לגופים פיננסיים להעריך את רמת הסיכון של לווים פוטנציאליים ● נגיד בנק ישראל, אמיר ירון: "מהלך מבני משמעותי לחיזוק התחרות ולהרחבת הנגישות למימון לעסקים"

ברק אברמוב, בעלי רשת ג'פניקה / צילום: שלומי יוסף

ברק אברמוב הגיב לראשונה לירי על רשת ג׳פניקה וחשף שיחה עם השר בן גביר

בראיון לחיים אתגר באולפן שישי סיפר אברמוב שתשעה סניפים של הרשת בבעלותו עמדו השבוע במוקד מתקפה עבריינית שאינו יודע את הסיבה לירי, סיפר על היכרות עם משפחות הפשע מוסלי וג׳רושי אך התעקש שלא מדובר בחברות או בקשר עסקי ● ומה אמר לו השר בן גביר?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

בדרך להרחבת הלחימה? מטוסי התדלוק שישלח טראמפ לישראל

יועצו של מנהיג איראן מוחסן רזאאי מאיים: אם ארה"ב תמשיך במלחמה במהלך היומיים שלושה הבאים ניכנס לשלב של תקיפה והשמדה מוחלטת של האויב ● נחתים אמריקאים עלו על כלי שיט שניסה לפרוץ את המצור: "שומרים על חומת פלדה" ● ילד נפצע מרסיסי יירוט בדוחא, בכווית התמודדו עם מתקפת כטב"מים - וצבא איראן טען שתקף בבחרין מסוקים ומטוסי סיור אמריקאים ● עדכונים שוטפים 

כך הפך טיסן חובבני לכטב''ם שמכריע מלחמות / צילום: ap, Capture One Macintosh

כך הפך הקלף הסודי נגד סוריה לנשק מרכזי של ישראל במלחמה

מכלי טיס מיושן על גלי רדיו לאחד מנדבכי העליונות של צה"ל: הכטב"מים הישראליים עברו אבולוציה ארוכת שנים ● עמירם דגן, ממובילי המהפכה ומחבר הספר "זיק של חדשנות ישראלית", מדבר על ההחלטה שהפכה לנקודת מפנה, ההשראה שקיבלו מדינות האויב ושדה הקרב העתידי: "להקות של רחפנים יסתדרו בעצמן באוויר ויכסו את השטח"

כבאיות בדרכן למוקדי שריפה (אילוסטרציה) / צילום: ap, Mahmoud Illean

שרפות בשומרון ובעמק יזרעאל: תושבים מפונים, לוחם אש נפצע וכבאית נשרפה

13 בתים בחוות גלעד נפגעו מהאש • המשטרה מפנה את תושבי חוות גלעד • כביש 55 חסום לתנועה • הנחיות הסתגרות בשמשית בשל עשן

יובל שטייניץ / צילום: דוברות רפאל

יו"ר רפאל מזהיר: "אם לא תהיה הנפקה, לא תהיה רפאל שאנחנו מכירים"

פרופ' יובל שטייניץ, יו"ר רפאל ושר האוצר לשעבר, מזהיר בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" מפני איבוד המהנדסים והטאלנטים לאנבידיה ולענקיות הביטחון האמריקאיות: "כשמציעים לעובד 200 אלף שקל בחודש, הוא בסוף צריך לדאוג למשפחתו" ● הפתרון היחיד לדעתו הוא הנפקה והפרטה חלקית, ומהר ● וגם - הביקורת על מקרון ("חבר לאנטישמים") וחוב העתק שמכביד על קופת החברה

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג עם אחד ממעילי העור שברשותו / צילום: ap, Chiang Ying-ying

פי 2 מהציפיות: בכמה נמכר מעיל עור של מנכ״ל אנבידיה

בית המכירות הפומביות סות׳ביס קיבל 45 הצעות שונות לרכישת מעילו המיתולוגי של מייסד אנבידיה, והוא נרכש לבסוף בסכום הגבוה בלפחות פי 2 מההערכות המוקדמות

איור: Shutterstock

חוקרים מגלים: מה משפיע על התשובות של הצ'אט שלכם

האם הבוט שמייעץ לכם בעבודה, בזוגיות או בהחלטות כלכליות כבר גיבש עליכם דעה? מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית מראה שמודלי שפה יודעים לדרג בני אדם לפי אמינות, יכולת ונדיבות, ולעתים עושים זאת בקיצוניות ובאופן מוטה ● וגם: איך האופי שלכם משפיע על איכות התשובות שתקבלו? ● חוקרים מנסים לפצח את הקופסה השחורה החדשה

הפסקת שתייה במונדיאל 2026. עוד דרך להכניס כסף / צילום: ap, Matt Slocum

השינוי שהטריף את האוהדים וזה שהפסיד מיליון דולר בהימור אחד

ממספר שיא של 48 נבחרות ו-104 משחקים, דרך הכנסות שצפויות לחצות את רף 11 מיליארד הדולר ועד למחירי כרטיסים שהפכו את הטורניר ליקר בהיסטוריה: מונדיאל 2026 שבר שיאים כלכליים, הרחיב את גבולות המסחור של המשחק והמחיש עד כמה הכדורגל העולמי הפך למכונת הכנסות משומנת

מטה מרק בדרמשטט גרמניה / צילום: Reuters, Kai Pfaffenbach

מרק הגרמנית מצמצמת שני מרכזי פיתוח בישראל ומפטרת עובדים

לגלובס נודע כי ענקית התרופות הגרמנית תצמצם את המרכזים שלה בירושלים וברחובות, המרכז ביבנה יעבור שינוי משמעותי ● מרק פועלת בארץ מעל 50 שנה בשישה מרכזים שונים ועל פי אתר האינטרנט שלה מעסיקה מאות עובדים

META AI

העוזר האישי של מטא מגיע לישראל, אבל לא הכול חלק

השקת Meta AI בישראל מסמנת עליית מדרגה בתחרות על הצרכנים, שהתרגלו לשחקנים כמו ChatGPT וג'מיני ● שילוב העוזר החדש גם בתוך וואטסאפ מקל על המשתמשים, אך יש כמה מכשולים בדרך

מערכת הלייזר המתוכננת של לוקהיד מרטין / צילום: צילום מסך מיוטיוב

מערכת הנשק האמריקאית שתשנה את עולם הלייזר

המרוץ העולמי לפיתוח נשקי אנרגיה מואץ במטרה להתמודד עם האיום הגובר של רחפנים, טילי שיוט ולוויינים ● ארה"ב מפתחת מערכת לייזר חדשה בהספק שיוכל ליירט טילי שיוט ונחילי רחפנים בעלות נמוכה ● גרמניה ובריטניה מקדמות גם הן מערכות הגנה הכוללות לייזרים ורשתות יירוט ● ומה סין שואפת לשבש? • השבוע בתעשיות הביטחוניות 

דירה בשיפוץ / אילוסטרציה: כדיה לוי

פחות דירות יד שנייה עוברות שיפוץ לפני מכירה. מה עומד מאחורי המגמה?

לפי נתוני הכלכלן הראשי, למרות התחרות הקשה מול הקבלנים, נרשמה ירידה במוכנות של משקיעים לשפץ דירות יד שנייה לפני מכירה

אילוסטרציה: Shutterstock

לראשונה. בדקנו - איזה אפליקציית מסחר הישראלים מעדיפים?

קטגוריה חדשה: מאחורי הראלי בבורסה בתל אביב עומד דור חדש של משקיעים צעירים ● הכניסה שלהם לשוק הביאה למהפכה, כשהבנקים הולכים ומאבדים את כוחם בתעשיית המסחר בניירות ערך, לטובת בתי ההשקעות ● המגמה הזאת מתבטאת גם במדד המותגים, כשפלטפורמות המסחר של הבנקים נשארו מאחור ● מדד המותגים של גלובס

גארי סרוויס / צילום: אינסייט פרטנרס

השיווק כפי שהכרנו אותו מת. ולא, זה לא אומר שיפטרו אתכם

גארי סרויס, שותף בקרן הענק אינסייט, הציג בכנס MAD את מפת הדרכים לשרידות בעידן הבינה המלאכותית ● כמו כן, הוא הסביר מדוע מודלים כמו קלוד וצ׳אט ג׳יפיטי מייבשים את האינטרנט מגולשים וניפץ את מיתוס הפיטורים ההמוניים ● וגם: ה־אסטרטגיה שתציל את הארגון שלכם מהעולם החדש והבלתי נודע של ה־AI

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים מחפשים מנכ"ל חדש לאיגוד הבנקים

לגלובס נודע כי הבנקים החברים באיגוד החלו לחפש מחליף למנכ"ל איתן מדמון, המכהן בתפקיד מאז 2019

מוטל. להזמין חדר בסביבת המגורים / צילום: Shutterstock

זו הסיבה שכדאי לכם לצאת לחופשות של 24 שעות

מחקרים מראים שלא צריך לצאת לחופשה ארוכה כדי להתרענן ● הפסקה של 24 שעות, ששוברת את השגרה ומכניסה אתכם למצב של זרימה, יכולה להיות משקמת במיוחד

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו''ר ש''ס אריה דרעי / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, אוליביה פיטוסי - ''הארץ''

בליץ החקיקה האחרון: ביטול מעצרי עריקים בפנים, ומה לגבי הכלכלה?

יש תאריך: הבחירות ייערכו ב־27 באוקטובר, והשבוע הקרוב יהיה קריטי לאישור סופי של חוקים ● חוק מאגר נתוני אשראי עבר ברגע האחרון במליאה, אך שורת רפורמות כלכליות ומבניות שהוגדרו ע"י הדרג המקצועי כחיוניות נותרו מחוץ לסדר היום ● הממשלה מאיצה בעיקר חקיקה שמקורה בדילים פוליטיים - מחוקי דת וגיוס ועד לשינוי מעמד הייעוץ המשפטי והסדרת שוק התקשורת

מאחורי הקאמבק של ענקית החיפוש לצמרת מדד המותגים / אילוסטרציה: ap

במקום הראשון: הקאמבק של ענקית החיפוש

אחרי כמעט עשור שבו נעדרה מהפסגה, גוגל חזרה למקום הראשון במדד המותגים של גלובס ● מסגירת הפער מול OpenAI בתחום ה־AI ועד לניצול הוואקום שהותירו אמזון ומיקרוסופט בשוק המקומי: מה עומד הוביל להתאוששות של ענקית החיפוש