מארק קרני עלה לשלטון על גל הזעם שעוררו דבריו של הנשיא טראמפ על הפיכת קנדה למדינה ה־51 של ארה"ב, אמירות שרבים מהאמריקאים ראו בהן לא יותר מגימיק. אולם עבור ראש הממשלה החדש, שעיין בדוחות מודיעין שתיארו את חומרת המשבר, זו הייתה נקודת מפנה.
בשיחות טלפון פרטיות עם קודמו בתפקיד, ג'סטין טרודו, טראמפ איים לבטל את ההסכם שנחתם בשנת 1908 וקבע את הגבול המשותף בין שתי המדינות. "אני מבטל את ההסכם הזה, וכל המדינה שלכם מתפרקת", אמר טראמפ לטרודו באחת השיחות, לפי שני אנשים המעורים בפרטים.
● ראיון | רכש את נכסי פישמן, והפך את הסטוק לענקית קמעונאות
● ראיון | ספר חדש מגלה: כך הפך טיסן חובבני לכטב"ם שמכריע מלחמות
● מנכ"ל למונייד: "AI תוכל להחליף גם אותי. התפקיד שלי לא הכי מסובך פה"
במהלך ארוחת ערב במאר־א־לאגו ניסו שליחיו של טרודו לשכנע את טראמפ לרדת מהרעיון של סיפוח קנדה. כשאחד מיועציו של טראמפ העיר כי 41 מיליון תושבי קנדה צפויים ברובם לתמוך במפלגה הדמוקרטית, הנשיא הציע פתרון פשוט: לחלק את השכנה מצפון לשתי מדינות, אחת "אדומה" ואחת "כחולה".
עם כניסתו לתפקיד בתחילת 2025, קרני הורה על עריכת סקירה רגישה, שבה דן בארבע עיניים עם יועציו הקרובים ביותר, בלשכתו או על סיפון המטוס הרשמי CanForce 1: עד כמה קנדה תלויה במדינה אחת מסוימת בכל הנוגע לאחסון נתונים, ציוד צבאי, עיבוד תשלומים ואפילו אספקת מזון?
זה היה הניסיון הראשון של קרני לפתור חידה שעתידה הייתה להטריד ממשלות משני עברי האוקיינוס האטלנטי: מה עושים כשבעלת הברית הקרובה ביותר שלך הופכת לאיום?
מבחינתו, התשובה טמונה במידה רבה באירופה. קרני, לשעבר נגיד הבנק המרכזי של אנגליה, בנה שם את הקריירה שלו בעבר, וכיום רואה בה את עתידה של קנדה. הבנקאי הקנדי, שמעולם לא כיהן כנבחר ציבור קודם לכן, התגלה במפתיע כדמות מפתח במאמץ גורלי לעצב מחדש את הקהילה הכלכלית והצבאית המכונה "המערב".
מאז מלחמת העולם השנייה הברית הזאת פעלה כמו גלגל: ארה"ב הייתה טבור הגלגל שאין לו תחליף, וכל שאר המדינות היו חישורים. קרני טען כי קנדה ואירופה חייבות לבנות מודל חלופי, "רשת צפופה של קשרים", שלא תהיה תלויה יתר על המידה במדינה אחת. גישתו עמדה בניגוד לזו של מנהיג משפיע אחר, מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה, שעודד את אירופה להגדיל את ההימור על יחסיה עם טראמפ, ולעשות כל אשר יידרש כדי למנוע מארה"ב לנטוש את הברית.
הם ייצגו שני קטבים מנוגדים בוויכוח שהתנהל באירופה זה שנים וכעת הגיע לנקודת רתיחה. בריטניה, בדומה לרוטה, הימרה בגדול על יחסיה המיוחדים עם וושינגטון. צרפת, לעומת זאת, ביקשה לבנות לאירופה בסיס ביטחוני וטכנולוגי ריבוני משל עצמה, ממחשוב קוונטי ועד מערכות בינה מלאכותית שאינן מוחזקות בארה"ב. קרני ניסה להטות את הכף, מבלי להרגיז את מעצמת־העל שקולטת שלושה רבעים מיצוא הסחורות של קנדה.
למעשה, הניסיון להפוך את קנדה למדינה ה־51 של ארה"ב הצית פתיל של השלכות בלתי מכוונות, שהשפעתן תורגש הרחק מעבר לצפון אמריקה. בעלות ברית מעבר לים החלו לשאול את עצמן אם הברית בהובלת ארה"ב באמת יכולה להחזיק מעמד.
הוול סטריט ג'ורנל שוחח עם ראשי ממשלות, שרים ויועצים בכירים כדי לשחזר את הפגישות הסגורות שבהן החלה הברית להיסדק. הג'ורנל הצליח לעיין בהערות מפורטות שרשמו כמה מהמשתתפים.
דוברת הבית הלבן, אוליביה ויילס, מסרה: "הנשיא טראמפ סבור שקנדה וכל יתר מדינות נאט"ו חייבות לשאת באחריות גדולה יותר להגנתן. הן היו צריכות לעמוד לצד ארה"ב במהלך מבצע 'זעם אפי' המוצלח נגד איראן". היא הוסיפה כי "הנשיא טראמפ לא יאפשר לנצל את ארצנו".
לפני כשבועיים פרסם הנשיא ברשת החברתית Truth Social כתבה על קשייה הכלכליים של קנדה, והוסיף לה שתי מילים: "המדינה ה־51!".
מהפכן לא צפוי
קרני, ראש הממשלה הראשון שנולד בטריטוריות הצפון מערביות של קנדה, לא היה צפוי להיות מהפכן והיה התגלמותה של האליטה הגלובלית שטראמפ יצא נגדה במסע הבחירות שלו. הוא בוגר הרווארד, אוקספורד וגולדמן זאקס שהפך לזר הראשון שעמד בראש הבנק המרכזי של אנגליה, ואפילו כראש ממשלה החזיק שני טלפונים ניידים: אחד עם מספר קנדי, והשני עם מספר בריטי ורשימת אנשי קשר שנותרה מתקופתו בלונדון.
ניהול לירת השטרלינג הבריטית לאחר משבר החוב האירופי לימד אותו לקח שנחרט בו: הכלכלה הגלובלית, שתוכננה להתנהל ביעילות מרבית, הפכה תלויה באופן מסוכן בנקודת תורפה אחת - ארה"ב והדולר שלה. בתקופת כהונתו כנגיד הבנק המרכזי הוא הציע ליצור "מטבע הגמוני סינתטי", שישמש כלכלות בינוניות כחלופה לדולר. הכלכלן הראשי של קרן המטבע הבינלאומית בוושינגטון כינה את הרעיון "מסקרן", אך "בלתי סביר", ואמר כי כוחו של הדולר האמריקאי נובע "מהמוסדות, משלטון החוק" של ארה"ב.
הרעיון של קרני כמעט שלא זכה לתשומת לב, בין היתר משום שהעלה אותו באותו שבוע באוגוסט 2019 שבו התפרסמה הצעה פרובוקטיבית אחרת, שנשמעה תחילה כמו בדיחה: טראמפ רצה לקנות את גרינלנד.
אלא שכעת בתור ראש ממשלת קנדה, קרני הציג גרסה רחבה יותר של אותו טיעון בפני בעלות בריתה הקרובות ביותר של ארה"ב: מערכת הביטחון העולמית כולה תלויה יתר על המידה ב"דוד סם". אנשי צוותו התקשו לעמוד בקצב בזמן ששלח הודעות למנהיגים אירופים שהכיר מעולם הפיננסים. כמו למשל, הבנקאי לשעבר בבית ההשקעות רוטשילד עמנואל מקרון, כיום נשיא צרפת; היו"ר לשעבר של השלוחה הגרמנית של בלאקרוק פרידריך מרץ, כיום קנצלר גרמניה; וסגן נשיא הבנק האירופי להשקעות לשעבר אלכסנדר סטוב, שהוא כיום נשיא פינלנד.
יומיים בלבד לאחר שנכנס לתפקידו, קרני לא נסע לוושינגטון, היעד המקובל לביקורו הראשון של ראש ממשלה קנדי חדש, אלא לצרפת. לצד מקרון בארמון האליזה בפריז, הוא כינה את קנדה "המדינה הלא אירופית האירופית ביותר".
בארוחת צוהריים פרטית שני המנהיגים דנו בהתלהבות בדרכים בהן צרפת וקנדה יוכלו לסייע זו לזו להפחית את תלותן בארה"ב. לקנדה יש מאגרים של מינרלים חיוניים שצרפת זקוקה להם, בעוד שחברות הטכנולוגיה הצרפתיות שנתמכות בידי המדינה עושות את צעדיהן הראשונים בתחומי הבינה המלאכותית והמחשוב הקוונטי, הנשלטים בידי ארה"ב.
דיפלומטים צרפתים התבדחו שמאחר שקנדה ודנמרק חולקות גבול יבשתי באי ארקטי בלתי מיושב סמוך לגרינלנד, קנדה יכולה להיחשב מועמדת לגיטימית להצטרפות מואצת לאיחוד האירופי. קרני צחק.
יחסים מיוחדים
קבלת הפנים בלונדון, תחנתו הבאה של קרני, הייתה מאופקת יותר. ממשלתו של ראש הממשלה קיר סטארמר הופתעה כאשר ממשלת טרודו ביקשה בחשאי מראשי המודיעין הבריטי להתחיל לדון באפשרות של שיתוף פעולה ביניהם במקרה שארה"ב תפרוש מ"חמש העיניים", ברית המודיעין שארה"ב מובילה. שירות הביון הבריטי MI6 דחה את הרעיון, משום שרוב המידע המודיעיני שזרם בברית הגיע מוושינגטון. לדברי גורמים קנדיים, היוזמה מעולם לא צברה תאוצה, וגם קרני לא ניסה להעלותה מחדש.
סטארמר הזדהה יותר עם אמונתו של רוטה, שלפיה ניתן להציל את הברית המערבית באמצעות חנופה לטראמפ. בהתאם לכך, הוא נמנע מלהתייחס בפומבי לקמפיין של הנשיא לסיפוח אחת ממדינות חבר העמים הבריטי.
מחוות תמיכה אחת הגיעה מהמלך צ'רלס השלישי, ראש המדינה של קנדה, שנטע באופן סמלי עץ מייפל אדום בגני ארמון בקינגהאם. כאשר המלך החל לתכנן ביקור בקנדה, סטארמר חשש שהדבר יכעיס את נשיא ארה"ב, לפי גורמים שהיו מעורבים בדיונים הללו.
בדומה לקרני, גם סטארמר ערך סקירה אסטרטגית שנועדה לבחון מחדש כיצד תוכל בריטניה להגן על האינטרסים שלה בעולם המשתנה. אלא שעד ביקורו של קרני כבר הושלמה טיוטת הדוח, ובה עלתה שאלה שלשכתו של סטארמר ראתה כפרובוקטיבית: מה יקרה אם ארה"ב תנטוש את "היחסים המיוחדים" בין שתי המדינות?
פיונה היל, שהייתה היועצת הבכירה של טראמפ לענייני רוסיה במהלך כהונתו הראשונה ונמנית עם מחברי הדוח הבריטי, הטילה ספק ביכולתה של וושינגטון להמשיך ולהוביל לאורך זמן. היא חלקה את מחשבותיה עם קרני, שכיהן לצדה במועצת הנאמנים של אוניברסיטת הרווארד. היל טענה כי טראמפ הוא התשובה האמריקאית למנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב: אדם שמחליש מעצמה שאותה ביקש לחזק. אולם היא לא הצליחה לשכנע את אנשיו של סטארמר, שבמשך חודשים ערכו שינויים בדוח כדי להדגיש את חשיבות הקשרים עם ארה"ב.
קרני ניסה פעם נוספת לרתום את סטארמר לעמדתו בנובמבר, כאשר השניים השתתפו בפסגת G20 בדרום אפריקה. ארה"ב החרימה את הפסגה במחאה על מה שטראמפ כינה "רצח עם של לבנים", מה שהעניק לקרני זמן רב יותר עם מקרון, נשיא פינלנד אלכסנדר סטוב וראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס, שכולם חלקו את תפיסת עולמו. סטארמר, לעומת זאת, נותר זהיר. "המערב חייב להציל את יחסיו עם ארה"ב", אמר לקרני. "אין לנו יחסים להציל!" קרני השיב.
במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ בכירים קנדים שמרו על ערוץ תקשורת עם הבית הלבן באמצעות רשת, לעיתים בלתי רשמית, של אנשי עסקים ופוליטיקאים שהיו מקורבים לנשיא. אולם בכהונתו השנייה הדמויות המרכזיות התחלפו, והדבר עורר תסכול.
לדברי שני גורמים קנדיים, כאשר אחד ממנהיגי אירופה שוחח עם קרני על הקושי להתמודד עם אנשי הממשל החדש, קרני השיב לו: "אני צריך להתמודד עם האנשים האלה כל יום".
אחד האנשים הבודדים שנותרו דמות קבועה היה ג'ארד קושנר, חתנו של טראמפ. זמן קצר לפני כניסתו של קרני לתפקיד, ממשלת קנדה ניסתה נואשות להפריך את טענותיו חסרות הבסיס של טראמפ שלפיהן קנדה הפכה למקור מרכזי להברחת פנטניל. כשביקשה את עצתו של קושנר, הוא המליץ לה להפיק סרטון שעשוי לשכנע את הנשיא כי היא מתייחסת ברצינות לאבטחת הגבול, כך לפי הגורמים הקנדיים.
ממשלתו של טרודו שכרה צוות צילום כדי לתעד שני מסוקי בלאק הוק וכלב גישוש במהלך סיורים לאורך הגבול. אולם במקום להרגיע את טראמפ, נראה שהדבר רק הגביר את התעניינותו בבחינה מחודשת של מיקום הגבול.
עם כניסתו של קרני לתפקיד, בכירים בממשל הקנדי החלו לקרוא מחקרים קליניים על אימפולסיביות כדי להבין את הפסיכולוגיה של טראמפ, וכן ביוגרפיות שעסקו בקריירה העסקית והתקשורתית שלו. הם העלו את ההשערה שההצעה לספח את קנדה אינה אלא טקטיקת משא ומתן שנועדה לבצע "גילוי מחיר". במילים אחרות, להעלות רעיון קיצוני ולבחון כיצד השוק מגיב.
ליועצים אחרים הייתה תיאוריה שונה: רעיון "המדינה ה־51" היה מבחינתו של טראמפ דרך לבעוט בטרודו בזמן שמעמדו הציבורי הידרדר. אלא שקרני גילה לבסוף שגם הוא נמצא על הכוונת. עד סוף 2025 ארה"ב כבר הטילה מכסים כבדים על קנדה, שיחות הסחר הוקפאו, וטראמפ הציע בפומבי דרך אחת להימנע מהמכסים: "תהפכו למדינה ה־51".
בכירים קנדים חיפשו תמיכה באירופה, אך רק מנהיגים בודדים יצאו להגנתם. האיחוד האירופי כבר הספיק לחתום על הסכם סחר משלו עם טראמפ, והמשבר בין שתי בעלות הברית בנאט"ו הפך עבורו לרעש רקע.
אבן אחת שהושלכה ממאר־א־לאגו עתידה הייתה לנפץ את השלווה המדומה הזאת.
מהלך גרינלנד
קייטי מילר, רעייתו של סגן ראש הסגל של טראמפ, סעדה עם הנשיא בינואר, שעות ספורות לפני שכוחות מיוחדים לכדו את שליט ונצואלה ניקולס מדורו. היא הבחינה שהוא שקוע במחשבות.
"הלוואי שהיה לי יותר זמן", אמר טראמפ. "אם היה לי יותר זמן, הייתי הולך על גרינלנד".
"יש לך זמן", השיבה בניסיון לעודד אותו. ב־3 בינואר, לאחר שמדורו כבר הוחזק במעצר בארה"ב, היא פרסמה ברשת X פוסט מתריס שכלל מילה אחת בלבד "בקרוב" לצד דגל ארה"ב שכיסה את גרינלנד.
התערבותה, שזכתה להד מצד בכירי הבית הלבן, הייתה שקולה לאזעקת חירום ברחבי אירופה. היא העמידה למבחן את סבלנותם של מנהיגי היבשת כלפי האסטרטגיה של רוטה, שדגלה במתן ויתורים לטראמפ, והובילה מספר מכריע של מנהיגים לראות בארה"ב את מה שקרני התריע מפניו: מדינה המוכנה להפוך את עליונותה על בעלות בריתה לכלי נשק.
בדנמרק ראשת הממשלה מטה פרדריקסן כינסה שורה של דיוני חירום עם ראשי המודיעין, שראו במהלך עניין רציני ולא איום סרק, ואף החלו להתייחס לארה"ב כאל איום צבאי פוטנציאלי. "כבר לא ניתן עוד לשלול את האפשרות של שימוש בכוח צבאי, אפילו נגד בעלות ברית", נכתב בדוח של שירות המודיעין של משרד ההגנה הדני.
ב־6 בינואר הצטרפו פרדריקסן וקרני למנהיגים נוספים שהתכנסו באחד האולמות המוזהבים שבארמון האליזה בפריז, לפגישה שתוכננה מראש של המדינות התומכות באוקראינה. עוד לפני שהפגישה החלה, התקבצו המנהיגים מתחת לתקרה המעוטרת בסגנון רוקוקו ולנברשות הענק, והחלו לדון בדחיפות בסוגיית גרינלנד. שליחיו של טראמפ לענייני אוקראינה, סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר, שהו באותה עת בחדר סמוך, מה שאפשר לפרדריקסן לרתום את עמיתיה האירופים לתמיכה בריבונותן של דנמרק וגרינלנד.
"זה לא קשור אליי או אלייך", פרדריקסן חזרה ואמרה שוב ושוב. "זה קשור לסולידריות האירופית בשעת משבר". במקביל, קרני ניצל את שיחות המסדרון כדי לקדם את רעיונותיו בדבר הידוק קשריה של קנדה עם אירופה.
נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, שהגיע לפריז כדי לגייס תמיכה צבאית במאבק נגד רוסיה, נראה מותש כאשר ויטקוף נכנס לחדר ופתח בנאום שעסק פחות במצב בשדה הקרב או בהתפוררות הברית, ויותר בהזדמנויות הכלכליות שצפויות לאוקראינה אם תגיע לשלום עם פוטין. כשאמר כי זלנסקי יוכל להשיג הסכם סחר עם ארה"ב ותוכנית לשיקום אוקראינה בפיקוחה של בלאקרוק, חברת ניהול הנכסים הגדולה בעולם, אחת העוזרות האירופיות כתבה פתק והעבירה אותו לראש ממשלתה.
"אנחנו כבר לא יכולים להסתמך על ארה"ב", נכתב בו. "כל מה שנותר לנו הוא המשפט הבינלאומי".
באותו יום הבית הלבן העלה את האפשרות להשתמש בכוח צבאי כדי להשתלט על גרינלנד. משרד ההגנה הצרפתי פנה לפנטגון בבקשה להבהיר מהן כוונותיו של הממשל, אך לא קיבל תשובה ברורה. במטה נאט"ו בבריסל, מבנה זכוכית בעל קווים מקושתים, דיפלומטים החלו לתפוס זה את זה במשרדים ולהתכנס בקבוצות אזוריות, כך לפי גורמים המעורים בשיחות, כדי לדון בשאלה אם הברית עצמה מתחילה להתפרק. באותה עת דנמרק כבר ציידה את כוחותיה בארקטי לקראת תרחיש שנחשב עד אז לבלתי נתפס: מלחמה מול ארה"ב.
רוטה הפציץ את טראמפ בהודעות בניסיון להציל את הברית. קרני, לעומתו, כבר היה על סיפון CanForce1. אנשי צוותו העדיפו פשוט לכנות את המטוס על שם יצרניתו האירופית, איירבוס. יעדו היה סין, שם עמד לחתום עם שי ג'ינפינג על "שותפות אסטרטגית חדשה".
בסוויטה שלו במלון בבייג'ינג קרני צפה בטלוויזיה בדיווחים על ההתפתחויות סביב גרינלנד, ודן עם יועציו בשאלה אם דרישותיו של טראמפ ישרדו גם לאחר שיעזוב את תפקידו ויהפכו למדיניות אמריקאית רשמית. למחרת היה אמור לשאת את הנאום המרכזי בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, יום לפני נאומו של טראמפ באותו כנס, והוא ביקש להפוך אותו לקריאת השכמה. יחד עם אנשיו ליטש משפטים שלדעתם יטלטלו את הקהל כמו דלי של מי קרח, ובהם גם הסיסמה שבה השתמש בעבר: "נוסטלגיה אינה אסטרטגיה".
להפתעת יועציו ביקורו של קרני בסין, הראשון של מנהיג קנדי זה כמעט עשור לאחר שנים של יחסים מתוחים בין המדינות, עבר בצורה חלקה. הסינים למדו עד כמה קנדה זקוקה בדחיפות לרוכשים שאינם אמריקאים עבור זרעי הקנולה שלה, ובקלות הסכימו להפחית את המכסים על מוצרים חקלאיים בתמורה לכך שקנדה תאפשר את כניסתם של 49 אלף כלי רכב חשמליים מתוצרת סין. "אנחנו מקבלים את העולם כפי שהוא", אמר קרני לכתבים. "לא כפי שהיינו רוצים שיהיה".
בדרכו לשווייץ, במהלך חניית ביניים בדוחה, קרני התעורר בארבע לפנות בוקר וכתב את נאומו לדאבוס ברצף, בתוך שעתיים בלבד.
טראמפ צפה מ־Air Force One בנאומו של קרני, כשהקהל בדאבוס קם על רגליו ומחא כפיים בהתלהבות לקריאתו למדינות המערב לעמוד מול המעצמות, אחרת "ימצאו את עצמן כחלק מהתפריט". טראמפ התלונן בפני יועציו כי "קנדה כפויה טובה". קרני, מבלי להזכיר את ארה"ב בשמה, הרחיק לכת יותר מכל מנהיג מערבי אחר בניסוח מניפסט נגד סגנון השלטון של טראמפ. "אי אפשר להמשיך לחיות באשליה שלפיה אינטגרציה מביאה תועלת הדדית, כאשר אותה אינטגרציה הופכת לכלי להכפיף אתכם", אמר.
ראש הבנק המרכזי של אנגליה לשעבר הרגיש באותו ערב כמו דג במים. הוא הסתובב באתר הנופש השוויצרי, שבו היה כה מקושר עד שאפילו היה מיודד עם הפסנתרן הקנדי שניגן את Piano Man של בילי ג'ואל במסיבת האח"מים של מלון אירופה, שם האורחים הרעיפו שבחים על נאומו.
במקביל, מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה התקרב לגיבוש הסכם עקרוני עם טראמפ, שנאומו הצפוי בדאבוס הוצג כרגע שבו הברית עלולה לקרוס. רוטה הציע תוכנית כללית שנועדה למנוע מלחמת סחר מתקרבת. מנהיגי אירופה, בהובלת מקרון, איימו להטיל על ארה"ב שילוב של מכסים וצעדי תגמול נוספים, שכינו בינם לבין עצמם "הבזוקה". באותה עת טיפסו תשואות האג"ח הממשלתיות של ארה"ב לשיא של חמש שנים, מה שהגדיל את עלויות המימון של המדינה.
כאשר רוטה חלף על פני דגל נאט"ו הכחול כהה בדרכו לפגוש את הנשיא, המתינה לו פמליה של חמישה משרי ממשלת טראמפ, כולם בנעלי עור זהות של חברת פלורסהיים. ההולנדי נכנס שוב לתפקיד שכבר הפך למוכר לו, זה של היועץ האמפתי. "אנחנו יכולים לעזור", אמר רוטה, והציע שנאט"ו תחזק את הנוכחות הביטחונית שלה באזור הארקטי. בעקבות זאת טראמפ חזר בו מאיומו להשתמש בכוח צבאי.
אלא שלטראמפ עדיין היו דברים נוקבים לומר לקרני, בנאומו באותו יום. "קנדה קיימת בזכות ארה"ב", אמר. "תזכור את זה, מארק, בפעם הבאה שאתה משמיע את ההצהרות שלך".
"לקנות זמן"
למחרת בערב נשיא המועצה האירופית, אנטוניו קוסטה, כינס כמעט 30 ראשי מדינות וממשלות במטה המועצה האירופית, המכונה "ביצת החלל". הדיון, שנמשך חמש שעות, הפך לשיחה טעונה על ארה"ב, עד כדי כך שחלק מהמשתתפים כינו אותו "טיפול קבוצתי". בכיר עייף בשירות החוץ של האיחוד האירופי התקשר לאחר הפגישה למועצה לביטחון לאומי של קנדה ואמר כי מדובר היה בנקודת מפנה ביחסיה של אירופה עם ארה"ב.
המנהיגים האירופים קבעו להיפגש שוב, הפעם ב־12 בפברואר, בטירה בבלגיה שנבנתה בידי אבירי היכל שלמה (הטֶמפּלָרִים), לדיון שקוסטה הגדיר תחת הכותרת "הקשר גיאו־כלכלי חדש". המנהיגים שהגיעו ידעו עד כמה השיחה תהיה רגישה. כל אחד מהם נדרש להפקיד את הטלפון הנייד שלו בנרתיק החוסם אותות תקשורת. הם עמדו לדון באופן שבו הם, יחד עם קנדה, מאיצים מאמץ שאפתני לבניית יכולות טכנולוגיות וביטחוניות שלא יהיו נתונות לשליטה אמריקאית.
התוכנית שלהם התגבשה לכדי מהלך עדין בן שני שלבים. רוטה ניצל את יחסיו האישיים עם טראמפ כדי להשאיר את ארה"ב מעורבת בנאט"ו, למשך זמן רב ככל האפשר. במקביל ניסו בעלות הברית להשתחרר בהדרגה מתלות של עשרות שנים בטכנולוגיה, בעוצמה הצבאית ובסחר עם ארה"ב, מבלי להרגיז את וושינגטון.
"המנהיגים הכירו סוף-סוף באמת לא נוחה: הכלכלה האירופית איבדה את יתרונה התחרותי", אמר אחד מראשי הממשלות שנכחו בחדר, ראש ממשלת בולגריה רוזן ז'ליאזקוב. "הבנו שעימות ישיר עם ארה"ב יהיה גם מיותר וגם מזיק. הפתרון היה למשוך זמן".
בעלות הברית החלו להאיץ את השקעותיהן בתחומי החלל, הביטחון, המחשוב הקוונטי ומערכות התשלומים, במטרה להקים רשתות ענן, מרכזי נתונים ומערכות ביטחוניות שיוכלו לפעול ללא טכנולוגיה אמריקאית. כמעט בכל אחד מהתחומים הללו אירופה הייתה בפיגור ניכר.
10,000 לווייני סטארלינק של אילון מאסק שימשו להעברת חלק מהתקשורת הממשלתית הרגישה ביותר באירופה, וכן את הנתונים שעליהם הסתמכו מערכות הנשק האירופיות באוקראינה. האיחוד האירופי האיץ את לוח הזמנים לשיגור כמה מאות לוויינים אירופיים, שיאפשרו לממשלות לתקשר באופן מאובטח באמצעות רשתות שאינן אמריקאיות.
אירופה תידרש להשקיע מאות מיליארדי דולרים כדי לשכפל מערכות שארה"ב סיפקה לה באופן מסורתי. במהלך ארוחת צוהריים נוספת עם מקרון בארמון האליזה ובריצה בהייד פארק בלונדון עם נשיא פינלנד אלכסנדר סטוב, קרני דן בדרכים שבהן קנדה תוכל להשתלב טוב יותר במערכות הללו ואף לחזק אותן. בפברואר קנדה הצטרפה לקרן ההגנה החדשה של האיחוד האירופי, בהיקף של 150 מיליארד אירו, והשיקה עם גרמניה את ברית הטכנולוגיה הריבונית, שנועדה להעמיק את שיתוף הפעולה בתחומי אבטחת הבינה המלאכותית ויכולות המחשוב.
גורמים רשמיים מקנדה ומאירופה החלו להיפגש בתדירות גבוהה יותר לדיונים שבעבר היו כוללים גם את עמיתיהם האמריקאים. במסגרת ההכנות לפסגת G7 התכנסו בחודש מרץ בעיר טולוז שבצרפת בכירים שדנו במחשוב קוונטי, בביטחון תזונתי ובבינה מלאכותית, לצד שיחות על האפשרות שקנדה תצטרף לתוכנית חילופי הסטודנטים האירופית ארסמוס או לתחרות האירוויזיון.
לקראת הפסגה כמה מבכירי המועצה לביטחון לאומי של קרני חדלו להשתמש בסטארלינק.
במקביל צרפת הורתה ל־2.5 מיליון עובדי המדינה שלה להחליף את Microsoft Teams ואת Zoom ב-Visio פלטפורמת שיחות וידאו שפותחה במדינה. גרמניה, צרפת, לוקסמבורג, הולנד ובלגיה החלו להשיק שירותי מסרים מיידיים מתוצרתן, תוך שהן מעודדות את עובדי המדינה להימנע מניהול עניינים רשמיים באמצעות וואטסאפ של מטא. גורמים גרמנים התלוננו כי התוכנות הלא־אמריקאיות שבהן נדרשו להשתמש היו מסורבלות. במקביל אישר הפרלמנט הגרמני חוק המעניק עדיפות לספקים אירופיים בתחום הרכש הביטחוני.
"גם אם ביידן היה חוזר, זה כבר לא היה אותו דבר", אמרה אליס רופו, סגנית שר ההגנה של צרפת. "תם עידן האזהרות. עכשיו הגיע הזמן לפעול".
הפנטגון הודיע כי ינקוט צעדי תגמול אם האיחוד האירופי יאמץ מדיניות המעניקה עדיפות ליצרניות נשק מקומיות. בניסיון להפיג את המתיחות, רוטה ביקר בחודש אפריל בחדר הסגלגל, כשהוא מצויד במסמכים המפרטים בכמה מיליארדי דולרים אירופה עדיין רוכשת אמצעי לחימה אמריקאיים. "אולי לא שמת לב", אמר, תוך שהקפיד שלא לרמוז שהנשיא אינו מכיר את הנתונים הללו.
טראמפ איים שארה"ב תפרוש מנאט"ו. "לא, אתה לא תעשה את זה", השיב לו רוטה.
החודש רוטה הגיע לפסגת נאט"ו באנקרה עם סיסמה חדשה וקליטה: "הטריליון של טראמפ", כך הוא מכנה את הערכתו לגידול בהוצאות הביטחון של אירופה וקנדה מאז כהונתו הראשונה של הנשיא.
במקביל, אנשיו של קרני מקדמים בשקט את רעיונותיו בפני מי שמסתמן כמועמד הבא לראשות ממשלת בריטניה, אנדי ברנהאם, שהיועץ הכלכלי הראשי שלו שימש בעבר כסגנו של קרני בבנק המרכזי של אנגליה. קרני גם עובד עם נשיא פינלנד אלכסנדר סטוב על מאמר שטרם פורסם, העוסק בדרכים שבהן יוכלו מדינותיהם לנווט במציאות של סדר עולמי משתנה.
לאחרונה גורמי ביטחון אירופים שיתפו בהודעות טקסט בדיחה אירונית על הסדקים שנפערו בברית והפכו למציאות מדאיגה: אם טראמפ יממש את איומו לפרוש מנאט"ו, הרי שלנוכח מיקומה הגיאוגרפי של קנדה, לפחות יהיה אפשר להשאיר לברית את אותו השם: ארגון האמנה הצפון־אטלנטית.
כתבה זו תורגמה על ידי גלובס באופן בלעדי מתוך The Wall Street Journal. לינק לכתבה המקורית באנגלית.
זו הכתבה השנייה בסדרה בת שני חלקים שפרסם הוול סטריט ג'ורנל, החושפת את תוכן הדיונים בין בעלות בריתה של ארה"ב בשאלה כיצד יוכלו להציל את הברית, או להיערך להתפרקותה. לינק לכתבה הראשונה באנגלית.
