בזמן שהמערכת הפוליטית הארצית סוערת, מתחת לפני השטח מתחולל שינוי דרמטי במוקד הכוח של הדמוקרטיה הישראלית: הרשויות המקומיות. השלטון המקומי, שהוכיח את חיוניותו הקריטית בשעת החירום של משבר הקורונה וביתר שאת במהלך המלחמה, הופך מזרוע ביצועית של הממשלה לגורם שלטוני עצמאי ומשמעותי המנהל את חייהם של מיליוני אזרחים. אך האם המבנה הדמוקרטי בתוך הערים עצמן חסון מספיק כדי לשאת בעוצמה הזו?
● הפוליטיקאים המובילים השיקו קמפיינים. האם הם עומדים במבחן העובדות?
● איך הממשלה והכנסת יושפעו מהבחירות?
"מדד הדמוקרטיה המקומית" של תנועת "פנימה" לשנת 2025, מציע את תמונת המצב המקיפה והמעמיקה ביותר שפורסמה עד כה על איכות הממשל המקומי בישראל. המדד מקיף 52 רשויות שבהן מתגוררים למעלה מ־6.5 מיליון תושבים. המדד עושה שימוש בכלי מחקרי - הראשון מסוגו בישראל - שמשלב נתונים ממשלתיים יחד עם סקר ענק בקרב כ־20,800 תושבים. הציון הסופי במדד הוא ממוצע הציונים בששת הממדים המרכיבים אותו: שקיפות, איזונים ובלמים, ייצוגיות, אמון, מעורבות ציבורית ושיתופיות.
המדד פותח ומיושם על ידי הצוות המקצועי של "פנימה" בהובלת עדן מלכיאל, מנהל תחום הדמוקרטיה המקומית, ובליווי מקצועי של ד"ר ליבי ממן, מנכ"לית ומייסדת LUMINATA ויועצת מומחית לפיתוח מדדים, ופרופ' איתי בארי מאוניברסיטת חיפה, יועץ אקדמי לענייני שלטון מקומי.
אז מה לומדים מזה? תובנות כלליות מהמדד
● הציון הסופי הממוצע של כלל המדגם עומד על 51 בלבד - הדמוקרטיה המקומית בישראל דורשת שיפור מעמיק ורוחבי
● הממדים שבהם הציונים הנמוכים ביותר, ולפיכך נדרשת בהם השקעה מיוחדת, הם מעורבות ציבורית (ציון ממוצע 32) ושיתופיות (ציון ממוצע 28)
● לנוכח הציונים הנמוכים במדד, יש מקום לבצע הסדרה כוללת של המחויבויות של הרשויות המקומיות בתחום שיתוף הציבור ולהרחיבן באופן משמעותי. כמו כן, ראוי שמקבלי ההחלטות יעודדו פרטים וקהילות להגביר את המעורבות שלהם באמצעות צעדים שיאפשרו השפעה אזרחית אפקטיבית

● גם ב"רשויות האיתנות" נדרש שיפור בדמוקרטיה המקומית. משרד הפנים מסווג רשויות כ"איתנות" לפי בחינה של התנהלות פיננסית ומנהל תקין. ואולם, גם בקרב הקבוצה הזאת, הציון הממוצע במדד עומד על 55 בלבד
● הפערים בין הסיווג החיובי של משרד הפנים לרשויות אלה ובין הביצועים הבינוניים בתחום הדמוקרטיה המקומית מצדיקים בחינה של הוספת תבחינים הנוגעים לדמוקרטיה המקומית לשיטת הסיווג של משרד הפנים בפרט, ושל משרדי הממשלה בכלל
● הרשויות שבהן נדרשת השקעה מיוחדת משתייכות לאשכולות החברתיים־כלכליים נמוכים




















