גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  המשרוקית

בשליחות נתניהו, יריב לוין מונה לקדם הצבעה בחו"ל. ואז הכול השתנה

ההסדר בישראל שמאפשר רק למעטים להצביע בחו"ל הוא החריג, וברוב הדמוקרטיות האופציה קיימת, גם אם תחת תנאים ● איך בעולם פתרו את הקונפליקטים סביב הסוגיה, ואילו שיטות הצבעה יש? ● וגם: כשנתניהו פעל לאשר הצבעה כזאת - וזכה לביקורת מהאופוזיציה

עומסים בנתב''ג. המאבק על קולות תושבי חו''ל עשוי להביא לצמצום הטיסות ארצה / צילום: בר לביא
עומסים בנתב''ג. המאבק על קולות תושבי חו''ל עשוי להביא לצמצום הטיסות ארצה / צילום: בר לביא

היוזמות השונות, המגיעות בעיקר ממצביעי האופוזיציה, לסייע לישראלים החיים בחו"ל להגיע לארץ ביום הבחירות כדי שיוכלו להצביע, מתחילות לתפוס תאוצה. הפרויקטים הללו הולידו ויכוחים סוערים באשר לשאלה האם מוצדק להעניק מידה כזו של השפעה על החיים בישראל למי שבחרו לחיות מחוץ למדינה.

הפוליטיקאים המובילים השיקו קמפיינים. האם הם עומדים במבחן העובדות?
איך הממשלה והכנסת יושפעו מהבחירות?

אלא שהקונפליקט הזה לא שייך רק לישראל - ומתברר שדמוקרטיות רבות ברחבי העולם חוות את המתח הזה על בשרן. אז איך פתרו אותו רוב המדינות? התשובה, מתברר, שמה את מדינת ישראל בקצה מאוד חריג של הסקאלה. אלא שהמצב הזה לא חדש לקובעי המדיניות, ובמשך שנים הם מנסים לשנות אותו - כולל צעדים שנבחנו ממש לא מזמן. אז מה בעצם המצב בישראל, ואיזו שיטה שולטת בעולם?

מי יכול להצביע בחו"ל?

נתחיל מהמצב הנתון בישראל כיום. סעיף 7 לחוק הבחירות לכנסת תשכ"ט־1969 קובע כי "כל בוחר רשאי להצביע רק בקלפי אשר רשימת הבוחרים הקשורה אליה כוללת את שמו", למעט מקרים מיוחדים המצוינים בחוק, כמו אסירים, מוגבלים בניידות ודיירי בתי אבות (מהאחרונים נלקחה לאחרונה האפשרות להצביע שלא בקלפי הרשומה).

החוק מסמן שני מקרים המאפשרים הצבעה מחוץ לישראל. הראשון הוא, כפי שמפורט בפרק י', ימאים ונוסעים בכלי שיט שוועדת הבחירות המרכזית קבעה שתיערך בהם הצבעה, כשאחד התנאים לכך הוא שכלי השיט לא ישהה בנמל ישראלי ביום הבחירות. שם יצביעו הימאים והנוסעים להם זכות הצבעה.

השני, אותו מפרט פרק י'2, נועד עבור "עובד המדינה או עובד של הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית, הקרן הקיימת לישראל, או קרן היסוד, הנמצא במדינת חוץ עקב עבודתו" ו"בן זוגו של עובד המדינה כאמור וילדו שגילו אינו עולה על עשרים שנים". הם יכולים להצביע בקלפי שמוצבת בשגרירות או קונסוליה.

המשמעות היא שמי שחיים בחו"ל בשל נסיבות אחרות (כמו עבודה בשוק הפרטי או לימודים) לא יכולים להצביע מבלי להגיע לקלפי הרשומה שלהם בישראל.

מה עושים בשאר העולם?

חלק מהדיון בישראל, כפי שנראה גם בהמשך, הוא שהצבעת ישראלים שהעבירו את מקום מושבם לחו"ל אינה הוגנת כיוון שאנשים אלו לא יושפעו מהצבעתם, ובכך יש פה מרכיב אנטי־דמוקרטי. אלא שהצבעה מחו"ל היא נוהל בדמוקרטיות רבות, ולמעשה במרבית מדינות ה־OECD. גם בהן יש ויכוחים מרים על הנושא, כיוון שמול השאלות הנ"ל ישנו הטיעון שהעולם הפך לגלובלי יותר, וכמו כן שרבים מתושבי החוץ האלו עדיין משלמים מסים למדינה.

לפי מאמר של ד"ר ניר אטמור ופרופ' עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, ניתן לסווג את ההצבעה מחו"ל לפי שלוש שאלות מרכזיות. הראשונה היא מי רשאים להצביע. בקוטב אחד נמצאים כל אזרחי המדינה, ללא סייגים. כך למשל נורווגיה ובלגיה. בקוטב השני נמצאות מדינות כמו ישראל ואירלנד, שבאופן כללי לא מאפשרות הצבעה מחו"ל למעט כמה חריגים.

ובאמצע נמצאות מדינות שמציבות הגבלת זמן: גרמניה תשלול את זכות ההצבעה מחו"ל אחרי 25 שנים של חיים מחוץ למדינה, עד 2024 בריטניה עשתה זאת אחרי 15 שנים (וכיום לא מציבה הגבלת זמן), וניו זילנד עושה זאת כבר אחרי שלוש שנים. ברוב המדינות, יש צורך בהרשמה מראש כדי להצביע מחו"ל.

השאלה השנייה היא כיצד מצביעים. ברוב המקרים, קלפיות יוצבו במתקנים הרשמיים של המדינות במדינה המארחת (שגרירויות, קונסוליות ועוד). הבעיה בכך היא, כמובן, שבניגוד לקלפיות בארץ האם, שלרוב קרובות לבית, בהסדר שכזה עלול להיווצר מרחק רב ממקום המגורים לקלפי. לכן, יש מדינות שמאפשרות להצביע בדואר, באמצעות מיופה כוח, הצבעות אינטרנטיות או עירוב שלהן.

השאלה השלישית היא מתי מצביעים. בחלק מהמדינות מצביעים ביום הבחירות עצמו, ובחלקן מעט לפניו (כך גם ישראל, לגבי המצביעים המעטים שרשאים להצביע מחו"ל). במידה רבה הדבר נגזר מהשאלה האם המצביעים צריכים להגיע פיזית לשגרירות או שהם יכולים להצביע בדואר או באמצעות מיופה כוח.

יש לציין שנייר עמדה מ־2016 של פרופ' קניג ויוחנן פלסנר, גם עבור המכון הישראלי לדמוקרטיה, אומנם תמך במתן זכות הצבעה לישראלים החיים בחו"ל, אך הדגיש שיש לישראל מאפיינים ייחודיים בגלל אופיה: הקלות של השגת אזרחות באמצעות חוק השבות והעובדה שממשלת ישראל מכריעה הרבה יותר בשאלות של מלחמה ושלום ולא רק בשאלות כלכליות. בהתאם, הם המליצו לאפשר הצבעה מחו"ל רק עבור מי שחיים מחוץ לישראל עד שלוש שנים, ולהתנות אותה ברישום מוקדם ובחתימה על הצהרת כוונות לשוב לחיות בישראל.

שנים של ניסיונות

השאלה של הצבעה מחו"ל מעסיקה את ישראל לא מאתמול. ראשית, לא תמיד היה מובן מאליו שימאים ונציגים דיפלומטיים יכולים להצביע שלא מתוך ישראל. כשהממשלה ביקשה לאפשר להם זאת ב־1955, התיקונים הרלוונטיים לחוק עוררו תרעומת בכנסת, לא בהכרח בגלל העיקרון כמו בגלל החשש שהמעטפות הכפולות יהוו פגיעה בחשאיות ההצבעה ושההצבעה המוקדמת תאפשר הצבעה כפולה.

בתחילת שנות ה־2000 משה ארנס הגיש הצעת חוק פרטית בנושא, שנדונה בוועדת החוקה, אבל מעולם לא זכתה להגיע לקריאה הראשונה. בעל ניסיון רב יותר הוא רה"מ בנימין נתניהו. הפעם הראשונה הייתה בממשלתו השנייה. ההסכם הקואליציוני עם ישראל ביתנו קבע: "הממשלה תגבש הצעת חוק ממשלתית שתאפשר הצבעה של ישראלים השוהים בחו"ל ביום הבחירות, בתנאים ובתבחינים שיוסכמו על דעת הסיעות החברות בקואליציה".

וכך, ב־2010 נתניהו הודיע בישיבת סיעת הליכוד שבכוונתו להגיש את ההצעה. על הצעת החוק המקורית עמל אלכס מילר, שרצה לתת את זכות ההצבעה למי שחיו בחו"ל עד עשר שנים. לפי הפרשנויות, הדבר היה אמור לחזק את מה שהיה אז "גוש הימין", עמו היו מזוהים רבים מהישראלים החיים בחו"ל.

הדבר לא עבר בלי ביקורת. יו"ר מרצ דאז חיים אורון אמר: "מפתיע ומתמיה להיווכח באילו יוזמות חקיקה עוסקים האולטרה־פטריוטים שלנו. אך לפני שבוע הם עסקו בדה־לגיטימציה ורדיפה של אנשי שמאל ישראלים בעניין קבלת תרומות מחו"ל, ועתה הם פועלים להכשיר הצבעת יורדים. ראוי שאת נבחרי הארץ ודיוקנה יקבעו רק אלה החיים בה".

יו"ר האופוזיציה דאז ציפי לבני גרסה ש"החוק הזה לא מבטא את הדמוקרטיה וזה כמעט מציאות של לסדר את תוצאות הבחירות הבאות". גם בקואליציה נמצאו התנגדויות, בעיקר מכיוון ש"ס ומפלגת העבודה, אבל גם מצד אנשי ליכוד כמו בני בגין ודן מרידור. בסופו של דבר נתניהו נכנע ללחצים, וגם ניסיון של יעקב כ"ץ מהאיחוד הלאומי לקדם את הנושא ב־2010 לא צלח.

זו לא הייתה הפעם האחרונה: ב־2015, בממשלת נתניהו הרביעית, שוב דווח שבכוונתו לקדם חוק בנושא, הפעם כחלק מההסכמים הקואליציוניים עם הבית היהודי וכולנו. הוא מינה את יריב לוין, אז שר התיירות, לעמוד בראש צוות שיבחן את הנושא.

"בכוונתי לקדם באופן מהיר, על בסיס ההסכמות הקואליציוניות, את החוק לאישור הצבעת ישראלים בחו"ל", אמר לוין, "בדרך שתעמיד את ישראל במקום דומה למקובל ברוב מדינות העולם, ותהדק את הקשר בין בעלי האזרחות הישראלית למדינה". אבל גם הניסיון הזה מעולם לא הבשיל, וגם הפעם הוא מוסגר כמהלך שייטיב בעיקר עם הימין.

עוד כתבות

יובל שטייניץ / צילום: דוברות רפאל

יו"ר רפאל מזהיר: "אם לא תהיה הנפקה, לא תהיה רפאל שאנחנו מכירים"

פרופ' יובל שטייניץ, יו"ר רפאל ושר האוצר לשעבר, מזהיר בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" מפני איבוד המהנדסים והטאלנטים לאנבידיה ולענקיות הביטחון האמריקאיות: "כשמציעים לעובד 200 אלף שקל בחודש, הוא בסוף צריך לדאוג למשפחתו" ● הפתרון היחיד לדעתו הוא הנפקה והפרטה חלקית, ומהר ● וגם - הביקורת על מקרון ("חבר לאנטישמים") וחוב העתק שמכביד על קופת החברה

איור: Shutterstock

חוקרים מגלים: מה משפיע על התשובות של הצ'אט שלכם

האם הבוט שמייעץ לכם בעבודה, בזוגיות או בהחלטות כלכליות כבר גיבש עליכם דעה? מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית מראה שמודלי שפה יודעים לדרג בני אדם לפי אמינות, יכולת ונדיבות, ולעתים עושים זאת בקיצוניות ובאופן מוטה ● וגם: איך האופי שלכם משפיע על איכות התשובות שתקבלו? ● חוקרים מנסים לפצח את הקופסה השחורה החדשה

מאחורי הקאמבק של ענקית החיפוש לצמרת מדד המותגים / אילוסטרציה: ap

במקום הראשון: הקאמבק של ענקית החיפוש

אחרי כמעט עשור שבו נעדרה מהפסגה, גוגל חזרה למקום הראשון במדד המותגים של גלובס ● מסגירת הפער מול OpenAI בתחום ה־AI ועד לניצול הוואקום שהותירו אמזון ומיקרוסופט בשוק המקומי: מה עומד הוביל להתאוששות של ענקית החיפוש

עופר ברק / צילום: שלומי יוסף

היזם שרכש את נכסי משפחת פישמן - והפך לענק קמעונאות

עופר ברק הפך בשנתיים האחרונות מבעלי רשת הדיסקאונט הסטוק לרוכש הסדרתי של נכסי משפחת פישמן ● עם טויס אר אס, הפיראט האדום ו־35% מהום סנטר - קבוצת הקמעונאות שהוא עומד בראשה מגלגלת היום 1.6 מיליארד שקל בשנה ● עכשיו הוא פותח מותג אקספרס וגם מתכנן את ההנפקה ● ראיון

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם דניאל שרייבר / צילום: אוהד דיין

בכיר ההייטק שמצהיר: זה אחד התחומים הראשונים שיתייתרו בחסות ה־AI

שיחה עם דניאל שרייבר, מנכ"ל חברת הביטוח למונייד ומייסד מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית ● על גל הפיטורים בהייטק והקשר ל-AI, איך אנחנו כעובדים צריכים למנף את הטכנולוגיה וכיצד המדינה אמורה לטפל במובטלים ● האם תהיה לנו עבודה? פרק ראשון בסדרה

כך הפך טיסן חובבני לכטב''ם שמכריע מלחמות / צילום: ap, Capture One Macintosh

כך הפך הקלף הסודי נגד סוריה לנשק מרכזי של ישראל במלחמה

מכלי טיס מיושן על גלי רדיו לאחד מנדבכי העליונות של צה"ל: הכטב"מים הישראליים עברו אבולוציה ארוכת שנים ● עמירם דגן, ממובילי המהפכה ומחבר הספר "זיק של חדשנות ישראלית", מדבר על ההחלטה שהפכה לנקודת מפנה, ההשראה שקיבלו מדינות האויב ושדה הקרב העתידי: "להקות של רחפנים יסתדרו בעצמן באוויר ויכסו את השטח"

אילוסטרציה: Shutterstock

כמה מס תשלמו על רווחי הון בתיק ההשקעות החל מגיל 60?

שני עורכי דין הגישו כמעט 100 תביעות ייצוגיות בשנתיים - בנושא אחד בלבד, מהו? ● יצרנית שבבי הזיכרון הדרום־קוריאנית SK Hynix הנפיקה בנאסד"ק. מה מיוחד בהנפקה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

טסלה השיקה מוצר חדש והוא מייד אזל מהמלאי

החברה מנסה לפנות לכל הגילאים ומשיקה אופני איזון לילדים במחיר שנחשב בקצה העליון של הסקאלה ● איך הגיבו הגולשים?

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: יוסי כהן, נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת

בדקה ה-90: הכנסת אישרה את הצעת החוק להקמת מאגר נתוני אשראי לעסקים

הכנסת אישרה במהלך הלילה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להקמת מאגר נתוני אשראי לעסקים ● המאגר ירכז מידע פיננסי על עסקים קטנים ובינוניים, ויאפשר לגופים פיננסיים להעריך את רמת הסיכון של לווים פוטנציאליים ● נגיד בנק ישראל, אמיר ירון: "מהלך מבני משמעותי לחיזוק התחרות ולהרחבת הנגישות למימון לעסקים"

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג עם אחד ממעילי העור שברשותו / צילום: ap, Chiang Ying-ying

פי 2 מהציפיות: בכמה נמכר מעיל עור של מנכ״ל אנבידיה

בית המכירות הפומביות סות׳ביס קיבל 45 הצעות שונות לרכישת מעילו המיתולוגי של מייסד אנבידיה, והוא נרכש לבסוף בסכום הגבוה בלפחות פי 2 מההערכות המוקדמות

צילום: Shutterstock

מדריך לחוסך: איפה כדאי לשים את הכסף שלך

מגמל להשקעה ועד ההטבה בקרן השתלמות: אחרי עוד חצי שנה מצוינת בבורסה, מציע שוק החיסכון מגוון מכשירים, שיכולים לסייע לכם להגדיל משמעותית את הונכם לאורך השנים ● למי מתאים כל מוצר ואיך תרוויחו ממנו יותר?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה אדומה בארה"ב; נטפליקס צללה, מניות הטכנולוגיה והשבבים נפלו

הסנטימנט השלילי במניות השבבים אמש בוול סטריט הגיע לבורסות במזרח, טוקיו צנחה בכ-4% ● מניית סופטבנק נחתכה בכ-9% ● המשקיעים מגיבים גם להסלמה נוספת בתקיפות ארה"ב נגד איראן, מחירי הנפט מטפסים ● מניות השבבים יורדות לאחר שהסטארטאפ הסיני Moonshot AI חשף מודל שפה חדש שלטענתו מצמצם משמעותית את הפער מול OpenAI ואנתרופיק

דירה בשיפוץ / אילוסטרציה: כדיה לוי

פחות דירות יד שנייה עוברות שיפוץ לפני מכירה. מה עומד מאחורי המגמה?

לפי נתוני הכלכלן הראשי, למרות התחרות הקשה מול הקבלנים, נרשמה ירידה במוכנות של משקיעים לשפץ דירות יד שנייה לפני מכירה

בניין עיריית נהרייה / צילום: פאול אורלייב

לפני החקירות: המספרים שמתריעים על המקומות הבעייתיים בעיריות

לאחרונה פרצו לפתע פרשות שחיתות מטלטלות בנהרייה ובאשקלון - אבל האם הכתובת הייתה על הקיר? ● מדד הדמוקרטיה המקומית מזהה את נקודות התורפה של השלטון המקומי, ומספק נתונים שיכולים להדליק נורות אזהרה בזמן אמת ● מדד הדמוקרטיה המקומית, מדור חדש 

ראש ממשלת קנדה מארק קרני / צילום: Reuters, Mert Alper Dervis

הקנדי שמוביל את התרחקות אירופה מארה"ב

מול האיומים של טראמפ, ראש ממשלת קנדה מארק קרני הפך לדמות מרכזית במאמץ לעצב מחדש את ברית נאט"ו

סניף של רשת אושר עד / צילום: יח''צ

כך הצליחה אושר עד להפוך ממותג מגזרי לרשת שכל המדינה מדברת עליה

אושר עד הביאה לסופר את כל מה שהוא לא מזון - מאייפונים ועד רכבים. זה השתלם לה בגדול כשהיא קופצת בדירוג על חשבון רמי לוי ● וגם: שופרסל נדחקת מטה 60 מקומות בדירוג הכללי ● מדד המותגים של גלובס

סטיב ג'ובס ב–1984 וטים קוק היום (מאחורה: אב-הטיפוס של האייפון) / צילומים: רויטרס Science Photo Librarye, Shutterstock, אפל

אפל חשפה 50 שנות היסטוריה שאף אחד לא ראה מעולם

כתב וול סטריט ג'ורנל ראה אבות־טיפוס וחומרים נדירים, שאפילו טים קוק לא ידע עליהם ● הם מספרים את סיפורה של החברה האייקונית ביותר באמריקה

יונדאי קונה חשמלית 2026

החל מ-175 אלף שקל: המכונית שהפכה לסמל המעמד הבינוני המבוסס

קונה החשמלית היא אופציה מעניינת עבור מי שרוצה חשמלית מודרנית שאינה סינית ● היא בנויה היטב, ידידותית לנהיגה, מפגינה יעילות אנרגטית ומתומחרת תחרותית. ריגושים תצטרכו לחפש במקום אחר

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

המחיר ירד ביותר מ-350 אלף שקל: בכמה נמכר בית פרטי בשכונת יד אליהו בת"א?

בית פרטי בן 3.5 חדרים בשטח בנוי של 85 מ"ר נמכר בשכונת יד אליהו תמורת 3.52 מיליון שקל ● הרוכשים יוכלו לבנות על הקרקע שתי יחידות דיור בשטח כולל של כ־240 מ"ר, או לחלופין, ניתן יהיה לממש את זכויות הבנייה בבניית יחידת דיור אחת עם ארבעה מפלסים ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

אילוסטרציה: Shutterstock

לראשונה. בדקנו - איזה אפליקציית מסחר הישראלים מעדיפים?

קטגוריה חדשה: מאחורי הראלי בבורסה בתל אביב עומד דור חדש של משקיעים צעירים ● הכניסה שלהם לשוק הביאה למהפכה, כשהבנקים הולכים ומאבדים את כוחם בתעשיית המסחר בניירות ערך, לטובת בתי ההשקעות ● המגמה הזאת מתבטאת גם במדד המותגים, כשפלטפורמות המסחר של הבנקים נשארו מאחור ● מדד המותגים של גלובס