נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע כי תרופות גנריות המיובאות לארצות הברית יהיו פטורות ממכסים במשך שנתיים. לאחר תקופת החסד יוטל עליהן מכס של 100% באוגוסט 2028, ושנה לאחר מכן הוא כבר יעלה ל200%.
● החברה שהמציאה את המצלמה כמו שאנחנו מכירים אותה כמעט קרסה. עכשיו היא עושה קאמבק
● הערכת המודיעין החדשה בארה"ב - שמשנה את תמונת המלחמה
מטרת לוח הזמנים המדורג הוא ללחוץ על חברות התרופות הגנריות להעביר את הייצור לארצות הברית. בפוסט שפרסם ברשתות החברתיות הגדיר טראמפ את העלאת המכסים העתידית כ"עונש" לחברות שלא יקימו מפעלים ומתקני ייצור בארצות הברית.
המכסים על תרופות מוגנות בפטנט ועל תרופות ממותגות יישארו ללא שינוי, מסר טראמפ. ב2 באפריל הטיל הנשיא מכס של 100% על מוצרי תרופות ורכיבים פרמצבטיים מוגני פטנט, אבל החריג מהמהלך תרופות גנריות. חברות התרופות הגדולות קיבלו תקופת הסתגלות של 120 יום לפני כניסת המכס לתוקף, וחברות קטנות יותר, הנשענות על יצרני משנה, קיבלו 180 יום.
יותר משנים עשרר יצרניות תרופות גדולות, בהן אלי לילי, פייזר ונובו נורדיסק , הגיעו להסכמות עם הממשל על הורדת מחירי תרופות חדשות וקיימות. ההסכמים הם חלק ממדיניות "האומה המועדפת ביותר" של הנשיא, הקושרת את מחירי התרופות בארצות הברית למחירים הנמוכים יותר הנהוגים במדינות אחרות, ובתמורה מעניקה לחברות פטור ממכסים למשך שלוש שנים.
טראמפ השתמש באיום במכסים ובמדיניות "האומה המועדפת ביותר" כדי ללחוץ על חברות התרופות שלא לגבות מהצרכנים האמריקאיים מחירים גבוהים מאלה שמשלמים מטופלים במדינות עשירות אחרות.
למהלך עשויות להיות השלכות משמעותיות במיוחד על הודו, שחברות התרופות שלה מספקות כמעט מחצית מכלל התרופות הגנריות הנצרכות בארצות הברית. השוק האמריקאי אחראי לכשליש מיצוא התרופות של הודו מדי שנה, בעיקר גרסאות זולות יותר של תרופות נפוצות. במקביל, חברות סיניות שולטות בחלק ניכר מהאספקה הראשונית של חומרים פעילים לתעשיית התרופות, כך שבמהלך עשוי לפגוע בכלכלות שתי מעצמות כלכליות.
משמעויות שוק והערכות אנליסטים
שוק התרופות הגנריות מהוות מעל 90% מכלל המרשמים הנפקדים בארה"ב. לפי נתוני ה-FDA, כ-70% מהתרופות הללו מיוצרות מחוץ לארה"ב, כאשר הודו מספקת כ-50% מהיקף התרופות הגנריות וסין מהווה ספקית מרכזית של חומרי גלם פעילים.
בקרב מומחים ואנליסטים בשוק מביעים חשש מפני השלכות המתווה על מחיר התרופות ועל רציפות האספקה. ניית'ן גריי, עמית מחקר בכיר במכון לסחר בינלאומי באוניברסיטת אדלייד אומר כי "ההחלטה להטיל מכסים בשיעורים אלה צפויה לצמצם את היצע התרופות הגנריות בארה"ב, שכן הייצור המקומי אינו מתחרה בריוחיות המקובלת בענף. הדבר עשוי להוביל לעליית מחירים, לצמצום התחרות ולהגבלת החלופות המוזלות עבור הצרכנים."
וישאל מנצ'אנדה, אנליסט פארמה בקבוצת Systematix Group מציין בבלומברג כי "הקמת מפעל ייצור תרופות היא תהליך הנמשך לרוב שלוש שנים לפחות. לוח הזמנים שנקבע במתווה קצר מהזמן הנדרש להקמת תשתיות חדשות, וחברות עשויות לבחור בצמצום פעילותן בשוק האמריקאי לטובת שווקים אחרים."
ההשפעה על התעשייה והחברות הפועלות מישראל
היצואניות המרכזיות של גנריקה לארה"ב, ובראשן חברות מהודו ומאירופה, ידרשו לקבל החלטות אסטרטגיות לגבי פריסת הייצור שלהן. מדד התרופות בבורסת מומבאי הגיב בירידות בעקבות ההודעה.
גם עבור יצרניות הפועלות מישראל, ובראשן טבע , המהלך מציב אתגר תפעולי והוני. אף שהוענקה ארכה של שנתיים עד לתחילת גביית המכסים, העברת קווי ייצור לארה"ב או ספיגת שיעורי המס הצפויים עשויות להשפיע על שולי הרווחיות של החברות במגזר הגנרי.
האנליסט דניס דינג מבנק ההשקעות ג'פריס מציין בסקירה כי בשלב זה עדיין חסרים פרטים מהותיים, כגון האם המכסים יחולו רק על מוצרים מוגמרים או גם על חומרי גלם, והאם יכללו תרופות ביוסימילר (להערכתו, תרחיש פחות סביר). להערכתו, חברות גנריות יתחייבו להגדיל את ההשקעות בארה"ב, אך בטווח הקצר ייתכנו שיבושים בענף עד להשגת בהירות רגולטורית.
בנוגע לטבע, בג'פריס מציינים כי המכירות הגנריות של החברה בארה"ב צפויות להוות השנה כ-16% מסך הכנסותיה - נתח שנמצא במגמת ירידה וצפוי להתכווץ לכ-13% עד שנת 2030. לטבע אמנם יש אתרי ייצור בארה"ב, אך הם ממוקדים בעיקר בתרופות מקור (כדוגמת אוסטדו). רוב הייצור הגנרי של החברה מגיע מאירופה, לצד קווי ייצור בארה"ב (שאינם חשופים למכס), בישראל ובמדינות נוספות.
