גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  גלובלי ושוקי עולם

"מה שהיה בהורמוז כבר לא יהיה": מסלולי הנפט שעוקפים את המצר

מדינות המפרץ מבינות שמצר הורמוז לא יכול להישאר דרך יצוא הנפט היחידה שלהן ● בעיראק חתמו על הסכם לבניית צינור לסוריה, באיחוד האמירויות כבר משנעים 1.8 מיליון חביות ביום, וסעודיה נתקלה בבעיה חדשה

מצר הורמוז / צילום: ap, Asghar Besharati
מצר הורמוז / צילום: ap, Asghar Besharati

מצר הורמוז, שמחבר בין המפרץ הפרסי לבין האוקיינוס ההודי, נושא בשגרה כ־20% מהנפט והגז בעולם. אך לאור חזרת החסימות בידי איראן, והסגר־שכנגד מצד ארה"ב, מדינות המפרץ מתחילות להבין שלא תהיה ברירה אלא לבנות מעקפים שיאפשרו יבוא וייצוא של נפט וסחורות אחרות דרך היבשה.

זאת המדינה שקובעת את מחירי הנפט
שאלות ותשובות | מהו הר המכוש, עד כמה קשה לפגוע בו - והאם ניתן בכלל להשמיד אותו?

עסקאות מתחילות להיסגר, בניית פרויקטים קיימים מואצת, אך מספר מדינות במפרץ יתקשו להתרגל לנורמלי החדש. "כולם מבינים שמה שהיה בהורמוז כבר לא יהיה", אומר פרופ' יהושע קרסנה, לשעבר בכיר באחד מארגוני המודיעין והיום מנהל הפורום לשת"פ אזורי במרכז דיין באוניברסיטת ת"א.

תובלה ימית היא צינור החיים של הסחר הבינ"ל הגלובלי, ויהיה קשה מאוד להחליפו. פרופ' קרסנה מציג זאת בצורה פשוטה: "אוניית המיכליות הגדולה בעולם מחזיקה 25 אלף מיכליות. כמה זה במשאיות? 25 אלף. או אפילו 250 רכבות ענק. המשמעות היא שאין תחליף מלא לשינוע דרך הים, ומדינות המפרץ לא יוכלו לוותר עליו", אך מצד שני "בעבר לא היה שווה להשקיע בחלופות יבשתיות, בשל עלות גבוהה ותועלת קטנה. אבל היום הסיכון עלה לרמה כזאת שההשקעה ביתרות וביכולת עמידה כבר שווה את המחיר".

ד"ר אילן גילדין, מנהל קרן גידור ושותף בקרני פמילי אופיס, מסביר ש"השחקנים בשטח כבר מבינים שהמצב בהורמוז כבר לא זמני. אם זה היה פתיר ברמת החודשים, היו מוצא פלסטרים.

"אבל הם מקדמים בניית תשתיות. זה מלמד שהיתרון האיראני הוא יתרון אסטרטגי, אבל מתבלה. איראן נמצאת כרגע במקסימום שהיא יכולה להשיג בהורמוז. ככל שיעבור הזמן, התלות במצר תלך ותרד כי ימצאו מעקפים. האינטרס של איראן, אם כן, הוא להתחיל גביית כסף מהורמוז במהירות האפשרית, והאינטרס של השאר זה לקדם מעקפים במהירות האפשרית".

איחוד האמירויות מובילה

המדינה שמקדמת הכי הרבה תשתיות מעקף היא איחוד האמירויות. היא נמצאת במקום גאוגרפי ייחודי, ומחזיקה נמל אחד ויחיד מחוץ למצר: פוג'יירה, בקצה המזרחי של המדינה. כבר היום, יש צינור נפט שמוביל ממאגרי הנפט של האמירויות באזורי אבו־דאבי לנמל הייצוא במזרח המדינה. אך הוא מסוגל להוביל 1.8 מיליון חביות ביום בלבד, חצי מיצוא הנפט הרגיל של האמירויות, שעומד על כ־3.5 מיליון חביות ביום בימים כתיקונם. במיוחד לאחר שזו פרשה מקרטל הנפט הבינ"ל OPEC, וצפויה בעתיד להגדיל משמעותית את ההפקה שלה מעבר למכסה שהקרטל קבע עבורה בעבר.

חמור מכך, גם נמל פוג'יירה היה נתון במלחמה להתקפות תדירות מצד איראן נגד תשתיות יצוא הנפט שם.

לכן, איחוד האמירויות יזמה מספר פרויקטים שנועדו להגדיל את יכולת המעקף שלה: במאי האחרון היא הכריזה על התקדמות בהרחבת הצינור המדובר לכ־3.6 מיליון חביות ביום, בעלות של כ־3 מיליארד דולר.

ביוני היא הודיעה על האצה דרמטית בבניית מסילת רכבת לנמל סוחאר בעומאן השכנה, שנמצא רחוק אפילו יותר מהורמוז (וחשוב מכך - במדינה ניטרלית בסכסוך מול איראן), וביום רביעי האחרון, איחוד האמירויות אף הודיעה על בניית שני מסופי מיכליות בנמל פוג'יירה.

שני הפרויקטים האחרונים נובעים מכך שהתלות של האמירויות בהורמוז אינה רק ליצוא נפט, אלא גם ליבוא המצרכים הבסיסיים שנדרשים לקיום מדינה עשירה עם 10 מיליון איש בלב המדבר. "האמירתים רוצים להכפיל את הנמלים מחוץ להורמוז, ועומאן נהייתה מרוויחה גדולה, כי יש להם 4 נמלים מחוץ להורמוז", מסביר פרופ' קרסנה.

סעודיה: צינור מזרח־מערב

סעודיה, יצואנית הנפט הגדולה בעולם היא בין הנפגעות העיקריות מסגירת הורמוז.

קצב ההפקת הנפט שלה צנח מכ־10 מיליון חביות ביום בין החודשים ספטמבר ופברואר לכ־7.7־6.6 מיליון בין החודשים מרץ־יוני.

הנפט שסעודיה מצליחה לייצא, עובר בצינור "מזרח־מערב" שיכול לשאת 7 מיליון חביות נפט ביום מהמפרץ הפרסי לים האדום.

המעקף סייע להכנסות החודשיות מנפט במדינה לרדת ממרץ לאפריל בכ־6.3 מיליארד דולר "בלבד" לכ־18.5 מיליארד דולר.

עם זאת, כדי לספק את לקוחותיה באסיה, היא נדרשת לעבור במצר נוסף - באב אל מנדב, שבין תימן לאפריקה. אלא שהחות'ים בתימן הכריזו על "מצור ימי" על סעודיה, במסגרתו הם מטביעים ספינות שמזוהות עם הממלכה ומנסות לעבור שם. הפתרון האחר, לעקוף את כל אפריקה דרך תעלת סואץ, כבר יוצר פער גדול לעומת הקלות בה ספינות שטו מהמפרץ לאסיה בעבר.

עיראק: מקדמת צינור לסוריה

בקצה המערבי ביותר של המפרץ הפרסי עומדת עיראק. היא מדינה גדולה יותר אך עניה בהרבה, ואין לה קשר יבשתי עם החלק המזרחי של המפרץ מחוץ להורמוז. על כן, היא נאלצה לפנות לכיוון השני, אל עבר הים התיכון. יש כיום צינור אחד עיקרי שמוביל ממצבורי הנפט העיראקיים בכירכוכ לעיר הנמל הטורקיה ג'ייהאן לחופי הים התיכון. זה גם הנמל דרכו ישראל מקבלת את רוב הנפט שלה, שמקורו באזרבייג'ן ובמרכז אסיה.

אך צינור זה לא רק שלא מספיק, ומוביל רק כ־250 אלף חביות ביום (ביחס למיליוני חביות ביום של יצוא דרך המפרץ בעיתות שלום), הוא אפילו לא מחובר למצבורי הנפט של עיראק בדרום המדינה.

על כן, שני פרויקטים חדשים עומדים כעת על השולחן: אחד, שנחתם בהסכם בין עיראק לסוריה בחסות אמריקאית, הוא משיכה של צינור מהעיר חדית'ה במערב עיראק דרך סוריה עד נמל בניאס בחוף הים התיכון, ועלותו המוערכת היא בין 6־8 מיליארד דולר. השני, שהוצע על ידי טורקיה, הוא חיבור של שדות הנפט סביב העיר בצרה בדרום עיראק עד חדית'ה, ומשם הנפט ימשיך אף הוא לג'ייהאן.

מדינות המפרץ שנותרו בחוץ

אך יש מספר מדינות שכרגע שום מעקף לא רלוונטי אליהן. אלו קטר, כוויית, ובחריין. שלושתן מדינות קטנות, שיושבות בעומק המפרץ, ויהיו תלויות לגמרי בצנרת שבהכרח תעבור דרך ערב הסעודית. כוויית לכאורה מועמדת טבעית לחיבור לעיראק ומשם לים התיכון, אך לדברי פרופ' קרסנה "כוויית עדיין לא סומכת על עיראק" מאז הפלישה שלה למדינה ב־1990. מה שמשאיר אותה תלויה לגמרי בחסדים של הענקיות האזוריות איראן וסעודיה.

בכל מקרה, אומר ד"ר גילדין, יש כאן סימן אזהרה בוהק לישראל. "זה מלמד אותנו על התחזקות בריתות אזוריות, וישראל כרגע לא נמצאת בהן. סעודיה וטורקיה מחזקות את שיתוף הפעולה ביניהן, להעביר נפט מערב הסעודית דרך סוריה ומשם לטורקיה ואז לאירופה, מה שרצינו שיהיה פרויקט IMEC, זה פרויקט שנועד לעקוף את זה.

"לצערי, לא נראה שישראל נמצאת באף אחת מהתכניות האלה. שרשראות האנרגיה מתחילות להתעצב, ובאף אחת מהאופציות ישראל היא לא שחקנית".

זאת משום שהתחושה בקרב מדינות האזור היא ש"איראן, ארה"ב וישראל התחילו מערכה בלי לקחת בחשבון את האינטרסים של השחקנים האזוריים. ולכן, לא בטוח כמה אפשר להסתמך עלינו לפרויקטים ארוכי טווח".

עוד כתבות

צדיק בינו, בעל השליטה בבנק הבינלאומי; דקלה קריץ, יו''ר ועד ארגון המנהלים ומורשי החתימה בבנק; אלי כהן, מנכ''ל הבנק / איור: גיל ג'יבלי

עשרות מנהלים בבינלאומי בדרך החוצה - והוא לא הבנק היחיד שמצמצם עובדים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לגלובס נודע כי כמעט 60 מנהלים בדרג ביניים ומורשי חתימה צפויים לצאת לפרישה מרצון עד סוף השנה, כחלק מתוכנית שתיפרד מכ־15% נוספים ● לפי הערכות, הרקע למהלך הוא לחצי התייעלות בבנק ומתח מול הוועד ● המהלך מצטרף למגמה רחבה במערכת הבנקאית בחודשים האחרונים ● בבינלאומי טוענים: "אין מספרים סופיים"

חברות ביטוח / צילום: יח''צ, איל יצהר, שרון פאר

אחרי יותר מעשור של מאבקים משפטיים: בעלי ביטוחי מנהלים יקבלו החזרים

שבע חברות ביטוח גדולות החלו לשלם כמיליארד שקל בהסדר הפשרה בגין גביית יתר בביטוח מנהלים בין 1982־2003 ● הזכאים להשבת כספים יקבלו הודעה מחברות הביטוח ● מי זכאי להחזר, ומה כסף יקבלו המבוטחים?

בחזית המדע / אילוסטרציה: Shutterstock

מחקר המכונית והשאלה: האם כסף הופך אותנו לטובים או רעים יותר?

מחקר על נהגים במכוניות יוקרה חיזק את הדימוי שלפיו עשירים מתנהגים פחות בנדיבות ובאמפתיה ● אבל מחקרים גדולים מהשנה האחרונה מציירים תמונה מורכבת בהרבה ● איך התקבעה התפיסה שבעלי ממון פחות פרו־חברתיים ואיך רמת האי־שוויון במדינה משפיעה על סדרי העדיפויות

חוות שרתים / צילום: Shutterstock

מעבר מואץ לפריפריה או מכסות נוקשות: איך ייראו חוות השרתים בעוד 140 ימים

החלטת רשות החשמל להקפיא את חיבורי החוות, עקב דרישות שהגיעו לפי שלושה מהצריכה בישראל, האיצה את המאמץ להסדרת הענף ● מסמכי מדיניות ממשלתיים מסמנים את הכיוונים החדשים ● מהרחקה לפריפריה ודרישה לייצור עצמי - ועד להגבלת הקמת חוות חדשות

מספר ההזמנות ב-BUYME הוכפל החודש, אך גם המתחרות בתמונה

סיום שנת הלימודים הוביל לגידול ברכישת מתנות באמצעות BUYME, אך גם אצל המתחרה פייבוקס נרשם גידול, ו-וולט מתבססת כשחקנית בתחום ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

אילוסטרציה: shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; שבע המופלאות ביום הגרוע מאז אפריל 2025

נאסד"ק ירד ב-2% ● אלפאבית איבדה כ-320 מיליארד דולר בשווי שוק, טסלה 200 מיליארד ● מניות ענקיות הביטחון לוקהיד מרטין ו־RTX זינקו, דיווחו על צבר הזמנות גדול במיוחד ● מייסד ומנכ"ל מובילאיי, אמנון שעשוע הודיע על כוונתו לפרוש ● אינטל תדווח הלילה לאחר הנעילה ● היין היפני בשפל של 40 שנה בעיקר בגלל עליית מחירי האנרגיה ● מחיר הנפט חצה את רף ה-100 דולר

המתנה לרכבת. משרדי ההסתדרות צמודים לתחנה המרכזית ולתחנת הרכבת של ירושלים / צילום: טלי בוגדנובסקי

לעובדי המדינה יש את כל הסיבות לנסוע בתחבורה ציבורית. אז מה

הפער בין עבודת המשרד לפעולות העובדים שלו ● מה תראו בטלוויזיה בבילינסון ● והמהלך שיפגע בתחרות בשוק הקנאביס ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל אלפאבית (גוגל) / צילום: Reuters, Mateusz Wlodarczyk

אלפאבית הכתה את התחזית עם הכנסות של 119 מיליארד דולר, והנתון המסקרן שמסתתר בדוחות

הן ההכנסות הכוללות והן ההכנסות מענן עקפו את הצפי - 116.5 ו-24.5 מיליארד דולר בהתאמה ● ההכנסות של אלפאבית מפרסום אכזבו

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

תשעת המגרשים המזוהמים בשדה דב נחשפים: אלו חברות הנדל"ן שבמוקד

המשרד להגנת הסביבה חשף לראשונה את תשעת המגרשים שבהם אותרו מזהמים, ובדיקת גלובס מעלה כי בכולם מתוכננים פרויקטים למגורים של חברות נדל"ן מובילות ● חלק מהחברות טוענות כי קיבלו אישור רשמי שלפיו הקרקע שבידיהן נמצאה תקינה

יוחאי ג'בלי / צילום: דקל אבו, צילום מסחרי

תלמיד הישיבה לשעבר שעשה 60% בתיק ב-3 שנים: "כסף לא מנהל אותי בחיים"

יוחאי ג'בלי גילה את עולם ההשקעות אחרי השחרור מהצבא ורגע לפני הקורונה, וקיבל שיעור מכונן כשהשווקים נפלו אז ● כשגילה שקופת גמל לא "עושה לו כסף" עבר למדדי מניות ● מאז הוא שם, ולמד לא לפחד ו"לא לתת לכסף לשכב בחשבון" ● המשקיעים החדשים, מדור חדש

מנכ''ל נובוקיור, פרנק לאונרד / צילום: אתר נובוקיור

מניית הביוטק הישראלית שמזנקת במעל 20% בוול סטריט אחרי הדוחות

נובוקיור עקפה את תחזיות האנליסטים ברבעון השני ומעלה תחזיות שנתיות, עם ציפיות גדולות משני המוצרים החדשים שלה בתחום הטיפול בסרטן ● החברה לא הייתה רווחית מאז 2019, אך המנכ"ל פרנק לאונרד הדגיש בתחילת השנה הנוכחית כי הוא מכוון אותה לעבר רווחיות

אנדי ברנהאם, רה''מ הנכנס של בריטניה / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

"מאיפה הכסף?": רה"מ הבריטי מדאיג את המשקיעים שכל מנהיג בעולם מפחד מהם

ראש ממשלת בריטניה החדש יוצא במהלכים להקל על יוקר המחיה ובשוק חוששים מניפוח הגירעון ● תשואות האג"ח זינקו לשיא

אייל פסו, מייסד משותף ומנכ''ל גאוזי / צילום: Photography courtesy of Nasdaq, Inc.

הסדר החוב שהציעה הנהלת גאוזי, וההתנגדויות: טענות להסתרת נתונים

לאחר שהנהלת גאוזי הגישה השבוע הצעה להסדר חוב, ולקראת דיון שיתקיים בנושא בשבוע הבא - העובדים שפתחו בהליך ונושה גדול של החברה הגישו התנגדויות להסדר ● "החברה מציגה תמונה מנותקת לחלוטין מן המציאות בשטח" אומרים העובדים, וטוענים לניגוד עניינים, העדפת נושים והסתרת נתונים

כרטיס ''אשריך''

"נתפסת? אשריך": הכרטיס שמעניק הטבות למשתמטים מגיוס לצה"ל

ארגון "אחים אנחנו" השיק מועדון צרכנות חדש וכרטיס בשם "אשריך", המציע הנחות ביותר מ-260 בתי עסק ● התנאי להצטרפות: השתמטות מגיוס לצבא ● הכרטיס כבר נמסר באלפים לצעירים מהמגזר החרדי

מגמות סוף השנה בבורסות / צילום: Shutterstock

הסימן בשוק האג"ח שחזר לראשונה מאז 2007 ומשדר דאגה

גל מכירות מחודש בשוק איגרות החוב הממשלתיות בארה"ב בהיקף של 30 טריליון דולר דוחק את התשואות לשיאים של כמעט שני עשורים ● ברקע: זינוק במחירי הנפט, עומס הנפקות חוב ענק מצד חברות ה-AI והעמקת הגירעון הממשלתי

מוביט, אפליקציית הניווט בתחבורה הציבורית / צילום: יח''צ

מוביט מפטרת 30% מעובדי החברה

לגלובס נודע כי החברה מצמצמת, לפי הערכות, כ-60 עובדים מתוך כ-200 עובדיה ● המהלך מגיע במסגרת ארגון מחדש, שבמסגרתו החברה תפחית השקעות בחלק מפעילויות התחבורה כשירות ותסיט משאבים לתחום הצרכני ולשילוב עם מובילאיי בפיתוח שירותי הרובוטקסי ● במכתב לעובדים צוין גם כי שילוב כלי AI שיפר את הפרודוקטיביות והוביל להתאמת המבנה הארגוני

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

ארבעה בנקים מתברגים גבוה בדירוג הפרסומות, אבל רק אחד לוקח את הדאבל

הפרסומת של בנק הפועלים למהלך הג'וניור מתברגת זה השבוע השני כזכורה ואהובה ביותר, כך עולה מדירוג הפרסומות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● מזרחי טפחות מציג פרסומת ראשונה עם הפרזנטורית החדשה, ולפי נתוני יפעת, ההשקעה הגבוהה ביותר שייכת ל–ORA

שלמה קרעי שר התקשורת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

"לא יוכלו לסרב לפניות רה"מ": חדשות 12 עתרו לבג"ץ וחשפו שיחה בין השר קרעי למנכ"ל החדשות

בעתירה לבג"ץ טוענת חדשות 12 כי חוק התקשורת החדש נועד להחליש את עצמאות מערכי החדשות ולאפשר השפעה פוליטית על התוכן המשודר ● כזכור, בג"ץ הקפיא את כניסתם לתוקף של חלקים בחוק התקשורת שהיו אמורים להיכנס לתוקף באופן מיידי

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל אלפאבית (גוגל) / צילום: Associated Press, Rod Lamkey

התזרים נצבע באדום: כך משתנה המודל העסקי של גוגל

אלפאבית הציגה זינוק בהכנסות וצמיחה מרשימה בענן, אך הוצאות הון חסרות תקדים של כמעט 45 מיליארד דולר העבירו אותה לתזרים מזומנים חופשי שלילי לראשונה בהיסטוריה שלה מאז ההנפקה ב2004 ● במקביל, שחיקת ההקלקות במנוע החיפוש מעלה שאלות לגבי עתיד המודל העסקי שמממן את מרוץ הבינה המלאכותית

ספינת קרוז / צילום: Shutterstock, Denis Belitsky

סוכן AI לא יוצא לקרוז: הבנק שמסמן את המניות שחסינות מפני המהפכה

מיוחד למאותגרי ההשקעות ב-AI: בגולדמן סאקס מציעים קטגוריית מקלט הרחק מהרעש הטכנולוגי - מניות של חוויות אנושיות פיזיות שמציעות שווי אטרקטיבי וביקוש יציב