הבנקים דיסקונט והפועלים הפתיעו את האוצר וצפויים לעצור את ההעברות הבנקאיות לרשות הפלסטינית בתוך חודשיים־שלושה, עקב התגברות ההערכות להעברות כספים לטרור. הם דורשים מהמדינה לקחת אחריות על סיכוני מימון הטרור והלבנת ההון באמצעות הפעלת בנק ממשלתי, כפי שהתחייבה לפני ארבע שנים. כעת, הטיפול במשבר עובר לראש הממשלה בנימין נתניהו.
● בלעדי | חובת דיווח מהשקל הראשון: התוכנית הדרמטית של רשות המסים
● החל מהלילה: כמה תשלם ישראל מהמכס החדש של טראמפ
● קונים זמן: טרנד פריסת התשלומים כובש את ישראל
הסחר עם הרשות עמד על יותר מ־21 מיליארד שקל ב־2025, אך קיומו מחייב תשתית של העברות כספים בין ישראל לרש"פ המתנהלות דרך שני "בנקים קורספונדנטיים", המספקים שירותי סליקה והעברת כספים עבור בנקים ברשות הפלסטינית: הפועלים ודיסקונט. חוקים נגד מימון טרור מציבים את הבנקים בסכנה, בין השאר בשל קשרם השוטף עם "בנק פלסטין", הבנק הגדול ברשות, המשמש צינור להעברת כספים למשפחות מחבלים במסגרת מדיניות התמיכה של הרשות במי שביצעו פיגועי טרור בישראל.
לא מסתפקים בהבטחה
כדי לפצות את הבנקים, הממשלה מוציאה "כתב שיפוי" המבטיח לכסות הפסדים מתביעות כאלה, והייעוץ המשפטי לממשלה מגן עליהם מהשלכות פליליות. כתב השיפוי ניתן באופן זמני ומוארך מעת לעת, אך הבנקים כבר אינם סבורים שזה מספיק כדי להגן עליהם. במקור תוכנן להקים בנק ממשלתי לקורספונדנציה שייקח את האחריות על עצמו, אך עיכובים שהוביל שר האוצר סמוטריץ' הובילו את דיסקונט לנקוט צעד עצמאי וליזום קטיעה של הקשרים הללו בעצמו.
בסוף השבוע האחרון הודיעו בנקים פלסטיניים כי הבנקים הישראליים האחראים על העברות הכספים מולם צפויים להפסיק את הפעילות. במערכת הבנקאית התגברו לאחרונה ההערכות לגבי סיכון מוגבר להעברות כספים לטרור, מה שהוביל לבדיקה שבסופה הוחלט להפסיק את הקורספונדנציה עם הרשות הפלסטינית. בנק דיסקונט פעל ראשון וקבע את המועד הקרוב ביותר להפסקת ההתקשרות (ספטמבר). הבנקים בישראל חוששים מהשלכות חמורות, בהן תביעות מצד גורמים כמו דויטשה בנק וסיטי בנק המספקים להם שירותי קורספונדנציה מול חו"ל, וסבורים כי אין עוד הצדקה לקחת את הסיכון הזה.
תביעות וסנקציות?
על פי אלה רוזנברג, מומחית למניעת מימון טרור, חוקרת כספי טרור ב־JCFA וחברת פורום דבורה, "חוקים למניעת מימון טרור בעולם יכולים להורות על תביעות כספיות ואף על קטיעת קשרים עם כל גורם בשרשרת מימון הטרור. בתרחיש הקיצון, הבנקים הישראליים עלולים לאבד את הגישה שלהם ליכולת העברת כספים בינלאומית במטבע אירו דרך דויטשה בנק ובדולר דרך סיטיגרופ".
הפתרון המתוכנן לסיכון הזה היה הקמת חברה ממשלתית ייעודית - "שירותי קורספונדנציה בע"מ" - החלטה שעברה כבר ב־2022 תחת השר אביגדור ליברמן כדי לחלץ את הבנקים מהחשיפה המשפטית. אלא שהרעיון נתקע ולא יושם. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר לגלובס כי "לא מצאו אנשים שיהיו מוכנים להיות חברי דירקטוריון בבנק שמעביר כסף לגורמי טרור. הממשלה הקודמת ניסתה לגלגל את הבלוף, אך ללא הצלחה", והבהיר כי אינו מוכן שהמדינה תיקח על עצמה את הסיכונים הללו. מנגד, בבנק ישראל התנגדו לעצירת השירותים והזהירו מפגיעה קשה בכלכלה הפלסטינית והישראלית כאחד. לאחר הפרסום באתרים בחו"ל בסופ"ש, גם באוצר הביעו חשש מהצעד שבו נוקטים כעת הבנקים.
כעת, הבנקים דורשים מהמדינה לקחת אחריות ולהקים את הבנק לקורספונדנציה שהובטח. כדי ללחוץ על הממשלה לפעול, הם נטלו יוזמה והכריזו על קטיעת הקורספונדנציה בעצמם. הנושא עוקף את שר האוצר סמוטריץ' וצפוי להגיע היישר לראש הממשלה בנימין נתניהו שייאלץ להכריע בנושא, על כל השלכותיו המדיניות על שיתוף־הפעולה עם הרשות הפלסטינית.
אלה רוזנברג מוסיפה בהקשר זה: "הם יעברו למזומן, מט"ח וקריפטו והיכולת לעקוב אחרי הלבנת הון ומימון טרור תיפגע משמעותית". כלכלן באחד הבנקים תיאר זאת כך: "הכלכלה תמיד מוצאת דרך. אז במקום לסחור בשקלים יסחרו בדולרים. ההיסטוריה המוניטרית מראה לנו שחברות לא קופאות במקרים כאלה, תמיד יש תחליפים. זה לא יביא את האפקט שסמוטריץ' מקווה לו, וישראל תאבד כוח והשפעה".
תגובות
תגובת בנק דיסקונט: "בנק דיסקונט נענה במשך שנים לבקשות המדינה להמשיך ולהעניק את שירותי הקורספונדנציה באופן זמני, עד לגיבוש פתרון קבוע. בשנת 2018 החליטה הממשלה על הקמת חברה ממשלתית ייעודית שתספק את השירותים, אולם על אף שנעשו במשך השנים צעדים נוספים להקמתה, עד היום היא טרם החלה לפעול. בנק דיסקונט מכיר בחשיבות הנושא ובצורך בפתרון קבוע. לצד זאת, לנוכח התגברות הסיכונים הכרוכים במתן השירותים ומתוך אחריות כלפי לקוחותיו, המפקידים ובעלי המניות, הבנק הביא את עמדתו בפני הגורמים המוסמכים. הצעתנו לסייע בהיבטים התפעוליים בתקופת המעבר בעינה עומדת, ובלבד שהמדינה תישא באחריות ובסיכונים, כפי שהתחייבה לעשות".
בנק הפועלים: "הנושא נמצא בבחינה".
