על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● פרשת שחיתות מטלטלת את איראן: לאן נעלמו 1.6 מיליארד דולר?
● ויתרו על הורמוז: איחוד האמירויות בונה על נמל מחוץ למצר
1מערך הטילים של איראן הפך לעמיד וקטלני מתמיד
דיווח של העיתון הכלכלי פייננשל טיימס חושף כיצד, למרות יעדי ההשמדה האמריקאיים, טהרן לא רק שרדה את ההפצצות האינטנסיביות - אלא גם הפיקה לקחים מבצעיים שאפשרו לה להנחית מכות מדויקות וקטלניות ברחבי המזרח התיכון.
בדיווח צוין כי זמן קצר לאחר שארצות הברית פתחה במתקפה משותפת עם ישראל נגד איראן בחודש פברואר, הצהיר שר ההגנה האמריקאי פיט הגסת' כי בין יעדי המבצע היו "להשמיד את הטילים ההתקפיים של איראן ולהרוס את ייצור הטילים האיראני". ואולם, כך נכתב בדיווח, "חמישה חודשים לאחר מכן ולאחר מאות תקיפות אמריקאיות, איראן הצליחה לשמר את האפקטיביות והעמידות של כוח הטילים שלה, והיא ממשיכה לשגר מתקפות מדויקות לעבר יעדים ברחבי האזור".
ג'ים למסון, לשעבר אנליסט צבאי ב-CIA, טוען בדיווח כי המתקפות הקטלניות האחרונות בירדן מצביעות על כך שאיראן מצליחה לחדור דרך מערכי ההגנה האמריקאיים והערביים. "נראה שבירדן הם הצליחו להשיג חדירות גבוהה יותר של מערכות ההגנה נגד טילים ודיוק רב יותר עבור הטילים הבליסטיים לטווח בינוני שלהם", מציין למסון. הוא מחדד את האזהרה ומוסיף כי "אם אתה מתכנן אמריקאי, עליך לצאת מנקודת הנחה שאיראן מבצעת התאמות טקטיות וטכניות מלקחים שהופקו בעימותים קודמים".
הסיבה לכך, לפי המומחים המצוטטים בכתבה, נעוצה בהפסקת האש השברירית שנכנסה לתוקף באפריל. הפוגה זו, יחד עם המגבלות של המערכה האמריקאית העצימה פחות בשבועות האחרונים, שהתמקדה בעיקר בדרום איראן, העניקו לצוותים האיראניים אוויר לנשימה כדי לפעול בשיטתיות רבה יותר. גם היעדרותה של ישראל מסבב הלחימה האחרון הורידה את רמת הלחץ מהמערך. "קל יותר לירות כשלא יורים עליך", מסבירה לפייננשל טיימס ניקול גרייבסקי, מומחית לתוכנית הטילים הבליסטיים של איראן במכון הצרפתי ליחסים בינלאומיים (IFRI). לדבריה, "הם לא נדרשים להבריח משגרים ממקום למקום, כך שזו סביבה מבצעית נוחה הרבה יותר עבורם".
אנליסטים נוספים המרואיינים בדיווח מסבירים כי קשה לבודד אילו גורמים סייעו לאיראן להפוך את המערך לעמיד כל כך. חלקם מציינים כי רכיבים מסוימים גלויים רק ללוחמים עצמם, ובכלל זה שינויים בחומרה ובסביבת הלוחמה האלקטרונית, לצד תמיכה בניווט ומידע מודיעיני שקיבלה איראן ממדינות כמו רוסיה. ג'פרי לואיס ממרכז ג'יימס מרטין ללימודי אי-הפצה (CNS) מצוטט בכתבה באומרו כי "ייתכן שאנחנו יורים עליהם פחות, וייתכן שהם יורים טילים מדויקים יותר". לואיס מוסיף כי נראה שאיראן עושה שימוש במלאי הטילים המודרניים יותר שלה, עובדה המסבירה את העלייה בדיוק וביכולת ההרס.
מתוך הפייננשל טיימס, מאת ג'ייקוב ג'ודה. לקריאת הכתבה המלאה.
2הפנטגון מעלה הילוך ומחפש נשק ב־250 אלף דולר שיוכן תוך 90 יום
מגזין דיפנס ניוז, העוסק בענייני צבא, ביטחון ותעשיות נשק, מדווח כי הפנטגון דורש כלי נשק זולים ויעילים יותר לתקיפה לטווח רחוק, ומאיץ כעת את תהליך הניסויים והפיתוח כך שיתבצע בתוך שלושה חודשים בלבד.
בכתבה מציינים כי על רקע הידלדלות מלאי החימוש המונחה ויקר הערך של ארצות הברית, מחלקת ההגנה האמריקאית מקדמת מיזם נוסף לפיתוח כלי נשק זולים שניתן לייצר בייצור המוני. הפעם, כך נחשף בדיווח, הפנטגון נמצא במירוץ נגד הזמן. הכתב מייקל פק מסביר במאמר כי המלחמה מול איראן חשפה את הבעייתיות שבהסתמכות על טילים יקרים לטווח רחוק דוגמת ה"טומהוק". כדי לתקן זאת, פורסמה קריאה לפיתוח כלי נשק קרקעיים זולים, המונחים באופן אוטונומי ומיוצרים בהיקף נרחב, המכונים GBAM - Ground-Based Affordable Mass, בעלות של פחות מ-250 אלף דולר ליחידה.
עוד דורשים בפנטגון, לפי המגזין, כי תחמושת ה-GBAM תהיה מוכנה להדגמה בתוך שלושה חודשים, ולייצור בהיקף מלא בתוך 18 חודשים. מטרת היוזמה, כפי שמסבירים בדיווח, היא להשלים את החימוש החכם והיקר באמצעות "אפקטים סקיילביליים, בני-השגה ולטווח רחוק". מהלך זה צפוי לאפשר למפקדים בשטח "לטפל במערך מטרות רחב יותר, לשמור תחמושת יוקרתית לייעודה המקורי, ולשמור על קצב מבצעי לאורך עימות ממושך".
כדי לקדם את היעד השאפתני, מדווחים בדיפנס ניוז, יחידת החדשנות של משרד ההגנה (DIU) יצרה את "אתגר ה-GBAM". במסגרתו, המתמודדים יציגו את רעיונותיהם באמצעות מצגת או נייר עמדה, כאשר מועד הגשת המועמדות נקבע ל-5 באוגוסט.
הצוותים הזוכים יוזמנו להדגמת טיסה באתר ניסויים ממשלתי בתחילת נובמבר, שם יעבירו מצגת של 30 דקות ויזכו בפרס כספי של 250 אלף דולר. המתמודדים המובילים בשלב זה, כך נכתב, עשויים לקבל עד 5 מיליון דולר במטרה "לספק מיד כמויות לניסוי מבצעי ליחידות". כמו כן, מוסבר בכתבה כי הם עשויים להיות זכאים למימון נוסף דרך הסכמים לחוזים עתידיים ומענקים מטעם תוכנית המחקר לחדשנות בעסקים קטנים.
לסיום, הכתבה מזכירה כי בנוסף לתוכנית זו, הצבא האמריקאי מקדם כלי נשק נוספים שאינם יקרים כמו טילים מסורתיים ושניתן לייצר אותם בהיקף המוני לפי הצורך. בין היתר, לפי הדיווח, מוזכרות תוכנית "משפחת טילי המסה הזולים" לשיגור טילי שיוט ממטוסי מטען, ותוכנית פיתוח נשק היפרסוני של "טילי מכולות בעלות נמוכה".
מתוך דפנס ניוז, מאת מייקל פק. לקריאת הכתבה המלאה.
3"איך נתניהו איבד את אמריקה": רה"מ במרכז הסיקור לקראת הביקור בוושינגטון
ביקור ראש הממשלה בנימין נתניהו בוושינגטון העלה לראש הכותרות את המשבר הדיפלומטי מול ארצות הברית ואת המתיחות סביב הלחימה באיראן. בתקשורת האמריקאית בולט קו המציג מנהיג המאבד את אחיזתו הדו־מפלגתית ההיסטורית בוושינגטון, בדיוק ברגע של הסלמה ביטחונית.
במגזין האטלנטיק, למשל, פורסם ניתוח נוקב נגד האסטרטגיה של נתניהו. תחת הכותרת "איך נתניהו איבד את אמריקה", נטען כי מי שמיצב את עצמו כ"מומחה העליון לפוליטיקה האמריקאית" הביא לשחיקת התמיכה המסורתית בישראל. כותב המאמר טוען כי "נתניהו התנהל כאילו אין דבר שביכולתו לעשות כדי למנוע ממדינתו להפוך למנודה", תוך "שהוא מקריב את מעמדה הבינלאומי של ישראל לטובת הישרדותו הפוליטית" ו"מסרב לנקוט צעדים שהיו יכולים להביא לפריצת דרך היסטורית כמו נורמליזציה עם סעודיה".
הכתבה באטלנטיק צוללת הרחק אחורה, אל שנות השמונים, אז החל נתניהו את דרכו הציבורית בארצות הברית והפך "לפנים של ישראל בטלוויזיה האמריקאית - לוחמני, ובעל אנגלית קולחת ונטולת מבטא, שרכש כילד בפרברי פילדלפיה". מאז, לפי הניתוח, נטל נתניהו על עצמו את תפקיד "מגן ישראל באמריקה", אולם זוהי בדיוק המשימה שבה "נכשל כישלון חרוץ".
כראיה לכך מציגים במגזין את בחירתו של ראש עיר בניו יורק המבטא עמדות אנטי-ציוניות, בעלת הריכוז היהודי הגבוה ביותר בעולם מחוץ לישראל, את השבר העמוק ביחסים מול ממשל ברק אובמה - "אותו ראה נתניהו כאדם שיש להערים עליו" - ואת השחיקה המתמשכת במעמדה של ישראל בדעת הקהל מאז עלייתו של נתניהו.
במאמר מצוין עוד כי ישראל אמנם ניהלה מלחמה נגד איראן ושלוחותיה בשם ההישרדות, מול אויבים בעלי מטרה מוצהרת לחסל את המדינה היהודית היחידה בעולם, אך ללחימה זו חזית נוספת - דעת הקהל האמריקאית. "נתניהו התמודד באגרסיביות עם האיומים הצבאיים - אך הפסיד בשדה הקרב שבנה את הקריירה שלו. הוא עלה לשלטון על ידי שכנוע אמריקאים בצדקת דרכו, אך הגיע לשלוט כאילו השכנוע עקר, כאילו אביו (ההיסטוריון בנציון נתניהו, א"ת) צדק לאורך כל הדרך".
את המאמר מסכמים באטלנטיק: "המורשת של נתניהו היא בידודה של ישראל. אולי זה לא היה ניתן למניעה, אך הכישלון שלו הוא שהוא מעולם לא ניסה למנוע את הגורל הזה".
במקביל, בניו יורק טיימס מנתחים את המלכוד המיידי שבו נתון נתניהו לקראת פגישתו עם הנשיא טראמפ. בעיתון מדווחים כי "אף שנתניהו זקוק לתמונת הניצחון בבית הלבן כדי לשדר שליטה לבוחריו בארץ, האינטרסים של שני המנהיגים הולכים ומתרחקים - במיוחד בכל הנוגע למלחמה באיראן".
לפי הדיווח, בעוד בירושלים רואים בחזרה ללחימה צורך קיומי לעצירת תוכנית הגרעין, טראמפ מעוניין להשיג הסדר שיבטיח את חופש השיט במצר הורמוז לקראת בחירות האמצע בארצות הברית. בניו יורק טיימס מעריכים כי טראמפ עשוי להעדיף להרחיק את ישראל ממעורבות ישירה, כדי להימנע מהצטיירות כמי שנגרר למלחמה הנתפסת כלא פופולרית בהשפעת ירושלים.
מתוך האטלנטיק, מאת פרנקלין פואר. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך הניו יורק טיימס, מאת איסבל קרשנר. לקריאת הכתבה המלאה.




















