חצי שנה עברה מאז הודעת רשות מקרקעי ישראל והמשרד להגנת הסביבה על הימצאות מזהמי PFAS בשדה דב, אך מאז הפרשה רק מסתבכת. ההתפתחות האחרונה הגיעה עם מכתב חריף ששלח המשרד להגנת הסביבה לעיריית תל אביב, שלפיו בכ־9 מגרשים במתחם אותר זיהום, בעוד שהעירייה לא פעלה בהתאם להנחיות לביצוע הבדיקות. לטענת המשרד, בחלק מהמגרשים כבר לא ניתן לבצע דגימות, לאחר שקרקע מזוהמת התערבבה בקרקע נקייה, ועל כן הוא דורש לעצור את העבודות. מנגד, בעירייה טוענים כי האחריות לטיפול בקרקע ולניהול ההליך נמצאת בידי המשרד להגנת הסביבה, וגם שאלת אחריותה של רמ"י כמי ששיווקה את הקרקעות עדיין לא ברורה.
● הנתון שהגיע לשיא של 16 שנה, ולמה זו לא בשורה חיובית
● הפסיקה שעשויה להשפיע על מאות מרתפים בתל אביב
סימני השאלה סביב חלוקת האחריות בין הגופים המעורבים - מתרבים. מעבר לשאלה מי מוסמך להורות על עצירת העבודות, עולות סוגיות הנוגעות לזכויותיהם של היזמים שרכשו את הקרקע כשהיא שווקה כראויה, וכן באשר לרוכשים.
בתוך כך, גורמים בענף שמקימים פרויקטים בשדה דב מודים כי הרוכשים אינם רגועים נוכח הסיטואציה שנוצרה והדיווח על הזיהומים בקרקע. לדבריהם, רוכשים חדשים רבים דורשים כיום להוסיף לחוזה עליו הם חותמים סעיף שיאפשר להשתחרר ממנו בקלות בעקבות ממצאי זיהום.
לדברי עו"ד עינת שקד, שותפה מנהלת במשרד עו"ד יהב, ברוב הסכמי המכר ישנם סעיפים המאפשרים ארכה ליזם בסיום הפרויקט, ולכן עצם העיכוב בבנייה אינו מקנה אוטומטית זכות ביטול ונדרשים סעיפים ייעודיים. בכל מקרה, היא מוסיפה, "לא כל זכות חייבת להיות מעוגנת במפורש בחוזה. אם יתברר שהזיהום משנה באופן מהותי את העסקה או גורם לעיכוב משמעותי, בהחלט עשויה לעמוד לרוכשים עילה לדרוש את ביטול החוזה". זאת, אף אם אין סעיף מפורש בעניין.
התוצאות יפורסמו לציבור
במכתב ששיגר המשרד להגנת הסביבה לעיריית תל אביב עלו שורה של ממצאים מדאיגים. המשרד הזהיר כי חפירת קרקע החשודה כמזוהמת ופינויה, בטרם בוצעו דיגומים ובלא פיקוח ובקרה מתאימים, עלולה להוות "סיכון לבריאות הציבור השוהה בשטח התכנית או העתיד להתגורר בה".
בעקבות הממצאים, גלובס פנה למשרד להגנת הסביבה כדי לברר באילו מגרשים מדובר ומה צפוי להיבנות בהם. מהמשרד נמסר כי בכל תשעת המגרשים שבהם אותרו ממצאים המעידים על הימצאות מזהמי PFAS צפויים לקום פרויקטים למגורים, ובחלקם גם שטחי מסחר ומשרדים. בין החברות נמצאות דמרי, שיכון ובינוי, גינדי החזקות, מבנה, פרשקובסקי ועוד. נמסר כי הממצאים הועברו לבעלי הזכויות, וכי לאחר אישור דוחות החקירה, תוצאות הדיגומים יפורסמו לציבור. עם זאת, חלק מהחברות טוענות כי קיבלו אישור מהמשרד להגנת הסביבה שלפיו הקרקע נקייה. לצד זאת, גורמים בענף מציינים כי היזמים מימנו בעצמם את הבדיקות וקיבלו את אישור המשרד להגנת הסביבה לכך שהקרקע נקייה וניתן להמשיך בעבודות.
במקביל, למרות שבמכתבו דרש המשרד להגנת הסביבה מעיריית תל אביב לעצור את העבודות, בעירייה מצידם טוענים כי היא פועלת בתיאום מלא ובשיתוף פעולה רציף עם המשרד להגנת הסביבה, וכי הוא הגורם המקצועי המנחה את הטיפול בקרקע המזוהמת. עם זאת, העירייה לא השיבה האם ניתנה הנחיה לעצור את עבודות הבנייה במגרשים שבהם קיים חשש לזיהום, והותירה את שאלת האחריות על המשך העבודות ללא מענה ברור.
עו"ד בר רוזוב, מנהלת המחלקה המשפטית באדם טבע ודין, מציינת כי הפרשה ממחישה את בעיית הטיפול בקרקעות מזוהמות, בהיעדר ודאות רגולטורית ובחלוקת אחריות מעורפלת: "התוצאה העגומה היא אי־ודאות רגולטורית ומצב כאוטי, שבו הציבור, רוכשי הדירות ולעיתים גם היזמים לא יודעים מה נבדק, מה אושר, באילו תנאים ומי נושא באחריות". היא מצביעה על הצורך לבחון סיכון ברמת המתחם. "קו כחול תכנוני אינו מגן מפני חשיפה למזהמים", היא מסבירה. "ילד שהולך לבי"ס סמוך למגרש שבו מתבצעות עבודות לא מבחין בין הגבולות".
"בהתאם להנחיות"
תגובת עיריית תל אביב: "לאחר קבלת המידע התקיימה בשבוע שעבר פגישה משותפת בהשתתפות בכירי העירייה, מנהלי האגפים ונציגי המשרד להגנת הסביבה, במטרה לתאם את אופן המשך העבודות". תגובת המשרד להגנת הסביבה: "המשרד מקיים סיורי פיקוח באתר כדי לוודא שהעבודות מתבצעות בהתאם להנחיות. המכתב נשלח בעקבות ממצאי סיור שהעלו חשש כי עבודות הפיתוח אינן מתבצעות".
