אילנה פחימא, את מגיעה עם ניסיון של 30 שנה בתחום משאבי האנוש, כשמונה שנים מהן ב־ICL (כיל לשעבר), חברת מינרלים וכימיקלים לתעשיות המזון והחקלאות, עם 12 אלף עובדים ברחבי העולם. עד כמה זה שונה לגייס עובדים כיום, בהשוואה לעבר, לפני ה־AI?
"פעם הידע היה מוגבל ומוחזק במוח האנושי, אז ההסתכלות הייתה: כמה תארים למדת, כמה ידע יש לך? היום הידע עדיין רלוונטי מאוד, אבל נגיש לכולנו. לכן אני מחפשת את האנשים שיודעים לגשת אליו, לעבד אותו ולהפוך אותו לרלוונטי לעולמות שלי. זו רמה הרבה יותר גבוהה של ניהול ידע".
● פרק ראשון בסדרה | בכיר ההייטק שמצהיר: זה אחד התחומים הראשונים שיתייתרו בחסות ה־AI
● פרק שני בסדרה | העתידן שחוזה: זו השכבה שהכי תיפגע ממהפכת ה־AI, ואלה החלופות בשוק
במסגרת התפקיד החדש שהידע משחק - תארים אקדמיים נחשבים פחות?
"זה כמובן תלוי תפקיד. אם אני מחפשת מועמדת למשרת חוקרת, אני צריכה שהיא תכיר את התחום המדעי מספיק טוב ותביא כמה תארים איתה. אבל יש מגמה חזקה מאוד בעולם, שהתחילה לדעתי לפני כארבעה עשורים, ולפיה תואר אקדמי הוא פחות רלוונטי. יש תחומים שבהם בכלל לא מסתכלים על תארים".
אילו תחומים?
"בעולמות הסייבר והפיתוח הטכנולוגי יש הרבה מאוד אנשים שלא מחזיקים בתארים, אלא בהרבה ניסיון. אצלנו במדינה יש אפשרות לצבור ניסיון מיליטריסטי שהוא קריטי: היום, למשל, יש יחידות שלמות בצבא שמייצרות בוגרים מדהימים להייטק, ואין להם אפילו יום אחד באקדמיה".
אז כל עוד יש לאותם המועמדים את הניסיון המתאים עניין התואר לא יהיה חיסרון?
"בהרבה מאוד תפקידים זה לא יהיה חיסרון, ויותר ויותר אנשי גיוס הולכים לכיוון הזה. אבל להרבה מגייסים ומועמדים עדיין יש נטייה להחזיק בתפיסה המסורתית, כי לכאורה קל יותר לשווק את עצמנו כך. קל יותר לבלוט עם שני תארים. אלא שהערך הזה הולך ונשחק כל הזמן".
עניין מה יהיו המשמעויות לעולם האקדמיה, שנשען על הנחות המוצא שלפיהן תארים הם הכרח לחיפוש עבודה.
"עולם האקדמיה מבוסס על למידה דרך שינון ועריכת מבחנים, וכבר ברור לנו ששני אלה פחות רלוונטיים, כי הידע כבר לא חייב להיות בראש שלי. לכן האקדמיה תצטרך להשתנות לכיוון של יותר פיתוח וחקר ופחות שינון. זה גם יקצר את התהליך האקדמי בצורה משמעותית מאוד. הדור החדש כבר לא מעוניין ללמוד שלוש שנים, קל וחומר שש - זה נראה להם הזוי".
"ידע מקצועי לבדו לא יספיק"
בואי ניקח את התפיסה שלך בנוגע לידע לעולם ראיונות העבודה, למקצוע גנרי כמו מהנדס או מהנדסת. איך ראיינת מהנדסים בעבר, נניח כשהיית סמנכ"לית משאבי האנוש של טבע, לעומת האופן שבו את מראיינת כיום?
"בהנדסה כיום אני קודם כול בודקת את האוריינטציה הטכנולוגית של המועמדת או המועמד. מהנדס מכונות - הוא כמובן מיומן בהנדסת מכונות, אבל אני צריכה שהוא ידע למשל, גם טכנולוגיית IT. ובכלל, כולם בכל הדורות צריכים להיות מיודדים עם טכנולוגיה. החדשות הטובות, והפחות טובות גם יחד, הן שהלמידה לא יכולה להיעצר, במיוחד במהפכה שאנחנו חווים היום - אנשים שמסוגלים ללמוד ולהשתנות הרבה יותר טובים מאנשים שחושבים שהם כבר יודעים".
כלומר, מהפכת ה־AI העלתה את קרנן של המיומנויות הרכות.
"כן, היום זה לא מספיק לדעת את המקצוע שלך, והיכולות האישיות הופכות להיות מקדם תחרותי. אם יעמדו מולי שני מועמדים ברמת ידע דומה, אני אכריע לטובת מי שיהיה מוצלח יותר בגזרת היכולות הרכות: מי פתוח ללמידה, מי שואל שאלות, מי אמפתי ומי מסוגל לעבוד בצוות ולהיות גמיש, יצירתי ובעל חשיבה ביקורתית. אלה האנשים שבסוף ינצחו בעולם העבודה. ידע מקצועי לבדו לא יספיק".
השאלה היא אם אפשר לרכוש את הכישורים האלה או שהם מולדים?
"לדעתי המקצועית, את רוב היכולות האלה אפשר לרכוש. פעם המנהיגות דיברה במונחים מיליטריסטיים - אני הבוס, אני יודע, אני אומר לך מה לעשות; ככל שהייתי גבוהה יותר בהיררכיה, לכאורה ידעתי יותר. המנהיגות עברה טרנספורמציה משמעותית, והיום מדברים במחקרים הרבה על מנהיגות אותנטית, שמשלבת יכולות רכות ואמפתיה, כי אם אני רוצה להניע אנשים - אני צריכה להבין איפה הם נמצאים".
"מי שיהיו לו טעויות, יהיה לו יתרון"
אז אותנטיות אצל מנהלים ועובדים היא חשובה. את אפילו מחפשת את התכונה הזאת בלינקדאין. איך עושים את זה?
"בלינקדאין כולם דוברי אנגלית שוטפת, כולם מביאים ידע היסטורי נרחב. זה לא ריאלי. אבל יש דרך לזהות תוכן אותנטי, זה תוכן שיש בו טעויות. טעויות הן דבר מקסים, אנושי, ואם את אנושית - כנראה יש לך איכויות, ואם את גם מספיק אמיצה להראות את האנושיות שלך - אז יש לך ביג טיים איכויות".
יש פה משחק עדין, אם כך: מצד אחד כן היית רוצה אנשים שיודעים להשתמש ב־AI היטב, לנסח באמצעותו ולהיות מהוקצעים, ומצד שני את מחפשת טעויות.
"מהפכת ה־AI תחלק את העולם כנראה לשניים: אנשים חכמים שיודעים להשתמש בה, ואנשים פחות חכמים שמשתמשים בה פחות באלגנטיות. איפה תהיה האותנטיות? אצל אלה שיודעים לקחת את הידע שנמצא על המדף ולהפוך אותו למספיק אישי, תוך כדי שהם מסננים אותו בעזרת הערכים האישיים שלהם".
איך מועמדים שצלחו את שלב הלינקדאין והגיעו לראיון העבודה יכולים לבדל את עצמם מאחרים?
"כדי להרשים מעסיק כדאי קודם כול לתאר איך אני תופס את המקצוע שלי, אחר כך עד כמה אני פתוח ללמידה ועד כמה אני נכון להשתנות. מראיינים מחפשים היום אנשים שמסוגלים ללמוד דברים חדשים, ובתפקידים ניהוליים הם מחפשים יכולת להוביל שינויים. מרואיינים צריכים מאוד לשים לב לזה. כששואלים אותי מה להגיד בראיון, כבר 30 שנה אני אומרת את אותו הדבר: תהיי את, תהיה אתה. זה לא השתנה, זה החלק האותנטי".
"למדו מקצועות שלא מחייבים עיסוק ספציפי"
העתידן ד"ר רועי צזנה, שהתראיין כאן לסדרה בשבוע שעבר, אמר כי שכבת המנהלים בעידן ה־AI כנראה תצטמצם דרמטית. איך את רואה את זה?
"תיאורטית אפשר לשים בוט שינהל קבוצה, וחלק מהאנשים שאומרים את זה אפילו צודקים. אבל לדעתי שכבת המנהלים תמיד תישאר. המנהיגות תידרש ואפילו עוד יותר, כי דווקא בעולם שבו הטכנולוגיה משתלטת, המנהיגות קריטית להנעת עובדים. כשיש מנהיגות חזקה צריך פחות שכבות ניהול, וכשיש מנהיגות חלשה צריך יותר שכבות".
אם לסכם את הסדרה כולה - הרי שגם רועי צזנה וגם מנכ"ל למונייד דניאל שרייבר צופים גל אבטלה שעומד לפתחנו, ולכן לחלקנו, ככל הנראה, לא תהיה עבודה בעתיד. את מסכימה שאנו עומדים בפני תקופת ביניים מורכבת, או לאו דווקא?
"המהפכה הזאת היא מהפכה בקנה מידה גדול מאוד, ואם אנחנו רוצות להסתכל למציאות בעיניים חשוב להכיר בזה. הממשלות שיכירו בזה מהר יותר יהיו ממשלות חזקות, והאזרחים שלהן יתמודדו עם פחות אבטלה. ממשלות חלשות, שייזכרו בזה מאוחר - האזרחים שלהן יסבלו מאוד, והאבטלה אצלן תהיה גבוהה מאוד. איך מערכת החינוך תכשיר אנשים, ואיך ממשלות יכינו אנשים לעולם החדש - זה קריטי מאוד לרמת האבטלה שתהיה בעקבות השינויים הטכנולוגיים".
את מסכימה, אם כך, שתקופת הביניים, תגיע כאשר תגיע, תהיה תקופה קשה?
"נכון, בתעשיות מסוימות תהיה תקופה קשה, ולכן האנשים שנכנסים היום לשוק העבודה כבר לא יכולים ליהנות מהפריבילגיה של מקצוע אחד. אם הייתי מייעצת היום לילדים שלי מה ללמוד, הייתי אומרת להם: מקצועות רב־ממדיים, כאלה שלא מחייבים אתכם לעיסוק ספציפי מדי".
מהם מקצועות רב־ממדיים?
"מקצועות ההנדסה הם רב־ממדיים, משום שהם מקנים ידע ומיומנויות יישומיים שמתאימים למגוון רחב של תפקידים ובמגוון תעשיות. בניגוד לחשבונאות, שצפוי לעבור אוטומציה נרחבת, גם לימודי כלכלה יכולים לפתוח מגוון רחב של נתיבי קריירה. כך גם מדעי הסביבה ומדע המדינה.
"כך שהעצה שלי לאנשים צעירים ששוקלים כיום מה ללמוד היא זו: בחרו במקצוע רב־תחומי או שקלו את המקצועות הטיפוליים, כמו רפואה, סיעוד וטיפול רגשי, כי האנושות תמשיך להזדקק להם כקו ראשון".
