גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

המנהלת שממיינת מועמדים 30 שנה: זה יהיה האקס פקטור בראיונות עבודה בעתיד

שיחה עם אילנה פחימא, סמנכ"לית משאבי האנוש ב־ICL ● על היחלשות תפקידם של התארים האקדמיים בעידן ה־AI, אילו מקצועות בכל זאת כדאי ללמוד, ומה היא מחפשת אצל מועמדים בראיונות ● האם תהיה לנו עבודה? פרק אחרון בסדרה

הילה ויסברג בשיחה עם אילנה פחימא / צילום: פרטי
הילה ויסברג בשיחה עם אילנה פחימא / צילום: פרטי

אילנה פחימא, את מגיעה עם ניסיון של 30 שנה בתחום משאבי האנוש, כשמונה שנים מהן ב־ICL (כיל לשעבר), חברת מינרלים וכימיקלים לתעשיות המזון והחקלאות, עם 12 אלף עובדים ברחבי העולם. עד כמה זה שונה לגייס עובדים כיום, בהשוואה לעבר, לפני ה־AI?
"פעם הידע היה מוגבל ומוחזק במוח האנושי, אז ההסתכלות הייתה: כמה תארים למדת, כמה ידע יש לך? היום הידע עדיין רלוונטי מאוד, אבל נגיש לכולנו. לכן אני מחפשת את האנשים שיודעים לגשת אליו, לעבד אותו ולהפוך אותו לרלוונטי לעולמות שלי. זו רמה הרבה יותר גבוהה של ניהול ידע".

● פרק ראשון בסדרה | בכיר ההייטק שמצהיר: זה אחד התחומים הראשונים שיתייתרו בחסות ה־AI
● פרק שני בסדרה | העתידן שחוזה: זו השכבה שהכי תיפגע ממהפכת ה־AI, ואלה החלופות בשוק

במסגרת התפקיד החדש שהידע משחק - תארים אקדמיים נחשבים פחות?
"זה כמובן תלוי תפקיד. אם אני מחפשת מועמדת למשרת חוקרת, אני צריכה שהיא תכיר את התחום המדעי מספיק טוב ותביא כמה תארים איתה. אבל יש מגמה חזקה מאוד בעולם, שהתחילה לדעתי לפני כארבעה עשורים, ולפיה תואר אקדמי הוא פחות רלוונטי. יש תחומים שבהם בכלל לא מסתכלים על תארים".

אילו תחומים?
"בעולמות הסייבר והפיתוח הטכנולוגי יש הרבה מאוד אנשים שלא מחזיקים בתארים, אלא בהרבה ניסיון. אצלנו במדינה יש אפשרות לצבור ניסיון מיליטריסטי שהוא קריטי: היום, למשל, יש יחידות שלמות בצבא שמייצרות בוגרים מדהימים להייטק, ואין להם אפילו יום אחד באקדמיה".

אז כל עוד יש לאותם המועמדים את הניסיון המתאים עניין התואר לא יהיה חיסרון?
"בהרבה מאוד תפקידים זה לא יהיה חיסרון, ויותר ויותר אנשי גיוס הולכים לכיוון הזה. אבל להרבה מגייסים ומועמדים עדיין יש נטייה להחזיק בתפיסה המסורתית, כי לכאורה קל יותר לשווק את עצמנו כך. קל יותר לבלוט עם שני תארים. אלא שהערך הזה הולך ונשחק כל הזמן".

עניין מה יהיו המשמעויות לעולם האקדמיה, שנשען על הנחות המוצא שלפיהן תארים הם הכרח לחיפוש עבודה.
"עולם האקדמיה מבוסס על למידה דרך שינון ועריכת מבחנים, וכבר ברור לנו ששני אלה פחות רלוונטיים, כי הידע כבר לא חייב להיות בראש שלי. לכן האקדמיה תצטרך להשתנות לכיוון של יותר פיתוח וחקר ופחות שינון. זה גם יקצר את התהליך האקדמי בצורה משמעותית מאוד. הדור החדש כבר לא מעוניין ללמוד שלוש שנים, קל וחומר שש - זה נראה להם הזוי".

"ידע מקצועי לבדו לא יספיק"

בואי ניקח את התפיסה שלך בנוגע לידע לעולם ראיונות העבודה, למקצוע גנרי כמו מהנדס או מהנדסת. איך ראיינת מהנדסים בעבר, נניח כשהיית סמנכ"לית משאבי האנוש של טבע, לעומת האופן שבו את מראיינת כיום?
"בהנדסה כיום אני קודם כול בודקת את האוריינטציה הטכנולוגית של המועמדת או המועמד. מהנדס מכונות - הוא כמובן מיומן בהנדסת מכונות, אבל אני צריכה שהוא ידע למשל, גם טכנולוגיית IT. ובכלל, כולם בכל הדורות צריכים להיות מיודדים עם טכנולוגיה. החדשות הטובות, והפחות טובות גם יחד, הן שהלמידה לא יכולה להיעצר, במיוחד במהפכה שאנחנו חווים היום - אנשים שמסוגלים ללמוד ולהשתנות הרבה יותר טובים מאנשים שחושבים שהם כבר יודעים".

כלומר, מהפכת ה־AI העלתה את קרנן של המיומנויות הרכות.
"כן, היום זה לא מספיק לדעת את המקצוע שלך, והיכולות האישיות הופכות להיות מקדם תחרותי. אם יעמדו מולי שני מועמדים ברמת ידע דומה, אני אכריע לטובת מי שיהיה מוצלח יותר בגזרת היכולות הרכות: מי פתוח ללמידה, מי שואל שאלות, מי אמפתי ומי מסוגל לעבוד בצוות ולהיות גמיש, יצירתי ובעל חשיבה ביקורתית. אלה האנשים שבסוף ינצחו בעולם העבודה. ידע מקצועי לבדו לא יספיק".

השאלה היא אם אפשר לרכוש את הכישורים האלה או שהם מולדים?
"לדעתי המקצועית, את רוב היכולות האלה אפשר לרכוש. פעם המנהיגות דיברה במונחים מיליטריסטיים - אני הבוס, אני יודע, אני אומר לך מה לעשות; ככל שהייתי גבוהה יותר בהיררכיה, לכאורה ידעתי יותר. המנהיגות עברה טרנספורמציה משמעותית, והיום מדברים במחקרים הרבה על מנהיגות אותנטית, שמשלבת יכולות רכות ואמפתיה, כי אם אני רוצה להניע אנשים - אני צריכה להבין איפה הם נמצאים".

"מי שיהיו לו טעויות, יהיה לו יתרון"

אז אותנטיות אצל מנהלים ועובדים היא חשובה. את אפילו מחפשת את התכונה הזאת בלינקדאין. איך עושים את זה?
"בלינקדאין כולם דוברי אנגלית שוטפת, כולם מביאים ידע היסטורי נרחב. זה לא ריאלי. אבל יש דרך לזהות תוכן אותנטי, זה תוכן שיש בו טעויות. טעויות הן דבר מקסים, אנושי, ואם את אנושית - כנראה יש לך איכויות, ואם את גם מספיק אמיצה להראות את האנושיות שלך - אז יש לך ביג טיים איכויות".

יש פה משחק עדין, אם כך: מצד אחד כן היית רוצה אנשים שיודעים להשתמש ב־AI היטב, לנסח באמצעותו ולהיות מהוקצעים, ומצד שני את מחפשת טעויות.
"מהפכת ה־AI תחלק את העולם כנראה לשניים: אנשים חכמים שיודעים להשתמש בה, ואנשים פחות חכמים שמשתמשים בה פחות באלגנטיות. איפה תהיה האותנטיות? אצל אלה שיודעים לקחת את הידע שנמצא על המדף ולהפוך אותו למספיק אישי, תוך כדי שהם מסננים אותו בעזרת הערכים האישיים שלהם".

איך מועמדים שצלחו את שלב הלינקדאין והגיעו לראיון העבודה יכולים לבדל את עצמם מאחרים?
"כדי להרשים מעסיק כדאי קודם כול לתאר איך אני תופס את המקצוע שלי, אחר כך עד כמה אני פתוח ללמידה ועד כמה אני נכון להשתנות. מראיינים מחפשים היום אנשים שמסוגלים ללמוד דברים חדשים, ובתפקידים ניהוליים הם מחפשים יכולת להוביל שינויים. מרואיינים צריכים מאוד לשים לב לזה. כששואלים אותי מה להגיד בראיון, כבר 30 שנה אני אומרת את אותו הדבר: תהיי את, תהיה אתה. זה לא השתנה, זה החלק האותנטי".

"למדו מקצועות שלא מחייבים עיסוק ספציפי"

העתידן ד"ר רועי צזנה, שהתראיין כאן לסדרה בשבוע שעבר, אמר כי שכבת המנהלים בעידן ה־AI כנראה תצטמצם דרמטית. איך את רואה את זה?
"תיאורטית אפשר לשים בוט שינהל קבוצה, וחלק מהאנשים שאומרים את זה אפילו צודקים. אבל לדעתי שכבת המנהלים תמיד תישאר. המנהיגות תידרש ואפילו עוד יותר, כי דווקא בעולם שבו הטכנולוגיה משתלטת, המנהיגות קריטית להנעת עובדים. כשיש מנהיגות חזקה צריך פחות שכבות ניהול, וכשיש מנהיגות חלשה צריך יותר שכבות".

אם לסכם את הסדרה כולה - הרי שגם רועי צזנה וגם מנכ"ל למונייד דניאל שרייבר צופים גל אבטלה שעומד לפתחנו, ולכן לחלקנו, ככל הנראה, לא תהיה עבודה בעתיד. את מסכימה שאנו עומדים בפני תקופת ביניים מורכבת, או לאו דווקא?
"המהפכה הזאת היא מהפכה בקנה מידה גדול מאוד, ואם אנחנו רוצות להסתכל למציאות בעיניים חשוב להכיר בזה. הממשלות שיכירו בזה מהר יותר יהיו ממשלות חזקות, והאזרחים שלהן יתמודדו עם פחות אבטלה. ממשלות חלשות, שייזכרו בזה מאוחר - האזרחים שלהן יסבלו מאוד, והאבטלה אצלן תהיה גבוהה מאוד. איך מערכת החינוך תכשיר אנשים, ואיך ממשלות יכינו אנשים לעולם החדש - זה קריטי מאוד לרמת האבטלה שתהיה בעקבות השינויים הטכנולוגיים".

את מסכימה, אם כך, שתקופת הביניים, תגיע כאשר תגיע, תהיה תקופה קשה?
"נכון, בתעשיות מסוימות תהיה תקופה קשה, ולכן האנשים שנכנסים היום לשוק העבודה כבר לא יכולים ליהנות מהפריבילגיה של מקצוע אחד. אם הייתי מייעצת היום לילדים שלי מה ללמוד, הייתי אומרת להם: מקצועות רב־ממדיים, כאלה שלא מחייבים אתכם לעיסוק ספציפי מדי".

מהם מקצועות רב־ממדיים?
"מקצועות ההנדסה הם רב־ממדיים, משום שהם מקנים ידע ומיומנויות יישומיים שמתאימים למגוון רחב של תפקידים ובמגוון תעשיות. בניגוד לחשבונאות, שצפוי לעבור אוטומציה נרחבת, גם לימודי כלכלה יכולים לפתוח מגוון רחב של נתיבי קריירה. כך גם מדעי הסביבה ומדע המדינה.

"כך שהעצה שלי לאנשים צעירים ששוקלים כיום מה ללמוד היא זו: בחרו במקצוע רב־תחומי או שקלו את המקצועות הטיפוליים, כמו רפואה, סיעוד וטיפול רגשי, כי האנושות תמשיך להזדקק להם כקו ראשון".

עוד כתבות

לירן אבישר בן חורין / צילום: רפי קוץ

230 דיונים יקשו על אבישר בן חורין לנהל את ועדת הכספים

לירן אבישר בן חורין היא המועמדת לכהן באופן זמני כיו"ר הוועדה, ובעלה הוא הבעלים של משרד יחסי הציבור בן חורין ● למשרד עשרות לקוחות שחולשים על התחומים המרכזיים במשק ● ספרנו כמה דיונים עסקו בתחומים האלה בכנסת האחרונה ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: Shutterstock

מדוחות אנבידיה להנפקת הענק: 5 אירועים שיטלטלו את השווקים השבוע

אחרי שבוע סוער בוול סטריט, המשקיעים נערכים לשני מבחנים דרמטיים לתעשיית הבינה המלאכותית: דוחות ראשונים של אנבידיה בעידן שאחרי ג’נסן הואנג, והנפקת אנתרופיק לפי שווי שעשוי להגיע ל-1.2 טריליון דולר • ולא רק הם - אלה האירועים שכדאי להכיר לקראת השבוע החדש בשווקי העולם

מטה אנבידיה ביוקנעם / צילום: Shutterstock

עד 15 מיליארד שקל: אומדן חדש מגלה כמה אנבידיה קריטית להכנסות ממסים

כלכלנים מעריכים שגביית המסים מפעילות אנבידיה בישראל השנה תהיה גדולה פי שלושה בהשוואה לאשתקד ● הסכום, שעולה על התחזיות, עשוי לממן את תוספות הביטחון

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Godofredo A. Vásquez

הוא יחזור? קריאות להשבת מנכ"ל אנבידיה לתפקידו

שתי קרנות שהחזיקו בסוף יוני במניות אנבידיה בשווי 2.13 מיליארד דולר מבקשות מהדירקטוריון להימנע ממינוי מנכ"ל קבוע לפני שיתבררו העובדות • במקביל, אילון מאסק הצטרף לעצומה הקוראת להחזיר את המייסד לתפקיד ● כמה כבר חתמו עליה?

נושאת המטוסים האמריקאית רוזוולט / צילום: ap

נושאת מטוסים אמריקאית שלישית הגיעה לאזור האחריות של CENTCOM במזרח התיכון

נושאת המטוסים האמריקאית רוזוולט הגיעה ביום ראשון בערב לאזור האחריות של פיקוד המרכז של צבא ארה"ב והצטרפה לנושאות המטוסים ג'ורג' בוש וג'ורג' וושינגטון ● מכלית נפט פגעה במוקש ימי במצר הורמוז ועלתה באש ● החות'ים טוענים כי תקפו אמש את נמל התעופה הבין-לאומי המלך חאלד בריאד ●  הישראלי שנעצר בירדן שוחרר ממעצר ושב ארצה ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock

"מה שלא משקיעים עכשיו, יעלה לנו פי 10": המחיר של הרפורמה בהתפתחות הילד

הרפורמה שהייתה אמורה לשקם את מערך התפתחות הילד פוגשת מציאות עגומה ● משפחות רבות נתקלות בזמני המתנה ארוכים מאוד בקופות החולים וללא יכולת לממן טיפול פרטי ● "אין בכלל תור פנוי ואפילו אין צפי", מעידה אחת האימהות ● המטפלות בשירות הציבורי מוצאות את עצמן נחנקות מתחת לעומס בירוקרטי ושכר נמוך: "מי שחשב שזו הדרך לגייס כוח אדם למערכת - טעה"

אייל גפני / צילום: אוהד רומנו

הבנקים המסורתיים אומרים ללקוח: "עזוב אותי באמא שלך"

מנכ"ל וואן זירו אייל גפני מתייחס לראשונה בפודקאסט "כוחות השוק" לדיווחים על כוונת פרופ' אמנון שעשוע להיפרד מהמיזם שהקים: "יותר מעניין שהרבה גופים רציניים רוצים להשקיע בנו" ● הוא מסביר איך מצדיקים שווי של מעל מיליארד שקל לבנק שעדיין מפסיד, למה הוא בטוח שכניסת ענקית הפינטק רבולוט היא בשורה טובה עבורו, ומדוע האיטלקים סגרו את הדלת ● וגם: התחרות מול בתי ההשקעות

נתיבי תחבורה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל אביב מוסיפה 7 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית: אלה הרחובות שצפויים להשתנות

התוכנית החדשה של עיריית תל אביב כוללת הוספת כ־7 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית ב־2027, לצד הסדרי תנועה שייתנו עדיפות לאוטובוסים ● בין מטרות התוכנית: הגדלת מהירות הנסיעה ב־25%, שיפור אמינות השירות ב־50% והגדלה ב-30% את מספר הנוסעים בתחבורה הציבורית בתוך שנתיים

אורי נתן / צילום: אורן דאי

המשרות והתנאים: בליץ גיוסים לקראת הקמת הבנק החדש

רבולוט הבריטית, שקיבלה רישיון בנקאי מותנה מבנק ישראל, מעוניינת לאשר שורה של משרות לקראת הקמתו ● ענקית הפינטק אמנם לא פרסמה את השכר המוצע, אך לפי הערכות בענף, לתפקידים המוצעים הוא נע בין 15־45 אלף שקל בחודש

אחד המסכים בבורסת וול סטריט משדר חדשות על מניית אנבידיה / צילום: ap, Yuki Iwamura

המניה הלוהטת בעולם בחצי מחיר: שאלנו את המומחים האם כדאי לקנות אנבידיה

מניית השבבים צנחה ביותר מ־30% מהשיא בצל הסקנדל שהביא לעזיבת המנכ"ל המיתולוגי ● הירידות דרדרו את אנבידיה למכפיל רווח עתידי שלא נראה מאז 2012, והישראלים מנצלים את ההזדמנות להסתער על המניה ● בינתיים המומחים חלוקים: האם זה הזמן לקנות?

נשיא לשכת סוכני הביטוח, שלמה אייזיק / צילום: רמי זרנגר

עוד מכה לנשיא לשכת סוכני הביטוח לשעבר: רשות שוק ההון שוקלת לשלול את הרישיון של שלמה אייזיק

נשיא לשכת סוכני הביטוח לשעבר זומן לשימוע בפני הממונה, לאחר כתב האישום נגדו בפרשת יונט קרדיט, בחשד שהיה שותף למרמה ב-50 מיליון שקל ● לפני שנתיים הרשות קנסה אותו ב-160 אלף שקל על העברת מניות לבתו

רכבי משטרה ליד בית כנסת במרכז לונדון (אילסוטרציה) / צילום: ap

"לא אחזור לאיראן עד שננקום": כך איראן מנחה בזמן אמת מתקפות טרור על יעדים יהודיים באירופה

איראן מנסה להטיל טרור ולגבות מחיר מהמערב גם ללא לחימה עצימה באמצעות הכוונת פיגועים על אדמת אירופה ● יו"ר הפרלמנט האיראני קאליבאף הדגיש את המסר שקיבלו משמרות המהפכה מהמנהיג העליון: "לא נישאר במצב של לא מלחמה ולא שלום" ● קאליבאף חשף גם "עיר טילים חדשה" שתשנה "את המשוואה האסטרטגית באזור" לטענתו ● המוסד מקדם פעולה באיראן בעוד במערכת הביטחון מסתייגים ● חמאס אישר: מח"ט רפיח חוסל, היה מעורב בתכנון טבח 7 באוקטובר ● עדכונים שוטפים

מחירי הדירות בירידה / צילום: shutterstock עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מחירי הדירות יורדים בכל הארץ חוץ מבחיפה. זו הסיבה

מי שיושבים על הגדר וממתינים לירידת מחירי הדירות מקבלים בינתיים חיזוק: המחירים ירדו בכ־2% בתשעת החודשים האחרונים והעסקאות בשפל, כך לפי נתוני הלמ"ס ● הדירות החדשות מובילות את הירידות, למרות מבצעי המימון של הקבלנים, וגם המחיר הממוצע של דירה ירד • בשוק השכירות, לעומת זאת, שוכרים חדשים משלמים 5.5% יותר מקודמיהם

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

בני זוג שלא גרים ביחד רצו לאשר הסכם ממון. מה קבע ביהמ"ש?

מד"א יפצה עובדת שהופסק שיבוצה למשמרות במהלך ההריון ב־55.8 אלף שקל ● העליון קבע כי מי שמגיש לבית המשפט מסמך שנוסח באמצעות AI אינו יכול להתנער מאחריות לתוכנו ● ובית המשפט למשפחה דחה בקשה לאישור הסכם ממון בין בני זוג שאינם נשואים ואינם ידועים בציבור ● 3 פסקי דין בשבוע

סר רונלד כהן, מייסד קרן אייפקס / צילום: איל יצהר

רונלד כהן, ממייסדי אייפקס: "מתחיל חרם כלכלי על ישראל. אם הוא יגיע לבנקים זה יהיה מסוכן מאוד"

בראיון בלעדי לגלובס מזהיר המשקיע הוותיק, מחלוצי תעשיית ההון–סיכון באירופה, מפני התרחקות משקיעים זרים מישראל ● הוא מותח ביקורת על התמודדות הממשלה עם האנטישמיות, מזהה בועה בתעשיית ה-AI ומספר על ההתעקשות להשקיע בישראל: "אני לא רוצה שיזמי הסטארט־אפים יעזבו"

הדס שטייף / צילום: תמר מצפי

הדס שטייף מנסה לגייס מהציבור 800 אלף שקל. יותר מהסכום שיקבל אפי נוה

העיתונאית הדס שטייף פתחה בקמפיין גיוס תרומות בעקבות פסק הדין שחייב אותה בפיצויים לעו"ד אפי נוה ● שטייף טוענת כי אין ביכולתה לשאת בתשלום, וכי היא חוששת מעיקולים ומהליכי הוצאה לפועל ● במקביל, נותרה אי-ודאות לגבי חלקה של המדינה בתשלום הפיצויים שנפסקו גם נגד גלי צה"ל

BYD ATTO 3 / צילום: יח''צ

השתלטות הרכבים הסינים על השוק הישראלי עשויה להיעצר מכיוון מפתיע

נתח השוק של כלי הרכב הסיניים מתקרב ל־50%, ומותגים חדשים ממשיכים לנחות בארץ כמעט מדי שבוע ● שלושה גורמים עשויים להאט את הקצב בשנת 2027: שינוי מיסוי בבייג'ינג שיעלה את המחירים, חשש של חברות הליסינג מצניחת ערך - והירידה באהדה לסין בישראל

כטב''ם הרמס 650 תוצרת אלביט / צילום: אלביט מערכות

מהפך אצל בעלת הברית של ישראל עשוי לשבש עסקאות ביטחוניות

כותרות העיתונים בעולם: סרביה הייתה עד לאחרונה אחד מידידותיה האסטרטגיות ביותר של ישראל, אך הפסדו בבחירות של אלכסנדר ווצ'יץ עלול לשבש את המצב; בארה"ב, הנשיא דונלד טראמפ הובס בבחירות האמצע, ובכל זאת המדיניות של המנהיגים הרפובליקנים בקונגרס עשויה שלא להשתנות ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

פוקט, תאילנד / צילום: ap, Sakchai Lalit

ארקיע תבטל את הקו ליעד הפופולרי במזרח - חצי שנה בלבד לאחר שהושק

החברה תפסיק את הטיסות לתאילנד בינואר 2027, בעקבות הנחיות ביטחון האוסרות על חברות תעופה ישראליות להפעיל טיסות ליעד באמצעות מטוסים חכורים • הקו הושק רק ביולי האחרון, ומצטרף לטיסות לטוקיו ולמרקש שבוטלו או הוקפאו בחודשים האחרונים ● בימים אלה מתקדמת עסקת מכירת השליטה בארקיע לקבוצת משקיעים חדשה

תחנת הכוח רוטנברג, אשקלון / צילום: יוסי ליאון, חברת החשמל

הוועדה המקומית אשקלון ניסתה לגבות 117 מיליון שקל. היא תשלם 50 אלף שקל

ועדת הערר מחוז דרום ביטלה דרישה של עיריית אשקלון מחברת החשמל לתשלום היטל השבחה בסך 117.3 מיליון שקל בעקבות הסבת תחנת הכוח רוטנברג מפחם לגז ● נקבע כי התוכניות אינן מצדיקות גביית היטל וכי לא הוכחה עלייה בשווי התחנה או ברווחיות החברה ● בעקבות התנהלות הוועדה המקומית והשומה חסרת הבסיס, היא חויבה לשלם לחברת החשמל 50 אלף שקל הוצאות