עד גיל 25 הספיק לאופולד אשנברנר להקים קרן גידור שמנהלת נכסים בהיקף של 45 מיליארד דולר, לאבד 35 מיליארד, למכור נכסים מקרן הגידור בדיסקאונט לקן גריפין, ולהתחתן. מיהו ילד הפלא שכיכב באתרים הגדולים בעולם בסוף השבוע, ולמה קן גריפין רוכש ממנו נכסים?
לפני קצת יותר משנתיים אשנברנר הקים את קרן גידור המתמחה בהשקעות בתחום הבינה המלאכותית וקרא לה Situational Awareness, וזאת מבלי שהיה לו כל ניסיון בהשקעות.
● "המכירה הגדולה מאז הקורונה": החודש שטלטל את הבורסות מסביב לעולם
● עוד סימן אזהרה לבועה: משלמים יותר על אותה מניה בשווקים שונים
אשנברנר הקים את הקרן "עם כמה מאות מיליוני דולרים", ובחירת המניות בקרן לצד זרימת כספים אליה הובילו את היקף נכסיה קרוב לסדרי הגודל של קרנות ותיקות ומוערכות בשוק - Pershing Square של ביל אקמן ו־Third Point של דן לואב. בתחילת יולי, לפי הערכות, היקף הנכסים של הקרן כבר זינק ל־45 מיליארד דולר.
לפי דיווח ההחזקות של הקרן, ברבעון הראשון של השנה היא החזיקה במניות החברות אינטל, Coreweave, סנדיסק, TSMC ואחרות, כשעל חלקן יש לה גם אופציות Put (מכר). העדכונים הרבעוניים שלה מייצרים עניין רב בקרב המשקיעים, ובחודש מאי, לדוגמה, נודע שהיא רכשה החזקות ב־T1 Energy ובתגובה המניה קפצה ב־23% במחזור ענק.
הקרן פרסמה עד כה מעט יחסית על אסטרטגיית ההשקעות שלה, אך באופן כללי התמקדה בחברות שצפויות ליהנות מהתרחבות תשתיות הבינה המלאכותית. במקום להתמקד רק במפתחי מודלים של בינה מלאכותית, השקעות הקרן שיקפו תזה רחבה יותר: הצמיחה של התחום תחייב הרחבה מסיבית של התשתיות שסביבו. הקרן ביצעה גם השקעות פרטיות, ובהן החזקה באנתרופיק.
האסטרטגיה הניבה בתחילת הדרך תשואות חזקות: לפי דיווחים, הקרן עלתה השנה עד סוף מאי בכ-270% לאחר עמלות. המפנה החד המחיש גם את פוטנציאל הרווח וגם את הסיכון שבהימורים מרוכזים סביב פלח שוק אחד.
הנפילה הגדולה
בסוף השבוע הצמיחה הבלתי נתפסת של הקרן הגיעה לסיומה: שוויה נחתך בחדות, והיא נאלצה למכור חלקים משמעותיים מתיק ההשקעות הציבורי שלה. הסיבה לכך היא הירידה החדה במניות הקשורות לבינה מלאכותית, שהעלתה שאלות לגבי יכולתו של הסקטור להצדיק את רמות התמחור הגבוהות שלו.
לאחר הירידה במניות השבבים ביולי, שחלקן איבדו מעל 10%, נחתך ערך תיק ההשקעות של הקרן בכ־67% לפי הערכות. בתגובה, היא גייסה כסף כדי לעמוד בדרישות המלווים שלה, שלפי CNBC כוללים את בנק אוף אמריקה, גולדמן זאקס וג'יי.פי מורגן.
כדי לגייס את הכסף נאלצה הקרן למכור את רוב תיק המניות הציבוריות שלה לסיטאדל של קן גריפין בעקבות דרישות להעמדת ביטחונות נוספים.
במכתב למשקיעים שהגיע לאחר המכירה, התחייב אשנברנר "להפיק את הלקחים הנדרשים מהחוויה הזו". למרות ההפסד החריף ביולי, לפי ציטוטים בתקשורת של מקורבים לחברה, הקרן עדיין מציגה תשואה חיובית של כ־80% מתחילת השנה, ושמרה על ההחזקה היקרה שלה באנתרופיק.
ואז הגיע קן גריפין
"ברגע אחד, הקרן נאלצה למכור מיליארדי דולרים של השקעות טכנולוגיה, כשבנקים עצבניים החלו לדרוש עוד ועוד ביטחונות. ואז הגיע המיליארדר קן גריפין", תיארו זאת בבלומברג.
קן גריפין הוא מייסד ומנהל קרן הגידור Citadel המנהלת נכסים בהיקף של כ־71 מיליארד דולר. בניגוד לאשנברנר, שהגיע מהתחום המחקרי וזו הפעם הראשונה שבה הוא מנהל השקעות, גריפין הוא בעל ותק של ארבעה עשורים בוול סטריט.
ברויטרס הזכירו מכתב ששלח למשקיעים לפני מספר שנים ובו כתב כי "בתקופות לחץ בשוק, שיקול הדעת שלנו מאפשר לנו לנצל הזדמנויות שאחרים, שתלויים בגישות פשטניות של stop-loss, לא יכולים לנצל". הם הזכירו רכישות הזדמנותיות אחרות של סיטאדל, בין היתר ב־2007 קרן גידור בשם Sowood שנפגעה מהמשבר הפיננסי העולמי מכרה חלק מהתיק לסיטאדל.
כעת, הקרן של גריפין רכשה נתח מהשקעות ה־AI של Situational Awareness בדיסקאונט. כשהחדשות על מכירת הנכסים הגיעו לשוק, המניות זינקו. קודם לכן, היה חשש מפני הצורך של הקרן למכור מניות בבהילות כדי לעמוד בביטחונות שלה, מה שהיה לוחץ על מחירי המניות לאורך זמן. המכירה לסיטאדל, גוף חזק שמכיר היטב את המניות ואת השוק, הרגיעה את המשקיעים.
ילד הפלא מקולומביה
אשנברנר, שנולד בגרמניה להורים רופאים, הגיע לאוניברסיטת קולומביה כשהיה בן 15 בלבד, עשה תואר בכלכלה, מתמטיקה וסטטיסטיקה, ומהר מאוד הצטרף לנבחרת הדיבייט של האוניברסיטה. הוא היה שותף להקמת קבוצת "אלטרואיזם אפקטיבי" בקולומביה, שהתבססה על תנועה פילוסופית שגם סם בנקמן־פריד מזוהה עמה וטוענת שיש ערך בצבירת הון רב, כאשר המטרה היא שיפור חיי כלל האנושות. בשנת 2021 סיים אשנברנר את לימודיו כמצטיין המחזור, כשהוא בן 19 בלבד.
ילד הפלא שעבד בעבר ב־OpenAI פרסם, זמן קצר לפני שהקים את הקרן, מאמר נרחב בן 165 עמודים שמיצב אותו כמעין נביא לעידן ה־AI. הוא אף טען שהוא אחד האנשים הבודדים בעולם שרואים את העתיד בבירור. לאותו מאמר קרא אשנברנר בשם "Situational Awareness" שהפך גם לשם הקרן שהקים.
בכתבה שפורסמה לפני חודשיים בוול סטריט ג'ורנל, נכתב שהתחזית שלו לעתיד ה־AI ייצרה לו "כת של מעריצים" שעקבו אחריו ברשתות, וביצועי הקרן הרחיבו את מועדון המעריצים שלו גם למשקיעים בוול סטריט.
מהצד השני, מבקרים של אשנברנר ציינו שהזינוק בקרן שלו היה יותר מזל משכל, ובדיעבד, אחרי הקריסה, ציינו שלא היה מדובר בהפתעה גמורה, לאור דיווחים שהמינוף שלה הגיע עד 400%.
מה יקרה עכשיו?
עבור משקיעים רבים, השנה האחרונה הייתה הימור על כך שהבינה המלאכותית אינה רק טכנולוגיה משנה־עולם, אלא גם מנוע לרווחים אדירים. הקריסה של Situational Awareness המחישה עד כמה ההימור הזה יכול להיות מסוכן כשהוא ממונף ומרוכז מדי.
סיטאדל מצידה ניצלה במקרה הזה הזדמנות שצצה בדרכה, ונהנית מנכסים שנרכשו בדיסקאונט, כשככל הנראה היא רואה בהם פוטנציאל לרווח בהמשך.
מה בנוגע לעתידה של Situational Awareness? בבלומברג סבורים כי "כשהאבק ישקע, נראה שאשנברנר צפוי לצאת רק חבול", ומזכירים שהוא עדיין מנהל את אחת מקרנות הגידור הגדולות בעולם.
בוול סטריט ג'ורנל ציינו שכל הכאוס הזה קרה רגע לפני חתונתו של אשנברנר, וסיפרו שהוא וארוסתו דאז, אביטל בלוויט, מנהלת המטה באנתרופיק, תכננו טקס חתונה בווילה בסגנון טוסקני בצפון קליפורניה, ולפני כן קיום פאנלים ומפגשים לדיונים ברעיונות.
